פסקי דין על נציבות שירות המדינה | פסקי דין על יהונתן נעמתי

120/10 בד"מ     08/03/2011




בד"מ 120/10 נציבות שירות המדינה נ' יהונתן נעמתי




ב' באדר ב' התשע"א
8 במרץ 2011

בד. 2011-373
בד"מ 120/10
ת.ז: 059726133

בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

בפני
:
אורי כהן
- מ"מ אב בית הדין
-
יו"ר המותב

מר חנן אהרון
-
חבר המותב

גב' רחל פנצ'ר
-
חבר המותב
התובעת:

עו"ד חנאן נג'ארה – דואס

עו"ד תומר רוזנטל

הנאשם:
יהונתן נעמתי

ב"כ הנאשם:
עו"ד מאיר אבירם

נציג המשרד:
מר יוסי אביב

גזר – דין

1. הנאשם יהונתן נעמתי
, יליד 1966, אשר הועסק בתקופה הרלבנטית לתובענה בתפקיד של מפקח מכתבים רשומים במחלקת המיון של חברת הדואר בירושלים הורשע על ידינו ביום כו' באדר א' התשע"א – 2.3.11, על פי הודאתו ובמסגרתו של הסדר טיעון, בעבירות לפי סעיפים 17 (1), (2), (3), ו- (4) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג – 1963.

2. הנאשם הועמד לדין בגין החתמות כוזבות הדדיות של כרטיסי הנוכחות שלו ושל עובדים אחרים, וזאת במשך תקופה של כשנה החל משנת 2009.

3. הסדר הטיעון
בכפוף להודאתו באישום ובעבירות שיוחסו לו בתובענה, כמפורט בהכרעת הדין, הסכימו הצדדים על הסדר טיעון לעניין אמצעי המשמעת כדלקמן:
א. נזיפה חמורה.
ב. הפקעת משכורת קובעת אחת שתנוכה ב- 14 תשלומים שווים ורצופים.
ג. הורדה בדרגה אחת – התביעה עתרה להורדה בדרגה למשך שנה, וההגנה ביקשה שההורדה בדרגה תהא למשך חצי שנה בלבד.
ד. פסילה ממילוי תפקיד ניהולי – התביעה עתרה לפסילה למשך 3 שנים וההגנה ביקשה שהפסילה תהא לפרק זמן של שנה וחצי בלבד.
ה. העברה לתפקיד אחר – הנאשם יועבר לתפקיד אחר, עפ"י שיקול דעתה של
חברת הדואר, למשך שנה אחת שתחילתה ביום 3.1.11.

עוד הסכימו הצדדים כי אמצעי המשמעת לא יהיו חופפים: תחילה יורד הנאשם בדרגה, ולאחר תום תקופת ההורדה בדרגתו תחל הפקעת שכרו.

4. להלן טיעוני הצדדים לקבלת עמדותיהם אשר בהסדר הטיעון:
א. טיעוני התביעה
1) מעשיו של הנאשם חמורים. ביהמ"ש העליון עמד על החומרה הנעוצה בדיווחים כוזבים אודות שעות העבודה (ראה: עש"מ 10129/01 בעניין טליה גניש; ער"מ 5608/04 בעניין עובדיה סייג).

2) מדובר בעובד ותיק המועסק בחברת הדואר מזה 22 שנה. מצופה היה ממנו שינהג בהתאם להוראות התקשי"ר והנחיות חברת הדואר.

3) בגין מעשיו הושעה ולאחר מכן הועובר מתפקידו, והוא משמש כיום כממיין דואר.

4) עמדת התביעה באשר לאמצעי המשמעת מממשת את תכלית הדין המשמעתי שהיא הרתעתית ומניעתית (עש"מ 7111/02 בעניין אשואל; עש"מ 5282/98 בעניין כתב).

5) בצד חומרת מעשיו שקלה התביעה לקולא את הודאת הנאשם, את נסיבותיו האישיות ואת חוות הדעת החיובית אודות תפקודו בעבודה.

