פסקי דין על פיתוח משקי גזית אגש"ח בע"מ | פסקי דין על סלטי שמיר 2006 | פסקי דין על חנן מור |

14248-12/09 א     07/09/2011




א 14248-12/09 פיתוח משקי גזית אגש"ח בע"מ נ' סלטי שמיר 2006 בע"מ, חנן מור










בית משפט השלום בתל אביב - יפו

בפני
כבוד השופטת עינת רביד


ת"א 14248-12-09 פיתוח משקי גזית אגש"ח בע"מ
ואח' נ' סלטי שמיר 2006 בע"מ
ואח'



התובעת והנתבעת שכנגד
פיתוח משקי גזית אגש"ח בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד גיורא



נגד

הנתבעת והתובעת שכנגד


הנתבע והתובע שכנגד
1. סלטי שמיר 2006 בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ניסן


2. חנן מור
ע"י ב"כ עו"ד עופר


התובעת והנתבעת שכנגד
פיתוח משקי גזית אגש"ח בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד גיורא



נגד

הנתבעת והתובעת שכנגד


הנתבע והתובע שכנגד
1. סלטי שמיר 2006 בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ניסן


2. חנן מור
ע"י ב"כ עו"ד עופר



החלטה

מונחת לפני בקשת הנתבע והתובע שכנגד (להלן: "המבקש") לחיוב הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן: "המשיבה") בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקש.
1.
לטענת המבקש סעיף 353א' לחוק החברות מקנה לבית המשפט הסמכות לחייב חברה אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, כבמקרה דנן, בהפקדת ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע באם התביעה כנגדו תידחה, וכן לעכב התביעה עד להפקדת ערובה. באותו אופן תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984

(להלן: "התקנות") מקנה לבית המשפט סמכות לחייב תובע בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות הנתבע.
2.
לטענת המבקש על פי ההלכה הפסוקה סעיף 353א' מהווה חלק מהחקיקה הראשית ובהיותו בגדר הסדר ספציפי ומאוחר ביחס לתקנה 519 הרי שהוא גובר עליה ככל שעסקינן בחברה תובעת. לעניין זה מפנה המבקש לרע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק פועלי בע"מ, (להלן: "

פסק דין
הנדסה ממוחשבת", מיום 11.02.09, פורסם במאגרים המשפטיים). לטענת המבקש בהתאם לכללים שהותוו ב

פסק דין
זה קיימים שני מקרים בלבד בהם לא יורה בית המשפט על הפקדת ערובה: האחד כאשר החברה הוכיחה כי לאל ידה לשלם את הוצאות הנתבע אם התביעה תידחה, השני אם בית המשפט סבור כי נסיבות העניין אינן מצדיקות חיוב החברה בהפקדת ערובה. משמע כי על החברה להוכיח את יכולתה הכלכלית הצפויה לשאת בהוצאות משפט ככל שתביעתה תדחה, וכן להראות כי נסיבות העניין מצדיקות שלא לחייבה בערובה.
3.
לטענת המבקש, המשיבה היא חברה פרטית שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת. בחודש ינואר 2008 נכרת הסכם מכוחו רכשה וויליפוד אינטרנשיונל בע"מ 51% מהון מניותיה המונפק של שמיר והיתרה נותרה מוחזקת בידי מנהליה דאז ה"ה יעקב גינזבורג ועמירם גיא. בחודש אוגוסט 2008 נתגלעו בין בעלי המניות במשיבה חילוקי דעות בקשר למקדמה ששולמה, וויליפוד פנתה למנהלים בדרישה להשבת סכומים אשר לטענתה שולמו ביתר. הסכסוך הובא לפתחו של בית משפט המחוזי בתל אביב במסגרת ה"פ 1427/09, כאשר בית המשפט בהחלטתו מיום 27.05.09 קיבל את בקשת וויליפוד ונתן צווים זמניים המחייבים את המנהלים לשתף פעולה עם וויליפוד בניהולה והפעלתה של המשיבה. בהמשך עבר סכסוך זה להתברר במסגרת בוררות אשר טרם הסתיימה, ואין זה ברור מה יהיו תוצאותיה, כאשר המדובר בסכסוך כספי רב היקף הנוגע לשליטה הניהול וההפעלה של המשיבה ואין אפשרות לחזות תוצאותיו והשפעותיו על יכולתה הכלכלית של המשיבה.
4.
עוד טוען המבקש כי תביעת המשיבה נגדו נוצרה יש מאין כמשקל נגדי לתביעה שהוגשה נגדה, ואשר סיכוייה להתקבל קלושים.
5.
על כן עותר המבקש לחייב המשיבה בהפקדת ערובה שלא תפחת מסך של 250,000 ₪ או כל סכום שיראה ראוי ונכון בנסיבות העניין.
6.
המשיבה הגישה תגובתה וטענה כי פסק הדין בעניין הנדסה ממוחשבת אינו קובע תנאי כפול אלא חלופות. קרי, ככל שבית המשפט בדק ומצא כי מצבה הכלכלי של החברה איתן, הרי שדי בכך כדי לדחות את הבקשה להטלת ערובה. רק אם הבדיקה הכלכלית העלתה כי המצב הכלכלי אינו מאפשר לשלם הוצאות יבחן בית המשפט האם התקיימו נסיבות אשר מצדיקות אי חיוב המשיבה בערובה.
7.
עוד טוענת המשיבה כי אין מקום להיעתר לסכומים אותם דורש המבקש כערובה. שכן ב

