פסקי דין על איאל דאוד |

37759-12/10 עתמ     14/04/2011




עתמ 37759-12/10 איאל דאוד נ' מדינת ישראל





לפני כב' השופט מנחם פינקלשטיין
העותר
איאל דאוד
נגד

המשיבה
מדינת ישראל
<#2#>
נוכחים:
ב"כ המשיבה: עו"ד ניר גנצ'רסקי

כן נוכחת גב' שרון אמיר- נציגת אגף המודיעין של מרחב שרון ומר ערן יפת- קמ"ן ראש העין

פסק דין
לפניי עתירה מנהלית המבקשת לבטל את החלטת פקיד רישוי לכלי ירייה להתלות את הרישיון לכלי נשק של העותר, איאל דאוד
, משנת 2008, ולאחר מכן ההחלטה לבטל את הרישיון לכלי הנשק.

העותר החזיק משנת 1996 ברישיון להחזקת אקדח אשר חודש בשנת 2006. ביום 15.9.08 ארעה קטטה באזור ג'לג'וליה, ולפי האמור בעתירה חטפו אנשים את אקדחו של העותר. לגבי אותו אירוע נפתחה חקירה ותיק החקירה נסגר. לדברי ב"כ המשיבה נסגר התיק בשל העדר ראיות.

כחודשיים לאחר האירוע, קיבל העותר הודעה שלפיה כלי הנשק שבו מדובר, היינו אקדח מסוים, מוחזק על-ידי משטרת ראש העין עד לסגירת תיק החקירה. ואולם, חרף סגירת התיק, לא הושב לעותר כלי הנשק. העותר הגיש בקשה לבית משפט השלום בפתח-תקווה כדי שיושב אליו האקדח. באותו זמן ניתנה עמדת המדינה שלפיה אין היא מתנגדת להשבת האקדח, וזאת בכפוף להצגת רישיון בר-תוקף (15.2.10). בית המשפט החליט כי הנשק יושב לעותר בכפוף להצגת רישיון בר תוקף.

ואולם, בקשת העותר לחידוש רישיון הנשק נדחתה, וזאת בעקבות המלצה שלילית של משטרת ישראל. לעותר לא נאמר מה הסיבה לכך, מלבד האמירה שמדובר באי המלצה של משטרת ישראל.
על החלטה זו הגיש העותר ערר במאי 2010, ואולם בעת הגשת העתירה לא התקבלה החלטה בערר זה.

יצוין כי בישיבה הקודמת, ביום 30.3.11, ציינתי כי חרף הגשת העתירה המנהלית בדצמבר 2010, וחרף דחיית דיונים בעתירה זו כדי שתתקבל ההחלטה של ועדת הערר – לא הגיעה לבית המשפט החלטת הוועדה. גם כשהתברר כי ניתנה החלטה ביום 10.3.11, לא הצליח ב"כ המשיבה לקבל את ההחלטה. הבעתי תמיהה על עצם הדבר והדיון נדחה להיום.

היום מונחת לפניי ההחלטה של ועדת הערר שהחליטה לדחות את הערר. בהחלטת הוועדה צוין כי ביטול הרישיון הוא "על רקע המלצת המשטרה בגין עבירת ירי מנשק חם באזור מגורים". לאחר שהערר הועבר לתגובה נוספת של קצין בכיר ממונה במשטרה, המליץ הקצין שלא לחזור מהעמדה הקודמת וזאת לנוכח "מידע הקושר את העורר לעבירות אמל"ח". עמדת המשטרה היא כי אם יישא העותר כלי ירייה יהיה בכך משום סיכון לשלום הציבור ולביטחונו.

כמו כן, יצוין כי המידע הרלבנטי איננו מתגלה וזאת בהתאם להוראות סעיף 9(א) לחוק לתיקון סדרי המנהל, החלטות והנמקות, התשי"ט-1958. סעיף זה עוסק ישירות בהחלטות לפי חוק כלי ירייה.

ועדת הערר ציינה כי ראתה את תגובת המשטרה ושקלה את כל השיקולים הרלבנטיים, ובין השאר את טיעוניו של העותר ואת האינטרס שלו לשאת כלי ירייה מחד גיסא, ואת עמדת המשטרה ורצונה להגן על שלום הציבור מאידך גיסא. החלטת ועדת הערר הייתה "להכריע את הכף, לטובת האינטרס של שלום הציבור".

