פסקי דין על עמוס בוארון | פסקי דין על אופיר זייתון

13669-02/10 תאמ     04/09/2011




תאמ 13669-02/10 עמוס בוארון נ' אופיר זייתון








בית משפט השלום בנתניה




4 ספטמבר
2011

תא"מ 13669-02-10 בוארון נ' זייתון






בפני

כב' השופטת
ד"ר איריס רבינוביץ ברון


התובע

עמוס בוארון
ע"י ב"כ עו"ד רוזנשטיין


נגד


הנתבע

אופיר זייתון
ע"י ב"כ עו"ד פרידפרטיג




פסק דין


מבוא
1.
בפני
תביעה שהגיש התובע, מר עמוס בוארון
כנגד הנתבע מר אופיר זייתון
.
בשנת 2006 פנה התובע לנתבע העוסק בסחר ברכבים בכדי לבצע עסקת "טרייד אין". בוצעה עיסקה במסגרתה החליף התובע את רכב הפורד פוקוס שהיה ברשותו ובנוסף שילם סך של 25,000 ₪ עבור רכב מסוג פורד מונידאו מ.ר. 4046551
(להלן: "הרכב"). התובע קיבל את החזקה ברכב, אך, עד היום טרם הועברה הבעלות במשרד הרישוי על שם התובע ומכאן התביעה.
בתובענה, עותר התובע למתן צו להורות לנתבע לעשות כל פעולה הנדרשת לשם העברת הבעלות ברכב וכן לפצותו

בגין הוצאות בסך 29,000 ₪ שלטענתו, נגרמו לו.

טענות התובע
2.
התובע טוען, כי במסגרת תנאי העסקה השאיר בידי הנתבע את רכב פורד פוקוס, ביצע העברת בעלות
והוסיף לנתבע סך של 25,000 ₪.
התובע טוען, כי הנתבע הבטיח שיבצע העברת בעלות ברכב במשרד הרישוי על שם התובע
בתוך מספר ימים. לטענתו, על אף פניותיו לא הועברה הבעלות.
התובע טוען, כי משהגיע במרץ 2008 המועד לבצע טסט, פנה שוב לנתבע בדרישה לבצע העברת בעלות אך ללא הועיל. בחלוף המועד לביצוע הטסט נאלץ התובע להעמיד את הרכב.
התובע טוען, כי באמצע 2008 שילם לנתבע את עלות הטסט והרכב עבר טסט. במרץ 2009 פנה התובע שוב לנתבע על מנת להעביר את הרכב טסט, אז סירב הנתבע והרכב הושבת מאז.
בשלב זה פנה התובע למשרד הרישוי וגילה לראשונה כי על הרכב מוטל עיקול, אשר מונע העברת הבעלות. התובע פנה לנתבע להסרת העיקול.

התובע טוען, כי הנתבע הוא שהתעכב בעברת הבעלות, בעקבות עיקול שהוטל על זכויותיו של הבעלים הקודמים של הרכב. לטענת התובע,
אף לאחר הסרת העיקול סירב הנתבע להעביר בעלות עקב דוחות חניה שלא שולמו.
התובע טוען, כי ברכב השתמשה אשתו ומכיוון שהושבת, נאלצה לשלם למוניות עבור הגעה וחזרה מהעבודה סך של 7,800 ₪, הסעות לחוגי הילדים סך של 3,400 ₪. עוד דורש פיצוי בגין הפרת הסכם, עוגמת נפש, ירידת ערך ודמי ביטוח מקיף בסך כולל של 18,000 ₪.

טענות הנתבע
3.
הנתבע טוען, שהתובע התחמק מלבצע העברת בעלות על אף פניותיו.
הנתבע טוען, כי החזקה ברכב הועברה לידי התובע כבר ביום 15.9.06 ואף צירף לכתב ההגנה כנספח א', הצהרה בעניין זה עליה חתום התובע.
הנתבע טוען, כי בחלוף זמן העביר התובע יפויי כוח ותשלום על מנת לבצע העברת בעלות, אך בשלב זה נתקל בסירוב ממשרד הרישוי בשל דוחות שצבר התובע מאז לקח את הרכב. התובע לא שילם הדוחות ולכן לא ניתן היה לבצע העברת בעלות. הנתבע טען בכתב ההגנה כי דוחות אלו הם שהפכו לעיקולים על הרכב.
הנתבע, מוסיף וטוען כי התובע חייב לו סך של 995 ₪, סכום שנאלץ לשלם בגין דוחות שביצע התובע.
הנתבע טוען, כי אין שום מניעה לביצוע העברת הבעלות בכפוף לכך שהתובע ישלם את החיובים בגין דוחות שמקורם בתקופה בה היה הרכב בחזקתו של התובע וכן בהוצאות העברת הבעלות.
דיון והכרעה

4.
אין מחלוקת כי התובע קיבל את החזקה ברכב ביום 15.9.06. עד ליום הגשת התובענה על ידו ביום 8.2.10 ובמשך כשלוש וחצי שנים לא עברה הבעלות במשרד הרישוי על שמו, וכך גם עד היום.

