פסקי דין על עבד אלרחמאן מחמוד עודה | פסקי דין על א.מ בחירי חברה להנדסה ובנין בע"מ

11602/09 תעא     02/10/2011




תעא 11602/09 עבד אלרחמאן מחמוד עודה נ' א.מ בחירי חברה להנדסה ובנין בע"מ








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו



תע"א 11602-09 עבד אלרחמאן מחמוד עודה
נ' א.מ בחירי חברה להנדסה ובנין בע"מ






בפני

כב' השופטת
אורנית אגסי


תובע

עבד אלרחמאן מחמוד עודה


נגד

הנתבעת
א.מ בחירי חברה להנדסה ובנין בע"מ




פסק דין


1.
לבית הדין הוגשה תביעתו של

עבד אלרחמן עודה (להלן "התובע") כנגד א.מ. בחירי חברה להנדסה ובנין
בע"מ (להלן: "הנתבעת"). הסעדים אותם מבקש התובע הם: פיצויי פיטורין, דמי הודעה מוקדמת, תשלום עבור ימי חופשה וימי חג, תשלום עבור נסיעות ודמי הבראה וכן תשלום בגין אי הפרשה לקרן פנסיה.
הנתבעת טוענת כי כל התשלומים שולמו לתובע על פי דין ונרשמו ב"מדור תשלומים" של לשכת התעסוקה, כן לטענתה התובע לא פוטר כי אם הפסיק עבודתו בנתבעת מבלי שנתן הודעה מוקדמת.


העידו בפני
התובע עצמו, ומטעם הנתבעת מר עיסמאיל בחירי, במועדים הרלבנטיים מנהל בנתבעת.

2.
ואלה העובדות הרלוונטיות כפי שהן עולות מכתבי הטענות כמו גם מעדויות הצדדים והמסמכים אשר הוגשו לבית הדין:
א.
התובע יליד 1957, תושב חבלה, עבד בנתבעת
מ-02.2007 עד 10.06.2009. קיימת
מחלוקת בנוגע מספר ימי העבודה שעבד בכל חודש.
ב.
התובע עבד כעובד יומי ושכרו שולם לו במזומן על ידי מר עיסמאיל בחירי מנהל בנתבעת. הצדדים חלוקים בשאלת גובה השכר ששולם לתובע בפועל.
ג.
שכרו היומי של התובע כפי שעולה מדוח ריכוז הנתונים שהונפק ביום 14.09.2009 על ידי שירות התעסוקה אגף מדור תשלומים, (להלן:"ריכוז נתונים") הוא 149 ₪ עד לחודש 06.2008 ומחודש 07.2008
שכר יומי בסך 154 ₪.
ד.
הנתבעת עוסקת בענף הבניה ולכן חל עליה צו הרחבה בענף הבניין.




דיון והכרעה
3.
הראיות שהוגשו לבית הדין הן: דף ריכוז נתונים חודשי,העתק אישור בדבר הגשת תלונה ביום 21.06.2009 למשטרת ישראל על ידי מר בחירי בעניין שב"חות,
צילום בקשה והתחייבות להלנת עובדים תושבי יש"ע בישראל מיום 16.12.2009 וכן צילום תלוש שכר של התובע לחודש 05.2008.


הצדדים חלוקים בשאלה כמה ימי עבודה עבד התובע בכל אחד מחודשי עבודתו. התובע מצידו טוען כי עבד יותר ימים מן הרשום בדוח ריכוז נתונים ואילו הנתבעת טוענת כי עבד פחות מן המדווח וכי נאלצה לדווח כי התובע עבד 20 ימים משום שכך נדרש ב"בקשה והתחייבות להלנת עובדים תושבי יש"ע בישראל".
עוד טוען התובע כי בפועל שולם לו שכר גבוה מן המדווח למדור תשלומים, לטענתו שכרו היומי עמד על סך של 200 ₪, התובע לא העלה אפילו בדל ראיה לתמוך בטענתו זו. בדיון בפני
כבוד הרשמת דגית ויסמן טען ב"כ התובע
"...יש תביעה נוספת של עובד נוסף שאף הוא עבד עם התובע ונסע עמו יחד למקום העבודה והוא יכול להעיד על העבודה בפועל"
אך עובד זה לא זומן להעיד בדיון ההוכחות בפני
ביום 17.02.2011

חזקה היא שמעביד מדווח אמת למדור תשלומים וכי הרישום בדוח ריכוז הנתונים מעיד הן על מספר ימי העבודה הן על השכר והן על ההפרשות שהופרשו לקרן הפנסיה והפיצויים וכיו"ב. התובע לא העלה אפילו בדל ראיה לסתור חזקה זו . לאור כל האמור לעיל אני קובעת כי דוח ריכוז הנתונים משקף הן את מספר ימי העבודה והן את התשלומים ששולמו לתובע.

4.
נסיבות ניתוק יחסי העבודה פיטורין או התפטרות

התובע טוען כי פוטר מעבודתו מבלי שנתנה לו הודעה מוקדמת וכי אישור העבודה נלקח ממנו על ידי הנתבעת. הנתבעת מצידה טוענת כי התובע הוא שעזב מבלי לתת הודעה מוקדמת וכי עשה שימוש באישור ההעסקה שהונפק על שמה כדי לעבוד במקומות אחרים. בשל שימוש זה שעשה באישור ההעסקה הנ"ל אף הוגשה על ידי הנתבעת תלונה למשטרה ביום 21.06.2009 (אישור הגשת התלונה צורף כנספח לכתב ההגנה).
התובע הציג גרסאות שונות לנסיבות סיום יחסי העבודה. בסעיף 13 לתצהירו טען כי שבועיים לאחר גמר הפרויקט בנס ציונה זומן לחברה ושם מסר לידי איסמעיל את אישור העבודה.


בעדותו בפני
ביום 17.02.2011 העיד :
"איסמאיל לקח אותו [
האישור א.א] הוא אמר לי לבוא לעבודה ואמר לאח שלו שיאסוף אותנו. אח שלו היה אוסף אותנו מהמחסום עד למקום העבודה. ביום האחרון שהוא לקח ממני את האישור הוא אמר לי תרד בבית ובא איסמאיל ולקח את האישור ממני"
ש: איך זה מסתדר עם סע' 13 לתצהירך?
ת: כן. זה באותו יום. הוא אמר לי להגיע לעבודה , ולקח אותי אח שלו והוריד אותי במחסום. ולקח את שאר העובדים וממני את האישור. אמרתי לו שאני לא יכול לחזור אז הוא לקח אותי עד למחסום.
ש: אני אומרת לך שמי שלקח ממך את האישור זה המשטרה במחסום בעקבות התלונה שהוגשה נגדך, וזה שלא הגעת לעבודה.
ת: לא נכון. מי שלקח ממני את האישור בבית שלו זה איסמעיל בעצמו.....
(ש' 7-16) [ההדגשות הוספו א.א]


וכך, התובע מציג ארבע גרסאות למסירת האישור לידי איסמעיל, עדותו אינה אמינה.
מנגד טענת הנתבעת מגובה באישור על הגשת תלונה למשטרה, אמנם אישור זה אינו מפרט את שמו של השב"ח בגינו הוגשה התלונה, אך סמיכות הזמנים בין ניתוק היחסים להגשת התלונה מחזקת גרסת הנתבעת.
יודגש כי ב"כ התובע נמנע מחקירת מר בחירי בנוגע לסוגיה זו של מסירת אישור השהייה, הימנעות המדברת בעד עצמה.
על כן אני קובעת כי התובע הוא שעזב את הנתבעת מבלי שנתן הודעה מוקדמת להתפטרות. התובע אינו זכאי לפיצויי פיטורין ולא לדמי הודעה מוקדמת.

5.
פדיון חופשה
על פי ההלכה הפסוקה תלושי השכר מהווים דרך כלל ראיה לאמיתות תוכנם, למעט אם הוכח בראיות מהימנות אחרת [דב"ע מח/146-3 יוסף חוג'ירת – שלום גל ואח', פד"ע כ' בעמ' 26].
התובע תבע פדיון חופשה בנימוק שבמהלך תקופת עבודתו כולה לא שהה בחופשה שנתית בתשלום, הנתבעת חולקת על טענתו זו, על פי גרסתה מספר ימי העבודה בפועל היה קטן ממספר הימים שדווחו לאגף התשלומים כך שבפועל שולם לו שכר גם עבור ימי היעדרות.
גרסתה זו של הנתבעת אינה אמינה עלינו, כפי שקבעתי לעיל דוח ריכוז הנתונים משקף נכונה את השכר ואת מספר ימי העבודה. בתלוש השכר לחודש 05.2008 שהוצג בפני
נו נכתב במפורש כי הופקדו כספים עבור דמי חופשה וכן ידיעה שיפוטית היא שתשלומים באמצעות מדור התשלומים כוללים הפרשות על פי דין, בין השאר לחופשה.
על כן אני קובעת כי דמי חופשה שולמו לתובע ותביעתו לתשלום פדיון דמי חופשה נדחית.



6.
דמי הבראה

נטל ההוכחה כי דמי הבראה שולמו לעובד מונח על כתפי המעסיק, במקרה לפנינו לא הורם הנטל. בתלוש השכר שהוצג לנו, עליו התבססה הקביעה כי שולמו דמי חופשה, אין רישום של הפרשת דמי הבראה על כן אני
קובעת כי לא שולמו לתובע דמי הבראה.
התובע עבד
שנתיים פחות חודש בנתבעת ועל כן על הנתבעת לשלם דמי הבראה לפי הפירוט:
5 ימים בעד שנת העבודה הראשונה
ועוד 6 ימים בעד שנת העבודה השנייה, תעריף דמי הבראה יומיים בשנת 2008 עמד על סך 318 ₪ ובסה"כ על הנתבעת לשלם 3,498 ₪


7.
ימי חג


מגמת החקיקה להעביר את נטל הראיה אל המעביד, עת המעביד מפר חובות רישומיות המוטלות עליו. כך לדוגמה נקבע בסעיף 7ב לחוק שכר מינימום התשמ"ז – 1987,
כי בדיון באישום או בתובענה לפי חוק שכר מינימום קמה חזקה כי המעביד לא שילם שכר מינימום כאשר המעביד לא נענה לדרישת העובד, מפקח עבודה או בית משפט להציג רישום נוכחות של העובד או פירוט שכר על פי סעיף 24 לחוק הגנת השכר,
אלא אם המעביד הוכיח אחרת.

נוהג הוא להטיל סגר על שטחי הרשות בחגי ומועדי ישראל ועל כן התובע לא עבד בימי החג היהודיים, טענת הנתבעת כי קיבל חופשות בחגים המוסלמיים (סעיף 20 לסיכומי הנתבעת) לא נסמכה על כל רישום ואינה סבירה.
החובה לנהל יומן חופשות ורישום מוטלת על המעסיק, הנתבעת לא הציגה בפני
רישום כזה ועל כן
אני קובעת כי לתובע לא שולמו תשלומים בגין ימי חג. התובע הגיש טבלת ימי חג שחלו במהלך תקופת עבודתו.
התובע היה עובד יומי בנתבעת ולא קיבל שכר בעד ימים בהם לא עבד ועל כן אני קובעת כי הנתבעת לשלם לתובע עבור 14 ימי חג, 6 מהם חלו בתקופה עד 06.208 ובעבורם על הנתבעת לשלם 6*149 ₪ =894 ₪,
ושמונה ימי החג הנוספים חלו לאחר 07.2008 ובעבורם על הנתבעת לשלם 8*154 ₪ = 1232 ובסה"כ
2,126 ₪ .

8.
נסיעות
אין מחלוקת כי התובע הגיע אל המחסום בכוחות עצמו ושם אסף אותו מי מטעם המעסיק. כן אין מחלוקת כי לא שולמו לו החזרי הוצאות נסיעה בגין הנסיעה מביתו אל המחסום ומן המחסום אל ביתו.
על כן על הנתבעת לשלם תשלום עבור נסיעות.
ע"פ החישוב 5 ₪ לכיוון וסה"כ 10 שקלים ביום * מספר ימי העבודה המתועדים בדוח ריכוז הנתונים היינו 407 ימים סה"כ 4,070 ₪



9.
הפרשות לקרן פנסיה

על פי דוח ריכוז הנתונים הופרשו על ידי המעסיק כספים לקרן הפנסיה , התובע טוען כי עבד יותר ימים מהרשום בדוחות ועל כן היה על הנתבעת להפריש הפרשות גדולות יותר לקרן הפנסיה. אלא שהתובע לא העלה ראשית ראיה לביסוס טענתו בדבר מספר ימי העבודה.
גם רכיב זה בתביעת התובע נדחה


10.
סיכומו של דבר

תביעתו של התובע לפיצויי פיטורין, דמי הודעה מוקדמת, תשלום הפרשים לקרן פנסיה ודמי חופשה נידחות.
תביעתו
להחזר חלקי של שמי נסיעות, פדיון חג ודמי הבראה התקבלו ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים:

החזר דמי נסיעות בסך 4,070 ₪

פדיון ימי חג בסך
2,126 ₪
דמי הבראה בסך 3,498 ₪
ובסה"כ 9,694 ₪ .
כל הסכומים הנקובים לעיל ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

הנתבעת תישא בהוצאות התובע על ניהול על הליך זה ותשלם לתובע הוצאות משפט של 2,000 ₪.


ניתן היום,
ד' תשרי תשע"ב, 02 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.








תעא בית דין אזורי לעבודה 11602/09 עבד אלרחמאן מחמוד עודה נ' א.מ בחירי חברה להנדסה ובנין בע"מ (פורסם ב-ֽ 02/10/2011)