בדיון שלפניי חזרה ב"כ העותר על עיקרי הדברים דלעיל. לדברי ב"כ העותר אין למרשה עבר פלילי, כלי הנשק דרוש לו לצורך הגנה עצמית. במקרה זה דובר למעשה בביטולו של רישיון קיים, כאשר ברקע הדברים תיק שנסגר על-ידי המשטרה. צריכים להיות טעמים חזקים כדי לבטל רישיון כזה. כמו כן, הציגה ב"כ העותר מסמכים המעידים על כך שמרשה הוא קבלן לעבודות עפר ועובד, בין השאר, בשטח של נמל התעופה בן-גוריון.

ב"כ המשיבה פירט בתשובתו בכתב וכן בעל-פה, את המסגרת הנורמטיבית החלה לעניין רישיון לכלי נשק, ואת מדיניות משרד הפנים לצמצם את כלי הירייה המצויים ברשות הציבור. במקרה הקונקרטי, ההחלטה לבטל את הרישיון הייתה לאור מידע המצוי אצל משטרת ישראל והקושר את העותר לעבירת אמל"ח. ב"כ המשיבה בתגובתו הוסיף כי למעלה מן הנדרש וכדי להניח את דעתו של העותר, מוכן המשיב לחשוף את החומר הרלבנטי בפני
בית המשפט במעמד צד אחד. כך יווצר איזון בין הצורך באי חשיפת מידע חסוי מחד גיסא, לרצונו של העותר לוודא שההחלטה לא ניתנה ממניעים פסולים או ללא הפעלת שיקול דעת מאידך גיסא. עוד צוין כללית, כי מדובר בעתירה מנהלית ועל בית המשפט לא להכניס עצמו בנעלי הרשות המנהלית, אלא להשתכנע לפי כללי הראיה המנהלית אם החלטת בעל הרשות התקבלה מתוך שיקולים עניינים ונמצאת במתחם הסבירות. לדעתו אין מקום להתערב בהחלטה שהתקבלה.

מטבע הדברים יש במקרה כגון זה חשיבות למידע המודיעיני, שהוא העומד למעשה ביסוד ההחלטה נשוא העתירה. ואכן, לפי המוסכם בין הצדדים קיימתי היום ישיבה שבה הוצג בפני
י המידע המשטרתי הרלבנטי. מידע זה הוצג על-ידי נציגת אגף המודיעין של מרחב השרון וקמ"ן ראש העין.

כזכור, צוין כבר בהחלטת ועדת הערר כי ביטול הרישיון נעשה על יסוד המלצת המשטרה בגין עבירה של ירי מנשק חם באזור מגורים. מדברי אנשי המודיעין עולה כי המידע המודיעיני הקושר את העותר לעבירה בכלי נשק התקבל על-ידי מקור אמין של המשטרה. איני יכול לפרט מעבר לכך, כפי שביקשה ב"כ העותר, לנוכח מהותו של המידע.

יצוין כי שמעתי גם פרטים על המדיניות המצמצמת של המשטרה לגבי הגזרה שבה מדובר ועל בעיית האמל"ח הקיימת בגזרה זו. ואולם, נראה כי הפרטים שנמסרו ידועים בעיקרם, ומה שיותר חשוב, נראה כי הסיבה לביטול הרישיון נשוא עתירה זו, נובעת בעיקרה מן הקשר שבין העותר לבין השימוש הנטען בנשק.

כללו של דבר, לאחר שבחנתי את שיקול הדעת של הגורמים המוסמכים לעניין רישיון כלי הנשק, על רקע המידע הרלבנטי הספציפי, הגעתי למסקנה כי לא אוכל לומר שנפל פגם בשיקול דעתם המצדיק את קבלת העתירה.

אוסיף כי לדברי ב"כ המשיבה, אותו מידע רלבנטי לא היה בידי ב"כ המשיבה בעת שלא התנגד להשבת כלי הנשק בדיון בבית משפט השלום בתחילת שנת 2010.

לאור כל זאת, נדחית העתירה ללא צו להוצאות.
<#9#>

ניתנה והודעה היום י' ניסן תשע"א, 14/04/2011 במעמד הנוכחים.
מנחם פינקלשטיין
, שופט

הוקלד על ידי: מיכל בוניאל
בית המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עת"מ 37759-12-10 דאוד נ' מדינת ישראל
14 אפריל 2011
2
2








עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 37759-12/10 איאל דאוד נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 14/04/2011)