פסקי דין על עזבון המנוח משה שמש | פסקי דין על דן רייכרט | פסקי דין על עזבון המנוח מנשה כהן ז"ל |

1134/95 א     12/10/2011




א 1134/95 עזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט, עזבון המנוח מנשה כהן ז"ל










בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו




ת"א 1134/95




לפני
כב' השופטת, ד"ר מיכל אגמון-גונן


בעניין:
עזבון המנוח משה שמש


ע"י ב"כ ארדינסט
, בן נתן ושות
, עו"ד

התובע


נ
ג
ד


1. דן רייכרט
ע"י ב"כ עו"ד אבי סלונים ועו"ד נירה להב
2.

עזבון המנוח מנשה כהן ז"ל




הנתבעים

החלטה


מונחות לפני שלוש בקשות למתן הוראות, אותן הגישו הנאמנים שמונו על ידי לביצוע פסק הדין בתובענה הייצוגית שבכותרת.

1. רקע הדברים והליכים קודמים
תובענה זו הוגשה בשנת 1995 כבקשה לאישור תובענה ייצוגית על פי
חוק ניירות ערך תשכ"ח-1968
והתקנות על פיו, בעילה של הטעיה או מרמה בתשקיף. התובענה אושרה כתובענה ייצוגית ביום 1.12.96 על ידי בית משפט זה (כב' השופטת אליעז)
לפי סעיף 54א ו- 54ב לחוק ניירות ערך. הקבוצה שבשמה הוגשה התובענה הייצוגית הוגדרה: "כמי שהחזיק מניות ו/או אופציות של חברת רייכרט תעשיות בע"מ בתאריך ה- 3.4.95 למעט הנתבעים בתובענה ייצוגית זו".

בקשות רשות ערעור על ההחלטה נדחו בבית המשפט העליון, חלקן בהסכמה ומקצתן בהחלטתו של בית המשפט העליון מיום 5.6.01 (רע"א 8332/96, 8377/96, 8268/98).

הסכמי פשרה בין חלק מהנתבעים לבין התובע המייצג אושרו על ידי בית המשפט ביום 17.5.00 וההליך בתובענה המשיך להתנהל כנגד דן רייכרט
ומנשה כהן בלבד (אשר נפטר בינתיים ועזבונו בא בנעליו), עמם לא הושגה פשרה. סכום הפיצוי הכולל על פי הסכמי הפשרה הינו בסך של כ- 10 מיליון ₪, שהופקדו בקופת בית המשפט.
בפסק הדין מיום 27.11.02 נקבעה אחריות הנתבעים ונפסק לתובע המייצג ולקבוצה סכום כולל של 3,400,000 ₪ (3 מיליון ₪ כנגד מנשה כהן ו- 400,000 ₪ כנגד דן רייכרט
) על דרך האומדנה (מעבר לסכום הפשרה). כמו כן, פסק בית המשפט גמול לתובע הייצוגי בסך של 300,000 ₪ (בנוסף ל- 100,000 ₪ שכבר נפסקו לטובתו קודם לכן, בהחלטה מיום 25.12.01) ואת שכר הטרחה לבא כוחו העמיד על 13% מסך הסכומים שנפסקו, כולל על פי הסדר הפשרה. בנוסף, חויב מנשה כהן בהוצאות משפט בסך 20,000 ₪, ואילו דן רייכרט
חויב בהוצאות בסך 7,000 ₪ (פסק דינה של כב' השופטת אליעז בתיק זה).

אופן חלוקת כספי הפיצוי נקבע בהחלטה שניתנה על ידי בית המשפט לאחר מתן פסק הדין, על-פי היקף האחזקות היחסי של כל אחד מחברי הקבוצה במניות החברה (להלן: ההחלטה לעניין אופן החלוקה).

על פסק הדין של בית המשפט המחוזי ועל ההחלטה לעניין אופן החלוקה הוגשו ערעור ובקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון דחה את הערעור לעניין אחריות הנתבעים ולגבי הנזק - קיבל את הערעור בחלקו (ע"א 345/03 דן רייכרט
נ' יורשי המנוח משה שמש ז"ל (מיום 7.6.07).