כל אחד מהצדדים טוען כי הבעלות ברכב לא הועברה בשל מחדל חברו.
בסיכומיו, טוען הנתבע כי לענין מתן הצו, מתבקש בית המשפט להורות כי על הנתבע לבצע העברת בעלות ברכב וזאת בכפוף לתשלום שיבוצע וישולם על ידי התובע לנתבע בגין כל הדוחות ו/או החיובים ו/או האגרות הקשורים ברכב בעת שהיה בחזקתו של התובע לרבות תשלום הסך של 3,761 ₪ שפורט לגביו בסיכומים. לענין התביעה הכספית של התובע, לטענתו יש לדחותה.

לפיכך אין למעשה מחלוקת לגבי מתן הצו לפיו הנתבע יבצע את הפעולות הנדרשות לצורך העברת הבעלות על שם התובע. עיקר המחלוקת בין הצדדים הינה, אם כן, האם יש להתנות את העברת הבעלות בביצוע התשלומים כמבוקש על ידי הנתבע.
כמו כן, חלוקים הצדדים לענין התביעה הכספית של התובע בגין הנזקים שלטענתו נגרמו לו מהשבתת הרכב.
לצורך הכרעה בשאלות אלו, יש לבחון את שאלת האחריות בקשר לכך שהרכב לא הועבר עד היום על שם התובע, ולכך שרכב מושבת מזה זמן לאחר שהתובע לא יכול היה להעבירו טסט כאשר אינו רשום על שמו.
כמו כן, יש לבחון את שאלת אחריותו של התובע לשלם בגין הדוחות שהוטלו על הרכב.

5.
הצדדים חלוקים ביניהם לגבי הנסיבות שהביאו לכך שהבעלות ברכב טרם הועברה על שם התובע עד היום.
אין מחלוקת כי כאשר נמכר הרכב על ידי הנתבע לתובע, בשנת 2006, הרכב היה בבעלותו של מר חנוכה עוזי, בשנת 2008 הועברה הבעלות ברכב על שמה של בנסימון נטלי. הנתבע טוען שהעביר את הרכב על שמה, ולא על שם התובע, מאחר ויש ברשותה "תו סוחר". לטענת הנתבע, התובע רצה להחליף את הרכב ועל מנת שלא להעביר עוד "יד".
(ר' עדות הנתבע
ע"מ 16 ש' 9-25). הנתבע צירף לכתב הגנתו רישיון רכב, לפיו בעלת הרכב הינה בנסימון נטלי.
הנתבע אינו חולק על כך שבהמשך התובע דרש את העברת הרכב על שמו. לטענתו, באותו שלב התנה את העברת הרכב על שם התובע בכך שישלם בגין הדוחות שהתיחסו לתקופה שבה הרכב היה בחזקתו של התובע.

6.
בכל הנוגע להעברת הבעלות במשרד הרישוי התובע רכש את הרכב בשנת 2006 ופנה לבית המשפט רק בשנת 2010.
בשלב מסוים, לאחר שהרכב היה בידי התובע, התובע חתם על טופס העברת הבעלות. לדברי הנתבע בשלב זה התעורר קושי בהעברת הבעלות על שם התובע בגלל עיקול שהיה על הבעלים הקודם.


יצויין כי לדברי הנתבע, בהמשך הוא דאג כי עיקול זה יוסר.

הצדדים באו בדברים לגבי דוחות שהצטברו ואשר הנתבע שילם את חלקם. הנתבע דרש את תשלום הסכומים.

אני מוצאת כי הנתבע היה מחויב להעביר את הרכב על שם התובע מייד כשהתבקש לעשות כן. התובע חתם על טופס העברת בעלות והמניעה הראשונית להעברת הבעלות נבעה מעיקול על הבעלים הקודם של הרכב. לפיכך, הנתבע לא קיים את חובתו להעביר הרכב על שם התובע. ככל שהיה עושה כן, היה נמנע מצב בו הרכב אינו רשום על שמו של התובע, התובע היה יכול להעביר את הרכב טסט והיתה נמנעת השבתת הרכב. כמו כן, היה נמנע מצב בו הדוחות אינם על שם התובע והקשיים שנבעו מכך בהמשך.

לפיכך, אני מוצאת כי על הנתבע לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו.

יחד עם זאת, מוטלת על התובע חובת הקטנת הנזק. ככל שהיה התובע משלם את הדוחות כפי שדרש הנתבע הרי שהרכב היה מועבר על שמו וממילא השבתת הרכב היתה נמנעת.

