פסקי דין על רוזטה מוסאיוף | פסקי דין על יהושע הולנדר | פסקי דין על שלמה סיקסט השכרת רכב |

20155-02/11 תק     27/09/2011




תק 20155-02/11 רוזטה מוסאיוף נ' יהושע הולנדר, שלמה סיקסט השכרת רכב בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בהרצליה



ת"ק 20155-02-11 מוסאיוף נ' הולנדר ואח'






בפני

כב' השופטת
חנה קלוגמן


התובעת

רוזטה מוסאיוף
(להלן:"התובעת")


נגד


נתבעים

1.יהושע הולנדר
(להלן: "הנתבע")

2.שלמה סיקסט השכרת רכב בע"מ
(להלן: "הנתבעת")




פסק דין




התביעה שבפני
י הינה תאונת דרכים שאירעה ביום 14/06/2010, ברחוב לנצ'ט בהרצלייה.

הצדדים:
התובעת, הינה הבעלים של רכב מסוג פיג'ו 306 ואשר לטענתה ניזוק בתאונה (להלן:"הרכב").
נתבע מס' 1, (להלן:"הנתבע"), היה הנהג ברכב השני המעורב בתאונה (להלן: "הרכב השני"),
נתבעת 2, הינה הבעלים והמבטחת של הרכב השני (להלן: "הנתבעת").

תמצית גרסת התובעת:
לטענת התובעת, עמד רכבה בחנייה, ברחוב לנצ'ט ליד קופת חולים, בעת שליוותה את בעלה לביקור בקופת החולים. כשיצאו מקופת החולים וחזרו לרכב, גילו שהרכב ניזוק בדלת השמאלית אחורית ובפגוש האחורי. כמו כן, מצאו "פתק" על שמשת הרכב, בו צוין מס' הרכב הפוגע. עובר האורח אשר רשם את הפתק, לא השאיר שם או מס' טלפון, אלא רק את פרטי הרכב אשר לטענתו ראה פוגע ברכבה של התובעת.
התובעת פנתה למשטרה לאיתור בעל הרכב הפוגע ולאחר שזה סירב לפצותה הוגשה התביעה הנדונה.
לטענת התובעת, הרכב השני אשם בתאונה שכן רכבה שלה היה במצב של חנייה בעת קרות התאונה.

תמצית גרסת הנתבעים:
הנתבע, אשר נהג ברכב השני בעת קרות התאונה, כופר בעצם האירוע.
לטענתו לא אירעה כל תאונה. הוא אינו מכחיש כי היה במקום ביום התאונה, אך לטענתו יצא בזהירות רבה מחנייה ולא פגע ברכבה של התובעת. מוסיף וטוען הנתבע שהבחין בנזק קיים ברכבה של התובעת.

בנוסף לאמור לעיל טוענים הנתבעים שהתובעת לא הוכיחה את נזקה, מעצם העובדה שחוות דעת השמאי נערכה על סמך בדיקת הרכב כשישה חודשים לאחר האירוע הנטען.

דיון:
התאונה הנידונה ארעה בין רכב חונה לבין רכב שיצא מחנייה.
לטענת הנתבע, וכפי שגם ניתן לראות בתרשים המופיע בהודעת הנתבע על תאונת הדרכים (אשר צורפה לכתב התביעה), יצא הנתבע מחנייה בה עמד במאונך למדרכה ויצא כשהוא נוסע לאחור. רכבה של התובעת לפי אותו תרשים,
עמד במקביל למדרכה המקבילה. לטענת הנתבע, הוא יצא מהחנייה בזהירות רבה ולא פגע ברכבה של התובעת. כמו כן מוסיף הנתבע וטוען כי הבחין בנזק שכבר היה ברכבה של התובעת.

התובעת עצמה, לא ראתה את התרחשות התאונה ואף לא זימנה כל עדי ראייה. כל שהיה לתובעת הוא אותו "פתק", שהשאיר עובר אורח, בו ציין "רכב מס' 43-734-69, מסוג מאזדה 3, דפק לך את הדלת אחורית שמאלית וברח". בפתק לא צוין לא שם ולא מספר טלפון כך שלא ניתן לאתר את אותו עובר אורח על מנת לזמנו להעיד בבית המשפט. מטבע הדברים מאחר והתובעת עצמה לא נכחה במקום בעת התאונה, היא גם לא זימנה עדי ראייה נוספים.

