פסקי דין על נח מרדכי לזר | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה | פסקי דין על עו"ד אלון וולך ("נאמן") |

362/03 פשר     18/09/2011




פשר 362/03 נח מרדכי לזר נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, עו"ד אלון וולך ("נאמן")








בית המשפט המחוזי בחיפה



פש"ר 362-03 לזר נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה
ואח'



מספר בקשה:
58

בפני

כב' השופטת
רבקה פוקס


מבקש

נח מרדכי לזר


נגד

משיבים
1. כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה
2. עו"ד אלון וולך ("נאמן")



החלטה

בפני
י בקשה של החייב להפחית את התשלום החודשי בסך 2,500 ₪, שהושת עליו ביום 18.4.2010, רטרואקטיבית מחודש אוקטובר 2009, או לחילופין להפסיקו.
מבוא
:
ביום 9.7.03 ניתן צו כינוס לנכסי החייב על פי בקשתו והושת על החייב תשלום חודשי בסך 500 ₪ החל מיום 1.8.03.
ביום 21.8.05 ניתן על ידי כב' השופטת י. וילנר

פסק דין
שהכריז על החייב כפושט רגל, ובו הוראה
להמשיך ולשלם 500 ₪ מדי חודש לקופת הכינוס. פסק הדין ניתן חרף מחדליו של החייב כפי שעלו
מחוות דעתו של הכונ"ר מיום 31.5.05, לפיהן המציא החייב דוחות ללא אסמכתאות, צבר חוב מזונות ולא דיווח אמת על הכנסותיו.
ביום 24.3.09 הוגדל התשלום החודשי שעל החייב לשלם לקופת הכינוס, והועמד על סך 1,000 ₪.
בין לבין הגיש החייב בקשות חוזרות ונשנות למתן הפטר אשר נדחו.
ביום 18.4.2010 ניתנה החלטה על ידי כב' השופט מ. רניאל, לפיה דחה את בקשת החייב למתן הפטר, וקבע כי התשלום החודשי שעל המבקש לשלם לקופת הכינוס יוגדל ל-2,500 ₪. בהחלטה זו הורה בית המשפט כי החיוב החודשי המוגדל יחול רטרואקטיבית מחודש אוקטובר 2009, וכי על המבקש להשלים את הפיגורים שצבר תוך 30 יום.
על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 18.4.2010 הגיש החייב בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
ביום 25.7.2010 קבע בית המשפט העליון (כב' השופט א. גרוניס) כי אין לסטות מהחלטת בית המשפט המחוזי לעניין דחיית בקשת ההפטר. בהחלטתו הורה בית המשפט הן לחייב והן לנאמן להשלים תשובותיהם
לעניין הגדלת התשלום החודשי והחלתו רטרואקטיבית, כפי שנקבע בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 18.4.2010, כאמור.
ביום 15.8.2010 דחה בית המשפט העליון (כב' השופט א. גרוניס) את בקשת רשות הערעור של החייב לעניין הגדלת התשלום החודשי, תוך ציון מחדליו של החייב, בכך שמאז 4/10 לא שילם תשלום כלשהו לקופת פשיטת הרגל, ולא הגיש דוחות חודשיים מאז 12/09.
ביום 13.2.2011 דחה בית המשפט (כב' השופט מ. רניאל) בקשה נוספת שהגיש החייב להפטר.
על בקשה זו הגיש החייב ביום 28.3.11 ערעור לבית המשפט העליון, כאשר לא ברור האם הערעור נדון.
ביום 7.9.2011 הגיש החייב בקשה להפחתת התשלום החודשי המונחת עתה בפני
י.
טענות הצדדים
:
לטענת החייב כתוצאה מהתשלומים לקופת הכינוס ומההוצאות שהוציא במסגרת ההליכים בבית המשפט העליון, וכן בשל ההוצאות השוטפות למחייתו, הוא שרוי בחובות ואין ביכולתו לשלם את התשלום שהושת עליו בסך 2,500 ₪.
החייב מציין כי שולם על ידו לקופת הכינוס סך של 160,874 ₪ מתוך 205,080 ₪ תביעות החוב שאושרו. כמו כן, לטענת החייב ניתנה הסכמה של הנושה בנק לאומי להפחתה משמעותית של דרישת החוב, ואף הנושה מס הכנסה הסכים לבטל את יתרת החוב ועל כן, נמצא כי שולם עד כה 90% מדרישות החוב.
לדבריו, הוא מצוי במצוקה כלכלית ועל כן מבקש הוא להפסיק או לחילופין להקטין את התשלום החודשי מאחר ואין ביכולתו לשלמו ,שכן אין ברשותו כל רכוש.
הנאמן מתנגד לבקשה וטוען כי בבקשה אין כל חדש, והגשת הבקשה הינה ניסיון נוסף להשיג על החלטות בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון אשר ניתנו זה מכבר.
לטענת הנאמן, החייב צירף לבקשה דו"ח לפיו הוא משלם דמי שכירות בסך של 1,400 ₪, ללא צירוף חוזה שכירות או אישורים אודות תשלום ארנונה וחשמל, ועל כן טוען הנאמן כי החייב אינו משלם כלל דמי שכירות כהצהרתו. בנוסף, בדו"ח רווח והפסד לתקופה שמיום 1.1.2011 - 30.4.2011 מפורטות הוצאות דלק בסך 618 ₪, אולם החייב אינו מצרף חשבוניות וכלל לא ברור האם החייב חזר לשכור רכבים, כפי שעלה בדו"ח הנאמן מתאריך 17.1.2010, ואם לא, כי אז לא ניתן לדעת באיזה רכב עושה החייב שימוש ומי נושא בהוצאות אחזקתו.
עוד טוען הנאמן כי מחקירה שנערכה לחייב התברר כי החייב מתגורר אצל בת זוגו וחלק מהזמן אצל אמו, כאשר רוב הקבלות בעניין רכישת מזון מלמדות כי הרכישות בוצעו על ידי בת זוגו של החייב, הגב' רוזי בינמו. על כן, משמתגורר החייב בדירת בת זוגו, היה עליו להמציא את מלוא האסמכתאות הנוגעות לבת זוגו, על מנת לאמוד את ההכנסות וההוצאות של התא המשפחתי.
הנאמן מוסיף וטוען כי מדו"ח שצירף החייב לבקשה עולה, כי החייב מדווח על הוצאות של מזון לחודשים מרץ ואפריל בסך של 2,864 ₪, סכום אשר לטענת הנאמן מספיק לצורך קיומה של משפחה ולא של יחיד, אשר לטענתו ממומן ע"י אמו או בת זוגו.
לטענת הנאמן, החייב הוציא מכיסו אלפי שקלים
במזומן ובבת אחת לשם מימון העירבון והאגרה במסגרת ע"א 2428/11,
שהופקד על ידי החייב במזכירות בית המשפט העליון ביום 17.5.2011, ואולם ככל שהדבר כרוך בתשלום החודשי לקופת הכונ"ר טוען החייב כי אין בידו את הסכום הנדרש.
כמו כן, טוען הנאמן כי החייב מתעקש שלא לנצל את מלוא כושר השתכרותו, כאשר אינו תר אחר מקום עבודה כשכיר, בנוסף להיותו עצמאי.
דיון והכרעה:
עיינתי בבקשה ובתגובה שהוגשה, ומצאתי לדחותה מכיוון שלא חל שינוי נסיבות המצדיק להיעתר לבקשה ולנוכח התנהלותו חסרת תום הלב של החייב כפי שיפורט להלן
;
ראשית אציין, כי בבקשה נטענות טענות ,חלקן ללא אסמכתאות, בדבר מצבו הכלכלי של החייב, כאשר דו"ח ההוצאות וההכנסות מוגש על דרך האומדנא, ללא מסמכים מאמתים.
כך, טוען החייב בדו"ח שצירף לבקשה לחודשים מאי ויוני 2011, להוצאה של שכר דירה לחודש יוני בסך של 1,400 ₪ מבלי שצירף חוזה השכירות ומבלי שצירף קבלות על הוצאות כגון ארנונה, מים וחשמל.

