פסקי דין על אורי דוד | פסקי דין על איה גינזבורג | פסקי דין על מגדל חברה לביטוח |

22956-06/11 תק     06/10/2011




תק 22956-06/11 אורי דוד נ' איה גינזבורג, מגדל חברה לביטוח








בית משפט לתביעות קטנות בחדרה



ת"ק 22956-06-11 דוד ואח' נ' גינזבורג ואח'






בפני

כב' השופט
נאסר ג'השאן


תובעים

אורי דוד
ת.ז. 105550564


נגד


נתבעים

1. איה גינזבורג
ת.ז. 034267096
2. מגדל חברה לביטוח




תובעת שכנגד

איה גינזבורג
ת.ז. 034267096


נגד


נתבעים שכנגד

1. אורי דוד
ת.ז. 105550564
2. הראל חברה לביטוח



פסק דין


1.
תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקים שנגרמו לשני רכבים שפרטיהם להלן. מקורן של שתי התביעות הוא בתאונה אחת אשר אירעה ביום 5.10.2010.

2.
לטענת התובע, הבעלים ברכב מ.ר 65-238-50 (להלן: "רכב התובע"), ביום התאונה נהגה ביתו מכיוון צפון לדרום ברחוב המושב בכרכור, כאשר לפתע רכב אחר מ.ר 30-662-28 (להלן : "רכב הנתבעת") נהוג בידי הנתבעת מס' 1 (להלן : "הנתבעת") יצא מחניה בצד ימין של הכביש וניסה לעבור לצד הנגדי וכתוצאה מכך אירעה התנגשות בין שני הרכבים.

3.
לטענת התובע האחריות לתאונה רובצת כולה על הנתבעת, ועל כן חייבת היא לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו. הנתבעת מס' 2, מי שביטחה את רכב הנתבעת מפני נזקי צד ג', ביקשה להצטרף כנתבעת ומבוקשה ניתן בידה.

4.
ואלה הנזקים להם טוען התובע: נזק שנגרם לרכב עפ"י אומדן המפורט בחוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה- סך 10,119 ₪, שכ"ט שמאי- סך 1,060 ₪, ירידת ערך הרכב – סך 465 ₪, עוגמת נפש – סך 500 ₪, הפסד שכר ונסיעות- סך 1,000 ₪, שכ"ט עו"ד סך 1,160 ₪ ובסה"כ סך 14,304 ₪.

5.
בכתב ההגנה ובכתב התביעה שכנגד שהגישה הנתבעת, נטען כי האחריות לתאונה רובצת על הנהגת ברכב התובע, אשר הגיח במהירות עצומה, כאשר הנתבעת מנסה להוציא רכבה מהחניה. לטענת הנתבעת, היא הוציאה רכבה מן החניה, ואף החלה "להתיישר" בנתיב נסיעתה, כאשר לפתע הגיח רכב התובע, נהוג בידי ביתו, במהירות גבוהה, והתנגש ברכב הנתבעת (ראו האמור בסעיף 2 לכתב ההגנה). בכתב התביעה שכנגד, טענה הנתבעת כי על הנתבעים שכנגד, הבעלים ברכב התובע וחברת הביטוח אשר ביטחה את רכב התובע מפני נזקי צד ג', לפצות את הנתבעת בגין הנזקים שנגרמו לו, בסך 12,200 ₪. לטענת הנתבעת נגרם לרכבה נזק ששיעורו הוא מעל 60% מערך הרכב, ולפיכך הוכרז רכבה כ"אובדן כללי" ועל כן היא זכאית לערך הרכב על פי המחירון- סך 11,500 ₪ בתוספת עלות חוות דעתו של השמאי- סך 700 ₪ ובסה"כ סך 12,200.

6.
המחלוקת, אפוא, היא בשאלה מה גרם לתאונה, ומי משני הנהגים התרשל בנהיגתו.

7.
בטרם אכריע בשאלות אלה יש לעמוד על הזירה שבה אירעה התאונה; אין חולקין כי מדובר בכביש דו סטרי בעל שני מסלולי נסיעה, מסלול אחד בכל כיוון (ראו עדות הגב' הדר דוד ביתו של התובע בעמוד 2 שורה 18 לפרוטוקול ועדות הנתבעת בעמוד 3 שורה 10 לפרוטוקול, שם העידה כי הכביש הוא "צר ולא מסומן", כן ראו התמונות ת/1).

