פסקי דין על יגאל שלומי גבאי | פסקי דין על רבקה גבאי | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי

8420/08 פשר     07/03/2011




פשר 8420/08 יגאל שלומי גבאי, רבקה גבאי נ' כונס הנכסים הרשמי





בפני
כב' השופטת נחמה נצר

בענין:
פקודת פשיטת הרגל התש"ם – 1980
להלן: "הפקודה"

ובענין:
1. יגאל שלומי גבאי
ת.ז. 022036933
2. רבקה גבאי
ת.ז. 022568257

להלן: "החייב"

ובענין:
כונס הנכסים הרשמי

להלן: "הכונ"ר"

נוכחים:
החייבים בעצמם וב"כ עו"ד בנטון

עו"ד נזרי אבי - הנאמן
ב"כ הכונ"ר עו"ד גפן
החלטה

החייבים בני זוג, נשואים והורים לשלושה ילדים, כולם קטינים.
הסתבכותם הכלכלית, שהיא קשה, כך יש לומר, מקורה בהתנהלות כספית, שגם אם אינה מבטת התנהלות חסרת תום לב, היא עדיין מלמדת על קוצר רואי ועל התנהלות הנגועה בהתרשלות אם לא מעבר לכך.

ביהמ"ש מבין לליבם של החייבים, אשר מבקשים בכל מאודם להניח חלק זה של חייהם מאחורי גבם, מתוך כוונה לנסות לקום מההריסות, לאחות את השברים ולצאת לדרך חדשה.

ראוי גם לציין בהקשר זה, כי מזה שנים לא מעטות, החייבים מתגוררים בדירות שכורות, כאשר את דירות המגורים שהם רכשו בעמל רב ובמאמץ לא פשוט הם מכרו על מנת להקטין, עד כמה שניתן את הסתבכותם הכלכלית ועניין זה בווקאי שצריך לקבל את ביטויו באופן מסויים כאשר ביהמ"ש מתבקש להכריע בזכותם של החייבים לנסות ולזכות בהפטר.

הנאמן אשר מייצג את אחד הנושים של החייבים, לא שלל מכל וכל את זכותם של החייבים לעורר בקשה להפטר בשלב זה. זאת הגם, שפרק הזמן שבו מצויים החייבים בהליך, נופל מתקופת הזמן שקבע בשעתו הכונ"ר כתקופה רלוונטית להגשת בקשה להפטר.

לטעמי, טוב ונכון עשה הנאמן בכך שהתמודד עם בקשת ההפטר כפי שהיא ולא ביקש לדחותה מחמת העיתוי שבהגשתה.

יחד עם זאת, אין כלל ספק, כי ככל שפרק הזמן בין מועד מתן צו הכינוס לבין מועד הדיון במתן ההפטר הולך ומתקצר, כך הציפייה היא כי החייבים יציעו שיעור חלוקה משמעותי יותר, ולו בהינתן כי לחייבים יכולת השתכרות מרשימה למדי, שהיא גבוה באופן יחסי ובאופן מוחלט בהשתכרות הממוצעת בשוק הישראלי לצד העובדה שמדובר בחייבים צעירים, שהתוחלת התעסוקתית שלהם אינה לשנים ספורות בלבד, כך יש לקוות.

כידוע, בבוא ביהמ"ש לדון בזכותו של חייב כפושט רגל לזכות בהפטר, מחוייב ביהמ"ש להעביר נגד עיניו, ולו בהרף עין את שעשו החייבים עד ועובר למתן צו הכינוס וכן את התנהלותם מאז ניתן צו הכינוס בעניינם. זאת לצד הצורך לאזן זכותם הבסיסית של החייבים לכבודם ולקניינם אל מול זכותם של הנושים לקניינם שלהם.

אכן החייבים שבפני
י נכנסו להליך כדין ובזכות ואף התנהלותם בהליך היא ללא רבב.

יחד עם זאת, מתקשה אני לסמוך ידי על הצעת החייבים להעשיר את הקופה בסכום של 100,000 ₪ בלבד, לצד הסכום המצוי בקופות פשיטות הרגל על שם שני החייבים.

באיזון שבין זכותם של החייבים לצאת לדרך חדשה ואף בשים לב לכך שלגבי חייבים צעירים קיים אינטרס חברתי, כי אלה יקדימו וישובו לחברה כאנשים יצרניים וכמי שאינם נופלים עוד כנטל על הקופה הציבורית וכאשר לטעמי קיים גם עיקרון חברתי המצדד בכך שמי שכשל בתום לב לא יידרש לשוב וליתן את הדין אודות כשלונו זה מעבר לעובדה, כי שני החייבים נחשפו בשנים האחרונות למציאות חיים שבוודאי אינה פשוטה, אינה קלה בעבורם. שלא לדבר על כך שהחייבים מטופלים בשלושה ילדים קטינים וכריכת התא המשפחתי כולו למציאות שבה ההורים הם פושטי רגל, היא בוודאי בעלת מאפיינים ונגזרות החורגים מעצם ההגבלות החלות על חייבים פושטי רגל.

לאחר שבחנתי את בקשת החייבים, ושבתי ובחנתי את עמדתו של הנאמן, מצאתי לנכון לקבוע כי אם יעלה בידי החייבים להעשיר את קופת פשיטת ה רגל בסכום שיאפשר חלוקה לנושים בשיעור של 45% לאחר הפחתת שכרו והוצאותיו של הנאמן ואף בניכוי אגרת השגחה לכונ"ר, יוכלו שני החייבים לזכות בהפטר המבוקש על ידם.

סביר בעיני לקבוע כי קביעה זו תעמוד בתוקפה על פני תקופה של 6 חודשים ואם יעלה בידי החייבים לעשות כן, ניתן יהיה, כאמור ליתן בידם ההפטר.
בחלוף התקופה ובאין העשרה של הקופה בסכום הדרוש, לא יוכלו החייבים להוסיף ולהסתמך על החלטה זו וסוגיית ההפטר, ככל שתעלה מחדש לדיון, תוכרע בהתאם לנסיבות שתהיינה נכון לאותו מועד.

באשר להשגות החייבים אודות האופן שבו הכריע הנאמן בתביעות החוב.

לעניין תביעת החוב של נמל אשדוד – נראה כי הצורך להידרש לכך הינו בלתי רלוונטי עוד, משמצא הנאמן לשנות את קביעתו הראשונית.
באשר לבנק איגוד – נראה כי בדין פעל ה נאמן לאפשר לבנק איגוד פתחון פה ולו באיחור והצהרת הנאמן כי הודיע לנושה שאם זה לא יפעל להשיב לקופת פשיטת הרגל את הסכומים שגבה בעבור חובו ממועד מתן צו הכינוס ואילך, כי אז יופחת סכום זה משיעור החלוקה לנושה, הרי שבכך מיצו החייבים את זכות הטיעון לגבי בנק איגוד.
באשר לבנק הבינלאומי ובנק לאומי – לא מצאתי כי יש בהשגות החייבים כדי להצריך את הנאמן לשוב ולבחון את קביעותיו והכרעותיו במיוחד כאשר טענות החייבים נשארו ברובד הכללי על גבול הסתמי, ולא מצאתי, כי יש בכך כדי להצדיק בחינה מחודשת של האופן שבו בדק הנאמן את תביעות החוב.

יצויין כי בקביעת התנאים למתן ההפטר, הבאתי בחשבון את האפשרות כי תביעת החוב של בנק הפועלים תאושר כדי הסכום הנתבע או קרוב לכך וברור כי אם הכרעת עוה"ד הלפטר בתביעת החוב של בנק הפועלים תביא להעמדת החוב בסכומים נמוכים יותר מאלו שנתבעו, יהיה בכך כדי להקל עם החייבים שכן אלו ידרשו להפקיד סכום נמוך יותר לצורך עמידה בתנאי הסף אותו קבעתי.

ברור כי כל עוד לא ניתן בידי החייבים הפטרם, הם מחוייבים להוסיף ולקיים חיוביהם כפי שעשו עד כה. ברור כבי כל תשלום שישולם במרוצת ששת החודשים הקרובים, יה ווה חלק מהתשלום הנדרש כתנאי למתן הפטר.

ניתנה והודעה היום א' אדר ב תשע"א, 07/03/2011 במעמד הנוכחים.
נחמה נצר
, שופטת
הוקלד על ידי: נתי אברהמי
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
פש"ר 8420-08 גבאי ואח' נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'
07 מרץ 2011
1
1








פשר בית משפט מחוזי 8420/08 יגאל שלומי גבאי, רבקה גבאי נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם ב-ֽ 07/03/2011)