Google

דניאל מזרחי, אלכסנדרה מזרחי - אלי יוגב, זהבית כהן, יוסף ריכטר ואח'

פסקי דין על דניאל מזרחי | פסקי דין על אלכסנדרה מזרחי | פסקי דין על אלי יוגב | פסקי דין על זהבית כהן | פסקי דין על יוסף ריכטר ואח' |

29111-05/10 א     18/10/2011




א 29111-05/10 דניאל מזרחי, אלכסנדרה מזרחי נ' אלי יוגב, זהבית כהן, יוסף ריכטר ואח'








בית משפט השלום בירושלים



ת"א 29111-05-10 מזרחי ואח'
נ' יוגב ואח'






בפני

כב' השופטת
עירית כהן

התובעים
1
.
דניאל מזרחי

2
.
אלכסנדרה מזרחי
ע"י ב"כ עו"ד אריה יעקב


נגד

הנתבעים
1. אלי יוגב
2. זהבית כהן
3. יוסף ריכטר
4. י. ריכטר, הרצברג, יוגב ושות' משרד עו"ד ונוטריונים
ע"י ב"כ עוה"ד א. אקסלרוד ואח'



החלטה

1.
לפניי בקשת הנתבעים לצרף את עורכי הדין אריה וחוה אברמזון כנתבעים נוספים.
2.
בתקופה הרלבנטית שימשו הנתבעים כבאי כוחה של החברה הקבלנית "עובד לוי תיעוש האבן והבנייה בע"מ" (להלן – החברה), איתה התקשרו התובעים לשם רכישת שתי דירות בפרויקט בנייה. על פי הנטען בכתב התביעה, במועד החתימה על מסמכי הרכישה מסרו התובעים לידי הנתבעים המחאה על סך של 430,000 ₪ על חשבון רכישת הדירות, אשר נועדה להיות מופקדת בבוא היום בחשבון הפרויקט, אולם הנתבעים מסרו את ההמחאה "לכיסו הפרטי" של מנהל החברה. עוד נטען כי הנתבעים הסתירו את הדבר מהתובעים, וכי העניין נתגלה רק כאשר בשל קשיים אליהם נקלעה החברה מונה לפרויקט כונס נכסים וזה סירב להכיר בתשלום האמור מאחר והכסף לא הגיע לחשבון הפרויקט אלא הלך לכיסו הפרטי של מנהל החברה. לטענת התובעים בכך פעלו הנתבעים ברשלנות והפרו את חובת הנאמנות כלפי התובעים.
3.
לטענת הנתבעים, ככל שמאן דהוא חב בחובות נאמנות וזהירות כלפי התובעים הרי אלו עורכי הדין שייצגו את התובעים בתהליך הרכישה, ואין חולק כי התובעים היו מיוצגים בתהליך זה על ידי עורכי הדין אברמזון, אשר ניהלו מטעם התובעים משא ומתן ממושך ומקיף עם הנתבעים בקשר עם העסקה. לפיכך טוענים הנתבעים כי אם חב מאן דהוא בפיצוי התובעים הרי אלו עורכי הדין אברמזון.
הנתבעים טוענים כי ראוי ונכון לצרף את עורכי הדין אברמזון כנתבעים, בהתאם
לתקנות 22 ו- 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. עוד טוענים הנתבעים כי קביעת אחריותם של עורכי הדין אברמזון נחוצה לשם תחימת גבולות האחריות של הנתבעים, כי בחינת אחריותם של הנתבעים ללא בחינת אחריותם של עורכי הדין אברמזון תגרום לקבלת הכרעות בלתי מוצדקות ובלתי ראויות, וכי בנסיבות אלו צירופם לתביעה הינו נחוץ והכרחי על מנת לאפשר לבית המשפט להכריע ביעילות, בשלמות ובאופן הצודק ביותר בשאלות הכרוכות בתביעה.
4.
התובעים מתנגדים לצירוף עורכי הדין אברמזון כנתבעים. לטענת התובעים הם רואים את הנתבעים כאחראים באופן מלא לנזק שנגרם להם ואין להם כל טענה או תביעה כלפי עורכי הדין אברמזון. עוד לטענתם, הנתבעים אינם יכולים לאכוף עליהם לנקוט בהליך שיגרום לעיכוב והכבדה מיותרים על בירור התביעה, וכל שכן כאשר לדעתם מדובר בהליך חסר בסיס המטיל עליהם סיכון כי יחויבו בסופו בהוצאות משפט.
עוד לטענת התובעים, הנתבעים אינם מצביעים על מעשה או מחדל של עורכי הדין אברמזון המקים עילת תביעה כנגדם, וכל מטרת הבקשה הינה "מסע דיג" של הנתבעים אחר גורמים אחרים עליהם ניתן לגלגל את האחריות למעשיהם ולמחדליהם, תוך שהנתבעים מנסים "להרוויח" את אגרת בית המשפט ולהתחמק מהודעה לצד ג'. לאור זאת טוענים הנתבעים כי דין הבקשה להימחק על הסף מאחר ואין היא מצביעה על קיומה של עילת תביעה כנגד עורכי הדין אברמזון.
עוד טוענים התובעים כי הבקשה אינה עומדת בתנאי תקנה 22 לתקנות סדר הדין האזרחי, מאחר ולתובעים אין ספק ממי הם זכאים לתבוע, ולא בתנאי תקנה 24, מאחר וגם אילו סברו התובעים כי עורכי הדין אברמזון אחראים לנזקם, זכותם של התובעים לתבוע בנפרד כל גורם שאחראי לנזק שנגרם להם.
לבסוף טוענים התובעים כי משמעות הבקשה היא פגיעה בזכות לחיסיון של התובעים בכל הנוגע לשירות המקצועי שניתן על ידי עורכי הדין אברמזון.
5.
בתשובתם לתגובת התובעים טוענים הנתבעים כי התנגדותם של התובעים לצרף לתביעה את עורכי הדין אברמזון מלמדת על חוסר תום ליבם בהגשת התביעה ועל כך שלא נגרמו להם נזקים כלשהם, שכן אדם אשר באמת ובתמים נגרמו לו נזקים כבדים עושה כל שביכולתו על מנת להיפרע מנזקיו מכל אחד ואחד אשר גרם להם.
עוד טוענים הנתבעים כי חרף טענת התובעים, לא פתוחה בפני
הם הדרך להגיש הודעה לצד שלישי כנגד עורכי הדין אברמזון, שכן הודעה לצד שלישי מותנית בקיומה של עילת תביעה, והואיל ועורכי הדין אברמזון אינם חבים לנתבעים חובה כלשהי בקשר עם האירועים נשוא התביעה אין בידי הנתבעים כל אפשרות לצרפם להליך במסגרת של הודעה לצד שלישי.
עוד לטענת הנתבעים, צירוף עורכי הדין אברמזון לא יגרום לכל שיהוי או הכבדה יוצאי דופן, שכן התביעה נמצאת בראשיתה ממש ואף אין מדובר בצירוף נתבעים רבים או רחוקים. הצירוף רק יסייע לבית המשפט לבחון ביעילות ובשלמות את האירועים שבמחלוקת.
לעניין הפגיעה בזכות התובעים לחיסיון טוענים הנתבעים כי ככל שקיים ממש בטענה זו, הרי היא יכולה להישמע מפיהם של עורכי הדין אברמזון בלבד.
6.
סמכות בית המשפט לצרף נתבעים לתביעה מוסדרת בתקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת כי "בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".
7.
מכוחה של תקנה 24 יכול גם נתבע לבקש את צירופו של נתבע נוסף (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 196 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995)). עם זאת, כבר נפסק כי רק במקרים נדירים ייענה בית המשפט לבקשה לצירוף נתבע נוסף בניגוד לדעת התובע, שכן "הכלל הוא, כי התובע בוחר בנתבע, ואין לכפות עליו לתבוע אדם שממנו אינו חפץ לדרוש סעד" (ע"א 543/59 מדינת ישראל נ' קיסלוג, פ"ד יד(2) 1165 (1960); ראו גם ת"א (מחוזי י-ם) 23012-04-10