פסק דין
הנדסה ממוחשבת נעתר בית המשפט לבקשה לפסיקת ערובה והעמיד אותה על סך של 400,000 ₪ שהיוו
5% מסכום התביעה ולאחר מכן הופחת לסך של 100,000 ₪ ואשר מהווים 1.25% מסכום התביעה. כאשר בהשוואה לתביעה הנדונה המדובר בסך של 10,000 ₪.
8.
בהתייחס למצבה הכלכלי טוענת המשיבה כי מצבה הכלכלי איתן והיא עושה חיל בעסקיה וזאת כעולה מהדוחות הכספיים שצורפו לתגובתה ואשר על פי הודעתה הועברו לעיונו של בית המשפט בלבד בשל הטענה כי חשיפתם למתחריה יכולה לפגוע בה. לעניין זה הוסיפה המשיבה כי ככל שתידרש להעבירם למבקש מתבקש בית המשפט לגנוז את הדוח ולאפשר למשיבה המצאת אישור רואה חשבון של המבקשת לפיו ההון העצמי המחזור והרווח הנקי של המשיבה יפורטו במונחים של "מעל ל....אלפי ₪" ולא בסכומם המדויק.
9.
בהתייחס
להליכי הבוררות בין בעלי המניות בסלטי שמיר טוענת המשיבה כי אין בסכסוך כדי להשפיע על המשיבה ועל היקף עסקיה ותוצאותיה העסקיות.
10.
בתשובת המבקש לתגובת המשיבה נטען, בין היתר, כי די בכך שהמשיבה נמנעת מצירוף דוחותיה הכספיים כדי לדחות את התנגדותה. עוד מציין המבקש כי אין מקום בנסיבות אלו להתיר למשיבה הגשת מסמכים מבלי להמציאם למבקש.
11.
עוד טוען המבקש כי בניגוד לטענת המשיבה הסכסוך בין המשיבה לבעלי מניותיה הוא סכסוך בהיקף של מיליוני שקלים הנוגע לזכויות הניהול ההפעלה והשליטה במשיבה ואין לדעת כיצד יסתיים.
12.
המבקש טען בתגובתו כי התנהגות המשיבה בהגשת תביעתו נגדיות והעלאת טענות חסרות בסיס היא התנהגות טאקטית בה נקטה גם בתיקים אחרים. לעניין זה הפנה המבקש ל

פסק דין
במסגרתם התקבלה תביעת ספקים נגד המשיבה, כאשר באחת התביעות הגישה המשיבה תביעה נגדית שנדחתה.

