Google

רשיד חאיק, סלים חאיק, מוסא חאיכ ואח' - רשות הדואר-בנק הדואר סניף כפר יאסיף, רשות הדואר-בנק הדואר

פסקי דין על רשיד חאיק | פסקי דין על סלים חאיק | פסקי דין על מוסא חאיכ ואח' | פסקי דין על רשות הדואר-בנק הדואר סניף כפר יאסיף | פסקי דין על רשות הדואר-בנק הדואר |

2130/05 א     20/02/2011




א 2130/05 רשיד חאיק, סלים חאיק, מוסא חאיכ ואח' נ' רשות הדואר-בנק הדואר סניף כפר יאסיף, רשות הדואר-בנק הדואר








בית משפט השלום בעכו



ת"א 2130-05 חאיק ואח'
נ' רשות הדואר-בנק הדואר
סניף כפר יאסיף
ואח'






בפני

כב' השופטת
שושנה פיינסוד-כהן


תובעים

1
.
רשיד חאיק

2
.
סלים חאיק

3
.
מוסא חאיכ

4
.
מירבת חאיק

5
.
ראויה חאיק

6
.
איבון חאיכ

7
.
עיסא חאיכ


נגד


נתבעים

1.רשות הדואר-בנק הדואר
סניף כפר יאסיף
2.רשות הדואר-בנק הדואר




פסק דין


1.
תביעה זו הוגשה תחילה על ידי המנוח מר אחיק רשיד ז"ל (להלן: "המנוח"). במהלך ניהול התביעה נפטר המנוח, כתב התביעה תוקן כך שהתביעה המשיכה להתנהל על ידי יורשיו, ילדיו.

2.
המנוח ניהל חשבון בבנק אצל הנתבעת חברת דואר ישראל בע"מ (לשעבר רשות הדואר) (להלן: "הדואר"), מספר חשבון 7659818.
התובע טוען כי ביום 28.4.04 עמדה יתרת הזכות בחשבונו על סך של 63,366 ₪ ואילו בחודש 7/04 התברר לו כי יתרת זכות זו נמשכה בשבע משיכות בתקופה שבין 10.5.04 לבין 13.5.04.
לאחר שקיבל לידיו את שוברי המשיכה התברר לו כי מדובר במשיכות עם חתימות מזויפות. כמו כן חלה הכבדה על אופן ניהול חשבונו שכן הדואר דרש כי כל משיכה תבוצע עם אימות חתימה על ידי עורך דין והוא נאלץ לבסוף לעבור לנהל את החשבון במקום אחר.

התביעה טוענת לרשלנותה של פקידת הדואר בסוכנות כפר יאסיף.
התביעה הינה להשבת הסך של 63,366 ₪ שנלקחו מהחשבון, השבת הוצאות חוות דעת גרפולוגית וכן פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 30,000 ₪.

3.
הדואר הגישו כתב הגנה בו טענו כי פקידת הדואר
אשר נטען כי התרשלה כלל איננה עובדת של חברת הדואר אלא מפעילהת סוכנות עצמאית
על פי חוזה התקשרות משנת 1999.
הדואר הכחיש כל אחריות שילוחית או אחרת למעשיה ומחדליה. עדו טוענת היא כי לא הייתה כל רשלנות או מחדל וכן כי המנוח עצמו מביצע שתי משיכות כספים, הבן הוא מודה, במהלך התקופה בין קיומה של היתרה להעלמה הנטען.
הדואר הגיש הודעת צד ג' כנגד מפעילת הסוכנות הגב' סבית שאדיה
(להלן: "הגב' שאדיה") וכנגד שני ערבים להתחייבויותיה לדואר ה"ה שאדי מורקוס ומוניר מורקוס, אשר חתמו על ערבות על להתחייבויותיה של גב' שאדיה עד לסכום קרן של 50,000
₪ .

בהודעת צד ג' טוען הדואר כי הגב' שאדיה התרשלה בכך שלא בדקה את החתימה על גבי טופסי המשיכה בהתאם לנהלי הדואר, אותם התחייבה לקיים.

4.
צדדי ג' טענו בהגנתם כי הגב' שאדיה פעלה בהתאם לנהלים וזיהתה את המושכים בהתאם לנדרש.
באשר לערבות נטען כי לא הייתה בתוקף בזמן הרלוונטי וכן כי אינה חלה על המקרה.


ההליכים בתיק זה

5.
מונה מומחה מטעם בית המשפט לבחינת החתימות על גבי טופסי המשיכה השנויים במחלוקת.
המומחה מר יעקב יניב קבע בחוות דעתו המנומקת כי סביר מאוד שהחתימות שבמחלוקת לא נכתבו על ידי המנוח.

6.
הצדדים הגישו תצהירי עדות ראישת. מטעם התביעה הוגשו תצהיריהם של ארבעה עדים, כאשר בסופו של יום העידו שני עדים ושני התצהירים הנותרים נמשכו חזרה. נותרו אם כן תצהיריהם ועדותם של ה"ה עיסא סמיר חאיק נכדו של המנוח
ומר חנא מוסא מועלם חברו של המנוח. מטעם ההדואר הוגש תצהירו של מר יניב צוברי, מנהל תחום שירות אשנב בדואר, אשר נחקר בחקירה נגדית. מטעם צדדי ג' הוגש תצהירה של הגב' שאדיה אשר נחקרה חקירה נגדית.

לאחר ישיבת הוכחות הוגשו סיכומי טענות הצדדים בכתב.


הרקע להתרחשות

6.
המנוח היה אלמן אשר התגורר בגפו במשך שנים רבות כאשר ילדיו ונכדיו רחוקים ממנו (תצהירו של מר מוסא ס' 4). המנוח החליט לעבור להתגורר בבית אבות בכפר ירכא. מר מוסא הוא אשר ליווה את המנוח לבית האבות, אם כי אינו יודע את שמו של המקום. בכתב התביעה צוין כי מדובר בבית אבות ס.נ.א בע"מ (ס' 6).
על פי תצהירו עדותו של מר מוסא המנוח הסכים עם מנהלי בית האבות כי תמורת שהותו שם יעביר להם את כספי קצבת הזקנה שקיבל.
על אשר התרחש בעת קבלתו לבית האבות הצהיר מר מוסא (ס' 8)-

"הנני להצהיר כי האחראי מטעם בבית החולים ירכא לקח ת.ז. של המנוח ועוד 300 ש"ח שהיו אתו לשים במשמורת שלו ואני השארתי אותו שם וחזרתי."
בחקירתו הנגדית בבית המשפט הרחיב מעט יותר-
"ש.
מה סוכם. כאשר הוא הגיע לבית האבות והחליט להשאר, מה סוכם לגבי התשלום?
ת.
אמרו לו ככה, אתה פה אתה לא יוצא לא הולך לאף מקום. לקחו ת.ז.
והיה לו 300 ש"ח לקחו אותם ושמו אותם בארון. אמרו לו שהתשלום זה קצבת הזקנה, ככה אמרו לו. אני לא יודע איך הוא משלם ככה אמרו."
(פרוטוקול עמ' 2 ש' 19-22)

מר מוסא גם העיד כי לא נחתם כל הסכם, לא ניתן כל הסבר מדוע נדרשת תעודת הזהות וכן לא נדרש להביא כל מסמך אודות גובה קצבת הזקנה או מסמכים מהבטוח הלאומי. עוד הוסיף והעיד כי נאמר למנוח כי הוא לא יוצא מן המקום לשום מקום (הכל ראה עמ' 3 לפרוטוקול).

7.
השהות בבית האבות הייתה קצרה. מר מוסא מעיד כי כחודשיים לאחר מכן הגיע אליו המנוח " ... אמר לי אני לא נהנתי שם. הם שם אנשים לא טובים ואמר שהוא לא רוצה לחזור יותר. אמר לי התייחסות לא טוב שם." (פרוטקול עמ' 3 ש' 22-23).
8.
המנוח שהה בבית האבות תקופה של כחודשיים. במהלך תקופה זו לא יצא ככל הנראה מבית האבות, שכן על פי העדות של חברו יציאה זו נאסרה עליו.


החבר מר מוסא מצהיר כי הביא את המנוח לבית האבות ככל הנראה ביום 4.5.04. באותו מעמד נמסרה תעודת הזהות של המנוח למנהלי המקום. כמו כן סוכם, ללא כל מסמך בכתב כי קצבת הזקנה תשמש כתמורה לשהותו שם. לא הוסדר אופן ביצוע התשלום.
כאשר יצא מבית האבות
בחודש 7/04 התברר לו כי יתרת הזכות בחשבונו בבנק הדואר, אליו מופקדת קצבת הזקנה, נמשכה בשבע משיכות בתקופה שבין 10.5.04 לבין 13.5.04.

9.
פעמים יצא ככל הנראה המנוח מכותלי בית האבות במהלך שהותו שם. אומנם, בשל פטירתו לא מונח לפנינו תצהירו של המנוח, אולם סעיף 7 לכתב התביעה מציין פעמים בהם משך התובע את כספי קצבת הזקנה על מנת לשלם לבית האבות –

