פסקי דין על אלשב חברה לבנין ולהשקעות בע"מ | פסקי דין על עליזה הרוש

39136-12/10 עשא     14/09/2011




עשא 39136-12/10 אלשב חברה לבנין ולהשקעות בע"מ נ' עליזה הרוש








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



עש"א 39136-12-10 הרוש נ' אלשב חברה לבנין ולהשקעות בע"מ

תיק חיצוני
:
0125163079



מספר בקשה:
12

בפני

כב' השופטת
אביגיל כהן

המבקשת:
אלשב חברה לבנין ולהשקעות בע"מ


נגד

המשיבה:
עליזה הרוש




החלטה

1.
בפני
בקשה מטעם הזוכה – המשיבה בערעור
(להלן:"המבקשת"), להורות לחייבת-המערערת (להלן: "המשיבה"), להפקיד סך של 150,000 ₪, עקב שינוי נסיבות שחל לטענתה, מיום שניתן צו עיכוב הביצוע עד להכרעה בבקשת רשות ערעור אשר הגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי.

2.
ביום 11.5.11 ניתן על ידי צו לעיכוב ביצוע פסק הפינוי כנגד המשיבה, וזאת בתנאי שהמשיבה תפקיד ערובה בסך של 35,000 ₪.

3.
תמצית טענות המבקשת:
א.
המבקשת טענה, כי החלטת בית המשפט המחוזי מיום 13.6.11 ולפיה, בקשת רשות ערעור שהוגשה על-ידי המשיבה תידון במעמד הצדדים והדיון המקדמי בבר"ע יתקיים ביום 5.1.12, הינה החלטה שיש בה שינוי נסיבות קיצוני, אשר מחייב עיון מחדש בתנאים למתן צו עיכוב הביצוע.

ב.
נטען, כי המשיבה חייבת בכל מקרה לשלם למבקשת את שכר הדירה בגין התקופה עד להכרעה בבר"ע. לטענת המבקשת, גם אם יתקבלו טענותיה של המשיבה בבר"ע, כי היא רכשה את הדירה (בהסכם שבעל פה), הרי שיהיה עליה להשלים על חשבון תמורת המכירה סכום של מאות אלפי דולרים. המשיבה גם לא מכחישה כי היא מחזיקה בדירה מבלי לשלם למבקשת מאומה.
לפיכך טענה המבקשת, כי יש להורות על הפקדת סך החוב בגין אי תשלום דמי השכירות שהינו כיום בסך של 115,000 ₪ ועד למועד הדיון יעלה ויגיע קרוב לסך של 150,000 ₪.

ג.
עוד נטען, כי המשיבה ובן זוגה מתנהלים ללא חשבון בנק, במזומן בלבד. המבקשת צירפה לבקשה (נספח ה') את פרוטוקול החקירה מיום 4.5.11 (בבית המשפט המחוזי, בת"א 33793-03-10), שבו המשיבה מאשרת כי היא אינה עובדת וכי אין לה חשבונות בנק וכך גם לבן זוגה. לפיכך נטען, כי בבוא העת להיפרע מהמשיבה, יהיה זה בלתי אפשרי לגבות את החוב.

4.
תמצית טענות המשיבה

:
א.
המשיבה טענה, כי המבקשת לא ביססה כל טענה לשינוי נסיבות בהתאם לדין.

ב.
עוד נטען, כי המבקשת מנהלת תביעה נוספת כנגד המשיבה, העוסקת בדמי שימוש ראויים על סך של 95,376 ₪. לטענתה, בקשת המבקשת לצו עיקול זמני, בתביעה לדמי שימוש, נדחתה ונקבע צו איסור דיספוזיציה על כספים המופקדים בקופת בית המשפט בתיק זה על סך של 79,000 ₪. לפיכך, נטען כי המבקשת מנסה לקבל כפל עיקול שלא כדין.

5.
בתשובה לתגובה

טענה המבקשת, כי חלוף הזמן יכול להוות שינוי נסיבות כדרישת תקנה 368 לתקסד"א (ביהמ"ש הופנה לרע"א 4825/08 פרס נ' תם, תק-על 2009(2), 68, 69, להלן: "עניין פרס").
עוד נטען, כי הצו לאיסור ביצוע דיספוזיציה אשר הוטל על הכספים במסגרת ת"א 27647-03-11, אינו משמש בטוחה למבקשת, כי תקבל את הכספים המגיעים לה עבור השימוש בדירה ולכן אינו קשור לסעד המבוקש בבקשה זו.

6.
לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להדחות מהנימוקים כדלקמן:
א.
תקנה 368 לתקסד"א קובעת, כי בית המשפט רשאי לעיין מחדש בצו זמני שניתן, "אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו מאז מתן הצו, או אם ראה כי מלכתחילה לא היתה הצדקה למתן הצו" (ראה: ד. שוורץ סדר דין אזרחי - חידושים, תהליכים ומגמות 375 (תשס"ז)).

ככלל, עיון חוזר בהחלטת ביניים ייעשה עם שינוי נסיבות ובמקרים מתאימים וחריגים (ראה: ע"א 3604/02 אוקו נ' שמי, פ"ד נו(4) 505, 508 (2002); ע"א 3537/03 בר נ' מנהל מס ערך מוסף, פ"ד נט (4) 568 (2005); רע"א 9728/04 עצמון נ' חיפה כימיקלים, פ"ד נט (3) 760 (2004)).

ב.
בענייננו, המבקשת טענה, כי שינוי הנסיבות בא לידי ביטוי בחלוף הזמן עד להכרעה בבקשת רשות ערעור של המשיבה, כאשר הדיון נקבע ליום 5.1.2012. יש לציין, כי ההחלטה בעניין פרס, אליה הופניתי על-ידי ב"כ המבקשת, עוסקת בבקשה אשר בה "חלוף הזמן" הינו פרק זמן
של כ-4 שנים. ואילו בענייננו, כאשר מדובר בתקופה של פחות מ 4 חודשים, אינני סבורה כי מדובר בשינוי נסיבות המצדיק שינוי החלטה.
לפיכך, אין הצדקה "לעיין מחדש" בהחלטתי.

ג.
המבקשת רשאית לשוב ולפנות בבקשה לעיון מחדש בנסיבות המתאימות.

7.
לסיכום:

א.
לאור האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.



ב.
לא מצאתי לנכון לפסוק הוצאות הבקשה.



ג.
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.



ניתנה היום, ט"ו אלול תשע"א, 14 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.








עשא בית משפט שלום 39136-12/10 אלשב חברה לבנין ולהשקעות בע"מ נ' עליזה הרוש (פורסם ב-ֽ 14/09/2011)