פסקי דין על אורן אברהם עזורי | פסקי דין על עו"ד קרין קנבל־יוקל | פסקי דין על עו"ד עדי סבג | פסקי דין על דורון סבג |

10093-11/09 א     21/09/2011




א 10093-11/09 אורן אברהם עזורי נ' עו"ד קרין קנבל־יוקל, עו"ד עדי סבג, דורון סבג








בית המשפט המחוזי בתל־אביב-יפו

ת"א 10093-11-09
עזורי נ' קנבלֿֿיוקל
ואח'
21 בספטמבר 2011
כ"ב באלול תשע"א


לפני כבוד השופטת יהודית שבח




התובע
אורן אברהם עזורי


ע"י ב"כ
עוה"ד אמיר אלטשולר
נ
ג
ד

הנתבעים
1.
קרין קנבל־יוקל
, עו"ד
2. עדי סבג
, עו"ד
ע"י ב"כ
עוה"ד חנה שטיינר
ועוה"ד אליהו שטיינר
3. דורון סבג


ע"י ב"כ
עוה"ד עופר שפירא ואח'


ה ח ל ט ה

לפני מקבץ בקשות שמהותן סילוקה של התביעה על הסף.

1.
התובע הוא איש עסקים הממקד את פעילותו בנדל"ן ברומניה. אף נתבע מס' 3 הוא איש עסקים, ובשליטתו חברת
nams europe limited
(להלן: "נאמס אירופה"). הנתבעת 2, עורכתֿֿדין במקצועה, היא אשתו של נתבע מס' 3, ואילו הנתבעת 1, אף היא עורכתֿֿדין במקצועה, הייתה במועדים הרלוונטיים שותפתה של נתבעת 2.

2.
הפרשה נושא התביעה מתמקדת בהסכם שנחתם ביום 12.3.07 בין התובע ואשתו, מצד אחד, לבין נאמס אירופה, מצד שני, שכותרתו "הסכם הלוואה ובטוחת משכנתא" (להלן: "הסכם ההלוואה"). עיקרי ההסכם, עלֿֿפי לשונו, הם הלוואה שניתנת לתובע ע"י נאמס אירופה
בסך של 750,000 אירו, כאשר מנגד, ולהבטחת השבת ההלוואה, ממשכנים התובע ורעייתו שתי דירות שבבעלותם הנמצאות בבוקרשט בירת רומניה ואשר פרטיהן המדויקים נקובים בהסכם.

3.
הנתבעים טוענים כי כותרת ההסכם ותוכנו מעידים על מהותו האמִתית, דהיינו הסכם הלוואה, ותו לא.

התובע טוען כי מדובר בהסכם למראית עין בלבד, וכי לפי המוסכם בין הצדדים, הועבר אליו הסך של 750,000 אירו כדי שירכוש תמורתו נכסי מקרקעין ברומניה, אשר אמורים היו להירשם על חברה שעתידה הייתה להיות מוקמת ברומניה
–
על ידי הנתבע 3, ושמה
nams europe romania s.r.l.
(להלן: "נאמס רומניה"). לשיטת התובע, הוא אכן רכש את המקרקעין כמוסכם, אולם הנתבעים מסכלים כל ניסיון להעביר את רישומם על שם נאמס רומניה, וזאת ככל הנראה עקב המשבר העולמי וירידת מחירי המקרקעין. לדבריו, שיעור הריבית הנמוך הנקוב בהסכם (2%) מעיד כי אין מדובר בהלוואה אמיתית.

הנתבעים טוענים להד"ם.

כן ראוי לציין כי משההלוואה שניתנה לתובע, עלֿֿפי הנטען, לא הושבה, פתחה נאמס אירופה בהליכי מימוש הדירות ברומניה, עתירותיו של התובע לעיכוב ההליכים נדחו, והדירות כבר נמכרו לצדדים שלישיים ותמורתן הועברה לידי נאמס אירופה.

3.
בתביעה שלפניי התובע עותר לסעדים הבאים:

האחד – סעד הצהרתי אשר יכריז על בטלותו של הסכם ההלוואה.

השני – צו עשה שיחייב את הנתבעים או "כל גוף רלוונטי מטעמם" לקבל את האדמות שנרכשו למענם ברומניה ולחתום על כל המסמכים הדרושים.

השלישי – צו עשה המורה לנתבעים להשיב לתובע את מסמכי השעבוד על שתי הדירות שבבוקרשט, ולחלופין, להמציא לו שטרי ביטול השעבוד.

4.
התביעה החלה את דרכה בבית משפט השלום.
בראשית ההליך בבית משפט השלום, הגישו הנתבעים בקשה לסילוקה על הסף של התובענה, בנימוק המרכזי שעניינו פורום בלתי נאות, לאור העובדה שהמקרקעין נושא השעבוד נמצאים ברומניה ולאור העובדה שהסכם ההלוואה מחיל על ההתקשרות את הדין הרומני. כן נטען כי יש לעכב את ההליך בבית המשפט בישראל לאור "הליך תלוי ועומד" המתברר בלשכת ההוצאה לפועל ברומניה.


בהחלטתה מיום 8.6.10 (להלן: "ההחלטה הראשונה") קבעה כבוד השופטת אושרי פרוסט-פרנקל, אם הבינותי נכון את החלטתה, כי הגם שהסכם ההלוואה נחתם ברומניה, הרי לאור העובדה שהנתבעים לא הסכימו להתדיין ברומניה גם בסוגיית תוקפו של ההסכם, יש להחיל את הלכת תום הלב, ומשכך "הסמכות המקומית הינה בבית משפט זה". עוד נקבע באותה החלטה, כי הסעדים שעניינם צו המורה לנתבעים לקבל לידיהם את האדמות ברומניה וכן להשיב לתובע את מסמכי השעבוד – דינם להימחק.

לימים התברר כי ההחלטה ניתנה ללא תגובת נתבע מס' 3, ולפיכך ניתנה החלטה נוספת ביום 2.9.10 (להלן: "ההחלטה השנייה"), שבה קבעה כבוד השופטת פרוסט-פרנקל כי לאור הסעד המבוקש, דין התביעה להתברר בבית המשפט המחוזי, ועלֿֿכן הועברה התובענה אל בית משפט זה.

הצדדים חלוקים בשאלה האם ההחלטה הראשונה בוטלה ע"י ההחלטה השנייה, אם לאו. התובע טוען כי ההחלטה הראשונה נותרה בתוקפה, וכי ההחלטה השנייה ניתנה כתוספת לה ולא תחתיה, ומשכך אין הנתבעים יכולים להגיש בקשתם פעם נוספת. הנתבעים, לעומת זאת, סוברים כי מנוסח ההחלטה השנייה ניתן להבין שההחלטה הראשונה אכן בוטלה.
במחלוקת זו אני מקבלת את עמדת הנתבעים.
ההחלטה השנייה איננה יכולה לדור בכפיפה אחת עם ההחלטה הראשונה, והשתיים אינן מתיישבות זו עם זו. משכך אין מנוס מן המסקנה כי ההחלטה השנייה ביטלה את ההחלטה הראשונה, הגם שלא נאמר כך באופן מפורש.
כפועל יוצא, מוסמך בית המשפט לשוב ולדון בטענת הנתבעים בדבר הצורך במחיקת התובענה על הסף, משקודם לכן הוכרעה רק סוגיית הסמכות העניינית.

5.
אשר לעתירת הנתבעות 1 ו-2:

כאמור, תביעת
התובע מתמקדת בסעד הצהרתי ובצווי עשה. לא נתבקש בתובענה כל סעד

כספי.
עיון בכתב התביעה מעלה כי התובע טוען שהנתבעות ייצגו אותו בהסכם ההלוואה, והטעו אותו בכך שגרמו לו לחשוב כי ההסכם מסדיר את ההתקשרות האמתית שבין הצדדים, דהיינו עסקת מקרקעין, עת הוברר לו כי מדובר בחוזה למראית עין.
אף-עלֿֿפי שבחומר שצורף לכתבי הטענות לא מצויה כל אסמכתה שממנה ניתן להסיק, ולו גם בעקיפין, כי הנתבעות, או מי מהן, ייצגו את התובע, הרי גם אם אניח כי התובע יצליח להוכיח בדרך כלשהי כי הנתבעות אכן ייצגו אותו או גרמו לו להאמין שהוא מיוצג עלֿֿידן, עדיין אין כתב התביעה מגלה כלפיהן כל עילה.
התובע מבקש לחייב את הנתבעים או מי מהם לקבל את המקרקעין שרכש ברומניה וכן להשיב לו את שטרי השעבוד. התובע אינו טוען כלל כי הנתבעות 1 ו-2 רכשו לעצמן את המקרקעין שברומניה. התובע אף איננו טוען כי מסמכי השעבוד ניתנו לטובתן.
גם אם יצליח התובע להוכיח כי הנתבעות ייצגו אותו בהליך עריכת ההסכם, כי התרשלו כלפיו וכי גרמו לו לנזק, לכל היותר יוכל לזכות בסעד כספי נגדן.
סעד כספי, כאמור, לא נתבע.
הסעד ההצהרתי המתבקש, כמו גם צו העשה, אינו רלוונטי כלל לנתבעות 1 ו-2.
אשרֿֿעלֿֿכן אין מנוס ממחיקת התביעה כנגד נתבעות 1 ו-2.

6.
טענת הנתבע מס' 3:
את בקשתו מיקד נתבע 3 בסוגיית הפורום הלא-נאות ובדין הזר החל על הסכסוך, וטען כי יש למחוק את התביעה ולברר את הסכסוך ברומניה.
בכתב התשובה חלה תפנית בעמדת נתבע 3. בסעיף 5 לתשובת הנתבע 3 לתגובת התובע נטען כדלקמן: "יצוין כי נוכח יתרת חובו של עזורי לחברת נאמס (חוב של למעלה מ-400,000 אירו לאחר מימוש המשכנתאות שנרשמו על שתי דירותיו של עזורי ואשתו) מתכוונת חברת נאמס להגיש תביעה בישראל להשבת יתרת הכספים שהועברו לעזורי במסגרת הסכם הבטוחה. לאור זאת, למען הזהירות בלבד ומבלי להודות בטענות עזורי בדבר היריבות בינו לבין הנתבעים, החליט המבקש שלא לעמוד על טענתו בדבר העדר הסמכות הבינלאומית של בית המשפט הנכבד".
הנהֿֿכי-כן, הנתבע מס' 3 מוותר על טענתו לפיה דין התביעה להתברר ברומניה, הגם שהטעם לכך נעוץ ברצונו-הוא להתדיין עם התובע בישראל על יתרת חוב ההלוואה.
משכך מתייתר הצורך לדון בסוגיה זו.
למעלה מן הדרוש אעיר כי מן המלל הרב שהעתירו הצדדים על בית המשפט לא הבינותי אם הסכם ההלוואה נחתם בישראל, כנטען, שהרי על פניו הוא נחתם בפני
נוטריון רומני. באם אכן נחתם גם בישראל, בטרם אישורו עלֿֿידי הנוטריון הרומני, אינני רואה בעייתיות בהתדיינות בישראל, משהעתירה היא לביטולו של הסכם שנחתם בגבולותיה.

7.
נותרה לבירור טענת היריבות.
בעניין זה לא אוכל שלא לציין כי לא ירדתי לסוף דעתו של התובע. הסכם ההלוואה, בין שתוכו כברו, כשיטת הנתבעים, ובין שמדובר בהסכם למראית עין, כשיטת התובע, לא נערך בין התובע לבין הנתבעים, כי אם בין התובע ואשתו לבין נאמס אירופה. הדבר גלוי וידוע, ועולה מפני הדברים, ואין כל אפשרות להתכחש לכך.
משעתירתו המרכזית של התובע היא להורות על ביטולו של הסכם ההלוואה, לא הבינותי מדוע מצא התובע לנכון להגיש את תביעתו נגד הנתבעים, או רק כנגדם, ולא צירף כנתבעת את בעלת הדין המרכזית הדרושה להליך,
זו שהתקשרה עמו בהסכם.
לא יעלה על הדעת לקיים דיון בין צד א' לבין צד ב', ולהורות על ביטולו של הסכם שנכרת עם צד ג', מה גם שמגרסת התובע הבינותי שישנו גם צד ד' רלוונטי להתדיינות, והוא נאמס רומניה, שעל שמה אמורים היו, עלֿֿפי הנטען, להירשם המקרקעין שנרכשו.
מדובר בכלל בסיסי וידוע ואינני רואה כל צורך להכביר לגביו מילים.
אם התובע מבקש לבטל את ההסכם שנכרת בינו ובין נאמס אירופה, עליו להגיש את התביעה נגדה ולא רק נגד בעל השליטה בה ו/או עורכותֿֿדין, שלפי הנטען, ייצגו אותו.




8.
יתרה מזאת, בסעד השלישי הנתבע ע"י התובע, ואשר הינו לפי הבנתי, "הכואב" משלושתם, מבוקש להורות לנתבעים להשיב לתובע את מסמכי השעבוד על שתי הדירות ברומניה, ולחילופין, לבטלם.
מהחומר המעודכן שהוגש לבית המשפט עולה כי עתירה זו אינה אקטואלית עוד,
משבית המשפט ברומניה דחה את כל טענותיו של התובע בעניין זה ואישר את מכירת הדירות, אשר כפי שנתברר, כבר נמכרו בפועל ותמורתן נמסרה לידי נאמס אירופה.

9.
הוצאות:

בדרך כלל, משמגיע בית המשפט למסקנה כי יש לסלק תביעה על הסף בטרם בירורה, מפוצים הנתבעים על טרחתם ועל הוצאותיהם. במקרה דנן החלטתי שלא לעשות כן.

נתבע מס' 3 חזר בו מטענתו המרכזית בדבר פורום בלתי נאות, סביבה התמקד הדיון.

אף לא שוכנעתי כי התובע הוגה בהקיץ בהעלותו את הטענה כי הסכום של 750,000 אירו אינו הלואה, כי אם השקעה שנועדה לממן רכישת מקרקעין עבור נאמס רומניה, שהיו אמורים להירשם על שמה.

עדות לכך ניתן לראות, בין היתר, בהודעות הדואר האלקטרוני ששלחו הנתבעות 2-1 לתובע ואשר צורפו כנספחים 4 ו-5 לכתב התביעה.

התוצאה:
אני מורה על מחיקת התביעה.
התיק ייסגר.


כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"א (21 בספטמבר 2011), בהעדר הצדדים.







א בית משפט מחוזי 10093-11/09 אורן אברהם עזורי נ' עו"ד קרין קנבל־יוקל, עו"ד עדי סבג, דורון סבג (פורסם ב-ֽ 21/09/2011)