פסקי דין על רועי אליצור | פסקי דין על המאגר הישראלי לביטוחי רכב

1051/09 א     27/03/2011




א 1051/09 רועי אליצור נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בראשון לציון



ת"א 1051-09 אליצור נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב






בפני

כב' השופטת
שלומית יעקובוביץ


התובע

רועי אליצור


נגד


הנתבעת

המאגר הישראלי לביטוחי רכב




פסק דין


1.
עסקינן בתביעת נזיקין על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "החוק") שהגיש התובע, מר רועי אליצור
נגד המאגר הישראלי לביטוחי רכב
("הפול") לפיצוי בגין נזק גוף, שנגרם לו בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 29.5.07
ברחוב הרי גולן ברובע יא' באשדוד (להלן: "התאונה").

כבתביעת נזיקין על פי החוק ומשלא קיימת מחלוקת בשאלת הכיסוי הביטוחי תידון ותוכרע שאלת גובה הנזק בלבד.

2.
התובע יליד 17.6.1990 נפגע
על ידי רכב צד ג' כשרכב על קטנוע (סעיף 3 ל- ת/1).
5129371
2.1
התובע פונה ממקום התאונה למרכז הרפואי קפלן, שם נבדק בחדר המיון.
בהעדר ממצאים המחייבים טיפול והשגחה שוחרר התובע לביתו בהמלצה ל"מעקב רופא מטפל במסגרת קופ"ח", טיפול במשככי כאבים לפי הצורך, הליכה עם קביים
ו"מנוחה" למשך 5 ימים.ו

(ראה תעודת חדר מיון מיום 29.5.07 - נספח ל – ת/1)

2.1
בהמשך אובחן "שבר ניתוק בחלק אחורי
te
מקום חיבור של
pcl
" בברך ימין והתובע אושפז ביום 10.6.07 לטיפול ניתוחי.
ביום 11.6.07 עבר
reatchment
של
plc
– קיבוע עם
bio cork screw
וביום 13.6.07 שוחרר לביתו לחופשת מחלה בת 30 יום.

(ראה סיכום מחלה מיום 13.6.07 – נספח ל- ת/1)



3.
הנכות הרפואית

3.1
התאונה, אשר ארעה במהלך עבודתו של התובע כשליח בפיצריה, הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כ"תאונת עבודה".ו

בוועדה הרפואית מיום 6.8.08 נקבעה נכותו הרפואית הצמיתה של התובע בעטייה של
החבלה בתאונה בשיעור של 10%
בגין פגיעה בברך ימין לפי
סעיף 35(1)(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (ראה דו"ח ועדה רפואית מיום
6.8.08 - נ/1).נ..

בנוסף נקבעה לתובע נכות זמנית בשיעור של 30% מיום 28.7.07 ועד ליום 18.8.07 ומיום 29.8.07 ועד ליום 31.5.08 (ראה דו"ח ועדה רפואית מיום 18.3.08 – נ/1).

3.2
הועדה הרפואית לא מצאה להעניק לתובע נכות בגין הצלקת בברך ימין ותביעתו בגין כאבי גב ומצב נפשי נדחתה.

3.3
בהתאם להוראת סעיף 6ב. לחוק הרי שקביעת המוסד לביטוח לאומי, ככל שמתייחסת לשיעור הנכות הרפואית (10%), מחייבת בהליך שבפני
, באופן שתשמש יסוד ובסיס להכרעתי.ב

4.
הנכות התפקודית

4.1
התובע נחבל בתאונה בעת שהיה תלמיד בכיתה י'.
לאחר החבלה שב התובע לספסל הלימודים, השלים שתיים עשרה שנות לימוד ללא בגרות ובשנת 2009 גויס לשירות חובה בצה"ל בפרופיל 64.
התובע הוצב לשרת כמאבטח ולטענתו, אשר לא זכתה לתימוכין בעדויות מפקדיו או בתיעוד אחר, הועבר מתפקידו זה בשל מגבלותיו הפיזיות שגררו אחריהם תפקוד לקוי, לתפקיד של עובד רס"ר (ראה סעיף 13 ל- ת/1).