כנגד אותו "פתק" שצירפה התובעת ואשר על פיו איתרה את רכב הנתבע, כרכב שפגע ברכבה, עומדת עדותו של הנתבע, הכופר באירוע. יחד עם זאת, העיד הנתבע, כי היה במקום באותו מועד, ואף, העיד כי שם לב לנזקים קודמים שהיו ברכבה של התובעת.

לאחר שבחנתי את ראיות הצדדים הגעתי למסקנה שהנתבע שנסע לאחור, פגע ברכב של התובעת ולכן הוא גם שם לב שהיו שם נזקים נוספים. מכלול הראיות דהיינו, "הפתק" של עובר האורח, בצירוף עדותו של הנתבע, מביאים אותי למסקנה שהנתבע פגע ברכבה של התובעת.

מעדויות הצדדים עולה כי הנתבעת חנתה במקום האסור לחנייה. לטענתה "השלט האוסר את החנייה מסתתר בין העצים כך שלא היה ניתן להבחין בו". כמו כן מוסיפה וטוענת התובעת שהייתה לה זכות לחנות במקום מאחר ובעלה הינו נכה והיה עליה ללוותו לקופת חולים.

אני אומנם מקבלת את הסברי התובעת לעניין חנייתה במקום האסור לחנייה, אך יחד עם זאת יש בכך משום רשלנות תורמת לגרימת התאונה שכן החנייה באותו מקום הקטינה את מרחב התמרון שהיה לנתבע לצורך יציאה מהחנייה, וייתכן שזו אף הסיבה שהחנייה במקום אסורה.


יחד עם זאת הנתבע ראה את הרכב והיה עליו להתחשב בכך בעת שיצא מהחנייה.

בנסיבות אלו אני מחלקת את האחריות בין התובעת לנתבע ב-80% אחריות המוטלת על הנתבע ו-20% על התובעת.

גובה הנזק:
צודקים הנתבעים שחוות דעת השמאי מעידה על כי הרכב נבדק על ידו רק כשישה חודשים לאחר אירוע התאונה. אין ספק שמדובר בתקופה ארוכה בה יכלו לקרות אירועים נוספים.

במקרים כאלו יש צורך בהוכחה נוספת לקיומו של הנזק. במקרה הנדון קיימת אינדיקציה לעצם אירוע התאונה והנזק שנגרם בגינה כבר בהודעה על תאונת דרכים שמסרה התובעת למשטרה, בה
מציינת היא שפנתה למוסך לאחר התאונה וקבלה הערכה לפי גובה הנזק הינו כ-5,000 ₪.
ההודעה במשטרה נמסרה כבר ביום 14/06/2010, דהיינו, באותו יום בו התרחשה התאונה, ובכך יש אינדיקציה לקיומו של הנזק כבר במועד זה.

בנסיבות אלו אני אומנם מקבלת את טענת התובעת על עצם קיום הנזק, אך מאחר
והבדיקה השמאית
נערכה רק כשישה חודשים לאחר מכן, אני מקזזת 10% מגובה הנזק הנתבע.

סוף דבר,
מצאתי כי יש להטיל את עיקר האחריות לתאונה על הנתבע תוך הפחתה של 20%, אשם תורם, לתובעת, לאור מקום החנייה בה עמד רכבה.

לעניין גובה הנזק, קבעתי שיש לקזז 10% מהנזק המצוין בחוות דעת השמאי, לאור הבדיקה שנערכה רק כשישה חודשים לאחר אירוע התאונה

לאור האמור לעיל הנזק
שנגרם לרכב עומד על סך של 4,516 ₪.
החזר שכ"ט שמאי בסך 550 ₪
מסכום זה יש לקזז 20% רשלנות תורמת.

לאור האמור לעיל, ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובעת תוך 30 יום סך של
4,053 ₪
בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל ובתוספת סך של 300 ₪ החזר הוצאות בגין הליך זה.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

על

פסק דין
של בית משפט לתביעות קטנות ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.

ניתן היום,
כ"ח אלול תשע"א, 27 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.










תק בית משפט לתביעות קטנות 20155-02/11 רוזטה מוסאיוף נ' יהושע הולנדר, שלמה סיקסט השכרת רכב בע"מ (פורסם ב-ֽ 27/09/2011)