פסקי דין על יצחק טל | פסקי דין על אביאל ג'ראפי

41854-12/10 א     29/05/2011




א 41854-12/10 יצחק טל נ' אביאל ג'ראפי








בית משפט השלום בפתח תקווה



ת"א 41854-12-10 טל נ' ג'ראפי






בפני

כב' השופטת
אשרית רוטקופף


תובעים

יצחק טל


נגד


נתבעים

אביאל ג'ראפי




פסק דין


תיק זה נפתח בהגשת המחאות הנתבע, אשר חוללו, בסך של 452,830 ₪, לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

מועד פירעונן של ההמחאות היה מתאריך 15.5.06 ועד
15.8.06.

המחאות אלו נתנו ע"י
הנתבע לתובע כנגד הלוואה שקיבל ממנו.

על חלק מההמחאות המוטב היה מר סיני כרמי.

הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השטרות.

לטענתו ביום 22.1.07 נחתם הסכם בינו ובין התובע לפיו, ישלם לתובע סך 150,000 ₪ בלבד מתוך החוב ובכך פקעה העילה השטרית וקיימת עילה חוזית בלבד.
עוד טען הנתבע כי פרע את חובו כאשר ביקש למסור לתובע המחאה בנקאית ע"ס 150,000 ₪ אולם זה סירב לקבלה בטענה כי ההסכם בוטל מזה זמן רב.

לטענת הנתבע במסגרת ההסכם לא נקבע מועד לביצועו ולא בכדי ועל כן כאשר ביקש לפרוע את חובו על פי ההסכם, בחודש אפריל 2008, כשנה וחודשיים לאחר מועד חתימת ההסכם, היה ההסכם בתוקף ולא בוטל ע"י מי מהצדדים.

הנתבע מוסיף וטוען כי הסיבה לביצוע התשלום באפריל 2008 הייתה בשל המתנה לכספים אותם היה צריך לקבל מחברת פז, לצורך הקמת תחנת דלק אשר עקב הקמתה, נקלע לחובות.
לטענתו, פז התנתה מתן הכספים רק אם יציג הסכמים עם כלל נושיו ולטענתו נחתמו הסכמים עם נושים רבים, אשר הסכימו להפחית סכומי החוב במסגרת הסדר וזאת על פי הרשימה מיום 8.4.08
שהוצגה על ידו.

הסכם בנוסח שנחתם עם התובע,נחתם לטענת הנתבע עם כלל נושיו.

הנתבע מודה כי גם במועד אותו ביקש לקיים ההסכם, ביקש מהנתבע הנחה והתייצב עם שיק בנקאי ע"ס 112,500 ₪ ולאחר שסירב הגיע עם השיק ועוד המחאה ע"ס
37,500 ₪ .

ההסכם נוסח על ידי הנתבע.

על פי נוסח ההסכם, המדובר למעשה בהסכם מותנה שכן רק עם קבלת מלוא התמורה על פי ההסכם ישיב
התובע לנתבע את ההמחאות
ולא יהיו לתובע תביעות כלפי הנתבע, בנו תמיר ומר סיני כרמי.


עדות התובע

בתצהירו טוען התובע
כי הסכים לחתום על ההסכם מיום 22.1.07 שכן לא הצליח לגבות את חובו מהנתבע זמן ממושך. הנתבע
הבטיח לו כי ישלם את הסך הנקוב בהסכם בתוך "יום – יומיים": "אמרתי לו שאם הכסף לא מגיע תוך יום יומיים אני לא מוותר לו על כלום. התברר שוב לא דובים ולא יער – הנתבע שוב נעלם. מכאן והלאה הנתבע גם לא ענה למרבית פניותיי הטלפוניות אליו וכאשר ענה אמרתי לו שאני לא מוותר לו גם על אגורה אחת. כעבור 14 חודש הוא פנה אליי עם עורך דין.
בחוצפה רבה השניים העיזו לדרוש ממני הפעם שאני אסתפק בסכום של 112,500 ₪ וזאת כשהם מראים לי שיק בנקאי בסך כולל של 112,500 ₪ , כאילו אני מקבל נדבה ויקפוץ לקחת את השיקים. אני לא יכול לתאר כמה כעסתי, אמרתי להם שאין שום הסכם ושאני דורש את כל הכסף שלי."
"ברור לגמרי
שאם היה הנתבע מציין למשל כאשר בא עם המסמך כי הוא עלול להביא את הכסף שבמסמך הנ"ל בעוד 14 חודש הייתי מגרש אותו מהמשרד מיד. הרי הפיתוי בקשר ל- 150,000 ₪ היה שמדובר בתשלום מיידי( יום יומיים). הרי גם לחוצפה אמור להיות גבול."

