פסקי דין על אנטולי אומנסקי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

3065/09 בל     10/11/2011




בל 3065/09 אנטולי אומנסקי נ' המוסד לביטוח לאומי




בפני
השופט חיים ארמון




בפני
השופט חיים ארמון
נציג ציבור (עובדים): מר מוחמד אבו אחמד





בענין:
אנטולי אומנסקי



ע"י עו"ד יוסף בן משה
, מטעם הלשכה לסיוע משפטי
התובע






המוסד לביטוח לאומי


ע"י עו"ד לובנא תלחמי-סוידאן
הנתבע






פ
ס
ק

ד
י
ן


1.
התובע הגיש לנתבע הודעה על פגיעה בעבודה בטענה שאוטם שריר הלב שפקד את התובע ביום 6/3/08, הוא תוצאה של תאונת עבודה.

במכתבו מיום 2/12/08, דחה הנתבע את תביעתו של התובע, בטענה שלא הוכח קיומו של אירוע תאונתי שאירע תוך כדי ועקב העבודה שגרם להופעת האוטם, בטענה שהאוטם התפתח כתוצאה ממחלה טבעית ובטענה נוספת שאף אם היתה השפעה של העבודה, היא היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

כנגד דחיית התביעה על ידי הנתבע, הגיש התובע את התובענה שבפני
נו.

2.
בין הצדדים היתה מחלוקת עובדתית בשאלת קיומו של "ארוע חריג" בעבודתו של התובע סמוך לפני האוטם, ולפיכך - הוגשו תצהירי עדות ראשית והתיק נקבע להוכחות.

מספר הערות בענין קביעת העובדות

3.
בטרם נפרט את העובדות שאותן אנו קובעים, ברצוננו להעיר מספר הערות במטרה להבהיר את שיקולינו בקביעת העובדות, כפי שקבענו אותן בהחלטתנו מיום 16/3/11.

4.
טענת התובע על כך שהיה ארוע חריג בעבודתו בטרם בוא האוטם, מורכבת מגרסתו על צרוף שני עניינים; תקלות שהיו במחרטות שהתובע אמור לתחזק אותן ובעיות ברישום שעות עבודתו של התובע. שני עניינים אלה, הצטרפו - לטענת התובע - ביום 6/3/08, והביאו לכך שהתובע התרגז התרגזות חריגה.


הנתבע מבקש לדחות את גרסת התובע, הן בשל העדר אזכור לארועים חריגים ברישום האנמנזה בבית החולים, והן בשל סתירות בין גרסאות שונות שהתובע מסר.


לדעתנו, אכן משקל גרסתו של התובע אמור להיות מופחת במידה מסויימת בשל העדר אזכור לארוע חריג כלשהו בעבודה ברישום האנמנזה ואכן יש סתירות פנימיות מסויימות בגרסת התובע, אלא שאין בכך כדי להצדיק את דחייתה המוחלטת של גרסת התובע. גרסתו של התובע, בכללותה - מקובלת עלינו. בסעיפים 5-7 להלן נתייחס לחלק מטענות הנתבע כנגד גרסת התובע.

5.
כאמור לעיל, במסמכי בית החולים, ואף שהתובע היה בהכרה כשהגיע לבית החולים, לא נרשם מפיו מאומה על כך שתחושתו הרעה החלה בעקבות התרגזות חריגה בעבודה. אמנם, כאמור, יש בכך כדי להפחית במידת מה את המשקל הראייתי של גרסת התובע, אך לא באופן מכריע. הארועים החריגים שהתובע טוען להם, אינם כאלה שלא ניתן להבין אפשרות שהם לא הוזכרו בבית החולים. מדובר בעניינים שלא היו ראשוניים בעבודתו (תמיד היו תקלות במחרטות, ולא אחת היו גם בעיות ברישום שעות עבודתו של התובע). לפיכך, ניתן להבין גם מצב שהתובע לא מצא לנכון להזכיר זאת בעת שהגיע לבית החולים.

6.
גרסתו של התובע בדבר תדירות הבעיות שהיו ברישומי שעות העבודה שלו, לא היתה עקבית. בהודעתו לחוקר הנתבע מסר התובע כי מדובר בענין תדיר. בעדותו, ציין התובע תחילה שמדובר בפעם ראשונה שקרתה תקלה כזו שלא נרשמו הן שעות עבודה והן ימי עבודה, ולאחר מכן הוא שינה במשהו את גרסתו והסביר שההבדל בין הדו"ח שנמסר לו ביום 6/3/08 לבין דו"חות קודמים היה בכמות החוסרים שהיו בו. בשל חוסר העקביות בגרסת התובע בענין זה, אין אנו מקבלים את גרסתו על כך שכביכול היתה זו פעם ראשונה שבה היתה תקלה מסוג זה ברישום שעות עבודתו. עם זאת, ראוי לזכור שמדובר בדו"ח חודשי, כך שגם אם תמיד יש בו בעיות, מדובר על ענין שמתרחש אחת לחודש. בנוסף, הטענה בדבר הכמות החריגה של הטעויות בדו"ח של אותו יום, הוזכרה כבר בכתב התביעה המתוקן ובתצהיר, כך שניתן לקבל אותה, למרות שלאחר מכן היה התובע בלתי עקבי בגרסתו.

7.
טענת ב"כ הנתבעת על כך שבהודעה לחוקר הנתבע ובטופס התביעה מוזכרת רק תקלה במחרטה אחת ואילו במקומות אחרים התובע טוען לרצף של תקלות במספר מחרטות, אכן נכונה, אך אנו סבורים שההסבר לכך מתברר מהעובדה שבעוד שהתקלות במרבית המחרטות היו תקלות שגרתיות, הרי שבאחת מהן - היתה תקלה חמורה יותר, שהיא זו שהביאה גם לחששו של התובע שמא יבולע לו בגין אותה תקלה. על כן, אין לתמוה על התובע שכאשר הוא לא מסר פירוט מלא של ההתרחשויות ביום 6/3/08, הוא הסתפק באזכור התקלה החמורה יותר, שהיתה יוצאת דופן.

8.
בשל האמור לעיל, הבענו בהחלטתנו מיום 16/3/11 את דעתנו על כך שנכון לקבל, בכללותה, את גרסת התובע, אף שמקובלת עלינו טענת ב"כ הנתבע שלא בכל הפרמטרים היא היתה עקבית (ואכן - חלק מגרסת התובע לא התקבלה על ידינו).


אלה העובדות

9.
התובע, יליד שנת 1956, הוא חרט
cnc
.

עבודתו הרגילה של התובע

10.
התובע עבד במקצועו זה, החל משנת 1995, במפעל "מעד", מפעל לעבודות מתכת.

11.
בעבודתו, התובע עובד על 6 או 7 מחרטות
cnc
. בשנת 2008, אחת ממחרטות אלה היתה חדשה, והתובע ידע שמדובר במחרטה יקרה.

12.
באופן תדיר היו תקלות במחרטות. בדרך כלל מדובר על תקלות שגרתיות שתיקונן נמשך מספר דקות. חלק מהתקלות תוקנו על ידי התובע, וחלק אחר - על ידי עובד אחר במפעל, חנא, שתפקידו היה "לכוונן" את המחרטות. התובע נהג לתקן את התקלות הפשוטות יותר, ואילו חנא - את התקלות המסובכות יותר (למעט במקרים שבהם התובע עובד במשמרת לילה, שאז התובע מתקן גם את התקלות המסובכות יותר, אלא אם הוא אינו מצליח בכך).

13.
קשה היה לנו לקבוע במדוייק את תדירות התרחשות התקלות במחרטות. עם זאת, מעדות התובע נראה כי התדירות של תקלה בכלל המחרטות היא תדירות נמוכה מאשר אחת ליום. מכאן, שבממוצע, תדירות התרחשות תקלה בכל מחרטה, היתה נמוכה מאשר אחת לשבוע. בנוסף, ניתן לקבוע שבמחרטה החדשה, היקרה, התדירות היתה נמוכה יותר מאשר הממוצע במחרטות האחרות.

14.
מדי תחילת חודש, יצא במפעל "מעד" דו"ח נוכחות שהיה אמור לשקף את ימי עבודתו של התובע ואת שעות עבודתו בחודש הקודם. התובע היה אמור לעבור על דו"ח, לאמת אותו או לתקן בו תיקונים, אם הדבר נדרש.


באופן תדיר, היו בעיות בדו"חות הנוכחות שהועברו לבדיקת התובע. היו חסרות מספר שעות או היו חסרים אף מספר ימי עבודה.


התובע היה מתקן את הדו"ח בכתב יד, ומעביר את זה אל המזכירה במפעל, לשם הכנת תלוש המשכורת של התובע.

ארועי יום 6/3/08

15.
ביום 6/3/08, החל התובע את עבודתו כרגיל, בשעות הבוקר. בתחילת יום העבודה, עבד התובע כרגיל והמחרטות פעלו באופן תקין.

16.
בערך בשעה 10:00 קיבל התובע את דו"ח הנוכחות לחודש פברואר 2008. עיון בדו"ח לימד את התובע כי מדובר בדו"ח שגוי לחלוטין, אשר חלק ניכר מימי עבודת התובע בחודש פברואר, כלל לא נרשמו בו.

התובע רגז על כך, והחל למלא בכתב יד את הפרטים שהיו חסרים בדו"ח (פרטים רבים, כאמור). תוך כדי המילוי בכתב יד, המשיך התובע לפקח על המחרטות, הוא הביט בנורות הבקרה שלהן, והיה קשוב לשמוע אם יש צלצולי אזעקה המעידים על תקלה.


בערך בשעה 10:30, החזיר התובע את הדו"ח המתוקן אל מזכירת המפעל, אך הוא היה עדיין כעוס בשל העובדה שהדו"ח היה שגוי באופן שחסרו ממנו ימי עבודה לא מועטים.

17.
בהמשך העבודה, בזמן שהתובע היה עדיין מרוגז בשל דו"ח הנוכחות, ארעה תקלה באחת המחרטות. היה בה שבר בסכין החריטה. התובע החל לתקן את המחרטה.

בעוד התובע היה עסוק בתיקון המחרטה האמורה, ארעה תקלה במחרטה אחרת. ההברגה בה נשברה.

התובע סיים את התיקון במחרטה הראשונה ופנה לתקן את המחרטה השניה.

בעוד התובע היה עסוק בתיקון המחרטה השניה, ארעה תקלה במחרטה שלישית; בה נשברו
המקדח והן ההברגה. התובע הזעיק את חנא שיבוא לסייע לו בתיקון המחרטה השלישית (אחד מהם החליף את המקדח, והשני - את ההברגה).

בעוד חנא והתובע היו עסוקים בתיקון המחרטה השלישית, התברר לתובע ולחנא ששוב ארעה תקלה במחרטה הראשונה שהתקלקלה באותו יום; הפעם התקלקל רכיב אחר, רכיב ההזנה של החומר. התובע שב אל המחרטה האמורה, ורצה לתקן אותה, אך אז נשמעה אזעקה שבישרה על תקלה במחרטה החדשה, היקרה.


התובע הלך לבדוק את המחרטה החדשה, והתברר לו שהתקלה שם רצינית ביותר, שכל החלק הפנימי שלה נפגע. התובע חשש שמא הממונים עליו יבואו עמו בטרוניה על אותה תקלה, שלדעת התובע (וגם לדעת חנא) כלל לא היתה צפויה להתרחש.


התוצאה היתה שלתחושות הכעס והלחץ שהתובע חש הן בשל מספר השגיאות בדו"ח הנוכחות והן בשל התקלות התכופות במחרטות, נוספה עתה גם תחושת החשש שמא יבולע לתובע בשל התקלה המפתיעה והחמורה במחרטה
החדשה והיקרה.

18.
התובע היה עצבני מאד, והחל לחוש ברע. בסביבות השעה 12:30 התחיל התובע להרגיש מחנק בגרון, חוסר אויר ולחצים באזור החזה. התובע יצא החוצה, כדי להתאוורר ולנשום קצת אויר, אך המשיך לחוש ברע. העובדים האחרים שהבחינו במצבו של התובע, קראו למנהל. המנהל, שהוא רופא בהכשרתו, הבין שמצבו של התובע מצריך הפניה דחופה לבית חולים, והזעיק אמבולנס.

התובע הובהל בניידת טיפול נמרץ לבית החולים "העמק" בעפולה.

19.
בבית החולים אובחן התובע כמי שסובל מאוטם בשריר הלב. התובע אושפז בבית החולים. במהלך אשפוזו עבר התובע צנתור, שבמהלכו הושם "סטנט" באחד העורקים. התובע שוחרר מבית החולים ביום 10/3/08

20.
בשל מצב לבו, התובע לא היה מסוגל לעבודתו, ואף לא לעבודה מתאימה אחרת, החל מיום 7/3/08 ולפחות עד יום 31/3/08.

21.
התובע לא נהג לעשן ולא נהג לשתות משקאות חריפים.


אירוע חריג

22.

הלכה פסוקה היא כי לשם הכרה במקרה כגון זה שארע לתובע, יש להוכיח שהיה בעבודתו של התובע משום "ארוע חריג", שאליו ניתן לקשור - לפחות לכאורה - את בואו של הארוע במועד שבא.

23.
בהחלטתנו מיום 16/3/11 הבענו את דעתנו, על כך שרצף הארועים שהיה ביום 6/3/08, כמתואר לעיל, הצדיק את הקביעה שבאותו יום היה לתובע "ארוע חריג" בעבודתו.

גם אם אחת לחודש קיבל התובע דו"ח נוכחות שגוי, לא היה מדובר במספר שגיאות רב כפי שהיה ביום 6/3/08.

גם אם בממוצע אחת ליום התקלקלה מחרטה אחת, לא היה מצב שגרתי שבו במהלך כשעה אחת יתרחשו 5 תקלות בזו אחר זו, ב-4 מחרטות, שאחת מהן חדשה ויקרה, אשר התובע חשש שמא יואשם באחריות להתרחשות התקלה בה.

צרופם של ארועים אלה, היה בבחינת "ארוע חריג".

24.
משמצאנו שהיה ארוע חריג סמוך לבוא האוטם, היה עלינו לדון במחלוקת הרפואית שבין הצדדים. בענין זה, היה עלינו למנות מומחה-יועץ רפואי מטעמנו.


המומחה

25.
בהחלטה מיום 2/8/11, שניתנה לאחר שהושלמו הליכי המצאת החומר הרפואי לבית הדין, מונה פרופ' צבי שלזינגר לשמש מומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין בתובענה זו (פרופ' שלזינגר ייקרא להלן: "המומחה"). הופנו אל המומחה שאלות בענין הקשר הסיבתי בין הארועים החריגים בעבודתו של התובע ביום 6/3/08, לבין מצב לבו.

26.
המומחה נתן את חוות דעתו.

27.
מחוות דעתו של המומחה עולה כי דעתו היא שהתובע לקה באוטם חריף בדופן התחתונה של הלב. אצל התובע, היתה תשתית חולנית בכלי הדם הכליליים, והיא זו שאיפשרה את היווצרותו של האוטם. היו לתובע גורמי סיכון (יתר לחץ דם, רמה גבוהה של שומנים בדם ועישון עד שנת 2000). אולם, בהתחשב בסמיכות הזמנים בין קרות הארועים החריגים לבין מועד הופעת האוטם, ניתן להניח שיש קשר סיבתי בין אותם ארועים חריגים לבין הופעת האוטם. אמנם, התובע היה מועד ללקות באוטם בכל עת, אך התפתחותו של האוטם דווקא ביום 6/3/08, היתה בשל הדומיננטיות של הארועים החריגים שהיו בעבודה באותו יום.

28.
הצדדים לא ניצלו את ההזדמנות לבקש להפנות אל המומחה שאלות הבהרה.

29.
חוות דעתו של המומחה סבירה ומנומקת. היא מבוססת על העובדות שקבענו, על הידע הרפואי של המומחה ועל החומר הרפואי שהיה בפני
ו. בנסיבות אלה - אנו מאמצים אותה.


גורל התביעה

30.
לאחר שחוות דעתו של המומחה הועברה אל הצדדים, ובהעדר בקשה להפניית שאלות הבהרה, היו הצדדים זכאים להשלים בכתב את טיעוניהם. הנתבע ביקש שהות כדי לבחון את עמדתו, ובסופו של דבר הודיע כי נוכח חוות דעתו של המומחה, הנתבע מסכים לקבלת התביעה.

31.
הן בשל אימוץ חוות דעתו של המומחה והן בשל השינוי בעמדת הנתבע, אנו מקבלים את התביעה ומצהירים כי ביום 6/3/08 נפגע התובע פגיעה בעבודה, בכך שעקב ארועים חריגים בעבודתו, התפתח אצלו מצב של אוטם בדופן התחתונה של הלב.

32.
מאחר שהתובע היה מיוצג על ידי עו"ד מטעם הלשכה לסיוע משפטי, אין אנו רואים טעם לפסוק לזכותו הוצאות משפט.


ניתן היום,
י"ג בחשון תשע"ב, 10 בנובמבר 2011, בהעדר הצדדים.


מוחמד אבו-אחמד, נציג ציבור

חיים ארמון
, שופט








בל בית דין אזורי לעבודה 3065/09 אנטולי אומנסקי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 10/11/2011)