מהדו"ח שצירף החייב לבקשה לחודשים מרץ- אפריל 2011, מצהיר החייב על הוצאות בסך 2,864 ₪ עבור כלכלה, הוצאות שהינן חריגות, במיוחד בעבור יחיד אשר טוען כי נתמך כלכלית על ידי בת זוגו ואמו. יתרה מכך, מעיון בקבלות בעבור רכישות המזון שהגיש החייב עולה כי הרכישות לא בוצעו על ידי החייב אלא ע"י בת זוגו עמה הוא מתגורר, וחרף זאת לא המציא החייב כל אסמכתאות הנוגעות לבת זוגו, על מנת שניתן יהא לאמוד את ההכנסות וההוצאות של התא המשפחתי.
זאת ועוד, החייב טוען בבקשתו כי אין בידו כל רכוש ,אך יחד עם זאת מצהיר בדו"ח רווח והפסד שמיום 1.1.2011 – 30.4.2011 על הוצאות בסך 618 ₪ עבור דלק לרכב פרטי, ומשכך לא ברור האם החייב מחזיק רכב המצוי ברשותו.
בנוסף, החייב ממשיך ומתנהל בהליך בחוסר תום לב בכך שצבר פיגורים לקופת הכינוס בשיעור של 15,000 ₪, כאשר התשלום האחרון ששולם על ידו היה בחודש פברואר 2011, כעולה מדברי הנאמן כפי שהובאו בפרוטוקול הדיון מיום 4.9.2011 בפני
כב' השופט מ. רניאל, אך מאידך, הוציא החייב הוצאות לשם מימון הליכים בבית המשפט העליון בסך 8,817 ₪ כעולה מדו"ח מאי-יוני 2011 שצורף לבקשה.
על כל האמור אוסיף, כי החייב אינו ממצה את פוטנציאל השתכרותו ומוטב היה אם יפנה מאמציו ויגדיל הכנסותיו ע"י מציאת עבודה נוספת, ולא יגיש בקשות רבות בלתי מבוססות להפחתת התשלום החודשי, כשהוא מותיר את נושיו ללא פירעון חובות, שהוא חב בהם.
אשר על כן, הבקשה נדחית וסכום החיוב החודשי נשאר על כנו.
לעניין חוב הפיגורים
;

על החייב לשלמו בקופת הכינוס בצד התשלום החודשי, תוך 60 שיום שאם לא כן וחרף העובדה כי מדובר בתיק ישן שמתנהל זמן רב, אשקול לבטל את ההליך מעיקרו בשל חוסר תום לב של החייב בהתנהלותו בהליך, לרבות אי מיצוי פוטנציאל השתכרותו והנצחת החובות אשר יכול הוא לפעול להקטנתם.





ניתנה היום, י"ט אלול תשע"א, 18 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.








פשר בית משפט מחוזי 362/03 נח מרדכי לזר נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, עו"ד אלון וולך ("נאמן") (פורסם ב-ֽ 18/09/2011)