בחקירתו הנגדית העיד התובע כדלקמן:
" ש. אתה אומר שלמרות שיש פה רישום של 11 שיחות מהטלפון של הנתבע לשלך אתה לא זוכר שדברת איתו?
ת. ג'ראפי? לא. הוא עבד עלי.לשאלת בית המשפט לא הייתה בייננו תקשורת. אני יזמתי שיחה למה עבדת עלי, הוא אמר אין לי אני פושט רגל. לשאלת בית המשפט מה עשיתי שנה וחצי בין ינואר 2007 לאפריל 2008, אני משיב מה יכולתי לעשות? לא נקטתי שום פעולה, הוא אמר שהוא פושט רגל, מחתים אותי וגם לא משלם. לשאלת בית המשפט למה התעוררתי ביוני, זה כי אני רואה שאין תגובה, זה תיק גדול, לא 1,000 – 2,000 ₪ ואז הפנו אותי לעו"ד חנינוביץ. הוא אמר לי שאני צודק. התייעצתי עם אחרים, הפרת חוזה.
ש. חתמת הסכם ואתה טוען שהוא הבטיח לך שתוך יומיים ישלם את הכסף נכון?
ת. הוא אמר יש כסף, הוא פיתה אותי יש כסף בוא תחתום, חתמתי והוא אומר הכסף יהיה מחר.
ש. עבר שבוע, עברו שבועיים, לא שילם כסף. למה לא אמרת לו היית אצלי עם עדים, אמרת יומיים עבר חודש איפה אתה. לא דיברת איתו?
ת. דיברתי איתו, הוא אמר אין כסף.
ש. אבל הוא עבד עליך בזה שסיפר לך סיפור שהוא מנהל
מו"מ עם פז והוא מחכה לכסף עם פז?
ת. הוא אמר בהתחלה, לפני ההסכם. אבל אחרי ההסכם הוא אמר אין לי כסף, תקלה, כשיהיה אני אתקשר.
ש. נכון הוא אמר שיש תקלה ויש עיכוב מפז לקבל את הכסף?
ת. אבל אין לו כסף.
ש. אבל הוא אמר לך שיש תקלה וקשיים עם פז שעיכבה את הכסף ולכן ביקש שתחכה נכון? הוא לא בא ואמר לך סתם חכה.
ת. הוא אמר, ואני אמרתי לו אני לא אחכה והחוזה מבוטל.
ש. אמרת לו שהחוזה מבוטל?
ת. בוודאי. לשאלת בית המשפט מתי אמרתי לו את זה , אני משיב תקופה קצרה
אחרי ההסכם. מתי זה, אני לא זוכר. לשאלת בית המשפט למה לא כתבתי את זה בתצהיר שלי (מושך בכתפיו) לא יודע" (עמ' 4).
בהמשך חקירתו העיד התובע:
"ש. אתה ידעת שאם אתה לוקח את ה- 150 , אתה מוותר על 400 ומשהו. נניח לרגע שהוא אמר שמחר הוא משלם. בראש הסכמת לוותר על 400 כנגד 150.
ת. הבנתי תחתום יש לך 150,000 עכשו, תוך 24 שעות, ועכשו הוא פושט רגל וצריך לקבל את הכסף מתחנת הדלק והוא אמר לי בעתיד כשהמצב ישתפר אני אתן לך כל מה שאני חייב לך וזה לא כתוב זה הבטחה בעל פה. אי אפשר לשפוט אדם שבאותו זמן היה לחוץ. גם לא כתבתי את זה בתצהיר שלי. לשאלת בית המשפט אם כאשר אני חתמתי על נספח ג' אני ידעתי שכנגד 150 אני מוותר על היתרה אני משיב שבמילים מה שהוא כתב זה נכון אבל בע"פ הוא אמר שכשהמצב ישתפר הוא ישלם, הוא הוציא אותי בהרגשה שאני לא אפסיד."(עמ' 6)
"ש. אתה קורא את ההסכם, אני רואה אותך כמי שמתעסק עם שיקים נותנים לך לפרוט שיקים למה לא להוסיף בכתב יד " התשלום תוך יומיים" וחותם?
ת. הוא אמר לי שהתשלום במזומן האמנתי לו. אחרי שהחתים אותי אמר בסדר, מחר. העברה מתי עובר? הטלפון לא זמין, נעלם, אחרי תקופה הוא אמר עדין לא, תקלה. אני מסביר לך שהוא פיתה אותי."(עמ' 7)
" היה סיכום בע"פ והיה בכתב. בכתב הוא הכין הכל ואני חתמתי. בפה הוא פיתה אותי, לא הבאתי עורכי דין. לשאלת בית המשפט האם כשחתמנו על ההסכם כבר דובר שהוא אמור לקבל כסף מפז אני משיב שלא, הוא אמר כסף מוכן, שאני אבוא לחתום, לא יודע מאיפה. לא קשור לפז. הוא טען כל הזמן שהוא פושט רגל, אין לו כסף הוא עושה מגבית, הוא משכיר, הוא אמר תבוא לחתום ואני אשלם לך. יש 150 אמרתי טוב, אני בלחץ באתי חתמתי. אבל שנה וחצי מי יסכים?"(עמ' 7)