עוד אציין כי, כפי שנטען בהרחבה בסיכומי הנתבע, התובע כלל לא תמך את נזקיו הנטענים באסמכתאות. אך, אין ספק כי השבתת רכב למשך תקופה גורמת נזקים כתוצאה מחוסר אפשרות להשתמש ברכב.
לנוכח כל האמור, מצאתי לפסוק לתובע פיצוי על דרך האומדנה בסך של 5,000 ₪.

7.
הנתבע טוען, כי יש להתנות מתן צו לחייבו להעביר את הרכב על שם התובע בכך שהתובע ישלם את דוחות חניה שנצברו בתקופה שהרכב ברשותו, ושולמו על ידי הנתבע. הנתבע צירף לכתב ההגנה הצהרת התובע מיום 15.9.06 כדלקמן:

"...אני מצהיר ומאשר שקניתי מכונית.... לאחר שנבדקה על ידי, ומקבל עלי אחריות מלאה לגבי הרכב הנ"ל, הן לגבי קנסות (רפורטים) והן לגבי כביש אגרה (6), כל נזק שיגרם לכל אדם שהוא, או כל גוף שהוא על ידי או על ידי הרכב ברשותי, ופוטר פטור מלא כל אדם וכל גוף שהוא, לתביעות כל שהן.
כל התביעות לגבי הרכב הנ"ל יחולו עלי בלבד.
מתאריך 15.9.06 שעה 11:20
."

התובע לא הכחיש תוקפו של מסמך זה.
אין למעשה מחלוקת, כי התובע מחויב בתשלום הדוחות שהוטלו על הרכב בתקופה שהרכב נמצא בחזקתו.
הנטל על התובע להוכיח, כי דוחות אשר הוטלו על הרכב מיום 15.9.06, אינם באחריותו.
בהתכתבויות שקדמו להגשת התביעה, דרש הנתבע את תשלום הדוחות והקנסות על ידי התובע.
8.
במהלך הדיונים התברר, כי הצדדים חלוקים ביניהם בקשר לקנס של המשטרה שהוטל על הרכב. בפתח הדיון של יום 29.3.11 ציינו הצדדים: "לא העברנו בעלות במשרד הרישוי מכיוון שיש מחלוקות לגבי קנס של המשטרה".

אין מחלוקת כי במהלך שנת 2008, החזיר התובע לנתבע את הרכב ולקח רכב אחר, מסוג שברולט אופטרה.

התובע טוען כי הקנס המשטרתי ניתן בתקופה שהרכב לא היה ברשותו.

מהמסמכים שצורפו על ידי הנתבע עולה כי הרכב נמסר על ידי התובע לנתבע ביום 16.7.08 ואילו ביום 21.7.08 התובע קיבל חזרה לידיו את הרכב והחזיר לנתבע את הרכב מסוג שברולט אופטרה.

מאחר והקנס המשטרתי הינו מיום 28.6.08 אינני מקבלת את טענת התובע כי הקנס ניתן במועד שהרכב לא היה בחזקתו.
בסיכומי הנתבע, נטען כי שולם על ידו סך של 1,317 ₪ בגין אגרת רישוי לרכב וצורפה קבלה לעניין זה. לפי הנטען, הסכום שולם לצורך ביצוע הטסט והעברת הבעלות במשרד הרישוי לאחר מכן. התובע טען בסיכומי התשובה כי מדובר בהרחבת חזית. יש לציין כי בפתח הדיון מיום 29.3.11 ציין ב"כ הנתבע כי שולם סכום אגרת רישוי טסט בכדי להעביר בעלות. התובע לא השיב לגופו של עניין מדוע אינו צריך לשאת בעלות הטסט של הרכב.

9.
לאור האמור, אני מורה לנתבע לבצע בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתוך 30 יום מהיום את הפעולות הנדרשות על מנת להעביר הבעלות ברכב במשרד הרישוי על שם התובע. זאת, בכפוף לכך שהתובע ישלם לנתבע, לאור המסמכים שהוצגו על ידי הנתבע, את הסך של 995 ₪ בגין הקנסות ששולמו על ידו וכן את הסך של 1,317 ₪ בגין אגרת רישוי וכן ישלם את הדוח המשטרתי על סך 1,275 ₪ או ככל שכבר שולם הקנס על ידי הנתבע, ישלם התובע סכום זה לנתבע, בתנאי שיציג לו הנתבע אסמכתא כי הסכום שולם.
לא מצאתי להכפיף את הצו לתשלום התובע סך של 150 ₪ בגין מכתב הדרישה של ב"כ הנתבע, כמבוקש על ידי הנתבע.


אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע תוך 30 יום את הסך של 5,000 ₪ וכן הוצאות משפט (אגרת משפט) וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.

המזכירות תמציא פסק הדין לב"כ הצדדים בדחיפות.

ניתן היום,
ה' אלול
תשע"א, 4 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 13669-02/10 עמוס בוארון נ' אופיר זייתון (פורסם ב-ֽ 04/09/2011)