" התובע יטען כי בזמן שהותו בבית חולים משך פעמים קצבת הזקנה דהינו סך של 1775 ₪ ביום 28/5/04 ו- 1777 ₪ ביום 28/6/04 מבנק הדואר סניף כפר יאסיף ... ובתורו העביר לבית החולים את הסכומים כמוסכם ביניהם."
מאחר ולא קיימת לפנינו עודותו של מהנוח, אזי אין אלא להסיק את אופן ביצוע משיכות אלו מן החשבון מן הנסיבות בלבד. ראשית, התביעה אינה חולקת על דבר אמיתות חתימותיו הל המנוח על מסמכי משיכה אלו. מכאן ניתן להסיק כי המנוח נכח במקום בעת ביצוע המשיכות. יחד עם זאת הנני מסיקה גם כי המנוח לא היה לבד, ראשית נדרש הוא לתעודת הזהות אשר הייתה מופקד אצל מנהלי בית האבות. שנית, כפי שעולה מן התצהירים מטעם התביעה, הרי המנוח בחר ללכת לבית אבות כי אל הצליח להסתדר לבד ונדרש לסיוע.
כך שסביר יותר הוא כי מי מטעם ביתה אבות נלווה אליו בפעמים כאשר הגיע לדואר לפדות את מלוא קצבת הזקנה ולהעבירה לידי בית האבות.
עוד אוסיף כי תמוה הוא כי באותם שני מעמדים, בהם הגיע למשוך את קצבת הזקנה,
שניהם לאחר מועדי משיכת כספי החשבון 10.5.04 ועד 13.5.04 לא גילה כי חשבונו רוקן. מידע זה נודע לו רק כאשר הגיע ללא לוויה בחודש 7/04 לאחר שכבר עזב את בית האבות.

10.
מהלך דברים זה מעלה תהיות שונות באשר לשאלה מי הוא אשר נושא באחריות להוצאת כספי החשבון. אולם, בכל מקרה מוצאת אני כי גם המנוח נושא באחריות למצב. המנוח בחר למסור את תעודת הזהות שלו לאחרים. תעודת הזהות משמשת אמצעי זיהוי של אדם. כאשר מוסר הוא את התעודה לאחר, מאפשר הוא לאחר להזדהות בשמו וליטול זהותו בפני
צד שלישי. אם אחר נכשל מי מהצדדים ביזוי זהותו של מי שמשך את כספי חשובנו של המנוח, ולא ידע כי לא מדובר במנוח, הרי המנוח עצמו איפשר לאחד מאמצעי הזיהוי המרכזיים לצאת מרשותו.

לפיכך, הנני מוצאת לנכון להשית על המנוח עצמו אחריות בשעור של 20%.


משיכות הכספים

11.
המדובר בחמש משיכות כספים-
ביום 10.5.04 סך של 10,000 ₪ ועוד 10,000 ₪ במשיכה נוספת.
ביום 11.5.04 סך של 10,000 ₪ ועוד 10,000 ₪ במשיכה נוספת.
ביום 12.5.04 סך של 10,000 ₪ ועוד 10,000 ₪ במשיכה נוספת.
ביום 13.5.04 סך של 3,350 ₪.

12.
התובעים מפנים את תשומת הלב לשני ליקויים אותם ניתן ללמוד לכאורה רק מעיון בשוברי המשיכה.
האחד כי אין הגיון ברצף המספר הסידורי
לעומת רצף המועדים בהם בוצעו המשיכות. הסבריה שלה גב' שאדיה ביחס לכך נמצאו סבירים בעיני. הגב' שאדיה הבהריה כי אין למספרים הללו חשיבות (פרוטוקול עמ' 13 ש' 6)
הפנקסים מגיעים בחבילות ניתן לעשות שימוש בו זמנית בכמה חבילות של שוברים וכן להשתמש באותה חבילה לאחר שחצו אותה (המשך עמ' 13 ). אולי בשביל כמה עמדות?
לא הובהר אכן מה משמעות המספרים.

על שני שוברים נרשם מספר תעודתה זהות של האישה המנוחה, שותפתו של המנוח לחשבון.
גב' שבאטיה מסרה הסבר גם ביחס לכך. היא מציינת כי תחילה היא בודקת את תעודת הזהות. משנבדקה תעודת הזהות ונמצאה מתיאמה לפרטי החשבון היא משיבה את תעודתה זהות ואז לאחר מכן כמסיימת את כל הבדיקות מעתיקה מן המחשב את מספרה של תעודת הזהות לשובר.
במקרה שיש חשבון משותף, לעיתים בטעות מועתק
מספר תעודתה זהות של השותף לחשבון, מאחר ואינם מופיעם בצמוד לשם. (ראה סעיף 7 לתצהירה של הגב' שאדיה).


האם קוימו נהלי הדואר במשיכות הכספים?

13.
אין מחלקות בין הדור לגב' שאדיה כי הנהלים הרלוונוטיים הם אלו אשר
הנהלים ביחס למשיכות מסכום של 5,000 ₪ לסכום של 10,000 ₪.
הנהלים הוצגו בתצהירו של מר צוברי. הגב' שאדיה מאשרת את הנהלים.
















ניתן היום,
ט"ז
אדר א תשע"א, 20 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 2130/05 רשיד חאיק, סלים חאיק, מוסא חאיכ ואח' נ' רשות הדואר-בנק הדואר סניף כפר יאסיף, רשות הדואר-בנק הדואר (פורסם ב-ֽ 20/02/2011)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים