פסקי דין על אחמד עבד אל חי | פסקי דין על זאב טופף | פסקי דין על שלמה חברה לבטוח ואח' |

26569-06/10 א     02/10/2011




א 26569-06/10 אחמד עבד אל חי נ' זאב טופף, שלמה חברה לבטוח בע"מ ואח'




18



st1\:*{behavior: }
18

בית משפט השלום בכפר סבא



ת"א 26569-06-10 עבד אל חי נ' טופף

ת"א 25602-12-10 ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' עבד אל חי ואח'






בפני

כב' השופט
דוד גדול

26569-06-10


תובע

אחמד עבד אל חי
ע"י ב"כ עו"ד אמיר ג'בארה

נגד

נתבע
זאב טופף
ע"י ב"כ עו"ד עופר בן יוסף

25602-12-10

תובעת
שלמה חברה לבטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד עופר בן יוסף

נגד

נתבעים
1. אחמד עבד אל חי
2. הראל חברה לבטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יריב פורת



פסק דין



1.
אחמד עבד אל חי
(להלן: "אחמד") הגיש תביעה כספית כנגד זאב טופף
(להלן: "טופף") בתיק 26569-06-10 ובה הוא עותר לחייב את טופף לשלם לו סך של 77,280 ₪.
2.
אין חולק כי ביום 15.4.10 היה אחמד הבעלים והנהג של רכב פולקסווגן מס' רישוי
50-036-36 (להלן: "הפולקסווגן"). האחרון היה מבוטח בהראל חב' לבטוח בע"מ (להלן: "הראל"). כך גם אין חולק כי באותו יום היה טופף הנהג של רכב רנו מס' רישוי 19-813-61 (להלן: "הרנו"). האחרון היה מבוטח אצל שלמה חב' לבטוח בע"מ (להלן: "שלמה").
3.
אין חולק כי ביום 15.4.10 סמוך לשעה 23.00 נסע הפולקסווגן מכוון טירה לכפ"ס בכביש 554. טופף יצא מחניון של גן אירועים הידוע בשם המסחרי גן הפקאן.

הכביש עליו נסע טופף מצוי לשמאל כוון הנסיעה של אחמד ובקטע שבו הוא מתחבר לכביש 554 קיים מכשול פיזי המסתיר מעיני שני הנהגים את קיומו של זולתו.

בקצה הכביש עליו נסע טופף קיים תמרור עצור קודם שהבא מכוון גן האירועים משתלב בכביש 554.
4.
אין גם חולק כי רכב הרנו נכנס לכביש 554 והפולקסווגן שהגיעה מאחריו לא הספיקה לעצור ופגעה ברנו בצד שמאל אחורי שלו.

כתוצאה מהתאונה הוכרז רכב הפולקסווגן כאובדן מוחלט ועפ"י חוות דעת של השמאי פסו הנזק עולה לכדי 66,978 ₪, בעוד מחירו של הרכב במחירון 55,000 ₪.זאת נוכח תוספות בסך של 17,700 ₪ שהוספו לרכב ע"י אחמד.

השמאי הוסיף לערך הרכב 3,300 ₪ בשל קילומטרז נמוך והפחית מערכו 2,200 ₪ בשל מספר בעלים רב, כך שלדעת השמאי ערך הפולקסווגן ליום התאונה עולה כדי 73,800 ₪. השמאי מטעם אחמד נכה מהסכום 10% שווי שרידים, כך שהנזק הממשי לדעתו 66,420 ₪. בגין שמאותו דרש השמאי וקבל 3,480 ₪ כשכ"ט הסכום כולל מע"מ.
5.
שלמה מצידה הגישה תביעה נפרדת שסומנה כת.א. 25602-12-10 ובה היא עותרת לחייב את אחמד לשלם לה סך של 65,985 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכב הרנו שבבעלותה. בישיבת יום 28.4.11 הוריתי על איחוד הדיון בשתי התובענות, וכן על צירופה של הראל בתביעת שלמה נגד אחמד בהיותה המבטחת של רכב זה.
6.
א.
הנהגים הופיעו לפני בישיבת יום 22.9.11, ובה טען אחמד כי טופף התפרץ למסלול
נסיעתו בפתאומיות, באופן שמבחינתו אירוע התאונה הפך לבלתי נמנע.
הוסיף אחמד וטען כי נסה להקטין את הנזק בכך ש"שבר" את ההגה שמאלה, אך כל זה לא הועיל, וכך ארע מה שארע.
אחמד ציין כי נסע במהירות 70 קמ"ש ופגע
בפינה הימנית קדמית שלו ברכב הרנו שנסע לפניו שם הפגיעה היתה בצד שמאל אחורי של רכב הרנו.
ממקום התאונה פונה אחמד לביה"ח.
בחקירתו הנגדית הודה אחמד בנסיעה מעל למותר, כאשר הוא טוען ל-10 קמ"ש יותר, שכן טען שמותר לנסוע במקום 60 קמ"ש והוא נסע 70 קמ"ש בעוד ב"כ שלמה טוענת כי נסע 20 קמ"ש מעל המותר, שכן בקטע כביש זה המהירות המותרת לא תעלה על 50 קמ"ש.
ב.
אחמד הזמין לביהמ"ש עד נוסף בלתי תלוי, מותנא סמארה, אשר ספר כי נסע כ-20 מטרים אחרי אחמד והבחין ברכב הרנו כשהאחרון מתפרץ לכביש ולא עוצר בעצור. העד סמארה סבור אף הוא כי מבחינתו של אחמד התאונה הייתה בלתי נמנעת.
7.
א.
מאידך, גיסא, הופיע טופף וטען נחרצות כי עצר בתמרור העצור עצירה מוחלטת,
הביט ימינה וראה את אחמד אך העריך שהוא רחוק ממנו ולכן יצא והשתלב בכביש
הראשי. תוך שניות חש במכה מאחור כאשר רכבו מסתובב כמה פעמים עד שנעצר.
העד טופף זוכר כי הגיע אליו אדם נוסף לשאול מה שלומו והנוסעים עמו, אך זה לא היה העד סמארה אלא אדם אחר.
זמן קצר לאחר מכן הוא פונה לביה"ח. בחקירתו הנגדית לעו"ד דוידיאן הודה טופף כי חרף אמירתו בביהמ"ש כי עצר בתמרור עצור אזי בהודעתו לשלמה שנמסרה "בזמן אמת" לא מופיע ביטוי זה כלל.
עו"ד דוידיאן לא הרפה ושאל את טופף האם סבר שיוכל להספיק ולהשתלב בכביש הראשי והתשובה הייתה חיובית. הוסיף טופף ואמר כי גם היום היה פועל באותה דרך שפעל בליל התאונה. טופף סבר וסובר גם כיום כי שקול דעתו היה נכון, ואלו אחמד היה זה שנסע מעל המהירות המותרת ולכן ארע מה שארע.
במענה לשאלתי האם יתכן שהחושך ששרר בעת התאונה גרם לו לטעות באומדן המרחק ממנו לאחמד והעד השיב שלא.
בהמשך נשאל העד ע"י עו"ד דוידיאן האם הוא זוכר באיזה מרחק היה אחמד מן הצומת כאשר הוא ראה אותו והשיב לא זוכר. בסוף חקירתו הודה טופף כי הוא לא טוב באומדן מרחקים.
ב.
טופף הזמין לעדות את חברו אביה תורג'מן שישב לידו בזמן התאונה. העד ספר כי טופף הגיע לצומת ועצר לפני קו העצירה של תמרור עצור. לאחר מכן הרנו פנתה שמאלה ותוך שניות חשו בחבטה בצד שמאל אחורי של הרנו.

העד תורג'מן הכחיש כי הוא או טופף היו שתויים וספר כי לא ראה את אחמד מגיע מכוון נסיעתו. בהמשך חקירתו הנגדית הודה כי לא התעמק בזה וגם לא זוכר אם הסתכל לבדוק, שכן אין הוא הנהג.

8.
א.
לאחר ששקלתי את הראיות שעל שולחני, אני מוכן לבוא לקראת טופף ולקבוע
עובדתית כי עצר לפני קו העצירה של תמרור העצור כנדרש בחוק. גרסת טופף
נתמכה בגרסת העד תורג'מן.
מאידך, אני סבור כי בהתחשב במבנה הכבישים כפי שתוארו בתמונה ת/1 ובעיקר נוכח השעה המאוחרת לא יכלו אחמד והעד סמארה לראות מכוון נסיעתם אם טופף עצר או לא עצר בתמרור.
ב.
מאידך, יש לומר כי הואיל וטופף מודה בהגינותו כי רבה, כי ראה את אחמד קודם לתאונה ואמד את המרחק, כאן טופף שוגה, שכן עפ"י מבחן התוצאה ארעה תאונה.

לטעמי, נוכח החשיכה טעה טופף באומדן מיקומו של אחמד. מה שאנו רואים בשעות אור אינו דומה למה שאנו רואים בשעת חשיכה ובהעדר תאורה הולמת סבר טופף שאחמד רחוק ממנו בעוד הוא לידו, וכך ארעה לה התאונה.
ג.
בנקודת זמן זו אבקש להבהיר כי למהירות הנסיעה של אחמד אין משמעות, שכן טופף מודה שראה אותו מרחוק עוד קודם התאונה. אם טופף היה מספר שלא ראה את אחמד והאחרון הופיע בפתאומיות היה מקום להטיל על אחמד אחריות תורמת.
ד.
הטעות כאן כלה של טופף בכך שלא אמד נכון את המרחק שבינו לבין אחמד, ולכן חרף העובדה שעצר בתמרור העצור לא קיים את החלק השני בהוראת החיקוק הדורשת שלא להפריע לתנועת הרכב שבא מימין. מבחינתו של אחמד, קל וחומר בלילה, טופף נכנס לצומת בפתאומיות וכך ארעה לה התאונה.
9.
מכאן יש לעבור ולהכריע בשאלת גובה הנזק של אחמד.
כבר בפתיח יש לומר כי אחמד לא יהיה זכאי לפסיקת נזק העולה על הנזק הממשי, קרי סך של 66,420 ₪ כנקוב בחוו"ד השמאי פסו מטעמו ולא 73,800 ₪, שכן התובע לא מפחית את שווי השרידים שהוערכו ע"י השמאי מטעמו בגובה 10% מהשווי המשוקלל של הרכב, לרבות התוספות וההשקעות בו.
אני דוחה טענה אחרונה זו , שכן כל מי שמטפל בתביעות מסוג זה יודע אל נכון כי עפ"י המצב השורר בשוק בשעה ששמאי מוזמן ע"י חב' בטוח שכ"ט יורד פלאים ובעוד הוא מבצע אותה עבודה עבור המבוטח הבודד שכ"ט משתנה ותמיד כלפי מעלה.
נוכח התיעוד אני מקבל את תביעת אחמד וקובע כי על טופף לשלם לאחמד את הנזק הישיר והנכון בסך של 66,420 ₪ ושכ"ט השמאי בסך 3,480 ₪ כך שעל טופף לשלם לאחמד סך של 69,900 ₪ בלווית ריבית והפרשי הצמדה מיום 15.4.10 ועד ליום התשלום בפועל. כן ישלם טופף לאחמד הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד כולל מע"מ בסך 9,000 ₪.
לסכום ההוצאות ושכ"ט עו"ד יתלוו ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד ליום התשלום בפועל, אם אלו לא ישולמו עד ליום 1.11.11.

10.
כאן יש לדון ולהכריע בשאלת זכותה של שלמה לתבוע את שתבעה בתיק 25602-12-10. עו"ד דוידיאן טען בסיכומיו כי הואיל ושלמה לא צרפה לכתב תביעתה את פוליסת הבטוח לפיה בוטחה הרנו אצלה, לא קמה זיקת בטוח בין שלמה כמבטחת לבין רכב הרנו.

הוסיף וטען עו"ד דוידיאן כי תביעת שלמה לא הוגשה כתביעה שכנגד לתביעת אחמד כנגד טופף אלא כתביעת שיבוב עצמאית ולכן דינה של תביעה זו להדחות על הסף, בהעדר זיקת בטוח.

11.
מבדיקת החומר כפי שהוא בנט המשפט אכן לכתב התביעה של שלמה לא צורפו הנספחים המאוזכרים בסעיף 19 לה זולת הודעת הנהגת (צ.ל. הנהג). על פני כתב התביעה מופיעה חותמת נתקבל של המזכירות. משמע הכתב לא הוגש דרך נט המשפט ולכן תתכן אפשרות שהחומר הוגש למזכירות אך לא נסרק.

משכך, הטענה המקדמית של ב"כ הראל דינה להדחות וכך אני מורה.

12.
לב"כ הראל טענה קשה נוספת כי אין הלימה בין האמור בכתב התביעה של שלמה הטוען לנזק של 66,173 ₪ נוכח הכרזתו של רכב הרנו כאובדן כללי ושכ"ט שמאי בסך 430 ₪ וסה"כ נתבע סכום של 64,603 ₪ ברי כי סכום זה שגוי.

בסעיף 8 לכתב תביעתה של שלמה מופיע כי סכום הנזק הכולל
הינו 64,603 ₪
(סכום קרן) ובתוספת ריבית והצמדה סך הנזק הכולל הינו 65,985 ₪.

ב"כ הראל טען והוא צודק כי עפ"י חוו"ד שמאי של שלמה הנזק לרכב הרנו היה 54,230 ₪ זאת נוכח הכרזתו כאובדן מוחלט. כיוון שכך, לא ברור לי כיצד "תפח" הנזק ל-64,603 ₪ סכום קרן. כן מציין ב"כ הראל כי מעיון בתמונות הנזק של שלמה עולה כי היו שרידים בעלי ערך כספי והשמאי כמו גם שלמה לא ציינו בכמה נמכרו השרידים, כך שאין לדעת מהו הנזק הממשי של שלמה ולכן דין תביעתה להדחות.

במחלוקת זו שבין הצדדים כאן אני מקבל עמדת ב"כ אחמד והראל, שכן מכתב התביעה אין לדעת מהו נזקה האמיתי של שלמה, ולפיכך דין תביעתה להדחות בשאלת גובה הנזק, ככל שבכלל נגיע לכך.

13.
האמור בסעיף 11 אקדמי בלבד שכן לטעמי אין להטיל חבות על נהג הראל ורק אם יסבור הסובר כי טעיתי יהא צורך להגיע לשאלת הנזק של שלמה, וגם זו תוכרע בשלילה נוכח הנתונים הסותרים שהוצגו.

ג.
לסיכום
העולה מן המקובץ הוא:
1.
דין תביעת אחמד כנגד טופף להתקבל ועל האחרון לשלם לאחמד כאמור בפרק ב' סעיף 9.
2.
דין תביעת שלמה להדחות וכפועל יוצא תשלם שלמה להראל הוצאות ושכ"ט בסך 9,000 ₪ (כולל). התשלום יבוצע תוך ולא יאוחר מיום 1.11.11.

ניתן היום,
ד' תשרי תשע"ב, 02 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 26569-06/10 אחמד עבד אל חי נ' זאב טופף, שלמה חברה לבטוח בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 02/10/2011)