american friends of meir panim
נ' זילברשלג
(פורסם במאגרים, 7.9.10)). כך גם נפסק בע"א (מחוזי ת"א) 2489/07 רובוגרופ ט.א.ק בע"מ נגד פוריה מערכות (1989) בע"מ (פורסם במאגרים, 8.8.07) אליו הפנו הנתבעים בטיעוניהם.
8.
לטענת הנתבעים, ככל שחב מי מעורכי הדין שעסקו בהסכם הרכישה בפיצוי התובעים, הרי אלו עורכי הדין אברמזון. טענה זו משמעותה כי הנתבעים כופרים בחבותם, ולשם בירורה אין צורך לצרף את עורכי הדין אברמזון כנתבעים, ולכל היותר יתכן שיהיה צורך להזמינם לעדות.
בנסיבות המקרה לא ניתן לומר שאם לא יצרף בית המשפט את השלישי וידון באחריותו לא יתאפשר לו "לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה", שכן ""השאלות הכרוכות בתובענה" פירושן, הפלוגתאות העולות מן התביעה כמו שהוגשו ("בתובענה"), ולא הפלוגתאות מתביעה אחרת שהתובע יכול היה להגישה" (זוסמן, עמוד 198; רע"א 10104/07 מדינת ישראל נ' אלדנפירי (פורסם במאגרים, 21.2.08)).
9.
גם הטענה העולה במשתמע מטענות הנתבעים, לפיה עורכי הדין אברמזון אחראים לנזק בנוסף לנתבעים ואם לא יצורפו עלולים הנתבעים לחוב במלוא הנזק, איננה יכולה להצדיק את הצירוף. התובעים רשאים לתבוע את האחראים לנזקם יחד או בנפרד, וכאמור רשאים הם שלא לתבוע כלל את מי שאינם מעוניינים לתבוע. כפי שנקבע בעניין קיסלוג הנ"ל, "אם היתה האחריות מאוחדת ונפרדת, והתובע בחר לתבוע אחד החייבים, טענתו של הנתבע שגם החייב השני אחראי, איננה טענה, ואין היא משמשת עילה לצירופו". תרופתו של נתבע הסבור כי ישנם אחראים נוספים לנזק בגינו נתבע היא באמצעות זכותו לחזור על המעוול הנוסף, אם באמצעות תביעה נפרדת ואם באמצעות הודעה לצד שלישי, בהתאם לסעיף 84(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] הקובע כי "כל מעוול החב על הנזק רשאי להיפרע דמי-השתתפות מכל מעוול אחר החב, או שאילו נתבע היה חב, על אותו נזק, אם כמעוול יחד ואם באופן אחר...".
10.
אני דוחה, אפוא, את הבקשה.
11.
הנתבעים ישלמו לתובעים הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪ בגין הבקשה.

ניתנה היום, כ' תשרי תשע"ב, 18 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 29111-05/10 דניאל מזרחי, אלכסנדרה מזרחי נ' אלי יוגב, זהבית כהן, יוסף ריכטר ואח' (פורסם ב-ֽ 18/10/2011)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים