פסקי דין על חוסאם אבו עיד | פסקי דין על אולפת אבו עיד | פסקי דין על רשות הפיתוח באמצעות מינהל מקרקעי ישראל

55903-10/10 א     13/11/2011




א 55903-10/10 חוסאם אבו עיד, אולפת אבו עיד נ' רשות הפיתוח באמצעות מינהל מקרקעי ישראל








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בנצרת




ת"א 55903-10-10 מינהל מקרקעי ישראל נ' אבו עיד ואח'

תיק חיצוני:


בקשה מס'
2

בפני

כב' הרשמת
אוסילה אבו-אסעד


מבקשים

1. חוסאם אבו עיד

2. אולפת אבו עיד


נגד


משיבה

רשות הפיתוח באמצעות מינהל מקרקעי ישראל


החלטה


מונחת בפני
בקשת המבקשים לביטול פסק הדין שניתן כנגדם, בהעדר הגנה, ביום 21.2.11.

במסגרת פסק הדין חוייבו המבקשים, בין היתר ובעיקר, לסלק את ידם מנכס המקרקעין המצוי בבעלות המשיבה ולמוסרו לידי זו כשהוא פנוי מכל אדם וחפץ ולרבות לאחר
הריסת כל המבונים עליו.

כאמור,

פסק דין
ניתן בהעדר הגנה על יסוד בקשה למתן

פסק דין
הנסמכת על שני אישורי מסירה המשקפים לכאורה מסירת כתב התביעה וההזמנה לדין למבקשים ו/או מי מטעמם. זהותו המדוייקת של
מקבל כתב התביעה וההזמנה לדין, מטעמם של המבקשים, אינה מפורטת באישורי המסירה ובמקום המיועד לחתימת 'המקבל' נחזית חתימה המציינת את שמו הפרטי של המבקש מס' 1 ("חוסאם").

השוואת החתימה הנ"ל עם חתימת המבקש בתצהירו התומך בבקשה לביטול פסק הדין, מגלה שוני רב בין החתימות ואי התאמתן האחת לשניה.

במסגרת בקשתם לביטול פסק הדין טענו המבקשים כי כתב התביעה לא נמסר לידיהם מעולם וכי מטעם זה הם לא התגוננו כנגד התביעה.

לגופם של דברים, טענו המבקשים כי הנכס נשוא התובענה נרכש על ידיהם כדין לאחר זכייה במכרז וכי תמורתו שולמה למשיב. דמי הפיתוח בגין הנכס, לעומת זאת, טרם שולמו אך הדבר נבע מהבטחות שניתנו למבקשים על ידי ראש המועצה שבתחום שיפוטה מצוי הנכס, לביטול דמי הפיתוח ולכל הפחות להפחתתם. בהמשך לאותן ההבטחות החלה חליפת מכתבים בין המבקשים ו/או ראש המועצה לבין המשיבה. נכון למועד הגשת הבקשה ההתכתבות האמורה טרם השיגה את מטרתה ודמי הפיתוח טרם בוטלו.
במהלך חקירתו הנגדית, טען המבקש כי הוא נכון ומזומן היום לשלם את דמי הפיתוח לו רק המשיבה היתה מסכימה לקבלם.

דיון בבקשה התקיים בפני
היום ובמסגרתו נחקר המבקש על תצהירו.

במהלך חקירתו הנגדית לא נשאל המבקש ולו שאלה אחת לעניין הטענה לאי קבלת כתב התביעה וההזמנה לדין. מדברי המבקש ומדברי בא כוחו במהלך הדיון היום, ניתן להבין כי נבצר מן המבקשים 'להתעמת' עם אישורי המסירה מן הסיבה הפשוטה לפיה האישורים לא נמצאו בתיק בית המשפט בעת שהמבקש סר למזכירות בית המשפט וביקש לצלם את התיק על תכולתו.

בדיקה שנערכה על ידי גילתה אכן כי אישורי המסירה לא נסרקו. עיון באלה התאפשר רק לאחר שב"כ
המשיבה הואיל להגיש את האישורים המקוריים
שתוייקו בתיקו, לעיון בית המשפט וביקש סריקתם בשנית לתיק.

בנסיבות העניין כאשר טענת המבקשים לעניין אי קבלת כתב התביעה וההזמנה לדין בצירוף הסבריהם לעניין אי ציון כתובתם המדוייקת באישורים וקיומם של
אנשים נוספים בכפר מגוריהם (ואדי חמאם), העונים על אותו שם של המבקש, לא הופרכו כל עיקר, נראה כי ניתן לקבוע כי פסק הדין שניתן בהיסמך על אותם האישורים הינו פגום ודינו להתבטל, וכי בידי המבקשים עלה לקעקע את חזקת תקינות המסירה שבוצעה על ידי דואר ישראל.

בנסיבות העניין, ואף בהתעלם מסיכויי ההגנה כנגד התביעה (שבמאמר מוסגר יצויין כי בשלב זה לא ניתן לקבוע כי משוללים הם כל יסוד),
ובסעדים הקשים שאושרו במסגרת פסק הדין, כאמור, נראה כי הצדק מחייב ביטול פסק הדין.

על כן, הריני מורה על ביטול פסק הדין.

המבקשים יפעלו להגשת כתב ההגנה מטעמם וזאת תוך 30 ימים ממועד קבלת עותק החלטתי זו.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.




ניתנה היום, ט"ז חשון תשע"ב, 13 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 55903-10/10 חוסאם אבו עיד, אולפת אבו עיד נ' רשות הפיתוח באמצעות מינהל מקרקעי ישראל (פורסם ב-ֽ 13/11/2011)