ב. עמדת המשרד
1) הנאשם מועסק בחברת הדואר מאז שנת 1988 (למעט תקופה של 3 חודשים במהלכן התפטר מעבודתו ושב אליה).

2) העובד מונה בשנת 2008 למפקח דברי דואר רשומים, וחוות הדעת עליו חיוביות.

3) בתיקו האישי נמצאו מספר תלונות בגין התנהגויות שונות, אלא שהנאשם לא הועמד לדין משמעתי וגם לא ננקט נגדו הליך פנימי כלשהוא. (היה רק מכתב נזיפה משנת 1988).

4) חברת הדואר מצטרפת לעמדת התביעה באשר לאמצעי המשמעת שיש להשית על הנאשם.

ג. טיעוני ההגנה
1) הנאשם מבין את הפסול שבמעשיו, הוא מקבל אחריות עליהם ומביע את חרטתו.

2) מעשיו של הנאשם מינוריים בהשוואה למעשים של עובדים אחרים בחברת הדואר, שאף הם הועמדו לדין בפני
נו בגין החתמות כוזבות אודות הנוכחות בעבודה.
הנאשם ביצע את מעשיו בפעמים ספורות בלבד.

3) הגם שתוארו של הנאשם הוא מפקח על דברי דואר רשום, הרי בפועל הוא עסק בעבודות פשוטות יותר.

4) אחריותו על עובדים אחרים הייתה קטנה.

5) ההגנה מבקשת להעביר הנאשם ממקום העבודה אליו שובץ, וזאת נוכח החשש שעובדים אחרים יתנכלו לו לאחר שאביו ששימש כיו"ר הועד במשך תקופה ארוכה ועבד באותו מקום, נחשף לרצון העובדים להדיחו.

6) הנאשם נשוי ואב לשלושה ילדים (שניים מהם חיילים). הוא מתגורר ביוקנעם, וביקש להקים בית בישוב קידר. הקפאת הבנייה בישוב זה נמשכה שנה וחצי, והערימה עליו קשיים.

7) רעייתו של הנאשם מועסקת כמטפלת בפעוטות בביתה. בני הזוג נושאים בנטל כלכלי כבד של החזרי משכתא ופרעון הלוואת.

8) הנאשם נפגע בתאונת דרכים בשנת 2001, בגינה אושפז במשך שישה חודשים ונזקק לניתוחים.

9) הנאשם סובל מאסתמה וממחלות אלרגיה כרונית. בנוסף – מלחמת לבנון השניה גרמה לו לחרדות. הוא מקבל טיפולים רפואיים ונזקק לתרופות שעלותן 400 ₪ לחודש.

ד. דבר הנאשם
1) מצטער על מעשיו ומתנצל עליהם בפני
בית הדין וחברת הדואר.

2) מבטיח שלמד הלקח הראוי ומעשיו לא יישנו.

5. לאחר שבאו בפני
נו טיעוני הצדדים שקלנו את השיקולים הבאים:
א. חומרת העבירות
הנאשם הורשע בגין החתמות הדדיות כוזבות של כרטיסי הנוכחות שלו ושל עובדים אחרים ביניהם העובד רם אבידן וזאת במשך תקופה של כשנה החל משנת 2009.

בית המשפט העליון עמד בפסיקתו על החומרה הנעוצה בעבירות של דיווחים כוזבים:

בעש"מ 6978/00 מאיר מוטיל נ' נציב שירות המדינה, פ"ד נד(4) 865 נפסק:
"דיווחים כאלה, תהיה לדיווחים אשר תהיה, פסולים בעיקר בשל שלוש סיבות: ראשית, משום שאינם דיווחי אמת, ואין צורך להסביר את הפסול שבחתימת עובד, ביודעין, על דיווח שאינו אמת. מבחינה זאת הם אינם מוסריים. שנית, משום שהם מפרים את ההוראות המחייבות. לכן הם בלתי-חוקיים. ושלישית, משום שהם משמשים את העובדים כדי לקבל מאוצר המדינה שכר שאינו מגיע להם."

בית המשפט שב והדגיש כי חומרת העבירה אינה נבחנת דווקא על פי הנזק הכספי שנגרם לקופת הציבור. כך פסקה כב' השופטת (כתוארה דאז) ביניש בעש"מ 10125/01 מדינת ישראל נגד גניש (ניתן ביום 11.3.2002):
"כבר נאמר לא אחת בפסיקתנו, כי עובד הציבור הוא נאמן הציבור. החומרה במעשים מן הסוג שבו הורשעה המשיבה, אינה נעוצה בהיזק הכספי ואף לא בחסר בממון בקופת המדינה, אלא במעילה באמון הכרוכה במעשים אלה. קשת המעשים הנכללים בעבירות של מעילה באמון היא מגוונת ומבטאת מידות חומרה שונות. היא כוללת עבירות חמורות כגניבה ממעביד, מעשי מרמה או זיוף וכן הפרת אמונים ואף מעשים שאינם פליליים במובהק, אשר היסוד של מעילה באמון הוא היסוד הדומיננטי בהם. בשל עוצמת הפיתוי והקלות בה ניתן להערים על המערכת בכל הנוגע לקבלת טובות הנאה שלא כדין, יש להקפיד על כך שאמצעי המשמעת שיוטלו על עובד שסטה מן השורה יהוו תגובה הולמת ומרתיעה."
(כן ראה: עש"מ 10250/01 ז'קלין מוכתרי נ' נציבות שירות המדינה
(ניתן ביום 10.2.2001); עש"מ 1804/01 מדינת ישראל נ' אלקריף (ניתן ביום 13.9.2001).
במעשיו יצר הנאשם בפני
חברת הדואר מצג שלא תאם את פני עבודתו ופני עבודתם של האחרים.

בעש"מ 5626/05 רחל אוחנה נ' מדינת ישראל – נציבות שירות המדינה
(ניתן ביום 14.3.2006) אמרה כב' השופטת פרוקצ'יה:
"קיומה של תרבות עבודה ושמירה קפדנית על הכללים והנוהל של התייצבות לעבודה והשקעה בפועל של שעות עבודה הנדרשות מעובד מדינה הם תנאי הכרחי לתפקוד נאות של השירות הציבורי. היעדרות מהעבודה שלא במסגרת חופשה, מחלה, השתלמות מקצועית או מטרה אחרת שאושרה על ידי הממונה, המתיישבת עם נוהליה ותכליותיה של המערכת הציבורית פוגעת בראש ובראשונה במערך הביצועי של שירות המדינה אשר נמצא לוקה בהעדר השקעת משאבים מספקת ביעדים שיש להשיגם. עבודה אינה יכולה להתבצע כראוי כאשר העובד אינו ממלא את תפקידו אלא עסוק בענייניו הוא. ומעבר לכך, יש בהיעדרות בלתי מאושרת מהעבודה כדי לפגוע פגיעה עמוקה במערך האימון הנדרש בין ציבור העובדים למעסיק הציבורי. אין כמו מצג שווא בדבר הימצאות בעבודה כאשר עובד נעדר ממנה, וקבלת שכר בעבור שעות עבודה שלא בוצעו כדי לפגוע באמינותו של השירות הציבורי בעיני הציבור, וכדי לשקף ניצול כספי ציבור למטרות זרות. קבלת תמורה כספית על ידי עובד בגין שעות עבודה אותן לא ביצע כאשר היה עסוק בענייניו הפרטיים כמוה כשליחת יד בכספי ציבור, ועל אחת כמה וכמה כאשר הדבר נעשה לאורך זמן כעניין של שיטה, המלווה בדיווחים כוזבים, לתופעה זו נילוות חומרה מיוחדת."

