פסקי דין על חיים דהאן | פסקי דין על ניצה לייזר | פסקי דין על חנן לייזר | פסקי דין על עובד ירושלמי ואח' |

3896-06/09 הפ     26/09/2011




הפ 3896-06/09 חיים דהאן נ' ניצה לייזר, חנן לייזר, עובד ירושלמי ואח'








st1\:*{behavior: }
בית המשפט המחוזי מרכז



ה"פ 3896-06-09 דהאן נ' לייזר ואח'






בפני

כב' השופט
אברהם יעקב


המבקש

חיים דהאן


נגד


המשיבים

1.ניצה לייזר
2.חנן לייזר
3.עובד ירושלמי
4.דנה ירושלמי




פסק דין



1.
זוהי תובענה ליתן צו הצהרתי לפיו ההסכם שנכרת בין המבקש לבין המשיבים 1 ו-2 ביום 12.5.11 לרכישת נכס במושב גבעת חן הידוע כגוש 6589 חלקה 5 מגרש 48(14) (להלן: "המשק") במסגרת התמחרות, הינו הסכם בר תוקף, וכן לקבוע כי
כל הזכויות במשק שייכות למבקש.
עוד התבקש לאפשר למבקש לפצל סעדים על מנת לאפשר לו לתבוע את נזקיו, ככל שיהיו, בתובענה נפרדת.

רקע

2.
המשיבים 1 ו-2 (להלן: "לייזר") הינם בעל ואישה. הגברת לייזר ירשה עפ"י דין את הזכויות במשק, יחד עם אחותה, הגב' רחל שחורי (להלן: "הגב' שחורי").
לנוכח מחלוקות, כאלו ואחרות, שהתעוררו בין האחיות בקשר לחלוקת הזכויות במשק, הורה בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא ביום 22.1.09, על פירוק השיתוף במשק וכן הורה על מינוי כונס נכסים לשם מכירתו בהליך דו–שלבי, כדלקמן: בשלב הראשון, תיערך התמחרות כללית בה יהא רשאי הציבור להציע הצעות לרכישת המשק כולו, כאשר ההצעה הגבוהה ביותר תהא ההצעה הזוכה. בשלב השני, תינתן לאחיות זכות סירוב ראשונה, קרי, האחיות תהיינה רשאיות להשוות את ההצעה הגבוהה ביותר שניתנה בשלב הראשון. במקרה ושתי האחיות תהיינה מעוניינות לרכוש את המשק ע"י מימוש זכות הסירוב הראשונה שניתנה להן כאמור, הרי שאז תתקיים ביניהן בלבד התמחרות נוספת, לפיה האחות שתציע את ההצעה הגבוהה ביותר לרכישת המשק, תזכה בו (להלן: "ההתמחרות").

3.
המבקש, חיים דהאן
, שהתעניין ברכישת נכס באזור גבעת חן, פגש את המשיב 2, מר חנן לייזר
, וניהל עימו משא ומתן לרכישת המשק.
בד בבד, ביום 10.5.09 נערך השלב הראשון של ההתמחרות בו נתקבלה ההצעה הגבוהה ביותר בסך 4.9 מיליון ₪.
לאחר קיום משא ומתן ולאור העובדה כי מחצית מהזכויות במשק היו שייכות, באותה העת,
לגב' שחורי, חתמו ביום 12.5.09 המבקש והמשיב 2 על הסכם, לפיו לייזר ישתתפו בהתמחרות בשם המבקש, כנאמניו ובמימונו, כאשר במידה ואכן לייזר יזכו בהתמחרות עבור המבקש, התמחרות שנערכה למעשה על המחצית השנייה של המשק (מחציתה של הגב' שחורי), ייחתם בין המבקש ללייזר הסכם נוסף להעברת כל הזכויות במשק מלייזר למבקש (להלן: "ההסכם עם דהאן"). ההסכם עם דהאן קבע בסעיף 2(א) הוראה מפורשת לפיה במסגרת ההתמחרות, לייזר יורשו להציע הצעות בשמו של המבקש עד לסכום של 6,150,000 ₪ בלבד, בזו הלשון:

"הסמכות של צד א' להתמחר ולהעלות מחירו של המשק בהליך ההתמחרות הינו עד לתקרה של 6,150,000 ₪ (שישה מיליון ומאה וחמישים אלף ₪) ומעבר לסכום זה לא מורשה צד א' להעלות המחיר וההצעות לעניין השווי המוצע בהתמחרות".

