פסקי דין על סיגל אזולאי | פסקי דין על דניאל בוהאדנה

23620-10/10 תק     03/10/2011




תק 23620-10/10 סיגל אזולאי נ' דניאל בוהאדנה








בית משפט לתביעות קטנות בבאר שבע



ת"ק 23620-10-10 אזולאי נ' בוהאדנה




בפני
:
כב' השופט גד גדעון

התובעת
סיגל אזולאי

נ ג ד

הנתבע
דניאל בוהאדנה
פסק דין

זהו

פסק דין
בתביעה קטנה שהגישה התובעת, לתשלום פיצויים בגין נזק כספי שנגרם לה, לטענתה, בגין התרשלות הנתבע ועובדיו, אשר לא איתרו ולא תיקנו כנדרש תקלה ברכבה.

לטענת התובעת, נסעה ביום 8.7.10 עם בן זוגה, מתל אביב לאילת, ברכבה מתוצרת "אאודי". כחמישה ק"מ לפני הכניסה לאילת, נדלקה בלוח המחוונים נורת אזהרה, שהעידה על בעיה הקשורה לשמן המנוע. בכתב התביעה נטען, כי בשל הקרבה לאילת, החליטו התובעת ובן זוגה להמשיך בנסיעה, ולהיכנס למוסך מיד עם הגיעם לאילת. התובעת הגיעה למוסך הנתבע, והציגה את התקלה בפני
עובד המוסך. לטענתה, העובד טען כי איתר את התקלה, וכי יש להחליף את שמן המנוע ואת שמן ההגה, שהיו "שרופים". העובד החליף את השמנים, ואז יצאו העובד, התובעת ובן זוגה, לנסיעה מחוץ למוסך, על מנת לוודא שהרכב תקין. יצוין, כי בכתב התביעה טענה התובעת, שהעובד הוא שיזם את נסיעת המבחן.

לטענת התובעת, במהלך הנסיעה, המשיכה הנורה לדלוק, ואולם העובד הרגיע אותה, באומרו כי הרכב תקין, ניתן לנסוע בו ללא חשש, ויש צורך רק לאפס את מחשב הרכב. עם החזרה למוסך, ניסה העובד לאפס את המחשב אך לא הצליח, והפנה את התובעת למוסך המרכזי, המטפל ברכבים מתוצרת "אאודי". התובעת טענה בכתב התביעה, כי חזרה ושאלה את העובד, אם ניתן לנסוע עם נורת בקרת שמן דולקת, והוא השיב לה שהרכב תקין, ואין בכך כל קושי. התובעת שילמה לנתבע עבור החלפת השמנים, סך 260 ₪. יומיים לאחר מכן, במוצאי השבת, יצאה התובעת בנסיעה מאילת עם בן זוגה ואדם נוסף. במהלך הנסיעה, נדלקה הנורה וכבתה לסרוגין, אך התובעת, שהסתמכה על דברי עובד הנתבע, לא ראתה בכך קושי, והמשיכה בנסיעה. כאשר הגיעו התובעת ונוסעי הרכב לאזור תחנת הדלק הסמוכה לעבדת, כבה הרכב. התובעת התקשרה אל חברת הביטוח, אשר שלחה למקום רכב גרירה. רכב הגרירה הגיע לאחר יותר מ-4 שעות. בהמשך, נגרמו לתובעת הוצאות נסיעה מבאר שבע לתל אביב, הוצאות בדיקת הרכב במוסך המרכזי, הוצאות תיקונו לרבות החלפת המנוע, והוצאות שכירת רכב חלופי במהלך תקופת התיקון. כן נגרמו לה, לטענתה נזקים, עקב הפסד ימי עבודה, עגמת נפש, וירידת ערך הרכב.

לטענת התובעת, נגרמו לה נזקים המסתכמים בסך 37,100 ₪,אך היא העמידה תביעתה על סך 31,200 ₪, כגבול סמכות ביהמ"ש לתביעות קטנות בעת הגשת התביעה.

הנתבע הכחיש טענות התובעת, לענין אחריותו לתקלות ולנזקים הנטענים. לטענתו, עם סיום הטיפול במוסך, כבתה נורת לחץ השמן, ובבדיקת הרכב לא נשמעו מתוכו רעשים חריגים. לדבריו, כעבור כשעה, פנתה התובעת בשנית למוסך וטענה, כי נורת השמן נדלקה שוב, ואז נאמר לה כי אין לנסוע ברכב כאשר הנורה דולקת. לטענתו, הונחתה התובעת לפנות באופן מיידי למוסך אאודי, לביצוע בדיקה מקיפה באמצעות מחשב. הנתבע טען, כי התובעת נושאת באחריות להתרחשות הנזק, כאשר החליטה לנסוע ברכב במוצאי השבת נסיעה ארוכה מאילת לתל אביב, במקום להגיע למחרת למוסך מורשה ע"י חברת אאודי באילת. לטענת הנתבע, צריך כל נהג לדעת, כי אין לנסוע ברכב, כאשר איזו מנוריות האזהרה דולקת.

התובעת העידה לעצמה, וכן העידה את בעלה (ארוסה במועדים הרלוונטיים לתביעה).

הנתבע העיד לעצמו, וכן העיד את מר חנוך הלוי חלובה, שהיה במועדים הרלוונטיים, המנהל המקצועי של המוסך.

התובעת נושאת בנטל להוכיח את תביעתה, לרבות ההתנהגות הנטענת של עובדי הנתבע, הנזקים הנטענים, וכן הקשר הסיבתי בין הרשלנות הנטענת, ובין הנזקים שנגרמו לה.

יש לראות את עדות התובעת ובעלה יחד
כעדות יחידה של בעל דין בהליך אזרחי, כמשמעותה בהוראת סעיף 54 לפקודת הראיות (ור'
ע"א 761/79 פרנקל ואח' נ' הדר חברה לביטוח ,פ"ד לח (2) 48, 55
, וכן ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' זהבה לופו ואח' פ"ד נד(2) 559, 570). עדות כזו עשויה לבסס ממצא עובדתי, רק אם מצא אותה ביהמ"ש
מהימנה. יצויין, כי התגלתה סתירה בין עדות התובעת לפיה התגלתה התקלה לראשונה, כחמישה ק"מ לפני הכניסה לאילת, ובין גרסת בעלה שהעיד כי התקלה התגלתה כ45 דקות עד שעה קודם ההגעה לאילת: "ש. איפה נדלקה לכם הנורה בפעם הראשונה? ת. ממש באמצע הדרך. ש. ז"א שנדלקה לעם שעה וחצי לפני אילת? ת. משהו כמו 45 דקות שעה לפני היא נדלקה". יש לייחס משמעות רבה לסתירה זו, שכן עצם הנסיעה הממושכת ע"פ גרסת בעלה של התובעת, עם נורת חיווי דולקת, קודם ההגעה למוסך הנתבע, עשויה היתה לתרום להווצרות הנזק למנוע. אמנם, התובעת ובעלה העידו, כי עם גילוי התקלה, פנו טלפונית אל המוסך המרכזי בו טופל הרכב, ומי מעובדי המוסך הורה להם להמשיך בנסיעה ולהכנס למוסך עם ההגעה לאילת, ואולם, טענה זו לא נטענה בכתב התביעה המפורט שהגישה התובעת, ונשמעה לראשונה במהלך הדיון. מעבר לכך, גם אילו התקבלה הטענה, הרי אפשר שיש לייחס בגינה אחריות חלקית להתרחשות הנזק, גם למי מעובדי המוסך המרכזי, אשר יתכן כי
השיא לתובעת עצה גרועה.

הנתבע לא העיד את מר הילאל - העובד שטיפל ברכבה של התובעת, ונשען על עדותו של מר חלובה, אשר פירט בעדותו את העובדות הנטענות בכתב ההגנה, והעיד בין היתר, כי הוא עצמו הורה לתובעת להימנע מנסיעה ברכב כאשר הנורית דולקת, ולהגיע בדחיפות למוסך מורשה ע"י חברת אאודי. התובעת הכחישה בעדותה את דברי העד. סבורני כי יש להעדיף את גרסת מר חלובה, לעניין זה, על פני גרסת התובעת, נוכח האמור לעיל לעניין הקשיים בגרסתה, אך יחד עם זאת, יש לקבוע כי גרסתה לעניין היעוץ הרשלני, שנתן לה מר הילאל, לא הופרכה, משלא זומן להעיד. לא מן הנמנע כי לתובעת ניתנו עצות סותרות, מפי מר חלובה מצד אחד ומפי מר הילאל מצד שני, והתובעת פעלה באופן שגוי, בהסתמך על עצתו של מר הילאל.

דא עקא, גם אם ניתן לייחס לנתבע אחריות נזיקית בגין התרשלות עובדו, הרי שאין לחייבו בתשלום פיצויים, משלא עלה בידי התובעת להוכיח, את הקשר הסיבתי הנטען, בין התנהגות עובד הנתבע, ובין הנזקים הנטענים. זאת, כאשר זיהוי התקלה ברכב, אשר גרמה להדלקת נורית האזהרה, ותיאור הקשר בינן ובין הפגיעה הקשה שהתגלתה בהמשך במנוע הרכב וחייבה החלפתו, הינם עניינים שבמומחיות, ואינם בגדר ידיעה שיפוטית, ואולם התובעת נמנעה מלהגיש חוות דעת מומחה רכב מטעמה. התובעת בקשה להשען על מסמך שנערך לטענתה ע"ימנהל המוסך בו טופל רכבה ברגיל, ואשר מפרט את הפעולות שהיה על הנתבע לבצע לאיתור התקלה, ואולם, עורך המסמך לא התייצב להחקר על תכנו. בסיכומיה, נסתה התובעת להסביר, את מהות התקלה ואת האופן בו הובילה לפגיעה במנוע ואולם ברי כי דבריה אלה, אינם בגדר עדות קבילה, כי אם סברה גרידא, בהעדר חוות דעת מומחה.

מכאן,
כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח את תביעתה.

התביעה נדחית אפוא.
בנסיבות העניין, ונוכח האמור לעיל לעניין היעוץ הסותר מפי עובדי הנתבע,
אין צו להוצאות.









ניתן היום,
ה' תשרי תשע"ב, 03 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 23620-10/10 סיגל אזולאי נ' דניאל בוהאדנה (פורסם ב-ֽ 03/10/2011)