ב- ער"מ 5608/04 עירית חולון נ' עובדיה סייג (ניתן ע"י כבוד השופטת – כתוארה דאז- ביניש ביום 19.1.05: "בדרך כלל עבירת המשמעת של היעדרות מעבודה תוך החתמת כרטיס נוכחות שפרטיו כוזבים, נמנית עם עבירת המשמעת החמורות הפוגעות בסדרי העבודה, ומטעם זה בהליכים המשמעתיים נגזרו אמצעי משמעת חמורים (ראו: עש"מ 1/76 כהן נ' נציבות שירות המדינה
, פ"ד ל (3) 500; עש"מ 6978/06 מוטיל נ' נציב שירות המדינה, פ"ד נד (4) 865; עש"מ 5044/03 בליתי נ' נציבות שירות המדינה
(טרם פורסם)".

בבר"ש 9724/10 שאול אליתים נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 6.1.11) אמר כבוד השופט רובינשטיין:
"...שירות ציבורי צריך להקפיד הקפדת יתר על נקיונו, שכן עיני הציבור נשואות אליו לראות כיצד נוהגים שליחיו והאם יש ליתן בהם אמון. ראוי כי יצא הקול, שהמחיר על דיווחים כוזבים בשירות הציבורי הוא כבד".

ב. על נסיבותיו האישיות של הנאשם
1) הנאשם מועסק בחברת הדואר כ- 22 שנים, בשנת 2008 מונה למפקח דברי דואר רשומים וחוות הדעת עליו חיובית.

2) בתיקו האישי אומנם נמצאו תלונות שונות, אלא שאלה לא מצאו נתיבם להליך משמעתי חיצוני או פנימי (למעט נזיפה משנת 1988).

3) הנאשם נשוי אב לשלושה, נתון בבעיות כלכליות כבדות נוכח הקפאת הבנייה בביתו בישוב קידר אליו ביקש לעבור, ועקב נשיאתו בהחזרי הלוואות שונות שנטל לרבות תשלומי משכנתא.

4) הנאשם עבר תאונת דרכים קשה שהותירה בו נכות, ובנוסף זקוק לטיפולים רפואיים קבועים מחמת בעיות בריאות מהן הוא סובל.

ג. על תכלית אמצעי המשמעת
תכלית אמצעי המשמעת המושתים על הנאשם כפולה: מניעת פגיעה משמעותית בתפקודו של השירות הציבורי, בתדמיתו ובאמון הציבור בו מחד, והרתעת עובדים אחרים לבל ייכשלו במעשים דומים מנגד. על תכלית זו של אמצעי המשמעת עמד בית המשפט העליון בשורה של פסקי דין. ראה, למשל: עש"מ 356/96 פלוני נגד נש"מ, דינים עליון כרך מג 446; עש"מ 5574/00 אורי בנית נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 8.10.00); עש"מ 917/99 מדינת ישראל נגד עבדאללה חמזה פ"ד נג(3) 77; עש"מ 9433/07 מדינת ישראל נ' מרינה אבשלומוב (ניתן ביום 21.5.08).

עם זאת, בענישה המשמעתית לא נפקד מקומם של שיקולים אינדיבידואלים של הנאשם, ויש מקום להתחשב בכך במסגרת אמצעי המשמעת הנגזרים (ראה: עש"מ 222/07 יוסף אסדו נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 11.11.07; עש"מ 7635/05 שרתוק נ' נציבות שירות המדינה
, ניתן ביום 23.6.08).

יובהר כי הגם שרצון בית הדין להגיע לנקודת איזון עונשית כאמור, עלינו לתת את הדעת להלכה המנחה שהמשקל הראוי לייחס לנסיבות שבהן בוצעה העבירה הפלילית, וכן גם המשקל שיש לייחס לנסיבות האישיות של הנאשם פוחת בדין המשמעתי (נש"מ 5282/96 מדינת ישראל נגד כתב, פ"ד נב(3) 87, 93; עש"מ 4203/07 בוגייסקי נ' נציבות שירות המדינה
, ניתן ביום 24.6.07; עש"מ 5493/07 טליה ויינשטיין נ' מדינת ישראל – שירות התעסוקה, ניתן ביום 13.8.07; עש"מ 2165/08 יעל זיקרי נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 3.4.08); עש"מ 1110/08 מדינת ישראל נ' חאלד אבו ליל, ניתן ביום 22.4.09).