במעמד חתימת ההסכם הנ"ל, מסר המבקש ללייזר שיק בנקאי על סך של 245,000 ₪ לשם מסירתו לכונס הנכסים והפקדתו על חשבון התמורה שעתידה להיות משולמת בגין המשק, זאת כתנאי סף להשתתפות בהתמחרות.

4.
ביום 19.5.09, נחתם הסכם דומה בין לייזר והמשיבים 3 ו-4 (להלן: "ירושלמי"), לפיו אם וככל ובמהלך ההתמחרות, מחיר המשק יעלה על סך של 6,150,000 ₪, יהיו רשאים לייזר להמשיך בהתמחרות ולהציע הצעות לרכישת המשק בשם ירושלמי ועבורם, עד לסכום של 7,500,000 ₪ (להלן: "ההסכם עם ירושלמי"). ביום 19.5.09 ולפני קיום ההתמחרות, מסרו ירושלמי ללייזר שיק בנקאי על סך של 245,000 ₪ לפקודת כונס הנכסים, שיק שעתיד היה להימסר לכונס הנכסים כנגד קבלת השיק הבנקאי שמסר המבקש. זאת, כמובן, אם וכאשר ההסכם עם ירושלמי ייכנס לתוקף, כלומר רק מקום בו לייזר ימשיכו בהתמחרות בשם ועבור ירושלמי.

5.
מאחר ושתי האחיות היו מעוניינות לרכוש את המשק, נערך ביום 19.5.09 השלב השני של ההתמחרות בין לייזר לבין הגב' שחורי, לפיו מי מהאחיות שתציע את ההצעה הגבוהה ביותר, תזכה במשק כולו. במעמד ההתמחרות, נכחו, בנוסף לבני הזוג לייזר, בא-כוחם עו"ד עמי נבון וכן מתווך העסקה, מר יואל וייס. המבקש, שדקות לפני תחילת ההתמחרות שוחח טלפונית עם יואל וייס, לא נכח בהתמחרות, זאת חרף התחייבותו בהסכם להשתתף בה.

6.
במהלך קיום ההתמחרות, עלה סכום ההצעות עבור המשק מעבר לסכום המקסימלי שהציב המבקש - 6,150,000 ₪. לפיכך, ביקשו לייזר לצאת להפסקה קצרה במהלכה יצרו קשר טלפוני עם המבקש באמצעות מר יואל וייס, והודיעו לו כי סכום ההצעות עלה מעבר לרף שהציב כאמור וכי במידה ויסרב להמשיך בהתמחרות באמצעות לייזר, קיים אדם אחר שמוכן להמשיך בהתמחרות ולהציע הצעה גבוהה יותר לרכישת המשק, וכפי שנטען בתצהיר: "הגענו לסף, אם אתה לא מעלה יש לנו מישהו שמוכן לעלות". המבקש, ששמע לראשונה, באמצעות שיחת טלפון זו, על קיומו של גורם נוסף בהתמחרות על המשק, טרק בתגובה את הטלפון.

7.
לאחר טריקת הטלפון ע"י המבקש, המשיכו לייזר בהתמחרות והפעם בשמם של ירושלמי. בסופו של יום זכו לייזר בהתמחרות כאשר ההצעה שהציעו בשם ירושלמי בסך 6,300,000 ₪, נבחרה כהצעה הזוכה.

8.
בגמר ההתמחרות, ביקשו לייזר מכונס הנכסים להחליף את השיק של המבקש בסך 245,000 ₪, שנמסר לכונס הנכסים כתנאי סף להשתתפות בהתמחרות, בשיק שנמסר ללייזר ע"י ירושלמי, אך הדבר לא נעשה מאחר והשיק של המבקש הופקד ונפרע.

9.
ביום 17.6.09, דחיתי את בקשתו של המבקש למתן צו זמני למניעת עשיית דיספוזיציה במשק ע"י לייזר, זאת מאחר ולא שוכנעתי בסיכויי התובענה. יצוין, כי לאחר דחיית בקשתו הנ"ל, הגיש המבקש בקשה דומה נוספת, והפעם כלפי בני הזוג ירושלמי, בקשה שנדחתה אף היא.
טענות המבקש

10.
המבקש טוען כי הינו קורבן של הליך פסול ולא חוקי שביצעו המשיבים יחדיו, אשר לטענתו, רקמו מזימה כנגדו, בעושק, במרמה ובחוסר תום לב.

11.
לטענת המבקש, לייזר הפרו את ההסכם שכרתו עימו וכן פעלו בניגוד לחובת הנאמנות המוטלת עליהם מכוח סעיף 8 לחוק השליחות, התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק השליחות"). זאת, לטענתו, בעצם העובדה שכרתו הסכם סותר עם ירושלמי, מעשה אשר נעשה לאחר חתימת ההסכם עם המבקש וללא ידיעתו, כמפורט לעיל.
עוד בהקשר זה, טוען המבקש, כי לא ניתן לקיים שליחות או נאמנות של אדם אחד, באותו נושא, עבור יותר משולח אחד ומפנה לסעיף 9 לחוק השליחות הקובע, לטענתו, את סעד האכיפה כסעד מרכזי.

12.
עוד טוען המבקש, כי עפ"י סעיף 10 לחוק השליחות, הוא זכאי לבעלות במשק, שכן באותה העת בה זכו לייזר במשק במסגרת ההתמחרות, הם פעלו כשלוחיו וכנאמניו של המבקש ומשכך מדובר בנכס שהגיע לידיהם עקב השליחות.

13.
כמו כן, טוען המבקש, כי אמנם לייזר זכו במשק בהציעם מחיר גבוה ממחיר המקסימום שהותר להם על ידו, אך מאחר והם פעלו בשמו ועבורו, הרי שחריגה זו מסמכות על ידי לייזר ניתנת לריפוי, שכן המבקש היה רשאי כשולחם של לייזר, לאשר פעולה זו שנעשתה על ידם בחוסר סמכות ובחריגה מהרשאה, ע"י מתן אישור בדיעבד, מכוח סעיף 6(א) לחוק השליחות, וכך אכן פעל לטענתו.

14.
עוד טוען המבקש, כי זכייתם של לייזר בהתמחרות מבוססת על כספו של המבקש, זאת לאור העובדה שזכייתם בהתמחרות נעשתה באמצעות הפקדתו ופרעונו של השיק בסך 245,000 ₪ שמסר המבקש ללייזר בעת כריתת ההסכם עימו ביום 12.5.09. לפיכך, הרי שללא מסירת השיק הנ"ל לכונס הנכסים ופרעונו כאמור, לא הייתה עומדת להם הזכות להתמודד בהתמחרות ובכלל זה, לא היתה מתאפשרת זכייתם במשק במסגרת ההתמחרות.
גם מסיבה זו, טוען המבקש,
הזכייה במשק נעשתה עבורו ולא עבור ירושלמי.

15.
המבקש מדגיש, כי מעולם לא סירב להעלות את הצעתו במסגרת ההתמחרות וכי טריקת הטלפון על ידו נעשתה אך ורק כאקט רגשי נוכח העובדה שבמעמד זה נודע לו לראשונה אודות קיומו של גורם שלישי בהתמחרות.

16.
בנוסף, טוען המבקש, כי בפעולתם זו של המשיבים, גרמו הם, הלכה למעשה, להפרת החוזה שכרת עם לייזר ביום 12.5.09, תוך עשיית עושר ולא במשפט על חשבונו של המבקש.