4.1
בעקבות התאונה לא שב התובע לעבודתו כשליח בפיצריה ועל פי עדותו לא עבד כלל עד לגיוסו.

4.2
התובע, על פי עדותו (ת/1), "כאוב, מתקשה בהליכה ובעמידה, צולע", סובל מ"חוסר יציבות", "מהרגשה של תרדמת באזור הברך ומטה", "מתקשה בעליה וירידה במדרגות" אינו יכול "להרים משאות כבדים" ו"חש בושה במראה הצלקת".

4.3
תלונות דומות לאלה שטח התובע בפני
הועדה הרפואית במוסד לביטוח לאומי-

"סובל מחוסר יציבות בברך, תלונות על הרגשה שעומד ליפול בעליה וירידה במדרגות ובהליכה מעל 100 מטר. הרגשה שהברך בורחת לו, סיפור של נפילה עקב חוסר יציבות. קושי וכאבים בהליכה קצרה – נאלץ לנוח, חוסר תחושה סביב הצלקת והרדמות של הרגל..."


(דו"ח ועדה רפואית מיום 6.8.08 – נ/1)


אך דומה כי לא נמצא להן אישוש בממצאי הבדיקה הקלינית-

"בבדיקת ברך ימין טווח תנועה 0/110, ללא תפליט, הברך יציבה במשור מדיו לטרל, ללא סימנים מניסקאלים, ללא רגישות סדק מפרק ולטרלי, סימן מגירה ולחמן שלילי ... רצועה הצולבת האחורית יציבה..."

(דו"ח ועדה רפואית מיום 6.8.08 – נ/1)


עם זאת, מצאה הועדה הרפואית לקבוע לתובע נכות בשיעור של 10% בגין הגבלה בתנועת הברך ודלדול שריר, קביעה המחייבת בהליך זה.


4.4
התובע העיד כי מאז החבלה בתאונה ובמהלך השנים נזקק לטיפול רפואי אך לא מצא להציג כל תיעוד בענין זה.
לבד מתיעוד רפואי הסמוך לחבלה ולניתוח שעבר לא הוצג תיקו הרפואי של התובע בקופת החולים ו/או בצה"ל.

4.5
זאת ועוד.

התובע בחר שלא לתמוך עדותו (עדות יחידה של בעל דין) באשר למגבלותיו התפקודיות, כפי שבאות לידי ביטוי בחיי היום יום, בראיות נוספות ולא זימן לעדות מי מבני משפחתו, חבריו ומפקדיו.

משלא ניתן כל טעם המצדיק אי הבאתן של ראיות בענין זה (ראה עדותו של התובע בחקירה הנגדית), הרי שיש לנהוג על פי ההלכה לפיה "מעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה" (ע"א 548/78 שרון ואח' נ' לוי, פ"ד לה (1) 736).

4.6
בשים לב למכלול כולו, לרבות לטיבה של הנכות הרפואית שנקבעה בסופו של יום לתובע במוסד לביטוח לאומי - נכות אשר על פי טבעה עשויה להגבילו במידה מסוימת בפעילות פיזית, באתי לכלל דעה כי נכותו התפקודית עולה, לכל היותר, כדי שיעור הנכות הרפואית (10%).

לא מצאתי בחומר הראיות שהוצג, כמבואר לעיל, משום תימוכין לטענת התובע כי יש להעמיד את נכותו התפקודית על 20%, כפל הנכות הרפואית.

5.
התובע בסיכומיו עותר לפיצוי בחמישה ראשי נזק –

א.
כאב וסבל


בהתאם לגילו של התובע (יליד שנת 1990), לשיעור נכותו הרפואית (10%) ולתקופת אשפוזו (4 ימים) עומד הפיצוי בראש נזק זה על סך של 19,677 ₪ נכון למועד פסיקתי.

ב.
הפסד השתכרות לעבר

1.
התובע, על פי עדותו, החל לעבוד כשליח בהגיעו לגיל 16, עם קבלת רישיון נהיגה על קטנוע, אך לא השכיל להציג כל ראיה לאישוש טענתו זו .

2.
מהראיות שהוצגו עולה כי בחודש מאי 2007 החל התובע לעבוד כשליח בפיצה פפיטו במשרה מלאה, בשכר חודשי של 1,800 ₪ ברוטו (ראה תביעה לתשלום דמי פגיעה – נ/1).

3.
לתובע נקבעה במוסד לביטוח לאומי תקופת אי כושר מלא למשך 69 יום - מיום 30.5.2007 ועד ליום 27.7.2007 ומיום 19.8.2007 ועד ליום 28.8.2007 (ראה אישור על תשלום דמי
פגיעה – נ/1).


על יסוד קביעה זו זכאי התובע לפיצוי בגין הפסד שכר לתקופה של 69 יום על בסיס שכר חודשי של 1,800 ₪ (ברוטו) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מאמצע התקופה ועד לתשלום בפועל.

4.
עוד ובנוסף נקבעה לתובע נכות זמנית בשיעור של 30% מיום 28.7.07 ועד ליום 18.8.07 ומיום 29.8.07 ועד ליום 31.5.08 (ראה דו"ח ועדה רפואית מיום
18.3.08 – נ/1).


דומה עלי כי בנכות אורטופדית בברך בשיעור זה יש כדי להגביל, במידה זו או אחרת, את כושר הפעילות הפיזית, לרבות רכיבה על קטנוע ולפיכך סבורה אני כי התובע זכאי לפיצוי בגין הפסד שכר בתקופת הנכות הזמנית.
עם זאת, בשים לב לעובדה כי התאונה ארעה באותו חודש בו החל התובע עבודתו ולא באה בפני
כל ראיה על בסיסה ניתן לקבוע ברמת הוודאות הנדרשת במשפט אזרחי כי התובע היה מתמיד בעבודתו לאורך חודשים מספר, מוצאת אני לפסוק לו פיצוי גלובלי בגין הפסד שכר בתקופה זו בסך של 10,000 ₪ נכון למועד פסיקתי.

5.
לא שוכנעתי כי "במומו", מתום תקופת הנכות הזמנית ועד לגיוסו לצה"ל, נמנע מהתובע לשוב לעבודתו כשליח ולהשתכר כדי השתכרותו עובר לתאונה ועל כן אינני מוצאת לפסוק לו כל פיצוי בגין הפסד שכר לתקופה זו.

ג.
הפסד השכרות לעתיד

1.
התובע נחבל בתאונה בהיותו קטין, תלמיד כיתה י'.
התובע השלים שתיים עשרה שנות לימוד, ללא בגרות והעיד על עצמו כמי שהיה תלמיד לא טוב, בלשון המעטה (ראה עמ' 2 לפרוטוקול ישיבת יום 16.1.11) המתקשה לשבת וללמוד -
"התקשיתי מאוד בלימודי בבית הספר והשגי הלימודיים במשך כל שנות הלימוד היו דלים ביותר.
למרות ניסיונותי להצליח בבי"ס תיכון, נכשלתי ברוב המקצועות והוגדרתי ע"י המורים שלי " כמקרה אבוד" "
(סעיף 9 ל- ת/1)

2.
על פי הפסיקה הנוהגת בעניינם של קטינים ישום בית המשפט ראש נזק זה של הפסד השתכרות לעתיד על בסיס החזקה המניחה כי קטין שנפגע בטרם הגיעו לגיל בגרות ובטרם נתגבש עתידו התעסוקתי, היה משתכר, אלמלא התאונה, כשיעור השכר הממוצע במשק (להלן: "החזקה").
חריגה מהנחת מוצא זו תתאפשר "רק באותם מקרים שבהם הוכחו במשפט נתונים עובדתיים חריגים המתייחסים לנפגע עצמו והמוציאים אותו מגדר הנחת העבודה המשמשת ברגיל לפיצוי ניזוקים קטינים"
(ע"א 9980/06 עיזבון המנוח אטינגר נ' עיריית ירושלים).

3.
על יסוד עדותו של התובע כי הוא מתקשה "לשבת וללמוד", קושי אשר נתן ביטויו במהלך לימודיו בבית הספר ואשר יש בו, לדידי, כדי להשליך על יכולתו להשתלב בכל עיסוק הדורש רכישת מיומנות מקצועית ברמה כזו או אחרת, סבורה אני כי באה בפני
אותה תשתית של "נתונים עובדתיים" הנוגעים לתובע עצמו, אשר יש בהם כדי להטיל ספק רב על תחולת החזקה בעניינו.

4.
בנסיבות אלה בהן קיימת עמימות באשר לכושר השתכרותו של התובע אלמלא התאונה ובשים לב לקביעותיי באשר לנכותו התפקודית סבורה אני כי אין מקום לפסוק לתובע, כעתירתו, פיצוי על דרך החישוב האקטוארי ונכון יהא לפסוק פיצוי בראש נזק זה בסכום גלובלי בסך של 155,000 ₪, המשקף, לדידי, את הסיכון לגריעה מהשתכרותו של התובע עקב "מומו", לרבות הפסד פנסיה.

ד.
עזרה צד ג'

1.
התובע עתר בסיכומיו לפסיקת פיצוי בגין עזרה בבית בעבר ולעתיד.

2.
עם זאת, בעדותו הראשית (סעיף 11 לת/1) התייחס התובע אך לעזרה ברחצה והלבשה, לה נזקק "בתקופת החודשים הראשונים שלאחר התאונה" ואשר הוענקה לו על ידי קרובי משפחה ובעיקר הוריו.

עזרה ממין זו באה, לשיטתי, בגדרה של אותה עזרה המצופה, בצוק העיתים, מבני משפחה ואשר אינה ברת פיצוי (ראה: ע"א 327/81 ברמלי נ' חפוז, פ"ד לח(3) 580).

3.
בהתייחס לפיצוי בגין עזרה בעתיד, הרי שלא באה בפני
כל עדות כי במהלך השנים שחלפו מאז התאונה, למעט תקופת ההחלמה, נזקק התובע לעזרת אחרים, עזרה מכל מין וסוג שהוא, ועל כן סבורה
אני
כי לא הונחה התשתית הראייתית לפסיקת פיצוי בראש נזק זה.
לא למותר לציין כי הנכות שנקבעה לתובע, שיעורה כמו גם טיבה, אינם מלמדים כשלעצמם על צורך מיוחד בעזרת הזולת.

ה.
הוצאות נסיעה מוגברות לעבר ולעתיד

1.
בסיכומיו עתר התובע לפיצוי בגין הוצאות נסיעה מוגברות לעבר ולעתיד.

2.
בעדותו הראשית ציין התובע כי "לאחר התאונה ולאחר הניתוח" שעבר לא נהג בעצמו ונעזר בשרותי הסעה של בני משפחתו ובמוניות (סעיף 11 ל- ת/1).

3.
בני משפחתו של התובע לא נקראו לעדות וקבלות על שימוש במוניות לא הוצגו.
עם זאת, בהתחשב בתקופת אי הכושר שנקבעה לתובע במוסד לביטוח לאומי, בתקופת הנכות הזמנית ובטיבה של הנכות הצמיתה שנקבעה בסופו של יום (הגבלת תנועה בברך), מוצאת אני לפסוק פיצוי גלובלי בראש נזק זה לעבר ולעתיד בסך של 5,000 ₪
נכון למועד פסיקתי.

6.
ניכויי תשלומי המוסד לביטוח לאומי


התאונה

הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כ"תאונת עבודה" ולתובע שולמו תשלומים (ראה אישור על תשלומים בגין נכות מעבודה מיום 2.12.10 – נ/1) בסך כולל של
28,026 ₪, אשר יש לנכותם מכלל הפיצוי שנפסק, כאשר דמי הפגיעה ששולמו ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד תשלומם ויתר התשלומים ישוערכו על דרך ההצמדה בלבד.

7.
סוף דבר



לאור כל האמור לעיל, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים המפורטים בסעיף 5 לעיל בניכוי תשלומי המוסד לביטוח לאמי (ראה סעיף 6).



כמו כן, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט (החזר אגרת משפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד התשלום) ושכ"ט עו"ד על פי הוראות הדין.

כל הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין (ככל שלא נקבע אחרת).


המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים בדואר רשום + אישורי מסירה.

ניתן היום,
כא'
אדר ב תשע"א, 27 מרץ 2011, בהעדר הצדדים















א בית משפט שלום 1051/09 רועי אליצור נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב (פורסם ב-ֽ 27/03/2011)