בית המשפט העליון קבע את האופן בו יש לחשב את הנזק. מפאת חשיבות הדברים להליך שלפניי אחזור על שתי דרכי החישוב החלופיות עליהן הורה בית המשפט העליון (ס' 88 לפסק דינו של כב' השופט עדיאל):

"קביעת הנזק תיעשה על בסיס אינדיבידואלי, ובה ייקבע נזקו של כל אחד מיחידי הקבוצה, כשהנזק יחושב לפי שיטת 'חסרון הכיס'. הדרך הראויה ליישומה של שיטת חסרון הכיס לא תוכל להיקבע בהליך זה, ועל בית המשפט יהא לפסוק בדבר על-פי הראיות וטיעוני הצדדים. במסגרת זו, יוכל בית המשפט המחוזי לשקול גם אימוצן של שיטות המחשבות את "חסרון הכיס" באופן מקורב..."

בסיום פסק דינו, החזיר את התיק לבית משפט זה לצורך קביעת גובה הנזק, הערכת חלקו היחסי של דן רייכרט
בנזק וחלוקת הפיצוי בין התובעים, בהתאם להנחיות ולעקרונות שנקבעו בפסק דינו ועל בסיס ראיות שיוגשו לבית משפט זה לעניין הנזק.

בשלב זה, נקבע התיק לדיון לפני. בהתאם להנחיות בית המשפט העליון, הוריתי לצדדים על הגשת ראיות לעניין הנזק, באמצעות חוות דעת.

מחוות הדעת שהגישו הצדדים עלה, כי כל אחד מהצדדים פירש באופן שונה את פסק דינו של בית המשפט העליון ועל בסיס פרשנות זו בחר את נוסחת החישוב לצורך חוות הדעת. לאור זאת, היה צורך להכריע, לפני חקירת המומחים, איזו נוסחת חישוב יש לערוך על פי פסק דינו של בית המשפט העליון. בקדם משפט שהתקיים ביום 5.3.09 הצעתי לצדדים להסכים על דרך חישוב מסוימת ומשהצדדים דחו את הצעתי הוריתי על הגשת סיכומים בשאלה "איזו שיטת חישוב עונה על החלטת בית המשפט העליון לעניין אופן חישוב נזקם של חברי הקבוצה".

החלטתי בשאלת אופן החישוב ניתנה ביום 21.9.09, חקירת המומחים התקיימה ביום 14.10.09, ולאחריה הגישו הצדדים סיכומים סופיים.

ביום 27.01.10 ניתן פסק דיני הסופי בסוגיית הנזק. בתמצית, פסקתי, כי

ההפרש בין מחיר המניה במועד סמוך לחשיפת התרמית לבין מחיר המניות מיד לאחר חשיפת מעשי המרמה, הוא שמשקף את הנזק שנגרם לבעלי המניות כתוצאה מהמידע המטעה
. בשיטה זו, המכונה "השלכה לאחור"
(
backcasting
), אין רלוונטיות למועדי הרכישה או למחירי הרכישה השונים, שכן הנזק מחושב על פי גובה הצניחה במחיר המנייה מיד לאחר מועד הגילוי לעומת מחיר המניה בסמוך ולפני מועד הגילוי אודות התרמית. זוהי אחת השיטות לחישוב מקורב של שיטת חסרון הכיס עליה הורה בית המשפט העליון. אשר על כן, ובהעדר קשר בין הנזק האינדיווידואלי למחיר הרכישה או מועד הרכישה של המניה לצורך חלוקת כספי הפיצוי בין חברי הקבוצה, פסקתי כי הפיצוי המצרפי יחולק בין חברי הקבוצה, כך שכל חבר קבוצה יקבל פיצוי על פי מספר ניירות הערך שברשותו וסוגיהם (מניות/אופציות), מוכפל בנזק שנגרם למניה או לאופציה לפני העניין. לאחר ביצוע החישוב האמור, מצאתי כי הנזק הכולל לקבוצה הינו בסך 9,043,384
ש"ח,
בתוספת
הפרשי
הצמדה
וריבית
כחוק מיום הגילוי ועד לתשלום המלא בפועל. עוד קבעתי, כי מנשה כהן יחויב בתשלום מלוא הנזק ואילו דן רייכרט
יחויב בתשלום 10% מסכום הנזק המצרפי. כמו כן, מיניתי את עו"ד רמי בן נתן ועו"ד נדב אולגן, ב"כ התובע המייצג, כנאמנים לביצוע פסק הדין.

לאחר מתן פסק הדין, פעלו הנאמנים למימושו, בין היתר באמצעות פרסום מודעה בנוסח שאושר על ידי וכן באמצעות פנייה בכתב לחברי הקבוצה אשר פנו בעבר להוכחת זכאותם (לאחר מתן פסק הדין הראשון), בה הוזמנו חברי הקבוצה לפנות לנאמנים להוכחת זכאותם בתוך 60 ימים. לאחר מכן, פעלו הנאמנים לבחינת תביעות הזכאות שהתקבלו בידיהם. במודעה ובפני
ה נקבעה הזכאות לפי פסק הדין שניתן על ידי. היינו, כל חבר בקבוצה יזכה לפיצוי בגובה מספר ניירות הערך שהחזיק, כפול הנזק לנייר ערך לפי שיטת ההשלכה לאחור. שוב נעשו פניות על פי המודעה החדשה.

בינתיים, דן רייכרט
הגיש ערעור נוסף לבית המשפט העליון. התובע הייצוגי ערער, אף הוא, הן על הערכת הנזק והן על שיטת החישוב (ע"א 2046/10 וע"א 2051/10). בבית המשפט העליון הגיעו הצדדים לפשרה, לפיה דן רייכרט
יישא בתשלום פיצוי בסכום כולל של 1,500,000 ₪, כי מסכום זה ינוכה הסכום שכבר שולם על ידו בעבר בערכים של היום וכי בסה"כ יעביר דן רייכרט
סכום נוסף של

871,347 ₪ (פסק הדין מיום 29.3.11). לאור הפשרה אליה הגיעו הצדדים, לא נדרש בית המשפט העליון לאופן חישוב הנזק. עוד קבע בית המשפט העליון כי: "מיד לאחר פסק דיננו זה וההחלטות האמורות שיצורפו (לעניין הגמול ושכר הטרחה), יפעל ב"כ התובע הייצוגי לחלוקת כספי הפיצויים, ובעניין זה ינקוט בהליכים הקבועים בחוק".

בסיפא פסק הדין, צוין כדלהלן:
"לפסק-דיננו זה תתווסף בימים הקרובים ההחלטה בעניין שכר הטרחה של עו"ד בן נתן, לאחר שביום 04.04.2011 נקבל ממנו רשימה מפורטת של נתונים. באותה החלטה נתייחס גם לגמול שנקבע לתובע הייצוגי.
מיד לאחר מתן פסק-דיננו זה וההחלטות האמורות שיצורפו יפעל בא-כוח התובע הייצוגי לחלוקת כספי הפיצויים, ובעניין זה ינקוט בהליכים הקבועים בחוק."

בהחלטה מיום 9.6.11 בעקבות בקשת הנאמנים הבהיר בית המשפט העליון כי: "בית המשפט המחוזי, בתור הערכאה הדיונית שדנה בתובענה הייצוגית, מוסמך לדון בבקשות שהוגשו לו ע"י הנאמנים...וזאת כאשר מדובר בבקשות שמטרתן להביא ליישומו של פסק הדין, בין אם פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי ובין אם פסק הדין שניתן על ידנו" (החלטה זו נשמטה מעיני בשל תקלה בסריקתה למערכת, ועל כן ניתנה החלטה נוספת באותו עניין ע"י בית המשפט העליון ביום 10.7.11).

לאור האמור, וכיון שלמעשה בעקבות הסדר הפשרה הוקטן הסכום שהוטל על דן רייכרט
לשלם, ובהעדר נוסחה אחרת לחישוב הפיצוי לחברי הקבוצה, תוותר נוסחת החלוקה
של כספי הפיצוי עליה עמדתי לעיל על כנה.

ערב מתן פסק הדין בערעור, עמדו לפני שלוש בקשות למתן הוראות שהוגשו על ידי הנאמנים; בקשה שעניינה אישור הסכם עם עיזבון המנוח מנשה כהן ז"ל (הנתבע 2); בקשה שעניינה גביית שכר טרחת הנאמנים בגין הליך חלוקת כספי הפיצוי; בקשה שעניינה הליך חלוקת כספי הפיצוי. לפיכך, ניתנת להלן החלטה בשלוש הבקשות הנ"ל. יצוין, כי בהתאם להחלטתי מיום 20.7.11, הנאמנים שבו והגישו את שלוש הבקשות למתן הוראות ביום 18.8.11, תוך עדכון הבקשות בהתאם לאירועים שהתרחשו למן מועד הגשתן המקורי (להלן: "הבקשה המעודכנת").


2. בקשה לאישור ההסכם עם עיזבון המנוח מנשה כהן ז"ל (הנתבע 2)
ביום 24.3.11 הגישו הנאמנים בקשה לאישור ומתן תוקף להסכם אשר נחתם בין הנאמנים לבין עו"ד יניב אינסל, הנאמן בהליכי פש"ר של המנוח מנשה כהן ז"ל, הוא הנתבע 2 בתובענה הייצוגית (הבקשה מיום 24.3.11 צורפה כנספח 1 לבקשה המעודכנת).

על פי ההסכם עם העיזבון, התובע המייצג (הוא הנושה בהליכי הפש"ר של הנתבע 2), יעמיד את תביעת החוב שלו על סך 2,500,000 ₪ והוא יהיה זכאי לדיבידנד בשיעור של 100%, או למצער 80% מכל סכום שיהיה בקופת הפש"ר לאחר תשלום שכ"ט והוצאות הנאמן ואגרת השגחה.

עם הגשת הבקשה
הורתי לנאמנים להבהיר לבית המשפט כיצד ישפיע ההסכם על הקבוצה המיוצגת וביום 30.3.11 הגישו הנאמנים הודעת הבהרה כנדרש על ידי (החלטתי והודעת ההבהרה מטעם הנאמנים צורפו כנספח 2 לבקשה המעודכנת).

בהודעתם המעודכנת, מציינים הנאמנים כי הנאמן בהליכי פש"ר טרם השלים את הליכי גביית הכספים המגיעים לו מקופות הגמל של העיזבון, בשל חילוקי דעות עם קופות הגמל בשאלת החובה בניכוי מס במקור מן הכספים המופקדים בידיהן והאמורים להתקבל בידו. הנאמנים מציינים, כי בהתאם לנתונים שנמסרו להם מעוה"ד אינסל, ככל שלא תתקבל עמדתו בשאלת המיסוי כאמור, יעמוד סך הדיבידנד שישולם לקבוצה על פי ההסכם עם העיזבון על סך של כ- 2,000,000 ₪ וכי בכל מקרה יחלוף עוד זמן מה עד אשר ניתן יהיה לשלם את הדיבידנד המגיע לקבוצה על פיו.

הסכם הפשרה מעניק לקבוצה פיצוי נמוך משמעותית מהנזק שנגרם להם כתוצאה ממעשיו של הנתבע 2. עם זאת, בנסיבות העניין אני מוצאת לנכון לאשר את הסכם הפשרה. זאת, מתוך רצון לאפשר לחברי הקבוצה ליהנות מהפיצוי בהקדם האפשרי ובשים לב לסכומי תביעות החוב הנוספות שהוגשו במסגרת הליכי פשיטת הרגל של הנתבע 2, בסך 7,376,197 ₪ (נכון למועד עריכת הסכם עם העיזבון) ולאור העובדה שהסכום המצוי כיום בחשבון הפש"ר הינו בסך 2,441,002 ₪ בלבד, כאשר סכומים נוספים המצויים בקופות גמל מסתכמים ב- 886,000 ₪ לערך (סכומים לא ידועים מצויים בשתי קופות גמל נוספות שהנאמן טרם השלים את גבייתם, ברם גביית הסכומים המופקדים בחשבונות החייב יכול ותהיה כרוכה בתשלום מס, כאמור לעיל).

3. בקשה לתשלום שכר טרחה בגין הליך חלוקת כספי הפיצוי
ביום 27.3.11 הגישו הנאמנים בקשה לתשלום שכר טרחה בסך 109,640 ₪, בגין שעות העבודה שהושקעו על ידם לשם חלוקת כספי הפיצוי עד למועד הגשת הבקשה (סך של 622.25 שעות). יצוין, כי המודבר בסכום שהתקבל לאחר הפחתת המקדמה ששולמה לנאמנים בהתאם להחלטת כב' השופטת אליעז מיום 9.3.03, בסך 153,304 ₪, משוערך ליום 24.3.11 (הבקשה מיום 27.3.11 צורפה כנספח 3 לבקשה המעודכנת).

עם הגשת הבקשה, הורתי לנאמנים להבהיר האם מדובר בסכום סופי, בצייני כי אם אין המדובר בסכום סופי יינתן סכום נוסף על החשבון, עד לחשבון הסופי.

הנאמנים הגישו הודעת הבהרה ביום 30.3.11, לפיה אין המדובר בסכום סופי וכי תידרשנה שעות עבודה נוספות לצורך חלוקת הכספים לחברי הקבוצה. הנאמנים הבהירו, כי המדובר בשעות עבודה שהשקיעו בגין פרסום מודעות המזמינות את חברי הקבוצה לפנות להוכחת זכאותם, משלוח פניות כתובות לכל חברי הקבוצה בהתאם להוראותיי בפסק הדין מיום 27.1.10 ובדיקתן של 820 תביעות זכאות שהתקבלו לאחר פרסום המודעה (הודעת ההבהרה צורפה כנספח 4 לבקשה המעודכנת).

בבקשתם המעודכנת מציינים הנאמנים, כי מאז מועד הגשת הבקשה ועד יום 27.7.11 הושקעו על ידם ועל ידי עובדים נוספים ממשרדם 30.25 שעות עבודה נוספות ובהתאם, הם מעמידים את בקשתם על סך 121,432 ₪ (העתק הבקשה לתשלום שכ"ט בנוסחה המעודכן כולל תדפיס דו"ח שעות עבודה מעודכן צורפה כנספח 5 לבקשה המעודכנת).

הנאמנים מבהירים, כי הם צפויים להשקיע שעות עבודה נוספות לשם חלוקת כספי הפיצוי בפועל, בהתאם להוראות בית המשפט וכי ייתכן שאף יידרש לשם כך יותר מסבב חלוקה אחד, זאת לאור העיכוב בקבלת כספי עיזבון הנתבע 2. לפיכך, כדי לחסוך בפני
ות מיותרות לבית המשפט וכדי לאפשר את חלוקת כספי הפיצוי בסבב חלוקה אחד, מתבקש בית המשפט להורות לנאמנים לגבות מתוך כספי הפיצוי המוחזקים על ידם בחשבונות הנאמנות תשלום כולל חד פעמי של 250,000 ₪, אשר יכסה את כל העבודה אשר הושקעה עד כה ועוד תושקע בעתיד, עד להשלמת החלוקה. לחילופין, מתבקש בית המשפט להורות על עיכוב 165,000 ₪, אשר ישמש לכיסוי שעות העבודה העתידיות, בהתאם לבקשה אותה יגישו הנאמנים בתום הליך חלוקת כספי הפיצוי, זאת מעבר לסכום שהמגיע לנאמנים על פי חישוב שעות העבודה שהושקעו על ידם בפועל עד כה. הנאמנים מציינים, כי הסכום של 165,000 ₪ מהווה הערכה לעניין ההוצאות ועלות העבודה שיידרשו לצורך השלמת החלוקה בשני סבבים.

בשים לב להחלטתי מיום 27.3.11, מצאתי לנכון לפסוק לנאמנים 121,432 ₪ בגין שעות העבודה שהשקיעו עד ליום 27.7.11. לא מצאתי לנכון לפסוק לנאמנים סכום נוסף על חשבון שעות עבודה עתידיות, ככל שאלה טרם התגבשו ושעה שכלל לא ברור מה יהיה היקפן. כמו כן, לא מצאתי לנכון להורות על עיכוב כספים נוספים, שעה שממילא אמור להתקבל סכום נוסף מידי עיזבון הנתבע 2, אשר יחולק לתובעים במסגרת סבב חלוקה נוסף.

4.
בקשה למתן הוראות בקשר עם חלוקת כספי הפיצוי
להלן החלטותיי בבקשה למתן הוראות בקשר עם חלוקת כספי הפיצוי, לאור הנוסחה לחלוקה שנקבעה על ידי כמפורט לעיל.

א. שמירה על סכום בקופת הנאמנות עד לפסיקת בית המשפט העליון בעניין גמול לתובע
הייצוגי ושכ"ט לבאי כוחו
כזכור, בית המשפט העליון קיבל את הערעור לעניין גמול לתובע הייצוגי ושכ"ט לבאי כוחו, אך טרם ניתנה החלטתו בעניין הסכומים שישולמו.

בבקשתם המעודכנת מבהירים הנאמנים, כי היתרה בחשבונות הנאמנות נכון ליום 21.7.11 מסתכמת בסך 10,794,238 ₪. הנאמנים מבהירים, כי לא ניתן לדעת מהו הסכום שיעמוד לחלוקה במועד החלוקה בפועל, שכן יתרת הסכום המצויה כיום בחשבון הנאמנות צפויה להתעדכן עד למועד החלוקה בפועל, בהתאם להחלטת בית המשפט העליון בעניין גמול התובע המייצג ושכר טרחת באי כוחו וכן לאור הדיבידנד שיתקבל בפועל על פי ההסכם עם עיזבון הנתבע 2. הנאמנים מבהירים, כי סכום החלוקה המרבי יעמוד על סך 13,294,238 ₪ (בהנחה שהסכם העיזבון יאושר וישולם מכוחו דיבידנד בסך 2,500,000 ₪ וככל שבית המשפט העליון לא יפסוק גמול ושכ"ט נוספים) והוא נמוך מסך הזכאות המצרפי על פי תביעות הזכאות שהוגשו, אשר עומד על סך 22,167,369 ₪, נכון ליום 26.7.11.

לאור כל האמור, התבקש בית המשפט להורות, כי ככל שבמועד מתן ההחלטה בבקשות דנן לא תתקבל החלטת בית המשפט העליון בעניין גמול התובע המייצג ושכר טרחת באי כוחו וכן לא יתקבל הדיבידנד מכוח ההסכם עם העיזבון, תעוכב חלוקת סך של 500,000 ₪ וזאת עד לקבלת החלטת בית המשפט העליון כאמור.

בהחלטת בית המשפט העליון מיום 9.6.11 נקבע כי החלטה בנוגע לשכר טרחת עורכי הדין תינתן בנפרד, אולם החלטה כאמור טרם התקבלה. כיון שיש מקום להורות על חלוקת כספי הפיצוי מחד, ומאידך להמתין לקביעת בית המשפט העליון בנוגע לשכר הטרחה, מצאתי להיעתר לבקשת הנאמנים ולהורות על חלוקת כספי הפיצוי תוך עיכוב סך של 500,000₪ עד לקבלת החלטת בית המשפט העליון, כאמור לעיל. אעיר, כי בכל מקרה לא יהיה מנוס מסבב שני של חלוקת כספים, לאור העיכוב בקבלת כספי העיזבון, כך שאף אם יוותר סכום לחלוקה נוספת מהסכום המעוכב, לא יהיה בכך כדי לגרום לעלויות משמעותיות, באשר סכום זה יחולק במסגרת סבב החלוקה השני, הנדרש ממילא.



ב. אישור תביעות הזכאות שהוכחו
כאמור, בפסק הדין מיום 15.10.96 הוגדרה הקבוצה המיוצגת בתובענה כ"מי שהחזיק מניות ו/או אופציות של חברת רייכרט תעשיות בע"מ בתאריך ה- 3.4.95, למעט הנתבעים בתובענה ייצוגית זו."

בעקבות פרסום המודעה ופניית הנאמנים לחברי הקבוצה, התקבלו בידי הנאמנים 828 תביעות זכאות של חברי קבוצה לכאורה, המצטרפות לתביעות הזכאות של התובע המייצג (תקליטור המכיל מסד נתונים בו מפורטים פרטי כל הפונים ופרטי תביעותיהם צורפו כנספח 1 לבקשה המעודכנת בעניין החלוקה, היא נספח 7 לבקשה המעודכנת. יצוין, כי פנייה של חבר קבוצה לכאורה אשר פנה להוכחת זכאותו בגין החזקה במניות וגם בגין אופציות נספרה כשתי פניות ופניות של מספר יורשים בגין אחזקותיו של מוריש אחד נספרו כפנייה אחת).

הנאמנים מפרטים בבקשתם, כי אושרו על ידם 788 תביעות זכאות שהתקבלו במשרדם עד למועד האחרון שנקבעו להגשתן, אשר סכומן הכולל הינו 6,157,122 ₪, בערכי יום 3.4.95 (תביעות זכאות שאושרו סומנו במסד הנתונים על ידי צביעת רקע העמודה "
v
" בשורה המייצגת את תביעת הזכאות שאושרה, בצבע ירוק). לתביעות הזכאות שאושרו צורפו מסמכים בנקאיים המעידים על אחזקתם של התובעים בניירות הערך של החברה ביום 3.4.95. הנאמנים צרפו לבקשתם חמש דוגמאות לתביעות זכאות שאושרו (ראו נספח 3 לבקשה המעודכנת בעניין החלוקה).

הנאמנים מפרטים בבקשתם, כי נדחו על ידם 24 תביעות זכאות אשר לא צורפו להן מסמכים בנקאיים המעידים על זכאות כלשהי, או שהמסמכים הבנקאיים שצורפו להם מעידים על כך שניירות הערך של החברה בגינם נדרש הפיצוי לא היו בידי המבקשים ביום 3.4.95, כאמור בהגדרת
הקבוצה. הנאמנים הביאו בבקשתם שלוש דוגמאות לתביעות זכאות שנדחו (תביעות זכאות שנדחו סומנו במסד הנתונים על ידי צביעת רקע העמודה "
v
" בשורה המייצגת את תביעת הזכאות שלא אושרה, בצבע אדום).

עוד מפרטים הנאמנים בבקשתם, כי נדחו על ידם 3 תביעות זכאות, אשר הוגשו על ידי יורשות הנתבע 2, אשר, כאמור, אינו נמנה על חברי הקבוצה, כהגדרתה לעיל (תביעות הזכאות של יורשות הנתבע 2 שלא אושרו סומנו במסד הנתונים על ידי צביעת רקע העמודה "
v
" בשורה המייצגת את תביעת הזכאות שלא אושרה, בצבע כחול).

הנאמנים מוסיפים ומפרטים בבקשתם, כי מתוך תביעות הזכאות שנדחו על ידם, 13 תביעות זכאות נדחו בשל כך שהוגשו לאחר המועד האחרון שנקבע להגשת תביעות זכאות. 10 תביעות זכאות מבין אלו שהוגשו באיחור הוכחו כנדרש (תביעות הזכאות שלא אושרו בשל הגשתן באיחור סומנו במסד הנתונים על ידי צביעת רקע העמודה "
v
" בשורה המייצגת את תביעת הזכאות שלא אושרה, בצבע צהוב).

הנאמנים מבקשים כי בית המשפט יורה להם לאשר את תביעות הזכאות שהוגשו לאחר המועד האחרון והוכחו כנדרש, זאת בשים לב לכך שתביעות הזכאות הוגשו בגין אירועים שהתרחשו לפני שנים רבות ובשל כך איתור מסמכי הזכאות היה כרוך, לעיתים, בקושי רב. לשיטת הנאמנים, אין זה ראוי לפסול תביעה טובה מטעמים של פגם טכני קל ערך יחסית, כגון איחור בהגשת תביעת הזכאות.

הנאמנים מפרטים בבקשתם עוד 2 תביעות זכאות שלא אושרו בשל כך שהפונים לא הוכיחו את היותם יורשים של חברי קבוצה (תביעות הזכאות שלא אושרו בשל כך שהפונים לא הוכיחו את היותם יורשים של חברי קבוצה סומנו במסד הנתונים על ידי צביעת רקע העמודה "
v
" בשורה המייצגת את תביעת הזכאות שלא אושרה, בצבע סגול).

הנאמנים מבקשים כי בית המשפט יורה להם להתייחס לשתי התביעות הנ"ל כאילו הוכחו ולשמר בידיהם את הסכומים המגיעים למנוחים עד שיורשיהם יספקו את המסמכים החסרים, או למשך שלושה חודשים נוספים, לפי המוקדם. הנאמנים מציינים, כי אם תוך פרק הזמן האמור לא יושלמו המסמכים החסרים, יועבר הכסף חזרה לקופת הקבוצה המיוצגת ויחולק במסגרת סבב החלוקה השני, הצפוי ממילא.

לאחר שעיינתי במסד הנתונים אותו המציאו הנאמנים, אני מורה לנאמנים כדלהלן: לקבל את תביעות הזכאות אשר הוכחו כנדרש ואושרו על ידי הנאמנים; לדחות את תביעות הזכאות אשר לא הוכחו ולא אושרו על ידי הנאמנים; לדחות את תביעות הזכאות אשר הוגשו על ידי יורשות הנתבע 2; לאשר את תביעות הזכאות אשר הוכחו כנדרש והוגשו באיחור, ככל שהן הוגשו עד ליום 26.7.11. כמו כן, אני נעתרת לבקשת הנאמנים באשר לשתי תביעות הזכאות שלא אושרו בשל כך שהפונים לא הוכיחו את היותם יורשים של חברי קבוצה, כמבוקש.

ג. תביעת הזכאות של יורשות המנוח משה שמש ז"ל (התובע המייצג)
התובע המייצג החזיק ביום 3.4.95 ב- 725 מניות ו-1,765 כתבי אופציה של החברה, המזכים אותו בפיצוי בסך של 8,188 ₪ בערכי יום 3.4.95 (שהם 27,802 ₪ בערכי יום 15.3.11).

בהחלטת כב' השופטת אליעז מיום 25.12.01 נפסק, כדלהלן: "אשר לתובע הייצוגי, מצאתי לנכון להקדים ולפסוק לו שכר של 100,000 ₪. הסכום מייצג את השקעתו הנומינלית במניות חברת רייכט תעשיות, בתוספת ריבית."

בפסק דינו של בית המשפט מיום 27.11.02 נקבע, כי "משה שמש קיבל חלק מהגמול בסך 100,000 ₪.. בנוסף יקבל 300,000 ₪."
בבקשתם למתן הוראות מבקשים הנאמנים מבית המשפט להורות להם כיצד לפעול בתביעתו האישית של התובע המייצג לפיצוי בגין אחזקותיו בניירות ערך של החברה.

מאחר והסכומים שנפסקו לתובע הייצוגי עד כה, כמפורט לעיל, הינם בגין גמולו כתובע ייצוגי, אני מורה לנאמנים להעביר לעיזבון התובע הייצוגי גם את הסכומים המגיעים לו כפיצוי בגין אחזקותיו בניירות הערך של החברה, במסגרת הליך החלוקה לכלל חברי הקבוצה.

ד. הנוסחה לתשלום כספי הפיצויים
מאחר וסכום החלוקה המרבי הצפוי (13,294,238 ש"ח) נמוך מסך הזכאות המצרפי, על פי תביעות הזכאות שהוגשו (22,167,369 ₪, נכון ליום 26.7.11), ברור כי חברי הקבוצה לא יקבלו פיצוי מלא בגין נזקם, אלא פיצוי על פי היחס בין סכום זכאותם לבין סכום הזכאות המצרפי. לפיכך, אני מורה לנאמנים לשלם לכל חבר קבוצה שתביעת הזכאות שלו תאושר, את חלקו היחסי מתוך כספי החלוקה, לפי הנוסחה הבאה: (פיצוי לחבר קבוצה שתביעתו אושרה חלקי סך כל תביעות הזכאות המאושרות)
x
(סך כספי החלוקה).

בעמודה
z
במסד הנתונים חושב היחס האמור והסכום שישולם לחברי הקבוצה שזכאותם הוכחה יחושב באמצעות הכפלת יחס זה בסכום היתרה שתעמוד בחשבונות הנאמנות בפועל.

ה. אופן העברת כספי הפיצויים
בבקשתם מפרטים הנאמנים שתי חלופות להעברת החלק היחסי של כל חבר קבוצה שתביעת הזכאות שלו אושרה; החלופה הראשונה, באמצעות העברה בנקאית מחשבונות הנאמנות לחשבון הבנק של חבר הקבוצה הזכאי ומשלוח מכתב לחבר הקבוצה המודיע לו על סכום הזכאות וביצוע ההעברה. עלות ההעברה באופן זה הינה בסך 15 ₪, בגין כל העברה בנקאית וכן עלות שעות העבודה בגין כתיבת מאות המכתבים. החלופה השנייה, באמצעות משלוח מכתב לחבר הקבוצה הזכאי המודיע לו על סכום זכאותו, אשר אליו תצורף המחאה המשוכה על שם חבר הקבוצה הזכאי מתוך חשבונות הנאמנות. עלות העברה באופן זה הינה בסך 0.4 ₪ בגין כל המחאה וכן עלות שעות העבודה בגין כתיבת מאות ההמחאות והמכתבים.

בשים לב לעלות הגבוהה, יחסית, הכרוכה בהעברה בנקאית, אני מוצאת לנכון להורות לנאמנים לשלוח לכל אחד מחברי הקבוצה מכתב המודיע לו על סכום זכאותו, אשר אליו תצורף המחאה המשוכה על שמו. עלויות ההעברה יגבו מתוך כספי הפיצוי המצויים בידי הנאמנים.

5. סוף דבר
אני מאשרת את הסכם הפשרה מיום 24.3.11 אשר נחתם בין הנאמנים לבין עו"ד יניב אינסל, הנאמן בהליכי פש"ר של הנתבע 2. מובן, כי אין באישור זה כדי לייתר את האישור הנדרש מבית המשפט של פש"ר.

מתוך חשבונות הנאמנות המצויים בידי הנאמנים ישולם לנאמנים סכום בסך 121,432 ₪ על חשבון שעות העבודה שהשקיעו עד ליום 27.7.11.

הכספים המצויים בחשבון הנאמנות ישולמו לחברי הקבוצה שתביעות הזכאות שלהם אושרו על ידי הנאמנים, כאמור בגוף החלטתי, וזאת ללא דיחוי נוסף, תוך שסכום בסך 500,000 ₪ מהכספים הנ"ל יעוכב עד למתן החלטת בית המשפט העליון בעניין גמול התובע המייצג ושכר טרחת באי כוחו.


המזכירות תודיע לצדדים
.


ניתנה היום,
י"ד תשרי תשע"ב, 12 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.













א בית משפט מחוזי 1134/95 עזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט, עזבון המנוח מנשה כהן ז"ל (פורסם ב-ֽ 12/10/2011)