פסקי דין על משטרת ישראל תחנת עכו | פסקי דין על אמיר חג'וג'

28657-09/11 מי     14/09/2011




מי 28657-09/11 משטרת ישראל תחנת עכו נ' אמיר חג'וג'




לך






בית משפט השלום בעכו

מ"י 28657-09-11 משטרת ישראל תחנת עכו
נ' חג'וג'



14 ספטמבר 2011




בפני
כב' השופט משה אלטר
, סגן נשיא




המבקשת:

משטרת ישראל תחנת עכו


נגד

החשוד:

אמיר חג'וג'
<#2#>
נוכחים:
ב"כ המבקשת:
מר מאיר לוי
החשוד: הובא
הסניגור: עו"ד יוסי גימבל ממשרד עו"ד אלי סבן





<#6#>
החלטה

בתאריך 9/7/11, בין השעות 00.30 ל- 11.30, נוקבו ארבעת הצמיגים של גלגלי רכב השייך למר ג'אד סודאן (להלן: "המתלונן"). לאחר שהמתלונן גילה שהצמיגים נוקבו הוא הגיש תלונה בתחנת משטרת עכו. בתלונתו ציין את שמו של החשוד שבפני
י כמי שעל פי החשד שלו ניקב את הצמיגים, זאת לאור סכסוך ביניהם וכן בהתבסס על דברים שאמר עד ראייה למתלונן.

בעקבות תלונתו של המתלונן, נעצר החשוד ביום 13/9/11, סמוך לשעה 09.30.

החשוד נחקר, הכחיש כל מעורבות בניקוב הצמיגים ברכבו של המתלונן וטען שהמתלונן מעליל עליו על רקע קשר שהיה בעבר לחשוד עם בתו של המתלונן.

עיינתי בחומר החקירה שהצטבר עד כה ונחה דעתי שלשלב זה של החקירה יש בחומר החקירה כדי לבסס קיומו של חשד סביר שהחשוד ביצע את המיוחס לו בבקשה.

בפני
י בקשה להאריך את מעצרו של החשוד ב- 5 ימים, זאת כדי לאפשר למשטרה לבצע 6 פעולות חקירה שפורטו במזכר שהוצג לעיוני וסומן באות א'.

בבקשה מייחסת המשטרה לחשוד ביצוע עבירה לפי סעיף 413 ה' לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "(חוק העונשין"). כפי שיובהר להלן, אני סבור שלא היה מקום לייחס לו ביצוע עבירה זו, אלא ביצוע עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין:

סימן ה'1 לפרק יא' לחוק העונשין, בו מופיעה העבירה לפי סעיף 413 ה' לחוק העונשין, הוסף לחוק העונשין בשנת 1990 (תיקון 28) כדי להילחם בהתפשטות התופעה של גניבת כלי רכב והעבירות הנלוות לכך. כך ניתן להבין מדברי ההסבר להצעת החוק (חוק העונשין, תיקון 32, התש"ן-1989, פורסם ב"הצעות חוק" 1959 מיום 27/11/89, עמ' 24), שם נאמר, בין היתר:

"בשנים האחרונות התפתחו בישראל במהירות מפתיעה הפעילות הפלילית של גניבת כלי רכב. בעוד שבשנת 1986 נגנבו 12,518 כלי רכב, בשנת 1988 נגנבו 16,874 כלי רכב. העלייה בענף עברייני זה הייתה בשנת 1987 16.7% ובשנת 1988 15.5%. נתונים ראשונים באשר לגידול בפשיעה בישראל בתקופה ינואר – אפריל 1989, מצביעים על כך שגניבת כלי רכב ממשיכה לצבור תאוצה – בתקופה זו חלה עליה של 9%.

