פסקי דין על פדוא קטילי | פסקי דין על זיוה פורטל | פסקי דין על מיסמה שחאדה ואח' | פסקי דין על מדינת ישראל - חסות הנוער משרד הרווחה | פסקי דין על עמותת ענב - עידוד נוער במצוקה |

1906/07 עב     04/09/2011




עב 1906/07 פדוא קטילי, זיוה פורטל, מיסמה שחאדה ואח' נ' מדינת ישראל - חסות הנוער משרד הרווחה, עמותת ענב - עידוד נוער במצוקה








st1\:*{behavior: }
בית דין אזורי לעבודה בחיפה



4 בספטמבר 2011

עב 1906/07, 1907/07, 1908/07, 1909/07
(ס"ע 18835-08-09)


בפני

כב' השופטת
דלית גילה
נציגת ציבור - ג'האד גושה עיראקי
נציג ציבור - יואל מוזס

התובעים
1.
פדוא קטילי

,

ת.ז. 052422151
2.
זיוה פורטל

,
ת.ז. 043660398
3.
מיסמה שחאדה
,
ת.ז.

029829520
4.
גבריאל אביטל
,
ת.ז. 027755867
כולם ע"י ב"כ עו"ד אלי קדמי


-


הנתבעות
1.
מדינת ישראל - חסות הנוער משרד הרווחה

באמצעות פרקליטות מחוז חיפה (אז'), עו"ד בועז גולדברג
2.
עמותת ענב - עידוד נוער במצוקה

ע"י ב"כ עו"ד יוסי גוטגליק






פסק - דין
פתיח
1.
ארבעת התובעים שלפנינו הגישו ביום 25.7.07, תביעות למתן פסק-דין הצהרתי, שהינם:

"עובדי מדינה קבועים מן המניין, וכי הם זכאים לכלל הזכויות וההטבות בשכר להם זכאים עובדי מדינה במעמדם ובתפקידם במקום עבודתם בהתאם לצבירת ותק שנות עבודתם, כגון ביטוח פנסיוני, קופת גמל, קצובת ביגוד, חופשה שנתית, השתתפות בשיחות טל', קצובת הבראה וכדומ'."
; זאת, במהלך עבודתם במעון "נוף הרים" ובמעון "גלעם", בעת שהועסקו שם על-ידי עמותת "ענב - עידוד נוער במצוקה" (להלן: עמותת ענב ו/או העמותה).

2.
בניגוד לטענת התובעים, כי עמותת ענב היתה קבלן כח אדם וצינור טכני לתשלום משכורתם - העמותה טוענת, שהיא עוסקת בעידוד וטיפול בנוער במצוקה, מופעלת ע"י מתנדבים ועובדים בשכר, ופועלת ללא כוונת רווח; ככזו, היא מפעילה באופן בלבדי הוסטלים בקהילה, הפעלה הכוללת את נושאי המינהל והמשק. מוסיפה עמותת ענב וטוענת, כי היה זה מהלך טבעי ששירותים מסוג זה יסופקו על-ידה גם במעונות ממשלתיים, ולא אך ורק בהוסטלים המופעלים על-ידה, ובמסגרת מתן שירותים אלה הועסקו התובעים על-ידה, במעונות נוער.

3.
לטענת המדינה - מדיניות ממשלתית ברורה עיצבה את המבנה הארגוני של מעונות חסות הנוער, המבוסס על ניהול בידי עובדי מדינה ורכישת שירותים מגופים שלישיים; אולם, אין בכך כדי להפוך את המדינה - המפקחת על התחום - למעסיקה של כל העובדים במעונות הנוער, לסוגיהם, ובהם מי מהתובעים.

4.
נקדים אחרית לראשית ונאמר, כי לא שוכנענו מטיעוני התובעים, ודחינו את תביעתם. להלן יפורטו העובדות, הנקבעות לאחר ששמענו את הצדדים, קראנו את סיכומיהם וחזרנו ועיינו בכל המסמכים שהוגשו לתיק בית-הדין; לאחר מכן, תובא מסקנתנו המשפטית, בתמצית.

עובדות
5.
במשרד הרווחה, מופקד אגף התקון על מתן שירותי טיפול חברתי ופיקוח, שיקום ומניעה לעוברי חוק ולאוכלוסיה במצוקה קשה. רשות חסות הנוער, הפועלת במסגרת אגף התקון, הינה הרשות המוסמכת לפתח, להפעיל ולבקר מענה חוץ ביתי לבני נוער עוברי חוק או טעוני הגנה, המוצאים מביתם לפי צווים שיפוטיים, או לפי המלצות של שירותי הרווחה, בהתאם להוראות חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960 וחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971 (להלן: חוקי הנוער).

6.
בראש רשות חסות הנוער עומד הממונה על המעונות והרשות מטפלת בכ-2,000 מתבגרים בשנה, ברשת מגוונת של מסגרות. רוב האוכלוסיה המטופלת הינה בגילאי 18-12. מטרות הטיפול הינן שיקום נערים ונערות על ידי מתן שירות חינוכי וטיפולי, הקניית השכלה ושינוי דפוסי התנהגות, כך שיוכלו לשוב ולהשתלב מחדש בחברה וירכשו נורמות התנהגותיות לתפקוד נאות בחייהם.

7.
מתחילת שנות ה-90, הממשלה קבעה מדיניות של העברת מוסדות הרווחה, שהופעלו בעבר על-ידה, לרבות "מעונות נעולים", להפעלה בידי גורמים חוץ ממשלתיים, משיקולי התייעלות ושיפור השירות. מדיניות זו מקורה בצורך כללי בהתייעלות ובשיפור השירות הניתן במוסדות הרווחה. כך, משימות שבוצעו בעבר על ידי עובדי מדינה, בין אם מדובר בהוראה, הדרכה, תחזוקה, או בישול, מבוצעים כיום ע"י גופים חיצוניים המספקים שירותים אלה. המדיניות המתוארת לעיל מוצאת ביטויה במספר החלטות ממשלה [ראו נ/1, ס' 10, והנספחים שצורפו בהודעה מטעם המדינה, מיום 15.12.09].

8.
בהתאם, משימות שבוצעו בעבר ע"י עובדי מדינה מבוצעות כיום ע"י עובדי ספקי השירותים; עם זאת, בשל רגישות התחום והעובדה, כי נערים נשלחים למעונות הנוער השונים מכוח צווי בתי-משפט - הוחלט להותיר את האחריות הכוללת והפיקוח בידי עובדי מדינה, שימלאו רק תפקידים מרכזיים והם: מנהל המעון, רכז חינוכי, רכז טיפולי, אמרכל ומזכירה. לשם הפעלת המעונות פורסם מכרז ראשון כבר בשנת 1997 ועמותת ענב זכתה בו, והתקשרה עם המדינה בהסכם הפעלה. לימים, זכתה עמותת ענב במכרזים נוספים להפעלת מעונות נוער, הן מעונות פתוחים והן מעונות נעולים, ובהם נוף-הרים וגלעם
[נספחים ה' עד י' להודעת המדינה].

9.
את המסגרות הקיימות לצורך טפול בבני-נוער, כאמור לעיל, ניתן לחלק ל-3 סוגים, כדלקמן:
א.
6 מעונות נעולים, ובהם מעון גלעם לנערים ומעון נוף-הרים (בירכא) לנערים ערבים. מעונות אלה הינם מעונות ממשלתיים מבחינת השדרה הניהולית ואילו שאר השירותים הניתנים לחוסים, נרכשים מגורמים חיצוניים וכוללים, בין היתר, שירותי טיפול, השכלה, הכשרה מקצועית, תחזוקה, הזנה וכביסה.
ב.
9 מעונות פתוחים (פנימייתיים), כאשר 6 מהם מופעלים ע"י גורמים פרטיים. בשלושת המעונות הפתוחים הנוספים, מועסק צוות מצומצם של עובדי מדינה, שהוא, בעיקרו, הגרעין הניהולי של המעון, בעוד יתר השירותים נרכשים מגורמים חיצוניים.
ג.
הוסטלים, חלופות מעצר ובתים למחוסרי קורת-גג - כ-32 מסגרות, המופעלות ע"י עמותות שונות, בהתאם למכרזים שפורסמו ע"י משרד הרווחה, והוסטל אחד (הוסטל יסמין), הינו הוסטל בו מועסקים גם עובדי מדינה [ראו: רשימת המסגרות - נספח יא'].

10.
המדיניות הממשלתית הופעלה בהדרגה, מדובר בהליך ממושך, שטרם הושלם - נכון למועד ניהול המשפט - כאשר המגמה היא להרחיב את השירותים הנרכשים ע"י המדינה להפעלת המעונות, כאשר מספר עובדי המדינה בהם הולך ומצטמצם.

11.
אשר למעון נוף-הרים

- מאז שהוקם, בשנת 1999, הועסקו בו רק 5 עובדי מדינה - מנהל המעון, אמרכל ועוד 3 עובדים בתחום הטיפולי-חינוכי. במעון זה הועסקו שתי תובעות - גב' פדוא קטילי
(להלן: תובעת 1) וגב' מיסמה שחאדה (להלן: תובעת 3), בתפקידים מינהליים, שניתנו למעון ע"י ספק שירותים חיצוני; תחילה ע"י עמותת ענב ואחר-כך ע"י תאגיד אחר.

12.
תובעת 1, הועסקה בנוף-הרים כאחראית מחסן כביסה, סמוך להקמתו; תפקיד שהוצא למיקור חוץ, במכרז, וזכתה בו העמותה, שהעבירה אותה לתפקיד אם-בית לזמן מה וחזרה.

13.
תובעת 3, הועסקה לפי אותו מכרז כאם-בית ואח"כ כאחראית על מחסן הציוד, כשחתימה על ההזמנות והפיקוח על הוצאת ציוד, בוצעו בידי אמרכל המעון ומר משה שיאון, הסמנכ"ל לענייני מינהל במשרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן: שיאון).

14.
אשר למעון גלעם

- מדובר במעון סגור אליו נשלחים נערים באמצעות צווי בית-משפט לנוער; הוא מנוהל ע"י עובדי מדינה ושאר העובדים הינם עובדי גופים אחרים המספקים למעון שירותים, הנחלקים, ככלל, לשני סוגים: שירותים חינוכיים-טיפוליים (הכשרה מקצועית, הוראה, חינוך ועבודה סוציאלית), ושירותים מנהליים (אחזקה, גינון, מטבח, ניקיון וכיוצ"ב), אותם מספקים גם גב' זיוה פורטל
(להלן: תובעת 2) ומר גבריאל אביטל (להלן: תובע 4).

15.
תובעת 2, התקבלה לעבוד במעון גלעם בשנת 1983, באמצעות נותן שירותים, בתפקיד של אחראית מחסן-בגדים (אחראית על כביסה). בחודש 8/00 החלה תקופת ניסיון כעובדת של העמותה והמשיכה בתפקיד, שצומצם במהלך הזמן לביצוע הכביסה, בין במכונות במעון ובין במכבסה חיצונית, וכן תיקונים, גיהוץ, מיון וסידור הבגדים והלבנים. כך, ביום הגשת התביעה ועד סיום ההתקשרות של עמותת ענב עם המדינה, דבר שהביא להגשת בקשה לסעד זמני [תיק 18835-08-09, מותב בראשות כב' השופט חסן (להלן: הליך הביניים)].

16.
תובע 4, החל לעבוד במעון גלעם בשנת 1999, כעובד אחזקה, באמצעות חברת כח-אדם. בחודש 8/00 החל תקופת ניסיון כעובד העמותה והמשיך בתפקיד זה עד סיום התקשרותה עם המדינה והגשת הליך הביניים.

17.
ביום 23.8.09, במהלך ניהול המשפט שלפנינו, הוגשו הליך הביניים, בו עתרו ארבעת התובעים למתן צו-מניעה, שימנע את פיטוריהם ואת קליטת עובדים אחרים לתפקידים אותם ביצעו [בקשה שהתבררה במותב בראשות כב' השופט חסן]. בדיון שהתקיים ביום 2.9.09 ובהמלצת בית-הדין - הוסכם לבדוק את האפשרות שהמבקשים/התובעים, או מי מהם, ישאר להיות מועסק במעונות בהם עסקינן על-ידי חברה קבלנית חדשה - "ש. ניר" - שהיתה אמורה להמשיך לתת שירותים למדינה במעונות אלה, במקום עמותת ענב, החל מיום 10.9.09.

18.
התובעת 2 והתובע 4, שעבדו במעון גלעם, נקלטו להמשך עבודה במעון דרך חברת כח-אדם, ועל כן הודיעו, ביום 7.9.09, כי אינם ממשיכים בהליך הביניים. בעניינן של התובעות 1 ו-3 התקיים דיון בהליך הביניים, ביום 9.9.09, בסופו הוסכם - מבלי להודות בטענה מטענותיהן - כי תיבחן האפשרות להמשך העסקתן ע"י נותן שירות חדש, שהמדינה תבחר להתקשר עמו.

19.
עמותת ענב מפעילה ומנהלת הוסטלים לטיפול בנוער במצבי סיכון ומצוקה, בהם מטופלים למעלה מ-150 נערים בקצה הרצף החינוכי-טיפולי במדינת ישראל. הפעלת ההוסטלים כוללת גם את נושאי המינהל והמשק, על כן, סיפקה עמותת ענב בעבר שירותים מסוג זה למעונות הממשלתיים, ולא רק בהוסטלים המופעלים על-ידה בלעדית. מפאת הריחוק בין מטה העמותה בירושלים לעובדים בשטח, נעזרה עמותת ענב באמרכלי המעונות כחוליה מקשרת בינה לבין עובדיה, אולם, כל ההחלטות בנוגע להם היו של העמותה. במקרים מסוימים, העסיקה עמותת ענב מזכירות מטעמה, על מנת לגשר על המרחק בין העובדים לבין מטה העמותה; עמותת ענב העסיקה את ארבעת התובעים על-פי הסכמי עבודה שנכרתו ביניהם, שבאו לידי ביטוי בכתבי מינוי, שאושרו בחתימת כל אחד מהתובעים [ראו: תצהיר מנהל העמותה, מר שי שער - נ/5, ונספחיו].

20.
ביום 22.12.09, הגישו התובעים "תיק מוצגים", הכולל תכתובות שונות של גורמים מטעם המדינה ביחס לתובעים, לרבות סיכום ראיון תקופתי של תובעת 1 ותובעת 3, ע"י מנהל מעון נוף-הרים, בשעתו, מר כאתם בחוס, ומזכרים בקשר לתובעת 2 ותובע 4, מטעם מנהל מעון גלעם, דאז, מר יעקב כהן, וכן מאת גב' מרים אדלר, שהיתה בתפקיד רכז בכיר אמרכלות, מטעם המדינה, במעון [ראו: אסופת המסמכים: ת/1].

21.
כיום מתרכזת עמותת ענב במתן שירותי פנימייה והפעלת קבוצות במעונות ממשלתיים, וכן יוזמת, מפקחת ומפעילה פרויקטים חינוכיים בעצמה, ובשיתוף גופים נוספים, לטיפול, חינוך ושיקום נוער בסיכון, כדוגמת בי"ס לאמנויות הבמה, בי"ס לסיור ואתגר ועוד. בשל כך, הפסיקה לתת שירותי מינהל ומשק למדינה, והתובעים קיבלו הודעות שעבודתם במעונות תיפסק בחודש 9/09, על כן הוגש הליך הביניים, שהסתיים כמתואר לעיל.

22.
ביום 22.3.10, הגישו התובעים בקשה לתיקון כתב-התביעה, על דרך הוספת סעד כספי לפיצויים, נוכח טענותיהם למעשיה של המדינה, מאחר שלגרסתם - עמותת ענב פיטרה אותם, ביום 10.9.09, משום שהמדינה לא היתה זקוקה יותר לשירותיהם, ואילו חברת ש. ניר, עמה התקשרה המדינה בהסכם להמשך קבלת שירותים במעונות הרלבנטיים,, החלה להעסיק את התובעים, אולם, תוך הרעת תנאי שכרם

"באופן גורף וקשה"
.

23.
הבקשה האמורה באה לאחר שההתפתחויות שחלו בקשר להעסקת העובדים, נזכרו במהלך ישיבת הוכחות ארוכה שהתקיימה לפנינו, ביום 4.1.10. לכן, הצענו לצדדים לשקול פתרונות לסיום המחלוקת, לרבות תרופה כספית בקשר למי מהתובעים, ולשם כך, לא הסתיימה באותו מועד חקירת כל המצהירים. לצערנו, לא השכילו הצדדים להגיע להבנות מחוץ לכותלי בית-הדין, אולם, בשל המועד המאוחר בו הוגשה הבקשה לתיקון כתב-התביעה - לאחר שכבר נחקרו כל התובעים וחלק ממצהירי הנתבעות - נדחתה הבקשה, בהחלטה מיום 13.5.10.


24.
אין חולק, כי לאחר הפסקת ההתקשרות של עמותת ענב עם המדינה, והפסקת מתן השירותים למעונות נוף-הרים וגלעם על-ידה, המשיכו התובעים להיות מועסקים, באותם תפקידים, על-ידי המתקשרים החדשים למתן השירותים האמורים למדינה; זאת, לאחר שהתובעים פוטרו ע"י עמותת ענב, כאשר בשימוע שנערך להם, נכח נציג מטעם המדינה. נזכיר, כי התביעות דנן הינן לקבלת סעד הצהרתי, בלבד, מלכתחילה לא עסקו בנושא פיטורי התובעים, ארוע שקרה כשנתיים לאחר הגשת התביעות,
ולא הובאו ראיות בקשר להשלכות כספיות הנטענות.

דיון והכרעה
25.
בסיכומי התובעים, התמקדו בטיעון, כי המדינה לא ביצעה במקרה זה

"מיקור חוץ מלא"
, תוך הדגשת פסק-הדין של בית-הדין הארצי בעניין
"כפר רות"
,[1]
ולדעתם - יש לאמץ את החזקה הקובעת שהמשתמש, ובענייננו - המדינה, הינו המעסיק האמיתי של העובדים - התובעים.

26.
כאשר מדובר בתבניות העסקה מרובות משתתפים, יש לאבחן בין מקרה למקרה, והפסיקה רצופה בהכרעות מגוונות, בהתחשב בעובדות שהוכחו ביחס לכל מערכת התקשרות נטענת. למקרה דוגמת זה שלפנינו, קיימת פסיקה משכבר הימים, בה אישר בית-הדין הארצי, כי המדינה רשאית לפטר עובדים על מנת להעביר מטלות, שבוצעו ע"י עובדיה, לגופים חיצוניים [דב"ע מו/4-13, מ. י. - הסתדרות עובדי המדינה, פד"ע יז 181, 192 מול האות א']. על אחת כמה וכמה, שהמדינה רשאית להוציא מכרז לקבלת שירות לביצוע מטלות שונות, ע"י גוף חיצוני שיספק לה את השירות יחד עם כח-האדם שיבצעו [אסמכתאות בסיכומי המדינה].[2]


27.
במקרה שלפנינו שוכנענו, כי עמותת ענב אינה גוף סרק, אשר שימש רק "צינור" להעברת משכורתם של מי מהתובעים, מהמדינה אליהם; זאת, החל מקיומה העצמאי, כעולה מתצהיר המנהל, מר שי שר [נ/5], עבור לפרסום מכרזים לקבלת שירותים, שנים רבות, בהם זכתה ענב, דרך ההתקשרות הישירה שלה בכתבי מינוי עם כל אחד מהתובעים, שקיבל על עצמו להיות עובד של העמותה, לפי תנאים שפירטה, וכלה בדאגה של עמותת ענב לספק להם במהלך ההתקשרות, תנאי שכר וזכויות נלוות, כגון: חופשות, השתלמויות, והחזר הוצאות שונות.

28.
התפקידים אותם מילאו התובעים במעונות נוף-הרים וגלעם, אינם בתחומי הליבה של מוסדות אלה, אלא, תפקידי עזר, אשר מטבעם אין כל מניעה שיבוצעו ע"י עובדים של גוף חיצוני למדינה, כאשר המדינה נשארת האחראית על הפעלת המסגרות בהתאם לחוקי הנוער. אין בעובדה, שעם סיום ההתקשרות של המדינה עם נותני השירותים, כדוגמת עמותת ענב, נמצאה דרך להמשיך להעסיק את התובעים בתפקידים אותם ביצעו, בהצלחה, כדי להפוך אותם לעובדי המדינה רק בשל כך. מעבר לעובדה, שבהליך הביניים הוסכם, כי ייעשה כל שניתן על מנת לאפשר לתובעים המשך העסקה לפרנסתם - מבלי שהדבר יהווה הודאה בטענה כזו או אחרת שלהם - אנו סבורים, כי אין להפוך את היוצרות. כאשר, מלכתחילה, היתה התקשרות אמיתית בין המדינה לבין גוף המוכיח עצמו כבעל יכולת לתת לה את השירותים הנדרשים, אזי, המיומנות שרכשו עובדי אותו גוף - במקרה זה, עמותת ענב - תוך כדי עבודתם, המאפשרת להם להמשיך לעסוק בתפקידים מסוימים חרף החלפת הגורם נותן השירות, אינה יכולה להשליך על הקביעה, מיהו המעסיק.

29.
מטבע הדברים, מאחר שהתובעים השתלבו במעונות אשר ניהולם נשאר בידי המדינה - היו לבעלי התפקידים מטעם המדינה במעון - מנהל או אמרכל - קשרים ישירים עם כל אחד מהתובעים. לשם כך, נוהלו התכתבויות בעניינם, ברם, עיון במסמכים השונים מעלה, כי עובדי המדינה חיוו דעה מקצועית אודות תפקודו של מי מהתובעים, והעבירו את דעתם לידי עמותת ענב, אשר היא זו שהיתה מוסמכת להעלות את התובעים בדרגה, או להיענות לבקשתם לצאת להשתלמות, לחופשה וכד', ובמקרה הצורך - גם להגיב במישור המשמעתי.

30.
תובעת 1

- עבדה במעון נוף-הרים החל מיום 26.10.2000, עפ"י כתב מינוי מעמותת ענב [נ/5, נספח 4]. היא אישרה, כי עד הגשת התביעה מעולם לא טענה כלפי נציגי המדינה, כי היא עובדת של משרד העבודה והרווחה, היא ידעה שהיא עובדת של עמותת ענב וכשרצתה העלאה בדרגה, או הלוואה, ידעה שהם צריכים לאשר זאת [עמ' 12, ש' 32-21]. התובעת 1 גם אישרה את בקשותיה לעמותת ענב, לשם הצטרפות למבטחים ולקרן השתלמות, לקבלת קצובת נסיעה, ומילוי שאלון אישי וכן קבלת אישורים בדבר העלאה בדרגה ושינוי היקף משרתה, ישירות מהעמותה [נ/5, נספחים 10-5; עדותה בחקירה נגדית, עמ' 13, ש' 25-2]. דברים אלה עומדים בניגוד להצהרתה, כי
"אין ולא היה לי כל קשר עם הנתבעת 2
[עמותת ענב]
למעט קבלת המשכורת דרכה."
[ת/4, ס' 8], ואנו דוחים את האמור בתצהירה.

31.
אמנם, בחקירה החוזרת טענה התובעת 1, כי מנהל המעון הוא זה שהעלה אותה בדרגה והיא מעולם לא ביקשה זאת [עמ' 14-13], אולם, מנהל המעון, מר כאתם בחוס, הצהיר, כי את השירות המינהלי שנתנה תובעת 1 למעון נוף-הרים, אותו ניהל מטעם המדינה, מאז ייסודו בשנת 1999, קיבל המעון מעמותת ענב, העוסקת בתחום הסיוע לנוער במצוקה [נ/2], וציין בחקירתו הנגדית, כי היה עורך מדי שנה סיכום ראיון תקופתי לעובדי המעון, ובהם תובעת 1 ותובעת 3, אך, סיכום זה נערך על באופן שונה מהאופן בו הוערכו עובדי מדינה [עמ' 26, ש' 14-9; וכן ת/1, נספח 2]. מובן, כי כמי שהאחריות על הפעלת המעון היתה מוטלת על כתפיו, היה המנהל אמור להכיר את העובדים השונים המתפעלים אותו, ללא קשר לגורם שהעסיק אותם בביצוע מטלותיהם. אנו סבורים, כי כאשר תובעת 1 החלה את עבודתה במעון נוף-הרים, מראש, באמצעות עמותת ענב, לאחר זכייתה של זו במכרז למתן שירותים למדינה - יש לראות את עמותת ענב כמעסיקתה.

32.
תובעת 2

- החלה לעבוד במעון גלעם בשנת 1983. לטענתה, בשנים הראשונות לעבודתה הועסקה באמצעות חברת כח-אדם "שלום וחנן כלפון", בשנת 1993 המשיכה לעבוד באמצעות חברת "אורטל", בשנת 1999 המשיכה לעבוד באמצעות חברת "לין ביכלר" והחל מחודש 8/00, המשיכה בתפקידה כעובדת של עמותת ענב.
גם תובעת זו הצהירה
"אין ולא היה לי כל קשר עם הנתבעת 2
[עמותת ענב]
למעט קבלת המשכורת דרכה."
[ת/3, ס' 6]. ברם, בניגוד להצהרה זו, אישרה בחקירתה הנגדית, שחתמה על אישור העסקתה בעמותת ענב, החל מיום 1.8.2000, העסקת שתחילתה ב
"תקופת נסיון"
ועל בקשות מעמותת ענב לשם הצטרפות למבטחים ולקרן השתלמות ולקבלת קצובת נסיעה, וכן קיבלה אישורים בדבר תוספת שנות ותק והעלאה בדרגה, ישירות מהעמותה [נ/5, נספחים 17-11; ועדותה, עמ' 11, ש' 22-14]. התובעת 2 אף אישרה, כי מעולם לא פנתה בכתב, למדינה או לעמותת ענב, בטענה, כי יש לראותה כעובדת מדינה. לטענתה, ביקשה בעל-פה ממנהל המעון, מר יעקב כהן, לקבל תקן כעובדת מדינה וגם מהמפקח [עמ' 10, ש' 14-2].

33.
מר יעקב כהן, המשמש כמנהל מעון גלעם משנת 1982, ועבד בו החל משנת 1969, הגיש אף הוא תצהיר בתיק זה [נ/3], ולדבריו, בהיותו מנהל המעון, בו מדובר בעבודה עם נערים, הוא מקפיד עד היום על ראיון מקיף עם המועמדים לעבוד במעון, ללא קשר מי המעסיק שלהם. עם זאת, הבהיר, כי בתפקידי השירותים בהם עבדה תובעת 2, כמו גם תובע 4, לא הועסקו מעולם "עובדי מדינה", וכי עובדים אחרים שנזכרו ע"י תובעת 2 בתצהירה, כאילו הם - להבדיל ממנה - כן היו במעמד של

"עובדי מדינה לכל דבר ועניין"
[ת/3, ס' 7], עובדים בתפקידים שונים מאלה של תובעת זו. שתיים מהם אינן מועסקות בתפקידים מנהליים, אלא, עובדות בתפקידים רגישים - האחת בתפקיד חינוכי-טיפולי של אחראית על בריאות הנערים, מזונם וניקיונם, והשניה רכזת בנא"מ, האחראית על הקניות, הנכסים, המבנים וכל הציוד היקר שברשות המעון, על כן, תפקידים אלה כן מאויישים ע"י "עובד מדינה" [נ/3, ס' 17-16]; שני עובדים אחרים שהזכירה תובעת 2, מזכירה ונהג, התקבלו, אכן, כעובדי מדינה בשנת 1993, אולם, היה זה בתקופה שבה בחלק מהתפקידים המנהליים התקבלו לעבודה גם אנשים במעמד של עובדי מדינה, כאשר מתחילת שנות ה-90 צומצמו משרות אלו ושירותים רבים סופקו מאז ע"י גופים חיצוניים, ולמעשה, משנת 1994, לא התקבלו למעון גלעם עובדים בתפקידים מנהליים, שאינם עובדי גופים חיצוניים [נ/3, ס' 20-18]. אנו סבורים, כי בהתחשב בתקופה שנדרשה לשם יישום מדיניות הממשלה למיקור-חוץ, של שירותים שיינתנו למעונות שבאחריות רשות חסות הנוער - אין להסיק ממעמדם של השניים הנ"ל, למעמדה של התובעת, אשר מתחילת העסקתה במעון עבדה בתפקיד שאין כל מניעה לבצעו ע"י עובד חיצוני, בהתאם למכרזים השונים שפורסמו מפעם לפעם. אין בעובדה, שתובעת 2 המשיכה להיות מועסקת באותו מקום, על ידי מעסיקים מתחלפים, כדי להפוך את המדינה למעסיקתה; במיוחד נוכח הזמן הרב שחלף מאז התקבלה להיות עובדת של עמותת ענב.

34.
תובעת 3

- עבדה במעון נוף-הרים סמוך לפתיחתו, החל מחודש 11/99, לאחר שבעלה, שעבד במעון כטבח, פנה למנהל המעון וביקש שיקבל אותה לראיון עבודה. אף היא אישרה, כי לא פנתה קודם להגשת התביעה לעמותת ענב או למדינה, בטענה, כי היא עובדת מדינה ולא עובדת העמותה.
בניגוד להצהרתה, כמו חברותיה, כי -
"אין ולא היה לי כל קשר עם הנתבעת 2
[עמותת ענב]
למעט קבלת המשכורת דרכה."
[ת/5, ס' 7], אישרה תובעת 3 את רוב המסמכים שנחתמו בינה לבין עמותת ענב, למעט חתימתה על בקשת קצובת נסיעה, למרות שאישרה שקיבלה קצובה כזו [נ/5, נספחים 22-18; עדותה, עמ' 14, ש' 24 - עמ' 15, ש' 20]. הצהרתה הגורפת, השוללת קשר עם עמותת ענב, אף היא אינה מקובלת עלינו ובהתאם לראיות - עמותת ענב היא זו שהעסיקה אותה במתן שירותים למדינה.

35.
כפי שהצהיר מנהל המעון, מר בחוס, הוא ערך לתובעת 3 ראיונות תקופתיים כעובדת חיצונית [דוגמת ת/1, נספח 1], והתפקיד אותו ביצעה, כאחראית על מחסן ציוד, היה כפוף לאישור שלו ושל האמרכל, לעניין הוראות התשלום; ובתפקיד זה לא הועסקה אף פעם

"עובדת מדינה"
[נ/2, ס' 16; עמ' 24, ש' 31-12]. אין בפיקוח של המנהל או האמרכל - עובדי מדינה - על עבודתה של תובעת 3, כדי לשנות את מעמדה כעובדת העמותה.

36.
בהמשך עדותו, אישר המנהל בחוס, כי יש בינו לבין המשרד ויכוח על צורת ההפעלה של התפקיד, ובלשונו -

"יש בתוך המשרד כאלה שחושבים שהתפקיד הזה צריך להיות על ידי עובד מדינה, ויש כאלה שחושבים שזה יכול להיות על ידי קבלן ובגלל המחלוקת התפקיד לא מאויש כבר כ-4 חודשים. ..."
[עמ' 28, ש' 3]. ברם, אין לויכוח האמור כל השלכה למסקנה המשפטית בענייננו, מאחר שאין חולק, כי בתקופה בה מילאה את התפקיד תובעת 3, היא לא קיבלה את מלוא הסמכויות הניהוליות בקשר לציוד במחסן, והתפקיד המהותי של חתימה על הזמנות הציוד ואישור תשלומים עבורו, נותר בידי גורם אחר ולא היה בידיה.

37.
תובע 4

- החל לעבוד במעון גלעם בשנת 1999, בתפקיד של עובד אחזקה. אמנם, בתחילה עבד שם באמצעות חברת "אורטל" ואחר-כך באמצעות חברת "לין ביכלר", אולם, כבר מחודש 8/00, הועסק במקום ע"י עמותת ענב, לפי כתב מינוי שתחילתו בתקופת נסיון.
גם תובע זה, כמו התובעות האחרות, הצהיר -
"אין ולא היה לי כל קשר עם הנתבעת 2
[עמותת ענב]
למעט קבלת המשכורת דרכה."
[ת/2, ס' 6], הצהרה שלא עמדה במבחן החקירה הנגדית. בתחילת החקירה ע"י בא-כח עמותת ענב, ניסה התובע 4 לומר, כי אינו מכיר את מר שי שער, מנהל עמותת ענב, אלא -
"רק יודע שהוא מנהל העמותה"
[עמ' 7, ש' 28], אולם, בתשובותיו הבאות אישר את חתימותיו על המסמכים השונים מול עמותת ענב, בעניין בקשות לקצובות נסיעה ולהלוואה, ולשאלה מפורשת של בית-הדין, השיב -
"הבנתי שהעמותה היא זו שצריכה לתת לי תשובה לגבי מתן ההלוואה."
[עמ' 8, ש' 20]. והוא גם אישר קבלת העלאה בדרגה מהעמותה, בהמלצת מנהל המעון והאמרכלית, וכן תלושי חג [שם; וראו: נ/5, נספחים 33-23].
על כך שהניסיון להתנער מהיכרות עם עמותת ענב ומנהלה, הינו ניסיון סרק, ניתן ללמוד במיוחד מהעובדה, כי תובע 4 אישר שיחת בירור שנערכה לו עם מר שי שער, בעקבות עבירת משמעת שביצע, ובאותה הזדמנות ניתן לו
"עוד צ'אנס"
ומאז לא עשה עוד עבירה [עמ' 8, ש' 32 - עמ' 9, ש' 16]. התובע 4 אישר את האמור במכתבו של שי שער, מיום 13.9.04, בנושא
"עבירת משמעת"
[נ/5, נספח 33], ומשמעות הדבר, כי הבין כבר בשנת 2004, שבעקבות תלונה של מנהל מעון גלעם, על כך שהחתים מספר פעמים כרטיס עבודה של עובד אחר, הוא נקרא לסדר ע"י מנהל העמותה, אשר החליט לקבל את התנצלותו ולא לפטרו, אלא, לתת לו הזדמנות נוספת, נוכח העובדה שהיה ידוע כעובד טוב ומוערך ע"י הממונים עליו.
התנהגות כגון זו מצביעה, מעבר לכל ספק, על כך שתובע 4 היה עובד של עמותת ענב, בזמן שזו סיפקה שירותים למדינה במעון גלעם, ואין סיבה לסטות מהמקובל על הצדדים משך שנים רבות.

38.
הואיל ועמותת ענב אינה

"קבלן כח-אדם"
, כהגדרתו של מונח זה בחוק העסקת עובדים ע"י קבלני כח-אדם, תשנ"ו-1996 - אין מקום להידרש לתנאים השונים שבחוק זה, אשר אינו חל על העסקת התובעים, בתקופה בה נתנו שירותים למדינה באמצעות עמותת ענב.

39.
מאחר שהעמותה העסיקה את כל ארבעת התובעים תקופה ארוכה, של 7 שנים ויותר, לא מצאנו לנכון להידרש לתקופה קודמת, בה הועסקו תובעת 2 ותובע 4 במעון גלעם, ככל הנראה באמצעות קבלני כח-אדם, אשר אף אחד מהם לא היה צד להליך שלפנינו, ופרטי ההתקשרות שלהם עמם לא פורטו בתביעותיהם או בתצהיריהם, במידה המאפשרת הסקת מסקנות לגביהם; מה גם, שתקופת ההעסקה של תובעים אלה, כעובדים של עמותת ענב - לגביה קבענו, חד משמעית, שהיתה מעסיק עצמאי של התובעים שבפני
נו וקיבלה אותם לשורותיה במסגרת שירותים שסיפקה למעונות שבאחריות חסת הנוער - ניתקה את הרצף התעסוקתי בין התקופה בה הועסקו התובעים באמצעות גופים אחרים לבין התקוה בה היו עובדי עמותת ענב. השיהוי של הפניה לערכאות וחלוף הזמן, מעבר להצבעה על תמונת מצ כפי שנראתה בעיני התובעים, פוגע גם ביכולת של המדינה להתגונן.

40.
לפני סיום נעיר, כי על אף שנושא פיטורי התובעים, כשלעצמו, לא היה בין הפלוגתאות שנבחנו בהליך זה, לגופם של דברים, אין להסיק מהעובדה שבמעמד "שימוע" שנערך לכל אחד מהם, מטעם המעבידה,עמותת ענב, נכח גם נציג של המדינה, את המשמעויות שמבקש להעניק לכך ב"כ התובעים, בהקשר לשאלה - מי היתה מעסיקתם. הואיל והליך הפיטורים של כל אחד מהתובעים החל כשנתיים לאחר הגשת התביעה לסעד הצהרתי, כי יש לראות במדינה כמעבידתם, ניתן להבין את השתתפותו של נציג מטעם המדינה באותו מעמד, ולו מטעמי זהירות. כאמור, הנושא לא עמד לבירור לפנינו ואיננו נדרשים לממצאים מחייבים לגביו.


סיכום
41.
בנסיבות מתכונת ההתקשרות שהוכחה לנו - עמותת ענב היא תאגיד אשר התקשר עם המדינה בחוזים למתן שירותים במעונות נוער שבפיקוח רשות חסות הנוער, בהתאם לתנאי מכרזים שנערכו כדין. מדובר במיקור-חוץ של מטלות אשר הינן נלוות למטרות העיקריות של המעונות בהם מדובר, אשר אין כל מניעה לקבלם מגורם חוץ, המתמחה בהם.

42.
כחלק מזכייתה במכרז למתן שירותים למדינה, התחייבה עמותת ענב לספק גם את כח-האדם לביצוע המטלות הנדרשות, ולשם כך, התקשרה ביחסי עובד-מעביד עם ארבעת התובעים, בהסכמתם ובידיעתם, ודאגה במהלך השנים להעניק להם את זכויותיהם - שכר, חופשות ותנאים נלווים, כגון: ביטוח, קרן השתלמות, קצובות נסיעה, ואף נקטה הליכי משמעת כלפי מי מהם, במקרה הצורך. מדובר בהתקשרות אמיתית, שהצדדים התייחסו אליה ככזו במהלך תקופת התקשרות ארוכה, ואין כל סיבה לבטלה בדיעבד.

43.
המסקנה המתבקשת מכל האמור לעיל, היא, כי - עמותת ענב היתה המעסיקה של כל אחד מהתובעים, הן במעון נוף-הרים והן במעון גלעם, בכל התקופה הרלבנטית. אשר על כן - התביעות להצהרה שהתובעים היו "עובדי מדינה" - נדחות.

44.
למרות התוצאה, נתחשב במצבם הכלכלי הנטען של התובעים, וכל צד ישא בהוצאותיו.

45.
זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, בירושלים, תוך 30 יום מקבלת פסק-הדין.


ניתן היום, 4 בספטמבר 2011 (ה' באלול תשע"א), בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתק לבאי-כח הצדדים, בדואר רשום.







ג'האד גושה עיראקי
נציגת עובדים

יואל מוזס
נציג מעבידים



דלית גילה
- שופטת

[1]
דב"ע נב/3-142 חסן אלהרינאת - כפר רות, פד"ע כד 535; הנזכר בהקדמה לסיכומי התובעים, ללא מראה-מקום.
[2]
ס' 44-39 לסיכומי המדינה; במיוחד:

ע"ע 328/07 אטיאס - רשות שדות התעופה בישראל
(10.8.09), במאגר ממוחשב.







עב בית דין אזורי לעבודה 1906/07 פדוא קטילי, זיוה פורטל, מיסמה שחאדה ואח' נ' מדינת ישראל - חסות הנוער משרד הרווחה, עמותת ענב - עידוד נוער במצוקה (פורסם ב-ֽ 04/09/2011)