פסקי דין על ישראל בר און | פסקי דין על נסים קיסר

34140-11/10 תק     05/09/2011




תק 34140-11/10 ישראל בר און נ' נסים קיסר





בפני
כב' השופטת יעל קלוגמן
התובע
ישראל בר און
– נוכח
נגד
הנתבע
נסים קיסר
– נוכח

<#1#>
פסק-דין

1. תביעה לדמי תיווך בגין מכירת דירה.
התובע הוא מתווך נדל"ן, והנתבע רכש דירה בתיווכו.
ביום 17.08.10 נחתם בין הצדדים הסכם תיווך לגבי הדירה המדוברת, ובו נקבע סכום נקוב של דמי תיווך בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ.
מחיר העיסקה המבוקשת בקירוב נרשם בחוזה: 650,000 ₪.

2. העובדות הבאות אינן במחלוקת:
א. התובע קישר בין מוכרת הדירה לבין הנתבע והיה הגורם היעיל לצורך
קשירת העיסקה.
ב. תוכן הסכם התיווך הכתוב מוסכם.
ג. זמן מה לאחר שהחל משא ומתן לצורך רכישת הדירה על ידי הנתבע, הופיע
קונה אחר שהציע תמורת הדירה 675,000 ₪.
ד. התנהל משא ומתן בין המוכרת לבין הנתבע שבמהלכו ביקש הנתבע מהתובע להפחית את דמי התיווך, אך התובע דחה בקשה זו.

3. הנתבע טען בכתב הגנתו כי הסיבה לדמי התיווך הגבוהים (למעלה מ-3%, בהתייחס למחיר של 650,000 ₪) היתה מחירה הנמוך יחסית של הדירה, וכי מסיבה זו הוא הסכים לדמי התיווך הגבוהים.
משהסתבר שיש קונה שמציע מחיר גבוה ב-15,000 ₪, ניטל העוקץ מהיותה של הדירה בגדר "מציאה", ופגה ההצדקה לדמי התיווך הגבוהים.
הנתבע טוען כי בשלב זה נערך משא ומתן נוסף בין הצדדים, והתובע הסכים להפחית את דמי התיווך במידה ניכרת ולהעמידם על 5,000 ₪ בלבד.
התובע טוען כי לא היו דברים מעולם. הוא מאשר כי הנתבע אכן ביקש ממנו להפחית את דמי התיווך אולם התובע חזר ודחה דרישה זו ומעולם לא הסכים לה.
התובע הגיש כתב תשובה שבו ביקש לדחות את טענתו האמורה של הנתבע כטענה בע"פ כנגד מסמך בכתב.

4. במהלך הדיון השיב התובע באריכות ובפרוטרוט לשאלותי בדבר הרקע לדמי התיווך שהוסכמו מלכתחילה. תמצית הדברים היא כי היה מדובר ב"עיסקה סיבובית" שערך התובע שכללה שתי דירות, ואשר היה אמור לקבל באמצעותה בסה"כ 30,000 ₪. כיוון שהדירה המדוברת מצאה מאוד חן בעיני הנתבע, והנתבע היה ידידו של התובע, הסכים התובע למכור לנתבע את הדירה אך זאת בתנאי שלא יפסיד מכך, היינו – כי יקבל בסה"כ 30,000 ₪ כדמי תיווך.
התובע טוען כי לאחר מכן לחץ עליו הנתבע להפחית ממחיר זה ובסופו של דבר סוכמו דמי תיווך בסך 20,000 ₪ + מע"מ, כפי שנכתב בהסכם. כפי שצויין, אין מחלוקת על אמיתות ההסכם.
התובע טוען כי פעל בעניינה של דירה זו במשך כשנה ורבע, כי שוחח עם המוכרת ושמע ממנה כי יש לה הסתייגות מסויימת, מטעמים כלכליים, מהקונה שהציע את המחיר הגבוה יותר. התובע טוען כי לו אך הניח לו הנתבע לבצע את עבודת התיווך המקצועית לגבי דירה זו, היה התובע מצליח או כמעט בטוח שמצליח, להשאיר את מחירה עבור הנתבע על סך 650,000 ₪, כיוון שלדבריו המוכרת דווקא היתה מעוניינת בנתבע כקונה.
מכתבי הטענות של שני הצדדים עולה תמיכה בטענת התובע כי בשלב מסויים הנתבע נכנס למו"מ ישיר עם מוכרת הדירה ורק בסופו הודיע לתובע כי הוא אכן רוכש את הדירה.

בחקירה הנגדית הקצרה שערך הנתבע לתובע, הוא לא הפריך את ההסברים שהתובע מסר.

5. לאחר ששמעתי את הצדדים, ובמיוחד לאחר שבחנתי בקפידה את גירסת הנתבע בכתב ההגנה בהצלבה אל גירסת התובע ואל החקירה הנגדית – לא שוכנעתי שיש ממש בטענת הנתבע כאילו התובע הסכים להפחית מדמי התיווך שהוסכמו ונכתבו בהסכם.

6. על כן אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובע 23,200 ₪ (דמי התיווך בתוספת מע"מ) שישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה: 17.11.10 ועד לתשלום המלא בפועל.
עוד ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט בסך 500 ₪. אם לא ישולם סכום זה תוך
30 יום הוא ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.
זכות לבקש רשות ערעור מביהמ"ש המחוזי, תוך 15 יום.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ו' אלול תשע"א, 05/09/2011 במעמד הצדדים.
יעל קלוגמן
, שופטת

הוקלד על ידי: פני שמעוני
בית משפט לתביעות קטנות בנתניה
ת"ק 34140-11-10 בר און נ' קיסר
05 ספטמבר 2011
1
1








תק בית משפט לתביעות קטנות 34140-11/10 ישראל בר און נ' נסים קיסר (פורסם ב-ֽ 05/09/2011)