עבירות הרכוש מהוות כ- 80% מכלל העבירות המבוצעות מדי שנה. בתוך עבירות הרכוש, חלקן של העבירות הקשורות בכלי רכב מגיע ל- 40%. מדובר בענף עברייני שחלקו בכלל הפשיעה, מהבחינה הכמותית, הוא גדול במיוחד. מה שמחמיר את התופעה הינה התמסדות ענף עברייני זה, ובמידה רבה, גם הקלות היחסית בה ניתן לגנוב כלי רכב המוחנים ברשות הרבים או בחניונים.
לאמיתו של דבר, התפתחה תעשייה עבריינית שלמה סביב ענף עברייני זה כשרכבים נגנבים על פי הזמנה, מפורקים במהירות בתחום הקו הירוק או מחוצה לו, זהותם מוחלפת ו'נותני שירותים' למיניהם מתמחים בשינוי זהות הרכב, אספקת חלפים, זיוף מסמכים ועוד. בחוק הפלילים היום אין תשובה נאותה לחומרת הבעיה ואין גם התייחסות קונקרטית למהות הבעיה, היקפה וממדיה... גניבת כלי רכב בתורת שכזו נופלת במסגרת ההגדרה הכללית של גניבה. ...חומרת העבירה והקיפה מצדיקים התייחסות ספציפית ומפורטת יותר בחוק הפלילי. בצד ההתייחסות הקונקרטית בפרק נפרד למציאות בה אנו חיים, כלולות גם החמרות בענישה המקבילות לענישה המקובלת בסעיפים אחרים בחוק הפלילי".
לעתים אדם מנסה לגנוב רכב ותוך כדי כך גורם נזק לרכב, גם אם אינו מצליח, בסופו של דבר, לגנוב אותו. נראה לי שלמקרים אלה חוקק סעיף 413 ה' לחוק העונשין ולא למקרים בהם אדם פוגע ברכבו של אחר כדי לגרום לו נזק על רקע של סכסוך אישי, כפי שזה, לכאורה,
במקרה שבפני
י. במקרה כזה, אין הבדל
בין גרימת נזק לרכב או לרכוש אחר של הזולת ולכן גם הוראת החיקוק בה מאשימים את הפוגע במזיד צריכה להיות זהה. היינו, יש במקרה כזה לייחס לעבריין ביצוע עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין ולא לפי סעיף 413 ה'.


ועתה חזרה לענייננו. המבקשת טוענת בבקשה לקיומן של שתי עילות מעצר – חשש לשיבוש הליכי חקירה ומסוכנות.

אשר לחשש לשיבוש הליכי חקירה – אמנם אני סבור שאם החשוד ישוחרר בטרם חקירת עד הראייה, הוא עלול לשבש את החקירה. אין אני מסכים עם הסניגור שזהותו אינה ידועה לחשוד, שכן סביר להניח שאם העד מכיר את החשוד אז גם החשוד מכיר אותו. יחד עם זאת, לא ברור לי מדוע מאז הגשת התלונה ועד היום לא עשתה המשטרה דבר כדי לאתר את אותו עד ראיה. אשר לשאר פעולות החקירה
- מדובר בפעולות חקירה שהחשוד לא יוכל לשבש, אם יהיה משוחרר.

אשר למסוכנות – לאור הרקע לכאורה לביצוע העבירות ולאור עברו של החשוד, אני סבור שמתקיימת במקרה זה עילת המסוכנות.

הסנגור ביקש לשחרר את החשוד למעצר בית בבית אחותו. אינני פוסל על הסף שחרור לחלופת מעצר במקרה זה, אולם רבות דובר בפסיקה על הבעייתיות שבשחרור למעצר בית בפיקוח בני משפחה בדרגה ראשונה. אינני סבור שהחלופה שהוצעה הינה חלופה ראויה, שיהיה בה כדי לאיין את מסוכנותו של החשוד.

סיכומו של דבר, אני מורה להאריך את מעצרו של החשוד עד יום ו', 16/9/11, שעה 12.00 ומורה למשטרה לעשות כל מאמץ לסיים את החקירה עד אז.
<#7#>

ניתנה והודעה היום ט"ו אלול תשע"א, 14/09/2011 במעמד הנוכחים.



משה אלטר
, סגן נשיא


הוקלד גם ע"י: ענת ויצמן-אמזלג
הוקלד על ידי: רונית דיגורקר







מי בית משפט שלום 28657-09/11 משטרת ישראל תחנת עכו נ' אמיר חג'וג' (פורסם ב-ֽ 14/09/2011)