פסקי דין על יעקב עמירה | פסקי דין על מוסד לביטוח לאומי

48835-11/10 בל     13/09/2011




בל 48835-11/10 יעקב עמירה נ' מוסד לביטוח לאומי








st1\:*{behavior: }
בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע

ב"ל 48835-11-10 עמירה - המוסד לביטוח לאומי


13 בספטמבר 2011




בפני

כב' השופטת יעל אנגלברג שהם

התובע:
יעקב עמירה
ע"י ב"כ עוה"ד ליאת מנשקו


נגד

הנתבע:
מוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עוה"ד נעמה נוה




פסק דין



תביעה זו עניינה דרישת חוב בגין דמי ביטוח בעבור תקופת שהותו של התובע בחו"ל.

רקע עובדתי

1.
התובע הינו יליד 1976.

2.
ביום 9.12.04 הגיש התובע טופס דין וחשבון לנתבע (נ/3) שבו ביקש לסגור את תיק העצמאי החל מיום 30.6.04. ביום 4.1.05 שילם התובע סך של 5,966 ₪ בגין דמי ביטוח בעבור התקופה שעד לחודש 9/04. באותו מעמד מילא התובע בקשה להפחתת קנסות שבנימוקיה ציין - "לא עובד מתקיים מ-0 ₪ בחודש" (נ/7).

3.
ביום 22.1.05 עזב התובע את הארץ ושב אליה בחודש 5/08.

4.
המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה, האם העתיק התובע את מרכז חייו לחו"ל וכפועל יוצא משאלה זו, האם חייב התובע בדמי ביטוח בגין התקופה שבה לא שהה בארץ.

טענות התובע

5.
לטענת התובע, כבר בחודש 1/05 התכוון לעקור לצמיתות לקליפורניה ועל כן, בטרם עזב את הארץ, דאג לסגור את ענייניו הכספיים. כך הודיע על סגירת תיק ה"עוסק מורשה" שהיה ברשותו, הסדיר את חובו בחשבונות הבנק ואף פנה לנתבע להסדיר את יתרת חובו שם. לדבריו, בפגישתו עם נציגת הנתבע, הודיע לה כי הוא מתעתד לעקור מן הארץ, נמסר לו כי חובו מסתכם בסך של 5,966 ₪ והוא שילם חוב זה. באותו מועד הוא התבקש למלא בקשה להפחתת קנסות ועשה כן.

לדברי התובע, עזב את הארץ לתקופה של 3.5 שנים כאשר בתקופה זו עבד כמנהל אחזקה של בניין המגורים שבו גם התגורר, החל בהליכי התאזרחות, הוציא רישיון נהיגה קליפורני והחזיק בחשבון בנק. כמו כן, עבד התובע בחנות למכשירים סלולאריים, תחילה כשכיר ולאחר מכן כשותף.

6.
לטענת התובע, נאלץ לעזוב את ארצות הברית על רקע ניתוח שנאלץ אביו לעבור כאשר הוא קיבל התראה של כשבועיים וחצי לפני שובו ארצה ולכן חיסל את ענייניו בארצות הברית בבהילות. התובע מנמק העדר מסמכים התומכים בטענותיו, בבהילות שאפפה את עזיבתו את ארצות הברית.

7.
לדברי התובע, עם חזרתו ארצה קיבל ממשרד הפנים מעמד של תושב חוזר וזכה לכל הזכויות הנלוות מכך. לדבריו, גם פניותיו לקבלת שירותי הבריאות נדחו היות שלא הופיע ברישומיהם כתושב הארץ אלא כתושב חוזר ורק הנתבע מסרב להכיר בו כתושב חוזר.

טענות הנתבע

8.
לטענת הנתבע, לא ניתן ללמוד מהתנהלותו של התובע כי בכוונתו היה לעזוב את הארץ לצמיתות. לדברי הנתבע, קודם ליציאתו את הארץ לא הודיע התובע לאיש מרשויות המס או המוסד לביטוח לאומי
כי בכוונתו לעזוב את הארץ. עוד טוען הנתבע, כי התובע לא המציא בדל של ראיה להוכחת טענותיו בנוגע לעבודתו בארצות הברית ואין לקבל את טענתו כי בעזיבתו הבהולה לא היה נוטל עמו כל מסמך לו היו מסמכים כאלה בנמצא. כך, לדברי הנתבע אין גם ללמוד מטענת התובע כי החל בהליכי אזרחות כל כוונה שהיא שכן מדובר בהליך נפוץ שצעירים ישראליים רבים מבקשים לעשות כאשר הם שבים לאחר תקופה לא ארוכה לארץ.

9.
הנתבע מוסיף וטוען, כי מעמד התובע כתושב חוזר ברישומי משרד הקליטה אינו בגדר ראיה להעתקת מרכז מגורים וכן גרסתו בנוגע לאופן הבהול שבו שב ארצה, אינה עולה בקנה אחד עם טענתו כי העתיק את מרכז חייו לארצות הברית, הקים שותפות, פתח חנות, רכש מכונית וכו'. לטענת הנתבע, הניתוח שאותו עבר אביו של התובע באשר בגינו התובע שב בבהילות לארץ, התקיים רק בחודש ספטמבר.

10.
מוסיף וטוען הנתבע, כי גם לאחר שובו של התובע לארץ לא שילם את חובו בדמי ביטוח, הן החוב שקדם ליציאתו את הארץ (בעבור חודש 9/04 עד 1/05), הן התשלומים השוטפים החל ממועד שובו ארצה ועד היום והתובע משך תקופה ארוכה לא טרח להסדיר ענייניו מול המוסד לביטוח לאומי
.


לדברי הנתבע, הוטלו עיקולים על חשבונות התובע מיד לאחר מילוי השאלון שהציג התובע לקביעת תושבות וזאת בחודש 8/09. חרף האמור, תביעת התובע לבית הדין הוגשה רק בחודש 11/10 ויש בכך כדי ללמד על חולשת טענותיו של התובע.

המצע המשפטי

11.
אין בחוק כל הגדרה למונח "תושב ישראל" והלכה פסוקה היא כי מדובר בקביעה עובדתית הנגזרת מחומר הראיות (דב"ע 0-391/97 מיכאל חלמיש ואח' - המוסד לביטוח לאומי
פד"ע לג 88; עב"ל 117/97 ענת קציר - המוסד לביטוח לאומי
ניתן ביום 8.7.99).

12.
שינוי במקום מגורים כשלעצמו אין בו כדי להעיד כי מבוטח חדל מלהיות תושב ישראל אלא שהדברים נבחנים במסגרת מכלול הראיות המוצגות בפני
בית הדין והכוללות התייחסות לרכוש, מקום מגורים בחו"ל, קבלת רישיון עבודה קבוע, עבודה במקום קבוע, ניתוק קשר כלכלי עם הארץ ועוד (דב"ע נה/ 0-19 פאתנה שעבנה - המוסד לביטוח לאומי

פד"ע כט' 133; דב"ע נו/0-286 צפריר אביוב - המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע לא 376).

הכרעה

13.
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, עיינתי בראיות התובע ושקלתי את כלל העדויות, הנני סבורה כי דין התביעה להתקבל.


אומנם, קבלת התביעה אינה נקייה מספקות, הדברים אינם חד משמעיים וניתן להביע תמיהה בהתנהלות כזו או אחרת של התובע, אולם בבואי לבחון את כלל הראיות מצאתי כי הכף נוטה לטובת התובע.

14.
הטענה כי התובע לא דיווח למוסד על כוונתו לעזוב את הארץ, אין בה כשלעצמה כדי להטות את הכף לכאן או לכאן, אף כי מוטב היה שהתובע היה עושה כן. עם זאת, הוכיח התובע כי טרם נסיעתו ניסה להסדיר את ענייניו הכספיים אל מול המוסד והבנק ואף סגר את עסקיו בארץ אל מול שלטונות המס. עוד עולה מהראיות כי במשך כל תקופת שהותו בחו"ל לא היתה לתובע כל זיקה לארץ (כך למשל לא ביקר בארץ ולו פעם אחת במשך תקופת שהותו בחו"ל).

גרסת התובע לפיה עבד, התפרנס ואף התקדם בעסקיו בחו"ל אמנם לא נתמכה בראיה כלשהיא אך מנגד, לא מצאתי עילה שלא לקבלה. גם גרסתו כי רכש רכב בעת שהותו בחו"ל, אף שאין בה כשלעצמה כדי להקים חזקת כוונה להשתקע בחו"ל, הרי שיש בה נדבך נוסף המחזק את האחיזה במדינה שבה שהה.

העובדה שהתובע הצליח לחסל עסקיו בחו"ל תוך שבועיים, לכאורה אומנם אינה תומכת בגרסתו. עם זאת, משהסביר התובע כי הצליח להחזיר את הדירה שבה התגורר לידי בעל הבניין, לחלק את מיטלטליו וכן הצליח להסדיר את ענייני עבודתו וגרסתו לא נסתרה, לא מצאתי כי יש בכך כדי להטות את הכף לחובתו.

15.
לאור כל האמור, דין התביעה - להתקבל והתובע לא יחויב בתשלום דמי ביטוח בגין התקופה מיום 22.1.05 ועד לחודש 5/08 שבה שהה בחו"ל.

הנתבע יישא בהוצאות משפט ושכ"ט עוה"ד אשר ישולמו לתובע בסך של 2,000 ₪ וזאת תוך 30 יום שאם לא כן יישא הסכום הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום.



ניתן היום, י"ד אלול תשע"א, 13 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.











בל בית דין אזורי לעבודה 48835-11/10 יעקב עמירה נ' מוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 13/09/2011)