פסקי דין על סאמח חאג' יחיא | פסקי דין על עווידא ואסים | פסקי דין על גומעה מנאר ואח' | פסקי דין על מ.ד.א חברה לבנייה ופיתוח בע"מ

11007/09 תעא     14/10/2011




תעא 11007/09 סאמח חאג' יחיא, עווידא ואסים, גומעה מנאר ואח' נ' מ.ד.א חברה לבנייה ופיתוח בע"מ




בפני
:





בפני
:
כב' השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ
– אב"ד
נציגת ציבור (מ') הגב' שליסל הדסה
נציג ציבור
(ע') ד"ר אליעזר רוזנטל


התובעים
:

סאמח חאג' יחיא


ת.ז.- 34937334
עווידא ואסים





ת.ז.- 33990235
גומעה מנאר

ת.ז.- 34889097
באסם מחמוד עאצ'י


ת.ז.- 59903195

ע"י ב"כ
עוה"ד אשר נגר





- נגד -


הנתבעת
:

מ.ד.א חברה לבנייה ופיתוח בע"מ

ח.פ.- 512255894

ע"י ב"כ
עוה"ד שי אליאס


פסק-דין

האומנם גרמו התובעים נזק לחברת הבנייה שבה עבדו והאם בשל עובדה זו פוטרו מעבודתם- זוהי אחת הסוגיות העומדות להכרעתנו.

בפני
נו תביעה לפיצויי פיטורים ושאר זכויות קוגנטיות.

העובדות כפי שעלו מחומר הראיות
:
1.
התובע, סאמח חאג' יחיא
(להלן: "סאמח") עבד אצל הנתבעת כמסגר מיום 1.7.96 ועד ליום 15.1.09 (150.5 חודשים).

2.
סאמח פוטר מעבודתו ונמסרה לו הודעת פיטורין (נספח 2 לכתב התביעה):
"עקב קשיים בחברה אנו נאלצים להפסיק עבודתך בחברה ניתנת לך בזאת הודעה מוקדמת עפ"י חוק 30 יום, סיום עבודה 15/01/09."

3.
התובע, עווידא ואסים
(להלן: "עווידא") עבד אצלה נתבעת כמסגר מיום 1.4.96 ועד ליום 15.1.09 (153.5 חודשים).

4.
ביום 15/12/08 פוטר עווידא על-אתר מעבודתו ונמסרה לו הודעת פיטורין (נספח 2 לכתב התביעה):
"עקב קשיים בחברה אנו נאלצים להפסיק עבודתך בחברה ניתנת לך בזאת הודעה מוקדמת עפ"י חוק 30 יום, סיום עבודה 15/01/09."

5.
התובע גומעה מנאר (להלן: "גומעה") עבד אצל הנתבעת כמפעיל טלסקופי מיום 15.12.04 ועד ליום 21.2.09 (כ- 50 חודשים).

6.
ביום 21.2.09 פוטר גומעה על-אתר מעבודתו ונמסרה לו הודעת פיטורין (נספח 2 לכתב התביעה):
"עקב אילוצים הנני נאלץ להפסיק עבודתך בחברה מ.ד.א. בניה ופיתוח בע"מ
לאלתר בעקבות קשיים כלכליים.
תוקף הפיטורים 21/02/09.
הנני מודה לך על פועלך"
.

7.
התובע, באסם מחמוד עאצ'י (להלן: "באסם"), עבד אצל הנתבעת כמחפרון מיום 5.11.06 ועד ליום 30.1.09 (כ- 27 חודשים).

8.
ביום 15.12.08 פוטר באסם מעבודתו ונמסרה לו הודעת פיטורין (נספח 2 לכתב התביעה):
" עקב צימצומים הנני נאלץ לפטר אותך מחברת מ.ד.א בנייה ופיתוח בע"מ
הנני מודה לך על פועלך,
זוהי הודעה מוקדמת
סיום עבודה 30/1/09."

9.
הנתבעת הנפיקה תלושי שכר לתובעים והסכומים המופיעים בתלושים שולמו לתובעים ע"י
הנתבעת.



טענות הצדדים
:
לטענת התובעים
, הם זכאים עקב פיטוריהם לפיצויי פיטורים ולחלף הודעה מוקדמת.
כמו כן זכאים התובעים לפדיון ימי חופשה ולדמי הבראה לכל תקופת עבודתם.

טענות הנתבעת
:
1.
התובעים חיבלו במכוון במתקני הנתבעת, ערכו מידי פעם שביתות איטלקיות ונעדרו מהעבודה ללא קבלת רשות ובכך גרמו למחסור בכח אדם ולמבוכה לנתבעת מול לקוחותיה. כל אחד מהתובעים גרם לנתבעת נזק של 270,000 ₪ ועל כן בדין שללה הנתבעת זכאותם לפיצויי פיטורים.

2.
התובעים איבדו זכאותם לימי חופשה משעבדו בימי חופשתם ובנוסף טוענת הנתבעת כי התובעים ניצלו חופשתם, כאשר נעדרו מעבודתם ללא רשות.

3.
התובעים אינם זכאים לחלף הודעה מוקדמת בשל מעשיהם.
לבאסם ניתנה הודעה מוקדמת מיום 15.12.08 ועד ליום 30.1.09.

4.
לתובעים ניתנו מכתבי פיטורים לבקשתם, ללא ציון מעשיהם, וזאת על מנת שלא ייוותרו ללא פרנסה.


5.
זכאות לדמי הבראה הינה לשנתיים בלבד עם סיום יחסי עובד ומעביד. כל תשלומי דמי ההבראה שולמו לתובעים כדין.

6.
לחלופין טוענת הנתבעת כי ההפרשות לביטוח הפנסיוני באו במקום תשלום פיצויי פיטורים. התובעים קיבלו את מלוא כספי הפנסיה המגיעים להם.

7.
התביעה לתשלום פיצויי הלנת השכר התיישנה.

עדויות
:
שמענו את עדות התובעים ואת עדויותיהם של מר ג'ומעא ואסם ומר בלסקס פרנסיס, עובדי הנתבעת בתקופות הרלוונטיות. מטעם הנתבעת העיד מר מוטי אוחיון, מנכ"ל הנתבעת.

הכרעה
:
לאחר ששמענו את העדויות, עיינו במסמכים שהוגשו לתיק בית הדין ובחנו את
טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

פיצויי פיטורים
:
1.
אין מחלוקת שנמסרו לתובעים מכתבי פיטורים והתובעים פוטרו לאלתר, למעט באסם. במכתבי הפיטורים לא נכתב דבר וחצי דבר לעניין הטענות שהועלו ע"י הנתבעת בכתב הגנתה ובתצהיר שהוגש על
ידה (ראה סעיף 1 לטענות הנתבעת ב

פסק דין
זה) וטענה זו לא הוכחה במסמכים ו/או בעדויות. אם לנתבעת היו טענות של הפרת משמעת חמורה כלפי התובעים היה עליה לערוך להם שימוע או למצער לכתוב זאת במכתב הפיטורים ומשלא עשתה כן, אין לה להלין אלא על עצמה.

2.
לתובעים עומדת החזקה של מסמך בכתב כנגד עדות בעל-פה:

"למעשה, מנסה המערערת להביא כאן עדות בעל-פה כנגד ראיה בכתב, דבר שאין לקבלו, לאור הוראות סעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותמני (ראה לעניין זה פסק-דינו של השופט זוסמן (כתוארו אז) בע"א 444/59 [1], בעמ' 542)"
(עא 366/89 פיין אלומיניום בע"מ נ' די מטל א.ג. חברה זרה פ"ד, כרך מה, חלק חמישי, תשנ"א/תשנ"ב 1991 עמ' 853).

3.
אשר על כן משפוטרו התובעים, על הנתבעת לשלם להם פיצויי פיטורים.

4.
טענתה החלופית של הנתבעת ולפיה הפרישה כספים לפנסיה אשר בהם נכללו פיצויי פיטורים
לא הוכחה על ידי הנתבעת. כל שנראה מתלושי השכר כי הנתבעת אומנם הפרישה את חלקו של העובד לפנסיה אך לא ברור אם הנתבעת כלל הפרישה את חלקה בגין רכיב גמל ובוודאי שלא ברור אם הופרשו כספים לפיצויי פיטורים. אשר על כן על הנתבעת לשלם לתובעים את פיצויי הפיטורים.

השכר הקובע
:
5.
הצדדים חלוקים באשר לשכר הקובע לכל אחד ואחד מהתובעים. התובעים לא טרחו להציג את דרך חישובם והנתבעת לא טרחה להציג חישוב נגדי מטעמה באשר לשכר הקובע של כל אחד מהתובעים, למעט טענתה כי החישוב של התובעים אינו נכון.

6.
אשר על כן חישוב השכר הקובע יעשה על ידנו ועל פי ממוצע 12 החודשים האחרונים לעובדים בשכר והשכר האחרון לעובדים במשכורת.

7.
גומעה

היה עובד במשכורת ומשכורתו האחרונה עמדה על סך 8,245.50 ₪.

8.
בסאם

היה עובד במשכורת ומשכורתו עמדה על 7,930.26 ₪ (בהתעלם ממשכורתו האחרונה אשר הייתה נמוכה במעט).

9.
עווידא

היה עובד בשכר והשתכר ב-12 חודשי עבודתו האחרונים כדלקמן:
12/08 2,242.79 ₪
11/08 3,358.83 ₪
10/08 6,258.10 ₪
9/08 3,917.10 ₪
8/08 6,007.78 ₪
7/08 7,521.01 ₪
6/08 7,352.81 ₪
5/08 7,353.27 ₪
4/08 7,788.77 ₪
3/08 6,219.96 ₪
2/08 7,412.04 ₪
1/08 6,721.22 ₪
אשר על כן השכר הקובע של עווידא הינו 6,012.8 ₪.

10.
סאמח

היה עובד בשכר והשתכר
ב-12 חודשי עבודתו האחרונים כדלקמן:
12/08 2,243.45 ₪
11/08 4,316.80 ₪
10/08 6,020.20 ₪
9/08 4,543.76 ₪
8/08 4,294.40 ₪
7/08 6,349.33 ₪
6/08 4,539.77 ₪
5/08 6,349.34 ₪
4/08 7,228.98 ₪
3/08 5,284.94 ₪
2/08 7,787.54 ₪
1/08 7,790.68 ₪

אשר על כן השכר הקובע של סאמח הינו 5,562.4 ₪.

11.
לפיכך תשלם הנתבעת לתובעים בגין פיצויי פיטורים את הסכומים הבאים:
לגומעה
(8,245.5 ₪

x
50
חודשים) :12 = 34,356.2 ₪. מאחר שגומעה תבע 30,000 ₪ בגין פיצויי פיטורים, תשלם לו הנתבעת סכום זה בלבד.
לבאסם
(7,930.26 ₪

x

27 חודשים ): 12 = 17,843.1 ₪.
לעווידא
(6,012.8 ₪
x

153.5 חודשים) : 12 = 76,913.7 ₪.
לסאמח
(5,562.4 ₪

x
150.5 חודשים ) : 12 = 69,761.7 ₪.

חלף הודעה מוקדמת
:
12.
משהתובעים פוטרו ביום מתן מכתב הפיטורים ועבודתם הופסקה בו ביום, על הנתבעת לשלם לתובעים חלף הודעה מוקדמת.

13.
באסם, אשר קיבל הודעה מוקדמת כ- 45 יום טרם פיטוריו אינו זכאי לחלף הודעה מוקדמת.

14.
לפיכך תשלם הנתבעת לתובעים בגין הודעה מוקדמת את הסכומים הבאים:
לגומעה

סך של 8,245 ₪ בגין חלף הודעה מוקדמת.
לעווידא
סך של 6,012.8 ₪ בגין חלף הודעה מוקדמת.
לסאמח
סך של 5,562.4 ₪ בגין חלף הודעה מוקדמת.

דמי הבראה
:
15.
בסיכומיהם לא התייחסו התובעים לרכיב תביעה זה וכן לעובדה כי שולמו דמי הבראה חלקיים לתובעים במשך השנים. בסיום סיכומיהם ביקשו התובעים לקבל את התביעה במלואה.

16.
בהתאם לצו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה, זכאים התובעים לדמי הבראה בגין השנתיים האחרונות להעסקתם.

17.
בחודש 6/08 קיבל גומעה 12 ימי הבראה והיה זכאי ל- 13 ימי הבראה על פי ותקו לשנתיים האחרונות לעבודתו (6 ימים בעבור שנת עבודתו השלישית ו-7 ימים בעבור שנת עבודתו הרביעית). על כן נותרה הנתבעת חייבת לגומעה יום הבראה אחד בסך כולל של 318 ₪ (על פי ערך יום הבראה נכון לאותה תקופה).

18.
באסם

לא קיבל דמי הבראה, לפיכך נותרה הנתבעת חייבת לו 11 ימי הבראה על פי ותקו (5
ימי הבראה לשנה הראשונה ו-6 ימי הבראה לשנה השנייה), שהם 3,498 ₪ (על פי ערך יום הבראה של 318 ₪ נכון לאותה תקופה).


19.
לעווידא

שולמו דמי הבראה בסך 10,004.53 ₪ בחודש 6/06 שהם כ-31 ימי הבראה ובחודש 5/08 – 8 ימים. התובע היה זכאי ל- 16 ימי הבראה על פי ותקו (8 ימי הבראה בעבור כל שנה). לפיכך נותרה הנתבעת חייבת לעווידא 8 ימי הבראה בעבור השנתיים האחרונות לעבודתו, שהם 2,544 ₪ (על פי ערך יום הבראה של 318 ₪ נכון לאותה תקופה).

20.
לסאמח

שולמו 8 ימי הבראה בחודש 5/08. סאמח היה זכאי ל- 16 ימי הבראה על פי ותקו (8 ימי הבראה בעבור כל שנה). על כן נותרה לו הנתבעת חייבת 8 ימי הבראה בעבור השנתיים האחרונות לעבודתו וסך הכל 2,544 ₪ (על פי ערך יום הבראה של 318 ₪ נכון לאותה תקופה).


דמי חופשה
:
21.
אין בידינו לקבל את טענת הנתבעת ולפיה התובעים איבדו את זכאותם לדמי חופשה שנתית מאחר שעבדו בשכר בימי חופשתם מאחר שבפסקי דין שניתנו בשנים האחרונות נקבע כי לא ניתן לשלם פדיון חופשה לעובד במהלך תקופת עבודתו:
"על פי סעיף 26 לחוק חופשה שנתית התשי"א - 1951, חלה חובה על המעסיק לנהל פנקס חופשות בו מפורטים ימי החופשה בתשלום אשר נטלו עובדיו. בעבר נקבע כי מעסיק אשר אינו מנהל פנקס חופשות עליו נטל הראיה להוכיח כי אכן נתן לעובדו ימי חופשה בתשלום (דב"ע לד/17-3 רפאל אברג'יל - קורט אנסבך, פד"ע ה', 253). ב

פסק דין
שניתן לאחרונה נקבע כי נוכח המסקנה כפי שהגיע אליה בית הדין, נקבע בפרשת מרחיב כי על המעסיקה לשלם לעובד פדיון מלוא ימי החופשה שהצטבר לזכותו במהלך תקופת עבודתו, ואין להתחשב בסכומים שהתימרה לשלם לו כפדיון חופשה, במהלך תקופת העסקתו. לאותה תוצאה הגיע גם הנשיא אדלר בפסק הדין בעניין ריבה אצילדייב (ע"ע 324/05 ריבה אצילדייב - עמישב שירותים בע"מ ([פורסם בנבו], 27.3.06) גם שם נקבע, בהסתמך על התכלית שביסוד הוראות חוק חופשה שנתית, כי הזכאות לפדיון ימי חופשה קמה לעובד אך עם סיומם של יחסי עובד מעביד. בית הדין קבע שם כי "מכיוון שאין לשלם לעובד סכום עבור פדיון ימי חופשה, כתחליף לחופשה בפועל לה הוא זכאי מכוח חופשה שנתית, לא היה מקום להביא בחשבון סכומים ששולמו לעובדת במהלך תקופת עבודתה כפדיון חופשה."
(ההדגשה במקור – א.ג.כ.)

(עד"מ (ארצי) 13/07 אלירן אסלטי נ' כפיר ביטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ

ניתן ביום 29.10.08 – פורסם במאגרים האלקטרוניים, עמ' 11 לפסק הדין).

22.
אומנם בית הדין אינו לבלרם של הצדדים ואין זה תפקידנו לערוך חישובים אריתמטיים עבורם, אולם איננו יכולים לדחות או לקבל את התביעה במלואה רק מאחר שהצדדים לא טרחו לערוך חישוביהם. לכן, הסתמכנו על הרישום בתלושי השכר, כפי שאלה הוצגו לנו על ידי הצדדים ומאחר שהתובעים לא טענו כי לא ניתן לקזז את דמי החופשה אשר נפדו לחלקם במהלך השנים, הפחתנו סכומים אלה מזכאותם של התובעים לדמי חופשה. עוד מצאנו לציין כי הנתבעת לא העלתה כל טענת התיישנות בכתב הגנתה באשר לתשלום דמי החופשה אולם נראה כי התובעים בסיכומיהם התייחסו לשלוש השנים האחרונות לעבודת התובעים בלבד ועל כן כך יעשה חישובנו.

23.
גומעה

קיבל דמי חופשה במשכורת חודש 6/08 והודה בכך (עמ' 15 לפרוטוקול שורות 8-2). סה"כ קיבל גומעה 27.45 ימי חופשה בסך כולל של 13,282.23 ₪.
הנתבעת ערכה פנקס חופשות בתלושי השכר עד חודש 1/08 ואח"כ הפסיקה לערוך יתרה וזכות בתלושי השכר. על כן הנחתנו היא כי התובע צבר עוד 13 ימים מעבר ל- 30 ימים המופעים בתלוש שכר לחודש 12/07 ובסך הכל 43 ימי חופשה, בקיזוז 27.45 ימי חופשה ששולמו. אשר על כן הנתבעת נותרה חייבת לגומעה 15.55 ימי חופשה על פי תעריף של 300 ₪ ששולם לו ובסך הכל 4,665 ₪.
אולם בסיכומיה תבעה רק 14 יום (ועל פי תעריף של 318 ₪ ליום) ובכתב התביעה נתבעו 3,780 ₪. אשר על כן תשלם הנתבעת לגומעה סך של 3,780 ₪.
24.
באסם

הודה כי לקח במהלך תקופת עבודתו חופשה (עמ' 9 לפרוטוקול שורות 15-16). לבאסם נערך רישום של ימי חופשה החל מחודש 11/06 (אין בידינו תלושי שכר קודמים).
בתלוש שכר בחודש 11/06 נרשם כי יש לבאסם יתרת חופשה של יום אחד.
בחודש 12/06 נרשמה יתרה של 2 ימי חופשה.
בחודש 1/07 שוב לא נרשמה כל יתרה עד לחודש 11/07.
בחודש 12/07 נרשמה יתרה של 8 ימים למרות שעל פי דין היה עליו לצבור עוד 11 ימי חופשה (יום לכל חודש עבודה) בנוסף ל-2 ימי חופשה שעמדו לזכותו בחודש 12/06 וסך בכל 13 ימי חופשה. לא הוכח כי באותה תקופה ניצל באסם ימי חופשה.
בחודש 1/08 נערך רישום ונרשם לזכותו של התובע 9 ימי חופשה, כאמור במקום 14 ימי חופשה (13 ימי חופשה ועוד יום חופשה שנצבר לזכותו בחודש 1/08).
הרישום הופסק מ- 2/08 עד 12/08 למרות שהיה עליו להימצא ביתרת זכות של 25 ימי חופשה.

בחודש האחרון לעבודתו ב- 1/09 נרשמה לפתע יתרה של 13.5 ימי חופשה במקום 26 ימי חופשה (צבירה של יום חופש נוסף לחודש 1/09).

25.
אי לכך, הנתבעת נותרה חייבת לבאסם 26 ימי חופשה על פי ערך יום חופשה של 270 ₪ וסך הכל 7,020 ₪.

26.
לעווידא

- מעיון בתלושי השכר עולה כי שולמו דמי חופשה בחודשים הבאים:
בחודש 4/08 בסך 9,274.15 ₪, שהם כ- 34 ימי חופשה על פי 270 ₪ ליום.
בחודש 5/08, 8 ימי חופשה בסך 3,483.91 ₪
ובחודש 9/08, 10 ימי חופשה בסך של 4,576.30 ₪.
נוכח ויתקו של התובע הינו זכאי 78 ימי חופשה (25+26+27) בעבור שלוש השנים לעבודתו בקיזוז ימי החופשה שאותם קיבל (52 ימי חופשה) ובסך הכל 26 ימי חופשה על פי 270 ₪ לערך יום חופשה שהם 7,020 ₪.
מאחר שבכתב התביעה נתבעו 3,780 ₪ בלבד ובסיכומים נתבעו 2,430 ₪ בלבד.
הננו מחייבים את הנתבעת לשלם לעווידא סך של 2,430 ₪ בלבד.

27.
סאמח

– מעיון בתלושי השכר עולה כי שולמו לתובע דמי חופשה בחודשים הבאים:
בחודש 4/08 22 ימי חופשה בסך 9,636.39
בחודש 5/08 13.76 ימי חופשה בסך של 6,254.49 ₪
בחודש 8/08 6 ימי חופשה בסך של 2,419.33 ₪.
נוכח ויתקו של התובע הינו זכאי 78 ימי חופשה (25+26+27) בעבור שלוש השנים לעבודתו בקיזוז ימי החופשה שאותם קיבל (41.76), זכאי התובע
36.24 ימי חופשה על פי ערך יום חופשה של 250 ₪ ליום שהם 9,060 ₪ .

פנסיה
:
28.
משסכום זה לא כומת על ידי התובעים בכתב התביעה ובסיכומיהם – דינו להידחות.

29.
זאת ועוד, התברר כי אומנם הופקדו כספים בעבור התובעים בקרן פנסיה בחברת הביטוח הפניקס עווידא העיד כי משך כספים אולם אינו זוכר כמה משך (עמ' 10 לפרוטוקול שורה 19). התובע 1 העיד כי קיבל 2,500 ₪ (עמ' 13 לפרוטוקול שורות 17-11). באסם העיד כי יש לו קרן פנסיה אך לא משך כספים מהקרן (עמ' 4 לפרוטוקול שורות 17-16).

30.
על התובעים מוטל הנטל להוכיח רכיב תביעה זה אולם זה לא כומת על ידם ולא קוזזו כספים שאומנם הופרשו בגינם לקרן הפנסיה, אם הופרשו. לפיכך דין ריכב זה להידחות.

פיצויים בגין פיטורים שלא כדין
:
31.
נוכח העובדה כי רכיב זה נתבע לראשונה בסיכומים – דינו להידחות.


הלנת פיצויי פיטורים
:
32.
מאחר שנתגלעה מחלוקת עובדתית בין הצדדים באשר לנסיבות סיום ההעסקה של התובעים, לא מצאנו מקום לחייב בהלנת פיצויי פיטורים אלא בתוספת ריבית והצמדה מיום סיום יחסי עובד ומעביד בין הצדדים.

תביעת הקיזוז
:
33.
האם הוכיחה הנתבעת את הנזק שלטענתה גרמו לה הנתבעים ? סבורים אנו שלא. המבקש לקזז תביעה שהוגשה כנגדו, או לחלופין במקרה של תביעה שכנגד, עליו להתכבד ולפרט כיצד הגיע לסכומים שאותם מבקש לקזז או לתבוע.

34.
מנהל הנתבעת בחקירתו העיד:

"ש.
שאתה אומר שעשו לך נזקים ב- 350,000 זה מדויק או לא ?

ת.
זה אפילו מגוחך לעומת מה שקרה בפועל. חברה הפסידה 37 מיליון שקל וחלק גדול מאוד היה בגלל לוחות זמנים. בין היתר זה בגללם."
(עדותו של מר מוטי אוחיון, עמ' 22 לפרוטוקול שורות 26-24).

"ש.
4 עובדים שתבעו אותך כאן. טענת נזקים. ה- 4 אלה עשו את כל הנזקים?
עניתי על זה קודם. החברה הפסידה 40 מליון. איפה החלק שלהם ב- 40 מליון ? אני מזמין מנוף ב- 30,000 ₪ ובאותו יום של הפיזור הם פתאום לא מגיעים ואז היזם חצי חינם, חותך וחותך..."
(עדות מר מוטי אוחיון, עמ' 24 לפרוטוקול שורות 26-23).

35.
על הנתבעת היה להוכיח במסמכים או בעדים מהו הנזק הספציפי שנגרם לה ע"י התובעים. הנתבעת לא צלחה בכך.


סוף דבר
36.
הנתבעת תשלם לתובע, סאמח חאג' יחיא
, את הסכומים כדלקמן

:
פיצויי פיטורים בסך 69,761.7 ₪
חלף הודעה מוקדמת בסך 5,562.4 ₪
דמי הבראה בסך 2,544
פדיון חופשה
בסך 9,060
הסכומים דלעיל יישאו ריבית והצמדה מיום 1.2.09.
כן תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ והוצאות משפט בסך 500 ₪.

37.
הנתבעת
תשלם לתובע, עווידא ואסים
, את הסכומים כדלקמן:
פיצויי פיטורים בסך 76,913.7 ₪
חלף הודעה מוקדמת בסך 6,012.8 ₪
דמי הבראה בסך 2,544 ₪
פדיון חופשה בסך 2,430 ₪.
הסכומים דלעיל יישאו ריבית והצמדה מיום 1.2.09.
כן תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ והוצאות משפט בסך 500 ₪.


38.
הנתבעת תשלם לתובע, גומעה מנאר, את הסכומים כדלקמן:
פיצויי פיטורים בסך 30,000 ₪
חלף הודעה מוקדמת בסך 8,245 ₪
דמי הבראה בסך 318
פדיון חופשה 3,780
הסכומים דלעיל יישאו ריבית והצמדה מיום 1.3.09.
כן תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪ והוצאות משפט בסך 500 ₪.

39.
הנתבעת תשלם לתובע, באסם מחמוד עאצ'י, את הסכומים כדלקמן

:
פיצויי פיטורים בסך 17,843.1 ₪
דמי הבראה בסך 3,498 ₪.
פדיון חופשה בסך 7,020 ₪.
הסכומים דלעיל יישאו ריבית והצמדה מיום 1.2.09.
כן תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ והוצאות משפט בסך 500 ₪.

זכות ערעור לבית הדין הארצי בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין

ניתן היום, ט"ז תשרי תשע"ב, 14 באוקטובר 2011, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
ק.אסף.כ.
ק.אסף.כ





ד"ר אליעזר רוזנטל
נציג ציבור (עובדים)



ד"ר אריאלה גילצר-כץ
שופטת

הגב' הדסה שליסל
נציגת ציבור (מעבידים)
.






תעא בית דין אזורי לעבודה 11007/09 סאמח חאג' יחיא, עווידא ואסים, גומעה מנאר ואח' נ' מ.ד.א חברה לבנייה ופיתוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 14/10/2011)