פסקי דין על פנינה כהן | פסקי דין על חגית תורג'מן פלוצקי | פסקי דין על ד"ר יורם פלוצקי |

9813-08/08 תאק     18/09/2011




תאק 9813-08/08 פנינה כהן נ' חגית תורג'מן פלוצקי, ד"ר יורם פלוצקי








בית משפט השלום בנצרת



תא"ק 9813-08-08 פלוצקי ואח' נ' כהן ואח'

תיק חיצוני
:
קיים תיק נייר במזכירות



מספר בקשה:
41

בפני

כב' השופט
ערפאת טאהא


המבקשת

פנינה כהן


נגד


המשיבים

1. חגית תורג'מן פלוצקי
2. ד"ר יורם פלוצקי



החלטה


לפני בקשה לביטול

פסק דין
שניתן נגד המבקשת ביום 30.8.10 לאחר שכתב ההגנה שהוגש מטעמה נמחק בשל אי קיום צווים והחלטות של בית המשפט.

הרקע לבקשה

1.
השתלשלות העניינים בתיק זה חריגה במיוחד מבחינת התנהלותה של המבקשת, המחדלים הרבים שדבקו בהתנהלות זו והזלזול הבוטה שהפגינה כלפי בית המשפט, המועדים וההחלטות שניתנו על ידו.

2.
נגד המבקשת ניתנו שלושה פסקי דין ; שניים מהם בוטלו והשלישי עומד בבסיס הבקשה דנן. פסק הדין הראשון ניתן ביום 6.7.09 לאחר שהמבקשת והנתבע הנוסף, בנה צחי כהן (להלן: "הנתבעים"), לא נענו לצו להשיב על שאלון. בעקבות מתן פסק הדין, הוגשה בקשה לביטולו. בהחלטה מיום 17.9.09 ציינתי, כי על אף ארכות רבות שניתנו לנתבעים, הם לא השיבו לשאלון ובשל כך נאלצו התובעים להגיש בקשה למחיקת כתב הגנתם ומתן

פסק דין
בהעדר. גם לאחר הגשת הבקשה למחיקת כתב ההגנה, ניתנו לנתבעים ארכות נוספות לקיים אחר הצו, אך הם לא עשו כן. בשל כך הגישו התובעים בקשות נוספות למחיקת כתב ההגנה ולמתן

פסק דין
בהעדר. הנתבעים ביקשו שוב ארכות, בקשותיהם נענו ואף על פי כן הם לא השיבו לשאלונים. בעקבות זאת, הגישו התובעים בקשה נוספת למחיקת כתב ההגנה, הבקשה הועברה שוב לתגובת המבקשת והנתבע הנוסף, אך הפעם הם בחרו שלא להגיב עליה. לאור המחדלים כמתואר לעיל ובהעדר תגובה לבקשה, נמחק כתב הגנה שהוגש על ידי הנתבעים וניתן נגדם

פסק דין
אשר מקבל את התביעה. על אף מחדליהם הרבים של המבקשים כמתואר לעיל, ביטלתי את פסק הדין, חייבתי את המבקשת והנתבע הנוסף בהוצאות משפט בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ, וקבעתי את התיק לישיבת הוכחות וסיכומים בעל פה ליום 26.1.10.

3.
גם לאחר ביטול פסק הדין, הנתבעים לא מסרו לתובעים תצהיר תשובות לשאלון ותצהיר גילוי מסמכים, על אף קיומו של צו למתן תצהירים כאמור. בשל כך, הגישו התובעים שוב בקשה למחיקת כתב הגנתם של הנתבעים ולמתן

פסק דין
בהעדר נגדם. גם בקשה זו הועברה לתגובת הנתבעים ונמסרה להם ביום 7.12.09, אך הם בחרו להתעלם ממנה, לא הגישו תגובה לבקשה ולא ביקשו הארכת מועד למתן תצהיר תשובות ותצהיר גילוי מסמכים. על יסוד האמור בבקשה ובהעדר תגובה מטעם הנתבעים, הוריתי על מחיקת כתב הגנתם, ונתתי נגדם

פסק דין
המחייב אותם, בין היתר, לשלם לתובעים סכום של 59,575 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

4.
התובעים לא השלימו עם פסק הדין מאחר שלא נפסק להם מלוא סכום התביעה ולפיכך הגישו ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי. הנתבעים לא התייצבו לדיון בערעור על אף שהוזמנו כדין ובשל כך, קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור בהעדר הופעה, והחזיר את הדיון לבית משפט השלום, על מנת לתת

פסק דין
על סמך התביעה, או לנמק מדוע אין לתת

פסק דין
כאמור.

5.
בעקבות החזרת הדיון לבית משפט השלום, שבתי ובחנתי את הבקשה למתן

פסק דין
ואת תצהירי העדות הראשית שהוגשו מטעם התובעים. על יסוד הנטען בבקשה, בכתב התביעה ובתצהירי התובעים, ניתן על ידי

פסק דין
מיום 30.8.10, אשר מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים לשלם לתובעים את מלוא סכום התביעה, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.


גם הפעם הגישו התובעים ערעור על פסק הדין, בטענה כי בית משפט זה לא פסק להם מלוא סכום התביעה. הנתבעים שוב לא התייצבו לדיון בבית המשפט המחוזי. יחד עם זאת, ובהמלצת ההרכב שישב בדין, חזרו בהם התובעים מהערעור וערעורם נמחק.


6.
פסק הדין מיום 30.8.10 עומד, כאמור, בבסיס הבקשה דנן.

7.
מחדלי המבקשת נמשכו גם לאחר הגשת הבקשה לביטול פסק הדין. בניגוד לתקנות סדר הדין האזרחי, המבקשת לא העבירה את הבקשות לביטול

פסק דין
ולעיכוב ביצועו לתובעים, ובשל כך נאלצו התובעים להגיש לבית המשפט בקשה לדחיית הבקשות על הסף מהטעם שהמבקשת לא המציאה להם עותקים מהבקשות. בהחלטה מיום 19.6.11 הוריתי למבקשת למסור עותק מהבקשה לביטול פסק הדין ועותק מהבקשה לעיכוב ביצוע לידי המשיבים באופן מיידי, ולהמציא לתיק בית המשפט אישור על ביצוע המסירה עד 26.6.11. עוד ציינתי בהחלטה, כי אם לא יוגש אישור מסירה כאמור, אורה על מחיקת שתי הבקשות.


על אף שההחלטה נמסרה לידי ב"כ המבקשת ביום 30.6.11, המבקשת לא פעלה בהתאם לאמור בה, לא מסרה עותק מהבקשות לידי התובעים ולא הגישה אישור מסירה כנדרש. לאור האמור, ולאור מחדליה המתמשכים של המבקשת, הוריתי בהחלטה מיום 10.7.11 על מחיקת שתי הבקשות – הבקשה לביטול פסק הדין והבקשה לעיכובו.

טענות הצדדים

8.
בבקשה לביטול פסק הדין טענה המבקשת, כי היא ידעה על קיומו של פסק הדין רק בחודש 5/2011, זאת כאשר קיבלה הודעה על עיקול רכבה. לעניין הסיבה העומדת מאחורי מחדליה טוענת המבקשת, כי הבקשות שהגישו התובעים, כפי שתואר בהרחבה לעיל, והחלטות בית המשפט באותן בקשות הומצאו לעו"ד פנינה ולרי, אשר ייצגה אותה בעבר. לטענתה, עו"ד ולרי לא יידעה אותה בהליכים המתנהלים בתיק ולכן היא לא יכולה היתה לקיים אחר ההחלטות והצווים שניתנו. לעניין סיכוי ההגנה טענה המבקשת, כי התביעה הוגשה נגדה על סמך כתב ערבות, עליו נטען כי היא חתמה, לשאת בחובות צחי כהן הנובעים מחוזה השכירות שנחתם בינו לבין התובעים. לטענתה, היא לא חתמה על שום כתב ערבות, והחתימה על כתב הערבות שצורף לכתב התביעה, ושמתיימרת להיות חתימתה, זוייפה.


לעניין אי המצאת עותק מהבקשה לביטול פסק הדין והבקשה לעיכובו לידי התובעים טענה המבקשת, כי בהחלטה מיום 13.6.11 בה הוריתי על העברת הבקשות לתגובת התובעים, היא לא נדרשה להמציא את הבקשות לתובעים ולהציג אישור מסירה, כך שההחלטה מיום 19.6.11 בה היא נדרשה לעשות כן סותרת את ההחלטה הקודמת. מכל מקום, כך נטען, המבקשת עשתה מאמצים רבים להמצאת הבקשות לידי התובעים במועד, אך לא הצליחה.

9.
התובעים טענו, כי המועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין חלף זה מכבר, ועל כן יש למחוק את הבקשה על הסף מאחר שלא הוגשה בקשה להארכת מועד והמועד להגשת הבקשה לא הוארך. הם הוסיפו, כי המועד להגשת בקשה לביטול

פסק דין
הוא מועד שנקבע בחיקוק ועל כן רשאי בית המשפט להאריכו מטעמים מיוחדים שיירשמו. לטענתם, המבקשת קיבלה את פסק הדין ביום 6.9.10, ועל כן היה עליה להגיש את הבקשה עד 6.10.10, לכל המאוחר. מאחר שהבקשה לא הוגשה במועד ולא הוגשה בקשה להארכת מועד, דין הבקשה להימחק על הסף. לגופו של עניין טענו התובעים, כי המבקשת ובנה הפגינו זלזול בוטה ומתמשך בהחלטות ובצווים שניתנו, ועל כן אין להיעתר לבקשה לביטול פסק הדין.

דיון והכרעה

10.
תיארתי באריכות בפרק "הרקע לבקשה" את השתלשלות העניינים בתיק זה כדי לעמוד על המחדלים הרבים שדבקו בהתנהלות הנתבעים, לרבות המבקשת. כפי שתואר בהרחבה לעיל, כבר מתחילת שנת 2009 מנסים התובעים לקדם את הדיון בתיק, ומנגד הנתבעים עושים כל שניתן כדי לעכב את הדיון בתיק ולמנוע כל התקדמות בו. לנתבעים ניתן פרק זמן של יותר משנה וחצי כדי לקיים אחר ההליכים המקדמיים, אך הם בחרו להתעלם באופן בוטה מהחלטות בית המשפט, לא מילאו אחר הצווים למתן תצהיר תשובות לשאלון ותצהיר גילוי מסמכים. לנתבעים ניתנו ארכות רבות לקיים אחר הצווים וההחלטות, אך אלה בחרו שלא לנצלן. המבקשת אף בחרה, לאחר חודשים רבים של הפרת הצווים, שלא להגיב לבקשות למחיקת כתב ההגנה שהוגש מטעמה ולא הותירה בפני
בית המשפט ברירה, אלא למחוק את כתב הגנתה ולתת

פסק דין
נגדה.

כפי שתואר לעיל, פסק הדין הראשון שניתן נגד המבקשת בוטל על אף מחדליה הרבים, אך גם לאחר מכן המחדלים נמשכו, המבקשת לא צייתה להחלטות, לא עמדה במועדים, לא הגיבה לבקשות ובעצם זלזלה והתעלמה מכל אלה, כאילו ההליך המשפטי כלל לא מעניין אותה. המבקשת אף לא התייצבה לדיונים בבית המשפט המחוזי, לא הגיבה לערעורים שהוגשו על ידי התובעים, והתעלמה גם מההליך שם.



11.
המגמה לא השתנתה גם לאחר הגשת הבקשות לביטול פסק הדין ולעיכוב ביצועו ; המבקשת לא פעלה בהתאם לתקנות ולא מסרה עותקים מהבקשות לתובעים. בשל כך נאלצו התובעים להגיש בקשה למחיקת הבקשות על הסף. בעקבות הגשת הבקשה ניתנה על ידי החלטה מיום 19.6.11 המורה למבקשת באופן מפורש למסור את הבקשות לתובעים ולהמציא לתיק בית המשפט אישור מסירה. גם החלטה זו לא קיימה המבקשת, עובדה שהביאה למחיקת הבקשות.


טענת המבקשת, כי ההחלטה מיום 19.6.11 סותרת את ההחלטה מיום 13.6.11 בה היא לא נדרשה להציג אישור מסירה לתיק בית המשפט אינה טענה היא. אכן, בהחלטה מיום 13.6.11 לא נדרשה המבקשת להמציא את הבקשה לתובעים ולא נדרשה להציג אישור מסירה לתיק בית המשפט מאחר שחובה זו מעוגנת בתקנות סדר הדין האזרחי (תקנה 475א') ועל כן לא היה טעם לציין חובה זו בהחלטה. ברם, כאשר נוכח בית המשפט, כי בעל הדין אינו מקיים אחר האמור בתקנות, ניתנה החלטה מפורשת המורה למבקשת בעצם לפעול בהתאם לתקנות. ההחלטה מיום 19.6.11 ניתנה, אם כן, כדי להתרות במבקשת ולאפשר לה לתקן את המחדל באי המצאות הבקשות לתובעים, אך גם החלטה זו לא סייעה.

12.
המבקשת תולה את המחדלים הרבים שתוארו לעיל בבאת כוחה, עו"ד ולרי, אשר לטענתה, לא עדכנה אותה בהליכים שהתנהלו בתיק זה ובהחלטות השונות שניתנו במסגרתו.

גם טענה זו אין לקבל.

מערכת היחסים בין בעל דין לבא כוחו אינה מעניינו של בית המשפט ומחדלי עורך הדין, ככל שהיו, נזקפים לרעת בעל הדין עצמו, כאילו הוא ביצע אותם (ראה בעניין זה בש"א 3217/94 ראטב מוסטפא אבו עיד נ' חברת מורשת בנימין למסחר ובניה ; בש"א 9228/10 גד אביטן, נכה צה"ל נ' מינהל מקרקעי ישראל ; ע"א (נצרת) 1014/05 דיבן אחמד נ' הייב עווד דיבן והאסמכתאות שהובאו שם ועוד).

לבית המשפט אין את היכולת והאפשרות להיכנס, במסגרת הדיון הבקשה לביטול פסק הדין, למערכת היחסים הזו ואין באפשרותו לקבוע אם המחדלים הם של עורך הדין או שמא של הלקוח שאולי לא שיתף איתו פעולה. בדיקה זו של מערכת היחסים בין הלקוח לבין עורך הדין אף אינה ראויה ואינה רצויה במסגרת הדיון בבקשה לביטול פסק הדין, שכן לרוב, במקרים אלה עורך הדין, כבמקרה דנן, אינו מייצג עוד את המבקש, הוא אינו צד להליך וגרסתו אינה מובאת בפני
בית המשפט. יתרה מכך, ההחלטה בבקשה לביטול פסק הדין מוכרעת לרוב על סמך הבקשה, התגובה לבקשה והתשובה לתגובה, מבלי לקיים דיון בבקשה ומבלי לאפשר חקירות נגדיות. על כן, אין זה ראוי שבית המשפט יקבע, במסגרת בקשה לביטול

פסק דין
, קביעות שעלולות לפגוע בעורך הדין, מבלי לאפשר לו להגיב לבקשה ומבלי לאפשר לו לחקור בחקירה נגדית את המבקש.

מהטעמים הללו ומהטעם שיש לשמור על האינטרס הציבורי בניהול יעיל של ההליך המשפטי נקבע כאמור בפסיקה, כי מערכת היחסים בין בעל הדין לעורך הדין שלו אינה מעניינו של בית המשפט. אם סבורה המבקשת, כי באת כוחה התרשלה בייצוגה בתיק זה – ואינני מביע עמדה בעניין זה – פתוחה הדרך בפני
ה להגיש נגדה תובענה אזרחית, שבמסגרתה יוכל בית המשפט לבחון היטב את טיב מערכת היחסים ביניהן.

13.
אף מערכת בתי המשפט לא יכולה להרשות לעצמה התנהלות מעין זו של המבקשת. ביטול פסק הדין במקרה דנן יפגע בראש ובראשונה בתובעים, אשר סבלו במשך חודשים רבים מהתנהלות מזלזלת ובוטה מצד המבקשת, יפגע בציבור המתדיינים וישדר מסר שלילי – לא משנה כיצד יתנהג בעל הדין, בסופו של דבר בית המשפט יבטל את פסק הדין, והכל יתחיל מחדש. לא ניתן להשלים עם מסר כזה שיש בו כדי לפגוע באמון הציבור במערכת המשפט ולגרום נזק חמור לבעל הדין שכנגד ולציבור המתדיינים בכלל.

14.
המבקשת טענה עוד, כי נודע לה על פסק הדין רק בחודש 5/2011 ועת קיבלה הודעה על עיקול רכבה, ומייד הגישה את בקשתה לביטול פסק הדין.


גם בטענה זו אין ממש. בתגובה לבקשה טענו התובעים, כי פסק הדין השלישי נשוא הבקשה הומצא לעו"ד ולרי, באת כוח המבקשת דאז, ביום 6.9.10. המבקשת לא חלקה על עובדה זו. יתרה מכך, כתבי בית הדין בערעור, לרבות פסק הדין, נמסרו לעו"ד ולרי זמן רב לפני הגשת הבקשה לביטול פסק הדין. לעו"ד ולרי אף נשלחו הזמנות לדיונים בערעורים שהגישו התובעים לבית המשפט המחוזי. המצאה זו מהווה המצאה כדין על אף שעו"ד ולרי השתחררה מייצוג המבקשת כבר בוים 28.10.09, שכן בהחלטת השחרור מיום 28.10.09 נקבע במפורש, כי
"כתובתה של עו"ד ולרי תמשיך לשמש כתובת למסירת כתבי בי דין עד מסירת כתובת חלופית על ידי הנתבעים 1 ו-2"
(המבקשת היא הנתבעת 2). בעקבות אותה החלטה, מסרה עו"ד ולרי עצמה הודעה בה צויינה כתובת הנתבעים 1 ו-2 למסירת כתבי בי דין. בהחלטה מיום 2.11.09 שניתנה בעקבות אותה הודעה קבעתי, כי
"עו"ד ולרי השתחררה מייצוג הנתבעים 1 ו-2, ועל כן אין היא מוסמכת למסור כתובת חלופית למסירת כתבי בי דין" בשמם. עוד ציינתי באותה החלטה, כי
"כל עוד לא נמסרה כתובת חלופית למסירת כתבי בי דין על ידי הנתבעים 1 ו-2 ימשיך משרדה של עו"ד ולרי לשמש כתובת למסירת כתבי בי דין. כך קובע הדין, ואין מקום לבקשה".


הטעם לכך ברור. מרגע שתובע מוסר כדין את כתב התביעה העיקרי לנתבע, לא מוטלת עליו חובה "לרדוף" אחריו על מנת למסור לו את כתבי בי הדין המאוחרים יותר. בעל דין שמבקש לשנות את כתובתו למסירת כתבי בי דין, מוטלת עליו חובה למסור כתובת חלופית כדי לאפשר להליך המשפטי להתנהל כסדרו, ללא עיכובים וכדי שהתובע לא ימצא את עצמו ללא נתבע על אף שהוא עשה את שלו עת מסר לו את כתב התביעה.

15.
עולה, אם כן, כי מסירת פסק הדין לעו"ד ולרי מהווה מסירה כדין ומניין הימים להגשת הבקשה לביטול פסק הדין התחיל ממועד המסירה, דהיינו ביום 6.9.10. הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה ביום 6.6.11, כשמונה חודשים לאחר המועד הקבוע בתקנות, מבלי להגיש בקשה להארכת מועד וכמובן מבלי להצביע על טעמים מיוחדים אשר מצדיקים הארכת המועד. בהעדר בקשה להארכת מועד ובהעדר טעם מיוחד להארכת מועד, דין הבקשה להידחות.

16.
כאמור, המבקשת טוענת, כי עו"ד ולרי לא עדכנה אותה בהליכים ולא הודיעה לה על פסק הדין. אין בטענה זו כדי לסייע למבקשת וכמה טעמים לדבר ; ראשית, אין באפשרות בית המשפט לברר אם יש ממש בטענה זו, והאם אכן עו"ד ולרי לא עדכנה אותה בהליכים בתיק זה ובפסק הדין, או שמא דווקא המבקשת היא זו שהחליטה להתעלם מההחלטות ומפסק הדין. שנית, כפי שציינתי, מערכת היחסים בין המבקשת לעו"ד ולרי אינה מעניינו של בית המשפט ואין זה ראוי לבחון אותה במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין. שלישית, המבקשת ידעה שהוגשה נגדה תביעה, שכן כתב התביעה המקורי נמסר לידיה. על כן, היתה מוטלת על המבקשת החובה לברר ולעקוב אחר ההליכים בתיק זה. מהבקשות עולה, כי במשך כשלוש שנים מאז הגשת התביעה ועד עיקול רכבה בחודש 5/2011 לא התעניינה המבקשת בתביעה, לא ביקשה לדעת היכן היא עומדת ופשוט התעלמה מההליך המתנהל נגדה. התנהלות פסולה זו אינה קשורה למחדלים שהמבקשת מנסה להדביק לבאת כוחה.



סוף דבר

17.
אשר על כן, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית, ועיכוב ביצוע פסק הדין מבוטל.


המבקשת תשלם למשיבים הוצאות הבקשה בסך 2,500 ₪


הסכום שהפקידה המבקשת בקופת בית המשפט יועבר לתובעים וייזקף על חשבון חוב פסק הדין.


ניתנה היום, י"ט אלול תשע"א, 18 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.








תאק בית משפט שלום 9813-08/08 פנינה כהן נ' חגית תורג'מן פלוצקי, ד"ר יורם פלוצקי (פורסם ב-ֽ 18/09/2011)