עדות
הנתבע

הנתבע טוען בתצהירו כי בניגוד לטענת התובע לא נעלם ושוחח עימו פעמים רבות בהן עדכן את התובע בדבר התקדמות המהלכים מול חברת פז. כ"כ נפגש עם התובע מס' פעמים במשרדו שבשלד תחנת הדלק ובשיחות אלו לא אמר התובע שאין בכוונתו לקיים את ההסכם .הנתבע מוסיף וטוען כי התובע מעולם לא ביטל את ההסכם.

בחקירתו הנגדית העיד הנתבע כדלקמן:
" ש. אתה יכול להראות לי בהסכם שניסחת ולדבריך חתמת עם עוד 60 נושים, איפה נרשם שתנאי לקבלת הכסף הוא קבלת הכסף מפז? לא רשום נכון?
ת. לא רשום.
ש. אם אני מבין נכון מה שאתה טוען לגבי משמעות ההסכם, אז גם אם היה התשלום מתבצע ב- 2025 עדיין ההסכם תקף? אם פז לא משלמת, כמובן?
ת. אני עונה לך זה עניין שלו, אם הוא רואה שזה נמרח הוא יכול לבטל. זה רוח הדברים שבהסכם." (עמ' 14)
עוד טען כי סבל מאיומים על חיי ילדיו (עמ' 14) וכי התובע עיין בהסכם עם פז טרם החתימה על ההסכם מיום 22.1.07. (עמ' 15)
לעניין אופן התשלום לתובע הסביר כי הביא המחאה בנקאית ע"ס 112,500 ואת היתרה, לאחר שהתובע לא הסכים לכל הפחתה, הביא בתשלום במזומן שהתקבל מרעייתו שלקחה הלוואה כאשר באותה עת נרשמה אף היא כנושה שלו ברשימה מיום 8.4.08 וכי היו בהליכי גירושין באותה עת.(עמ' 16) .

עדות תמיר ג'ראפי

לטענתו פגש את התובע מס' פעמים בתחנת הדלק שנבנתה על ידי אביו וגם בעסקו של התובע בקרית מלאכי ולכן תמוה כי התובע טוען כי אינו מכיר אותו.

בחקירתו הנגדית העיד היה נוכח בחלק מהפגישות בין אביו הנתבע, לתובע אולם לא התייחס לכך בתצהיר כי לא התבקש(עמ' 19) .
עוד אישר כי אביו לא חייב לו כסף ומעולם לא היה חייב לו חרף העובדה כי שמו מופיע כאחד הנושים ברשימה מיום 8.4.08 (עמ' 19).

דיון

בהתאם לסעיף 41 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג – 1973 :" חיוב שלא הוסכם על מועד קיומו , יש לקיים זמן סביר לאחר כריתת החוזה, במועד עליו הודיע הנושה לחייב זמן סביר מראש."

אין חולק בענייננו כי הנתבע קיבל מן התובע כספים כהלוואה על פי הסכומים הנקובים במחאות שהוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

במסגרת ההתנגדות העלה הנתבע טענת הגנה לפיה התובע מנוע מלדרוש הסכומים שבהמחאות לאור הסכם שנערך ביום 22.1.07 לפיו לאחר תשלום סך 150,000 ₪ לא יהיו לתובע דרישות נוספות על בסיס ההמחאות שמספריהן ננקב בהסכם.

ההסכם מיום
22.1.07(להלן:"ההסכם")

ההסכם נחתם בין הנתבע, בנו – ג'ראפי תמיר וסיני כרמי מחד לבין התובע מאידך.
על פי ההסכם התובע ישיב לה"ה גראפי וכרמי את ההמחאות המפורטות בהסכם (הן ההמחאות שהוגשו לביצוע) לאחר ביצוע התשלום . לא נקבע בהסכם מועד לביצוע התשלום.
התובע הצהיר כי "עם קבלת התמורה הנקובה לעיל אין ולא יהיו לו כל תביעות ו/או טענות כנגד כל אחר ואחד מן היחידים של צד א' בפרט"
הנתבע טוען כי משנחתם ההסכם ,הופקעה החבות מכוח השקים.
הנתבע מודה בהתנגדות שהגיש כי יש לבצע החיוב החוזי בתוך זמן סביר אשר נקבע על פי עובדות המקרה.
לטענתו במועד שבו ביקש לבצע התשלום אפריל 2008 שנה וחודשיים לאחר חתימת ההסכם, הינו זמן סביר.

לטענת הנתבע ביום 19.3.08 העבירה פז את הכספים לעו"ד נבנצאל אשר מונה כנאמן והוא
העבירם לנושים.
כל הנושים הסכימו לקבלת התשלום על פי ההסכמים שנחתמו עימם ואף להפחיתם ורק התובע סירב.
לתצהיר התובע צורפו העתקים של שתי המחאות בנקאיות האחת ע"ס 112,500 ₪ מיום 24.3.08 והשנייה ע"ס 37,500 ₪ מיום 28.4.08.

בהסכם לא נקבע מועד לתשלום וכל אחד מן הצדדים העלה בפני
ביהמ"ש גרסתו לעניין המועד לתשלום:
התובע מחד טען כי לאחר שהמחאות הנתבע לא כובדו,והנתבע טען בפני
ו כי נהיה פושט רגל הבין כי יהיה קושי בגבייה, ומאחר והיה במצוקה הסכים להצעה שנתן לו הנתבע לפיה אם יחתום על ההסכם יקבל באופן מיידי סך 150,000 ₪.

הדבר היווה עבורו פיתוי ולמעשה הקטנת סיכון ועל כן נאות לוותר על כ- 70% מהחוב.

התובע טען כי לא היה כל תנאי כי התשלום יתבצע לאחר שהנתבע יקבל כספים מפז אם כי הודה כי שמע שהנתבע עתיד היה לקבל כספים.

התובע טען כי לא יתכן שהיה מוותר על חלק הארי של החוב על מנת לקבל סך 150,000 ₪ לאחר 14 חודש.

עם זאת התובע לא הוציא כל הודעה בכתב בדבר ביטול ההסכם וטען כי אמר זאת לנתבע בע"פ.

הנתבע מאידך טען כי התובע ראה עובר לחתימה על ההסכם את ההסכם עם פז וכי לא היה מקבל כספים מפז אם לא היה מגיע להסדרים עם כלל נושיו.

לטעמו עדכן את התובע ואת יתר נושיו בהתקדמות המגעים עם פז ואף צירף תדפיסי שיחות טלפון. הנתבע סבור כי הגם שניסה בתחילה אף להפחית מהסכום הנקוב בהסכם , לאחר 14 חודש, המדובר
בזמן סביר לקיום ההסכם.

מכתב הנתבע לעו"ד נבנצאל מיוםם 8.4.08

הנתבע מבקש לראות במכתב מיום 8.4.08 לעו"ד נבנצאל שכותרתו:"הצהרה על תשלומים ששלומו בחתך נושאי מעודכנים ליום 8.4.08" אסמכתא לתשלומים שביצע.
מתחת לכותרת נרשם "מתקבול כספי היוון מיום 19.3.08 בסך 3,837,500 ₪ לא כולל מע"מ.(ההדגשה שלי-א.ר.)
אם המדובר בכספים ששולמו ע"י פז מדוע לא ציין הנתבע כי המדובר בכספים מפז,מה פשר השימוש במונח היוון.

עוד תמוה מדוע הנתבע מדווח לעו"ד נבנצאל הנאמן על קבלת תקבול וביצוע תשלומים כאשר טען כי הכספים מפז שולמו לעו"ד נבנצאל אז כיצד הנתבע הוא זה המדווח לעו"ד נבנצאל על ביצוע תשלומים ולא ההיפך.
עו"ד נבנצאל לא זומן לעדות.
ממכתב זה עולה כי בתאריך 8.4.08 מדווח הנתבע כי שולם לתובע סך 150,000 ₪ בעוד שבמועד זה ביקש הנתבע לשלם לתובע רק 112,500 ₪.
בנוסף מצהיר הנתבע על סילוק חוב לבנו תמיר בסך 58,320 ₪ בעוד שמעדות הבן עולה כי לאביו לא היה כל חוב כלפיו מה שמערער את מהימנות המסמך.עוד נטען לחוב לרעייתו בסך 180,000 ₪
כאשר מן העדות עלה
שבאותה עת היו בהליכי גירושין
ומאידך הלוותה לנתבע את הסך 37,500 ₪.
הרעייה לא זומנה לעדות.

כן לא צורף ההסכם עם פז ,לא צורפו ההסכמים עם יתר הנושים, לא זומן לעדות עו"ד נבנצאל אשר ריכז חלוקת הכספים , לא זומן לעדות כרמי סיני אשר היה צד להסכם ועד לחתימתו ואף הבן תמיר שהיה צד להסכם ונכח בחלק מהפגישות לא התייחס לכך בתצהירו באופן תמוה.
נראה שכרמי
סיני אשר היה צד לחתימת ההסכם ועד לתהליך קבלת ההסכמות בין הצדדים יכול היה לשפוך אור ולתמוך לכאורה בגרסת הנתבע.
משלא זומן להעיד נראה כי עדותו לא הייתה תומכת בגרסת הנתבע ומשום כך לא זומן.
לא הובאה בדל ראיה בדבר הסכם עם פז,עדות מטעם מי מחברת פז, התניית פז להסדרים עם הנושים,אסמכתא בדבר מועד העברת הכספים מפז, הסכמים עם נושים אחרים ו/או אסמכתא כי שולם לנושים האחרים.
בהסכם אין זכר לכך שקיומו תלוי בהעברת כספים מחברת פז.

כ"כ בהסכם לא נדרש התובע להשיב לנתבע ההמחאות המוחזקות על ידו.

בבואי לבחון איזו גרסה להעדיף , גרסתו של התובע אל מול גרסת הנתבע ,לאחר ששקלתי מכלול הראיות בפני
הנני סבורה כי יש להעדיף גרסת התובע.

הסבירות שנושה יסכים לוותר על 70% מחובו מביאה למסקנה כי רק כאשר הנושה מבין כי יתקשה לגבות חובו וכאשר ניתנת לו הזדמנות לגביה בטוחה, לכאורה ומהירה, של חלק מהחוב יעדיף לקבל גם חלק קטן מחובו.
אין זה סביר שהתובע
היה מוותר על מרבית החוב וגם היה מסכים להמתין זמן
ממושך של כ-14 חודשים לקבלת הסכום המופחת.

הנני רואה בהסכם מיום 22.1.07 כהסכם מותנה וכל עוד לא קוים החיוב בתוך זמן סביר הרי שחיוב המקורי חוזר על כנו
והחוזה מתבטל.
בהתאם לסעיף 29 לחוק החוזים דלעיל נאמר:" היה חוזה מותנה והתנאי לא נתקיים תוך התקופה שנקבעה לכך ובאין תקופה כזאת- תוך זמן סביר מכריתת החוזה, הרי אם היה זה תנאי מתלה – מתבטל החוזה ואם תנאי מפסיק – מתבטלת ההתנאה."

בע"א 192/80 גדנסקי נ. מוגשם חברה למפעלי בנין בע"מ פ"ד לו (3) 533 , 538 נקבע :" מדתו של פרק הזמן הסביר לביצוע עסקה פלונית נקבעת על ידי בית המשפט על יסוד הראיות שהובאו לפניו על ידי הצדדים. המילים אחרות הצדדים יכולים לבקש לשכנע את בית המשפט כי בנסיבות נתונות כמוכח מן הראיות ועל פי הקשרו של העניין זמן פלוני הוא עדיין סביר אך לא כן זמן אלמוני."

הנתבע לא הביא בפני
כל ראיה לעיכוב שנגרם בקבלת הכספים מפז, התכתבות כלשהי או עדות תומכת בגרסתו.
אי הבאת העדויות בתמיכה לגרסת הנתבע פועלת כנגדו ומביאה למסקנה כי אילו היה מזמן עדים אלו ו/או מגיש ראיות אלו, היו הם מעידים כנגדו.

אמנם שתי עדויות בעלי הדין הינן עדויות בע"ד יחידות בהתאם לסעיף 54 לפקודת הראיות
שכן בנו של הנתבע לא התייחס בתצהירו כלל לתוכן הפגישות בהן היה נוכח ולא תרם תרומה כלשהי בעדותו לעניין זה, אך מצאתי כי במכלול הנסיבות יש טעמים לקבלת עדות התובע אשר מתיישבת עם
הראיות שהובאו בפני
כפי שפרטתי לעיל.

טוען הנתבע כי התובע לא הודיע על ביטול ההסכם ומשכך מנוע הוא מלטעון לבטלות ההסכם כאשר ביקש לקיימו לאחר 14 חודשים..
אין חולק כי התובע לא הודיע לנתבע בכתב אודות ביטול ההסכם ולטענתו אמר זאת בע"פ.

עם זאת אינני סבורה כי במקרה הנדון היה צריך התובע למסור הודעת ביטול, שכן כאמור בהסכם היה תנאי שרק לאחר ביצוע התשלום לא יהיה הנתבע חב עוד על פי ההמחאות ומקובל עלי וסביר כי הוסכם לבצע התשלום בתוך "יום יומיים" שאחרת לא היה התובע מסכים למחול על מרבית החוב.
הנני קובעת כי הזמן הסביר לקיום ההסכם מיום 22.1.07 היה אכן ימים ספורים .
זהו הזמן הסביר לקיום ההסכם מיום 22.1.07 ומשלא קוים התנאי בטל החוזה בהתאם לסעיף 29 לעיל ואין צורך בהודעה על ביטולו.







ניסיונו של הנתבע לשלם לאחר 14 חודש לערך, אינו זמן סביר לקיום ההסכם והנני סבורה כי התנהלות מצביעה על
חוסר תום לב מצידו.

אשר על כן מצאתי לקבל התביעה
לדחות טענות הנתבע ולהורות כי ניתן לשפעל את תיק ההוצאה לפועל.

כמובן שיש לבצע הקטנת קרן בגין הסכומים ששולמו על פי מועד תשלומם.

כן יישא הנתבע בהוצאות התובע וכן בשכר טרחת עו"ד בסך 25,000 ₪.



ניתן היום,
כ"ה אייר תשע"א, 29 מאי 2011, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 41854-12/10 יצחק טל נ' אביאל ג'ראפי (פורסם ב-ֽ 29/05/2011)