ד. על מידתם של אמצעי המשמעת
בבוא בית הדין לקבוע את אמצעי המשמעת אשר יושתו על הנאשם, עליו לשקול ולאזן בין אינטרסים שונים, כפי שנקבע בעש"מ 5917/07 נביל גרה נ' נציבות שירות המדינה
(ניתן ביום 19.8.07) ובער"מ 8372/05 גבריאל נ' עיריית תל-אביב-יפו (ניתן ביום 14.3.06):
"מידתיות אמצעי המשמעת הננקטים נגזרת מנסיבותיו המיוחדות של המקרה, מעוצמת חומרתה של העבירה, וממשקל הנסיבות האישיות לנאשם. בשיקלול הערכים הרלבנטיים, יש להגיע לנקודת איזון עונשין ראויה אשר תשלב בין האינטרס הציבורי ביישום ראוי של נורמות המשמעת בשירות הציבורי, בד בבד עם דאגה לגורלו של הפרט באופן שהענישה תהיה מידתית ותהיה תואמת את מכלול האינטרסים הראויים לאיזון".

6. עמדנו לעיל על חומרת מעשיו של הנאשם אשר החתים באופן כוזב את כרטיסי הנוכחות של עובדים אחרים שהועסקו עימו במחלקתו, בד בבד עם החתמת כרטיסו באופן הדדי ע"י אותם עובדים.
הגם שתפקידו של הנאשם אינו מצוי במידרג הגבוה של התפקידים בחברת הדואר, אין הדבר מקל על הפגם שבמעשיו ועל הדופי הטבוע בהם.
מנגד – נתנו דעתנו על מצוקתו הכלכלית הקשה של הנאשם כפי שבאה לידי ביטוי גם במסמכים שהוגשו לעיוננו, והחלטנו כי יש מקום להקל עימו לגבי משך הזמן בו יורד בדרגתו. אנו קובעים, לפיכך, שהנאשם יורד בדרגה אחת לפרק זמן של 8 חודשים.

7. סוף דבר
נוכח החלטתנו האמורה יוטלו על הנאשם, איפוא, אמצעי המשמעת הבאים:
א. נזיפה חמורה.
ב. הפקעת משכורת קובעת אחת שתשלום ב- 14 תשלומים שווים ורצופים.
ג. הורדה בדרגה אחת למשך 8 חודשים.
ד. פסילה למילוי תפקיד ניהולי בשירות המדינה ובחברת הדואר למשך שלוש שנים.
ה. העברה לתפקיד אחר, עפ"י שיקול דעתה של חברת הדואר, למשך שנה אחת שמועד תחילתה 3.1.11.

8. סדר ביצוע אמצעי המשמעת
הנאשם יורד תחילה בדרגה אחת למשך 8 חודשים. בתום אותה תקופה יופקע שכרו וישולם ב- 14 תשלומים כאמור לעיל.

גזר הדין ניתן ביום א' באדר ב' התשע"א 7 במרץ 2011, בהעדר הצדדים להם יועבר באחת מדרכי המסירה המקובלות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 30 יום, מהיום שיומצא גזר הדין לידי הצדדים.

(-)
(-)
(-)
_______________
________________
________________
אורי כהן

מ"מ אב בית הדין
חנן אהרון
רחל פנצ'ר
יו"ר המותב
חבר המותב
חברת המותב








בד"מ בית דין למשמעת של עובדי מדינה 120/10 נציבות שירות המדינה נ' יהונתן נעמתי (פורסם ב-ֽ 08/03/2011)