8.
מסקנה נוספת שניתן להסיק מחומר הראיות ועליה אין מחלוקת היא - שלמרות שהכביש הוא דוד סטרי, החנתה הנתבעת את רכבה בניגוד לכיוון הנסיעה (בכיוון הפוך לנוסעים בנתיב הימני של הכביש), לפיכך מושב הנהג היה קרוב למדרכה ופניו של הרכב היו בניגוד לכיוון הנסיעה בנתיב הימני, ולפיכך כאשר הנתבעת הוציאה רכבה מן החניה היא אמורה לנסוע בכיוון הנסיעה של הנוסעים בנתיב הימני (ראו עדותה של הנתבעת בעמוד 3 שורה 30 לפרוטוקול ובשורה 21. כן ראו התמונות ת/1 ).

9.
התובע הגיש לעיון בית המשפט תמונות שסומנו ת/1 המתאר את מצב הרכבים מייד לאחר התאונה. הנתבעת טענה כי מצב הרכבים בתמונות אינו כמצבם מייד לאחר ההתנגשות. לאחר עיון בתמונות ולאחר ששמעתי את דברי התובע, אני מקבל טענתו כי מצב הרכבים התמונות ת/1 הוא מצבם בעת התאונה. למסקנה זו הגעתי בשל שני נימוקים; הראשון הוא שעיון התמונות מראה כי שברי זכוכית מפוזרים בין שני הרכבים ובקרבת מקומם, והדבר מוכיח כי זהו מקום ההתנגשות בין שני הרכבים, והנימוק השני הוא, שעיון בתמונות ובחוות הדעת שהגישה הנתבעת ואשר מתארת את הנזק שנגרם לרכבה, מעלה כי בשל הפגיעה שנגרמה בגלגלו של רכב הנתבעת, לא ניתן היה להזיז את הרכבים מן המקום מאחר ונראה, כי הגלגל הקדמי של רכב הנתבעת נשבר ואף יצא ממקומו ועל כן לא ברור כיצד הדבר מתיישב עם טענת הנתבעת, כי רכבה העומד באמצע הכביש אינו עומד במקום שבו אירעה ההתנגשות בין שני הרכבים.

10.
לאחר שקבעתי את הממצאים לעיל ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים מצאתי כי התאונה אירעה בשל רשלנות שני הצדדים, כפי שאפרט להלן:

11.
התרשלות הנתבעת מתחילה בדרך שבה החנתה את רכבה. הכביש הוא דו סטרי ובמקום שהנתבעת תחנה את רכבה בכיוון הנסיעה, היא החנתה אותו כנגד כיוון הנסיעה, וכך גרמה היא לכך שבעת יציאתה מן החניה שדה הראיה שלה צומצם וייתכן אף שאינו קיים כלל, שכן במידה ורכב יחנה לפניה, לא תוכל לראות את הכביש, לא תוכל להשתמש במראות, ויציאתה לכביש תהיה מסוכנת מאד.

12.
לטעמי, זוהי הסיבה שגרמה לתאונה. הנתבעת יצאה מבלי לבדוק אם הכביש פנוי. הנתבעת עצמה לא ידעה להעיד אם ממולה ואחריה חנו עוד רכבים (ראו עדותה בעמוד 3 שורה 31 לפרוטוקול), בעוד שעפ"י התמונות ת/1 רואים כי רכב חנה לפניה ובכך הוא חסם את שדה הראיה של הנתבעת. יציאת הנתבעת מן החניה היתה, כאמור, מסוכנת מאד, שכן היא יצאה לתוך הכביש כאשר אין היא רואה אם רכבים מגיעים מהכיוון הנגדי. לפיכך, אני מקבל את טענת התובע והנהגת ברכב התובע, כי הנתבעת התפרצה לכביש, מבלי שבדקה את מצב הכביש.

13.
אציין כי התמונות ת/1 מוכיחות גרסת התובע וביתו, שכן עיון בתמונות מעלה כי הנתבעת לא הספיקה "להתיישר" כטענת הנתבעת בעדותה בפני
י, התאונה אירעה כאשר רכב הנתבעת מצוי בקו אופקי ביחס לכביש, והדבר אך מוכיח כי התאונה ארעה כאשר הנתבעת נמצאת באיבו של הליך היציאה מן החניה ובטרם החלה ליישר את רכבה לנתיב נסיעתה. מכאן, ניכר כי התאונה אירעה בשל יציאת הנתבעת מן החניה מבלי לבדוק אם הכביש פנוי,ומבלי שתתן דעתה לרכבים הנוסעים במסלול הנגדי.

14.
טוענת הנתבעת כי יש לייחס אשם תורם לנהגת ברכב התובע, וזאת מאחר והיא נהגה במהירות. החלטתי לקבל טענת הנתבעת וזאת מאחר ומצאתי כי לטענה זו יש הוכחות בחומר הראיות שלפניי.




15.
ביתו של התובע, הגב' הדר דוד העידה בפני
י כי נסעה במהירות 40 קמ"ש (ראו עדותה בעמוד 2 שורה 12 לפרוטוקול) אני דוחה טענתה זו של הגב' הדר דוד. המקום שבו אירעה התאונה, מוכיח כי הנהגת ברכב התובע נהגה במהירות מופרזת, שכן אילו נהגה הגב' דוד במהירות 40 קמ"ש ורכב הנתבעת התפרץ לכביש היתה ההתנגשות מתרחשת בטרם חצה רכב הנתבעת את הכביש וניצב במצב אופקי ביחס לכביש.
ההתנגשות לא אירעה מייד לאחר יציאת רכב הנתבעת מן החניה אלא לאחר שהוא במצב אופקי ביחס לכביש, דהיינו לאחר שיצא, באיטיות יש לומר, מן החניה והגיע לאמצע הכביש. אילו לא היתה הגב' הדר נוסעת במהירות הנטענת על ידה, ניתן היתה מבחינה ברכב הנתבעת ומספיקה להאט בעוד מועד, ותוצאות התאונה, אף אם היתה מתרחשת, היו חמורות פחות. לאמור לעיל אוסיף נימוק נוסף, וזאת למעלה מן הנדרש, והוא שנראה כי הנזקים שנגרמו לרכב הנתבעת (כפי שמתוארים בחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה שכנגד ובתמונות ת/1 ) והדיפת רכב הנתבעת כמה מטרים אינם מתיישבים עם המהירות לה טוענת הגב' הדר דוד.

16.
יצויין כי הצדדים לא טענו כי לא ניתן לייחס לתובע אחריות מאחר ולא נהג ברכבו בעת התאונה (ראו כתב ההגנה שהגיש התובע בתביעה שכנגד). לפיכך, ניתן להטיל על התובע, אף שלא נהג ברכב, אחריות לנזקי הנתבעת, וניתן להטיל עליו אף אשם תורם .

17.
עיינתי בטענות הצדדים ומצאתי כי יש להטיל אשם תורם על הנהגת ברכב התובע בשיעור 30%, ולפיכך אני קובע כי על הנתבעות, איה גינזבורג
ומגדל חברה לביטוח
, ביחד ולחוד, לפצות התובע ב- 70% מנזקיו. מאידך, על הנתבעים בתביעה שכנגד, ביחד ולחוד, לפצות את הנתבעת על 30% מנזקיה.

18.
הנזקים שנגרמו לתובע ואשר מצאתי לפסוק לטובתו הם אלה: הנזק עפ"י חוות דעתו של השמאי- סך 10,119 ₪, שכ"ט שמאי- סך 1,060 ₪ ירידת ערך סך 465 ₪ וסכום הוצאות שונות בסך 300 ₪ ובסה"כ סך 11,944 ₪ לגבי יתר ראשי הנזק, מצאתי שלא הוכחו ואיני פוסק סכום בגינם . מן הסכום הנ"ל אני פוסק לטובת התובע 70% ובסה"כ 8,360 ₪.

19.
באשר לנזק שנגרם לנתבעת, אני פוסק לה סך 30% מסכום הנזק שנגרם לה - בסך 12,200 ₪ ובסה"כ סך 3,660 ₪.





20.
סוף דבר, הנתבעות, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע סך 8,660 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 500 ₪. הנתבעים שכנגד ישלמו, ביחד ולחוד, לתובעת שכנגד, סך 3,660 ₪ בתוספת סך 500 ₪ בגין הוצאות. הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

21.
הצדדים זכאים להגיש בקשת רשות ערעור על פסק דיני זה לבית המשפט המחוזי בחיפה, תוך 15 ימים מיום קבלת פסק הדין לידיהם.


ניתן היום,
ח' תשרי תשע"ב, 06 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 22956-06/11 אורי דוד נ' איה גינזבורג, מגדל חברה לביטוח (פורסם ב-ֽ 06/10/2011)