17.
בד-בבד, טוען המבקש כי הוא זכאי, בכל מקרה, למחצית הזכויות במשק, קרי, זכויותיהם של לייזר במשק, זאת מכוח ההסכם שכרת עם לייזר.

טענות המשיבים

18.
המשיבים סבורים כי לאור החלטתי מיום 17.6.09, אשר דחתה את בקשתו של המבקש לסעד זמני, ומאחר והמבקש לא חשף מאז ועד היום כל עובדה או נסיבה חדשה או ראיה חדשה, הרי שרק מטעם זה יש לדחות את תביעתו.
המשיבים מבקשים לציין כי מאחר והמחלוקות העומדות בפני
ביהמ"ש כיום, הן משפטיות בעיקרן, הרי שניתן להסתמך על החלטתי מיום 17.6.09 שהייתה משפטית בעיקרה, ולקבוע על בסיסה כי דין התובענה להידחות.

19.
מעבר לכך, טוענים המשיבים בסיכומיהם, כי אין אנו עוסקים בהסכמים סותרים או חופפים. לשיטתם, נערכו בענייננו שני הסכמים נפרדים כאשר כל הסכם נערך בקשר עם שליחות מסוימת. השליחות הראשונה הינה שליחות עבור המבקש, שנולדה עקב כריתת ההסכם עם המבקש, אשר חלה עד לסכום הצעות בסך 6,150,000 ₪ (להלן: "השליחות הראשונה"). ככל וסכום ההצעות בהתמחרות יעלה על 6,150,000 ₪, הרי שבמקרה זה נכנסת לתוקף השליחות עבור ירושלמי אשר נובעת מההסכם שנכרת בין לייזר לירושלמי ביום 19.5.09, וזאת עד לסכום בסך 7,500,000 ₪ (להלן: "השליחות השנייה"). לאור זאת, לטענתם, הם לא הפרו את ההסכם עם המבקש ו/או כל חובה אחרת כלפיו.

20.
המשיבים סוברים, כי מעת שסירב המבקש להעלות את הצעתו בהתמחרות מעבר לרף שהציב בסך 6,150,000 ₪, זאת כאמור כאשר ניתק את שיחת הטלפון, פקעה למעשה השליחות הראשונה ונכנסה לתוקף השליחות השנייה לפיה פעלו לייזר בהתמחרות בשם ועבור ירושלמי בלבד. לטענת המשיבים, בפועלם כאמור, הם לא פעלו בחוסר תום לב, אלא נהפוך הוא, הם פעלו בשקיפות מלאה. עפ"י ההסכם עם המבקש, הם לא היו רשאים להציע הצעות מעבר לסכום הרף שנקבע להם על ידי המבקש ושיחת הטלפון שנעשתה בינם לבין המבקש במהלך ההתמחרות באמצעות המתווך יואל וייס, נעשתה לפנים משורת הדין.
יתר על כן, עפ"י עמדת המשיבים, אלמלא קיומם של ירושלמי, כלל לא הייתה מתאפשרת זכייתם בהתמחרות, שכן כאמור, הם לא היו רשאים להציע הצעות במסגרת ההתמחרות מעבר לסכום המקסימלי שנקבע על ידי המבקש.

21.
המשיבים טוענים כי למעשה המבקש, הוא זה שנהג כלפיהם בחוסר תום לב, זאת מאחר והלה מנסה לשפר מצבו על חשבונם, תוך ניסיון להסתמך על קיומו של צד ג', וכן על בסיס ההסכם שנערך בין לייזר לירושלמי.

22.
באשר לשיחת הטלפון שנעשתה אל המבקש במהלך ההתמחרות, בה ניתנה למבקש האפשרות להעלות את סכום ההצעה, טוענים המשיבים, כי ניתוק הטלפון ע"י המבקש היה ביטוי חיצוני לסירובו של המבקש להעלות את הצעתו ולפקיעת השליחות הלכה למעשה. לשיטתם של המשיבים, מרגע זה ואילך, פעלו לייזר לא בשמו של המבקש אלא בשמם של ירושלמי מכוח ההסכם שכרתו עימם.

23.
בתגובה לטענתו של המבקש לפיה הוא זכאי, בכל מקרה, למחצית הזכויות במשק, סוברים המשיבים כי הדבר סותר לחלוטין את הוראות ההסכם שבינם לבין המבקש. עפ"י אותן הוראות, רכישת מחצית זכויותיהם של לייזר במשק ע"י המבקש תתאפשר רק בתנאי שלייזר יזכו בהתמחרות על המשק עבור המבקש, דבר שלטענתם לא קרה.

דיון והכרעה

24.
הסוגיה העיקרית שבפני
עוסקת בשאלה, בשם מי פעלו המשיבים 1 ו-2 בעת זכייתם בהתמחרות על המשק נשוא המחלוקת. האם בשם המבקש, שכן אז הם זכו במשק בשמו ועבורו, או שמא דווקא בשם ועבור המשיבים 3 ו-4, שכן במקרה זה יש לקבוע כי הם אלו שזכאים למשק.

25.
סעיף 8 לחוק השליחות קובע כדלקמן:

.8"
קיבל אדם עליו להיות שלוח, חייב הוא לנהוג כלפי השולח בנאמנות ולפעול בהתאם להוראותיו; ובאין כוונה אחרת משתמעת ממהות השליחות או מתנאיה יחולו עליו חובות אלו:
(1)
יגלה לשולח כל ידיעה וימסור לו כל מסמך הנוגעים לנושא

השליחות ויתן לו דין וחשבון על פעולותיו;
(2)
לא יהא שלוח של שליחים שונים לנושא שליחות אחד שלא על דעת שולחיו;
(3)
לא יעשה פעולת שליחות עם עצמו;
(4)
לא יקבל מכל אדם טובת הנאה או הבטחה לטובת הנאה בקשר לנושא השליחות שלא בהסכמתו של השולח;
(5)
לא ישתמש לרעת השולח בידיעות או במסמכים שבאו לידו עקב השליחות, ובדרך כלל יימנע מכל דבר שיש בו ניגוד בין טובת השולח ובין טובתו שלו או של אדם אחר.
"

ואכן, כפי שעולה מנסיבות העניין, צודק המבקש בטענתו כי לייזר הפרו את חובת הנאמנות שלהם אותה הם חייבים מכוח סעיף 8 הנ"ל, זאת במיוחד נוכח חובתם העולה בהקשר זה והיא להימנע מכל פעולה העלולה להעמיד את השלוח במצב של ניגוד עניינים בין טובת השולח לבין טובתו של אדם שלישי [ ראה: אהרן ברק "חוק השליחות" (תשנ"ו -1996), 1034 (להלן: "א. ברק")].
אין כל ספק כי בענייננו, חובתם של לייזר הייתה לידע את שולחם, מר דהאן, אודות קיומו של גורם שלישי המתחרה על הזכות לרכוש את המשק, ובכלל זה אסור היה להם לחתום על הסכם נוסף עם צד ג' בקשר לאותו נושא שליחות - המשק, ללא קבלת אישורו של המבקש. בפועלם כאמור, פעלו לייזר בחוסר תום לב, בניגוד אינטרסים ובניגוד לחובת הנאמנות אותה הם היו חייבים
למבקש באותה העת, חובה המוטלת עליהם מכוח חוק השליחות.
ברי הדבר, כי אין מדובר כאן בשני נושאי שליחות שונים אלא בנושא שליחות אחד.
חובתם של לייזר לפעול בנאמנות כלפי שולחם, הינה בראש ובראשונה כלפי המבקש שעימו כרתו את ההסכם הראשון.
לנוכח העובדה שלייזר חתמו על הסכם נוסף בקשר עם אותו נושא שליחות, קרי, רכישת המשק, הרי שבעשותם כן הם העמידו את עצמם במצב בו אין הם רואים יותר לנגד עיניהם את טובתו של שולחם בלבד, אלא אינטרסים נוספים – האינטרס של צד ג', כמו גם האינטרס האישי שלהם, העשוי לבוא לידי ביטוי ע"י הגדלת סכום ההצעות בהתמחרות עד לסכום שבו ההתמחרות על המשק תהא בשם ירושלמי (דבר אשר יקנה להם תקבול גבוה יותר). בהקשר זה ראה דבריו של פרופסור א. ברק: "עליו להשתחרר מכל אינטרס אישי (פרט לשכר ולכיסוי הוצאות) תוך העדפה מלאה של אינטרס השולח" [ א. ברק, שם בעמ' 1036].

26.
יחד עם זאת, ולאור התשתית העובדתית שהונחה בפני
, אין באמור לעיל כדי לגרום להענקת הסעדים המבוקשים על ידי המבקש בתובענתו זו וזאת מן הנימוקים המפורטים להלן:

27.
הכל מסכימים, כי לייזר לא היו מורשים להעלות את סכום ההצעות במסגרת ההתמחרות בשמו של המבקש, מעבר לסכום התקרה של 6,150,000 ₪. כך קובע במפורש ההסכם עם דהאן. אי לכך, ברור לצדדים כי מרגע שסכום ההצעות במסגרת ההתמחרות עלה מעבר לסכום התקרה הנ"ל, לייזר לא היו רשאים להמשיך ולהציע הצעות בשמו של דהאן, כך שהלכה למעשה שליחותם עבור המבקש נסתיימה.

28.
לייזר, שהיו רשאים באותה העת להפסיק ולהציע הצעות במסגרת ההתמחרות בשמו של המבקש, פעלו לפנים משורת הדין ויצרו עם המבקש קשר טלפוני. בשיחה זו הם הודיעו לו על קיומו של צד ג' שמוכן להציע מעבר לסכום התקרה הנ"ל, אך יחד עם זאת, אפשרו למבקש להורות להם להמשיך ולהעלות את סכום ההצעות במסגרת ההתמחרות, עדיין בשמו של המבקש. בתגובה לדברים אלו, טרק המבקש את הטלפון ובכך נתן למעשה ביטוי חיצוני מובהק לסירובו להעלות את סכום ההצעה מטעמו.
המבקש, אשר מוגדר ע"י בא כוחו כבעל "ניסיון עסקי עשיר", הפנים, לאחר מספר רגעים, כי קיבל החלטה עסקית פזיזה וביקש לתקנה באמצעות ניסיונות התקשרות טלפונית. דא עקא, המבקש איחר את המועד שכן לייזר חזרו להתמחרות, הפעם כשלוחיהם של ירושלמי.
המבקש שקיבל החלטה עסקית, שהתבררה בסופו של יום כהחלטה שגויה, אין לו על מי הלין אלא על עצמו בלבד.

29.
ודוק, סעיף 14(א) לחוק השליחות מפרט רשימת דרכים לסיום השליחות, כאשר הדרך הרלוונטית לענייננו, קובעת כי "השליחות מסתיימת בביטולה על ידי השולח".
כבוד הנשיא ברק כותב בספרו בהקשר זה כי:

"רשימה זו בוודאי אינה רשימה סגורה..."
וכי "תסתיים השליחות, אם נקבע בהרשאה תנאי מפסיק והתנאי התקיים".

עוד הוא מציין בספרו כי:

"ביטול ההרשאה על ידי השולח היא פעולה משפטית חד צדדית התלויה ברצון השולח (
ad nutum
). היא אינה דורשת צורה. היא יכולה להעשות בעל פה, גם אם ההרשאה (המקורית) היא בכתב. היא יכולה להעשות במפורש או
במשתמע. הביטול נעשה במשתמע אם התנהגותו של השולח אינה מתיישבת עם המשך קיומה של ההרשאה".

והנה, דברים אלו, כוחם יפה גם בסוגיה העומדת בפני
. אמנם ההרשאה המקורית שניתנה ללייזר ע"י המבקש היתה בכתב, אך המבקש בחר לסיימה באקט חיצוני ברור, כך שבעצם התנהגותו, טריקת הטלפון, ברור היה ללייזר כי המבקש אינו מעוניין להמשיך ולקיים את ההרשאה.
לא זו אף זו, בהרשאה שניתנה ללייזר ע"י המבקש, נקבע תנאי מפסיק להרשאה לפיו לייזר רשאים להציע הצעות במסגרת ההתמחרות עד לסכום של 6,150,000 ₪. משעלה סכום ההצעות מעבר לסכום התקרה הנ"ל, הרי שחל התנאי המפסיק שהביא לסיומה של השליחות.

30.
לאור האמור לעיל, אני סבור כי מרגע שבחר המבקש לטרוק את הטלפון, כאמור לעיל, הוא הביא לכלל סיום, הלכה למעשה, הן את ההסכם שכרת עם לייזר ביום 12.5.9 וכן את השליחות שנעשתה עבורו ע"י לייזר.
החל מאותו מועד בו חזרו לייזר להתמחרות, הם פעלו בשם ועבור ירושלמי, מכוח החוזה שנכרת עימם ביום 19.5.09.

יוצא אפוא, כי עסקינן בשתי שליחויות: האחת, שליחות שנעשתה ע"י לייזר עבור המבקש ואשר נסתיימה במועד טריקת הטלפון ע"י המבקש. השנייה, שליחות שנעשתה ע"י לייזר עבור ירושלמי, אשר חלה החל ממועד טריקת הטלפון ע"י המבקש ומסכום הצעות הגבוה מ- 6,150,000 ₪ ועד לסכום בסך 7,500,000 ₪.

31.
לפיכך, אין לי אלא להגיע לכלל מסקנה כי הזכייה במשק ע"י לייזר, נעשתה עבור ובשם ירושלמי מכוח השליחות שנעשתה בינם לבין לייזר.

32.
עוד טוען המבקש כי הוא זכאי למשק מכוח סעיף 10 לחוק השליחות שכן מדובר בנכס שהגיע לידי השלוח עקב השליחות.
אני סבור כי לא כך הם פני הדברים במקרה דנן.
כפי שהובהר לעיל, לייזר זכו במשק בשם ועבור ירושלמי. סעיף 10 הנ"ל מתייחס למצב בו
הנכס הגיע לידי השלוח "עקב השליחות", דהיינו עקב השליחות שנוצרה בהסכם בינו לבין השולח.
מאחר ובמקרה דנן, המשק לא הגיע לידיהם של לייזר "עקב השליחות" עם המבקש, אלא "עקב השליחות" עם ירושלמי, הרי שסעיף 10 לא חל במקרה זה.
בכל מקרה, בעת שהגיע המשק לידם, פקעה השליחות בין המבקש לבינם – כפי שהוסבר לעיל.

הנסיבות המפורטות בפסיקה אליה מפנה ב"כ המבקש ( ע"א 84/80 קאסם נ' קאסם), אינן דומות כלל לנסיבות דנן, שכן פסיקה זו עוסקת, בין היתר, בהעברת נכס לצד ג' ע"י שלוח, עקב אותה שליחות מקורית אליה נצטווה השלוח מלכתחילה, שליחות שלא הסתיימה, בניגוד למקרה שבפני
נו.

33.
באשר לטענתו של המבקש כי אמנם לייזר חרגו מהרשאתם במסגרת ההתמחרות בהציעם סכום הגבוה מ-6,150,000 ₪, אך הוא אישר בדיעבד חריגה מהרשאה זו, מכוח סעיף 6(א) לחוק השליחות – יש לומר כדלקמן: דין טענה זו להדחות אף היא. שכן כאמור, בהציעם סכום הגבוה מזה שהוקצב להם ע"י המבקש, לא פעלו עוד לייזר מכוח השליחות של המבקש אלא מכוח השליחות השנייה – השליחות של ירושלמי, ועל כן אין מדובר בחריגה מהרשאה.

34.
ויודגש, אלמלא קיומם של ירושלמי כגורם נוסף המתמודד על המשק במסגרת ההתמחרות וזאת מסכום הצעות בסכום העולה על 6,150,000 ₪, לא הייתה מתאפשרת כלל זכייתם של לייזר בהתמחרות, שכן
אחותה של המשיבה 3, הגב' שחורי, היתה זוכה במקרה זה במשק בהציעה סכום של 6,175,000 ₪, ועל כך אין מחלוקת בין הצדדים.
דומה כי המבקש מבקש עתה בתביעתו זו, לשפר את מצבו לאור קיומו של גורם שלישי בתמונה המתחרה על המשק, שכאמור אלמלא הימצאותו של אותו גורם שלישי, בני הזוג לייזר לא היו זוכים במשק.

35.
מכל מקום, מאחר והמבקש לא הצליח להוכיח כי החוזה שנכרת בינו לבין לייזר ביום 12.5.09 הופר, אין אני מקבל גם את טענתו זו להפרת חוזה.

36.
גם טענתו של המבקש, לפיה הוא זכאי בכל מקרה לזכויותיהם של לייזר במשק, דהיינו למחצית הזכויות במשק - דינה להדחות גם כן.
עפ"י ההסכם הנ"ל, עולה בבירור כי כוונת הצדדים הייתה לחתום על הסכם מכר להעברת זכויותיהם של לייזר במשק למבקש, רק במידה ולייזר יזכו במשק עבור המבקש, ובלשון סעיף 3 א. להסכם:

3. "במקרה של זכייה יפעלו הצדדים כדלקמן:

א.
תוך 30 יום מאישור ההסכם ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה בכ"ס יחתם חוזה של צד א' עם צד ב' אשר ישקף את מכירת מחצית המשק הרשומה על שמו (זאת
בנוסף לחתימה על חוזה אצל הכונס נכסים בהתייחס למחצית הנכס השייך לגב' שחורי רחל) אותה ירכוש צד א' בנאמנות עבור צד ב'".

מאחר והובהר כי לייזר זכו במשק עבור ירושלמי ולא עבור המבקש, הרי שהסעיף הנ"ל לא חל, כמו גם החוזה כולו שתוקפו פקע עם סיום השליחות, כאמור לעיל.
אילו כוונת הצדדים היתה שלייזר ימכרו בכל מקרה את חלקם במשק למבקש, מה מנע מהם לערוך הסכם כזה מייד בתחילת הדברים?
משלא עשו כן, גילו דעתם כי כוונתם למכירת המשק כולו, בבחינת "הכל או לא כלום".

37.
המבקש טוען בנוסף גם טענות של עשיית עושר ולא במשפט וכן לגרם הפרת חוזה ע"י ירושלמי. טענות
אלה המבקש לא הצליח להוכיח והן אף אינן עולות בקנה אחד עם הנסיבות דנן.
משראינו שפעולותיהם של לייזר לא חרגו מן הדין, הרי שלא תיתכן כאן התעשרות שלא כדין.
משנקבע כי השליחות בין המבקש לבין לייזר הסתיימה עם טריקת הטלפון האמורה, הרי שלא ניתן לומר שירושלמי גרמו להפרת החוזה, אלא היה זה המבקש עצמו שהביא את ההסכם לידי סיום כאשר לא היה מוכן לשלם עבור המשק יותר מ-6,150,000 ₪.
לפיכך, גם דינן של טענות אלו להדחות.

38.
לסיכום, התובענה נדחית.
נוכח היעדר התנגדות מטעם המשיבים, אני מאשר למבקש
לפצל את סעדיו כפי שביקש.

המבקש ישא בהוצאות המשיבים 1 ו-2 בסכום כולל של 25,000 ₪ וסכום זהה ישלם אף למשיבים 3 ו-4
עבור הוצאותיהם. סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.



ניתן היום,
כ"ז אלול תשע"א, 26 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

















הפ בית משפט מחוזי 3896-06/09 חיים דהאן נ' ניצה לייזר, חנן לייזר, עובד ירושלמי ואח' (פורסם ב-ֽ 26/09/2011)