דיון והכרעה
13.
לאחר עיון בטענות הצדדים אני קובעת כי דין הבקשה להדחות. להלן אנמק החלטתי.
14.
בהתאם לפסק הדין בעניין הנדסה ממוחשבת סעיף 353א לחוק החברות גובר על תקנה 519 לתקנות. כאשר על פי סעיף 353א' לחוק החברות קיימות שתי חלופות אותן אמור בית המשפט להביא בחשבון בעת יישום סעיף זה. האחת, אם הוכיחה החברה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, והשנייה, אם בית המשפט סבור כי נסיבות העניין לא מצדיקות את חיוב החברה בהפקדת ערובה. בהתאם ל

פסק דין
הנדסה ממוחשבת המדובר בשתי חלופות ולא בתנאים מצטברים. ב

פסק דין
נקבע כי במסגרת סעיף 353 א' לחוק החברות יש לערוך איזון בין זכות הגישה לערכאות והזכות לקניין, מחד גיסא, לבין זכותו של נתבע שנגרר להליך המשפטי שלא ייצא נפסד ולא ייפגע קניינו אם ייזכה, מאידך גיסא, כאשר אחת מהמטרות העיקריות בחיוב בהפקדת ערובה הוא למנוע תביעות סרק.
15.
באשר להוכחת יכולתה של המשיבה לשלם את הוצאות הנתבע, הרי במקרה הנדון אני מקבלת את טענת המבקש כי המשיבה אינה יכולה להגיש לבית המשפט מסמכים מטעמה מבלי שהגישה אותם לצד השני ועל כן אני מורה על הוצאת דוחותיה הכספיים של המשיבה מתיק בית המשפט. יחד עם זאת אציין כי אינני מקבלת את טענות המבקש כי עצם ניהול ההליכים המשפטיים בין בעלי מניותיה של המשיבה יש בהם כדי להצביע על בעיות כלכליות ועל כך כי המשיבה לא תוכל לשלם הוצאות בסוף ההליך במידה ותביעתה תדחה.
16.
על אף האמור, לפיו לא הוכח לי מצבה הכלכלי של המשיבה, אני סבורה כי בנסיבות העניין אינן מצדיקות חיובה של המשיבה בהפקדת ערובה, ועל כן אף לא חייבתי המשיבה בהמצאת דוחותיה הכספיים לידי המבקש. התביעה הנדונה כוללת מספר תביעות אשר החלו בתביעה של התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: "משקי גזית") נגד המשיבה. המשיבה הגישה תביעה שכנגד נגד משקי גזית והמבקש על סך של 850,000 ₪, והמבקש הגיש תביעה שכנגד נגד משקי גזית והמשיבה על סך של 1,200,000 ₪.
17.
בנסיבות אלו בהן אין המדובר בתביעה יחידה של המשיבה נגד המבקש, אשר בגינה מתנהל הדיון בתיק דנן, אלא המדובר בתיק הכולל בירורן של מספר תביעות במקביל, לרבות תביעה שהגיש המבקש גם כנגד המשיבה בסך של 1,200,000 ₪, אינני רואה כל הצדקה בחיובה של המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקש.
18.
עוד אציין כי גם אם הייתי מקבלת את בקשתו של המבקש, וכאמור איני מקבלת אותה, הרי שאינני סבורה כי יש מקום להיעתר לבקשה לחיוב בהוצאות בסך של 250,000 ₪. לעניין זה אפנה להחלטת בית המשפט בעניין הנדסה ממוחשבת, וכן לכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימאלי המומלץ), תש"ס-2000, לפיו הסכום לפסיקת שכר טרחת עורך דין במקרה בו התביעה עומדת על סך של 850,000 ₪ הוא קרוב ל- 40,000 ₪ ולא הסך אשר התבקש על ידי המבקש.
19.
על כן הבקשה נדחית.
20.
המבקש ישלם הוצאות הבקשה בסך של 1,500 ₪.

ניתנה היום,
ח' אלול תשע"א, 07 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.












א בית משפט שלום 14248-12/09 פיתוח משקי גזית אגש"ח בע"מ נ' סלטי שמיר 2006 בע"מ, חנן מור (פורסם ב-ֽ 07/09/2011)