פסקי דין על ויקטור צמח | פסקי דין על מדינת ישראל | פסקי דין על איציק רוכברגר | פסקי דין על גיל גורדון ואח' |

36545-09/11 עא     15/11/2011




עא 36545-09/11 ויקטור צמח נ' מדינת ישראל, איציק רוכברגר, גיל גורדון ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



ע"א 36545-09-11 צמח נ' מדינת ישראל
ואח'

תיק חיצוני
:



מספר בקשה:
1

בפני

הרשמת - כב' השופטת
אסתר נחליאלי חיאט


מבקש

ויקטור צמח


נגד


משיבים

1. מדינת ישראל
2. איציק רוכברגר
3. גיל גורדון
4. עיריית רמת השרון



החלטה

1.
בפני
בקשת המבקש לפטור אותו מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון בגין הערעור דנא.

2.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות ובתשובה מצאתי לדחות את הבקשה הן לעניין תשלום האגרה והן לעניין הפקדת הערבון.

3.
ראשית, לעניין האגרה.
תקנה 14(ג) לתקנות בתי משפט (אגרות), תשס"ז-2007 קובעת כי:
הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה".

מכאן, שבהתאם לתקנות יהיה בעל דין זכאי לפטור מאגרה ככל שיוכיח שני תנאים מצטברים, האחד - הוכחת העדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה; השני – כי ההליך נשוא בקשת הפטור מאגרה מגלה עילת תביעה.


בהתאם להלכה על מי שטוען שהוא נעדר יכולת לשלם אגרה לפרוש בפני
בית המשפט תמונה שלמה אשר למצבו הכלכלי כדי לשכנע בטענה שאינו יכול לעמוד בתשלום האגרה.
כך נאמר בע"א 229/89 חיים מצא נ. ציפורה מצא ואח'
, כי "בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה חייב להוכיח כי חסר יכולת הוא לשלם את האגרה הקבועה. נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על בעל הדין המבקש. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי... בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד"; כך בש"א 6669/94 מגרפטה נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ או בש"א 7664/99 סופר נ. סופר ועוד שורה ארוכה מאוד של החלטות שמכנה משותף להם – פרישת תמונה מלאה שיהיה בה להצביע על חוסר יכולת כלכלית.

אדגיש כי פתיחת כל הליך משפטי מחייבת תשלום אגרה וכל בקשה לחרוג מכלל זה מחייבת בחינה ושקילה של כל הנתונים הרלבנטיים ואין לאפשר מתן פטור אלא אם מתמלאים התנאים המלאים וכן כי בית משפט משוכנע בהצדק למתן הפטור.

כך לאחרונה (11.5.11) אמר כבוד השופט ג'ובראן בבשג"ץ 3320/11 ד"ר מעוז נ. הנהלת בתית המשפט:

"
נראה כי במקרה דנן חשוב לחזור ולהדגיש מושכלות יסוד של מערכת המשפט. הליכים משפטיים עולים כסף. ניהול ההליך המשפטי מטיל עלויות הן על בעל הדין שפתח את ההליך והן על מערכת בתי המשפט, קרי, הקופה הציבורית, והצד שכנגד. "בעוד שבין בעלי-הדין ובין עצמם מהווה תוצאת ההליך בסיס לחיוב הצד המפסיד בהוצאות הצד הזוכה, הרי שהשירות הניתן על-ידי המדינה – בקיומה של מערכת בתי-משפט – כרוך באגרה שפותח ההליך צריך לשלמה. מטיבו מהווה החיוב באגרה קשר בין השירות הניתן ובין החיוב של משלם האגרה"...
...אגרת בית משפט מגלמת סכום שנדרש יוזם ההליך לשלם לידי המדינה, לא כתמחור מלא של ההתדיינות, אלא כהשתתפות שלו בחלק מן העלות של ההליך המשפטי וכנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט..." (ההדגש אינו במקור –א.נ.ח).

4.
המבקש טוען כי הוא בן 72, חסר כל, ללא נכסים וללא הכנסה. עוד נטען, כי המבקש חייב כספים לאחרים וכי הוא מתקיים מקצבה בסך של 1,100 ₪
המשולמת לו על ידי המוסד לביטוח לאומי, מגמילות חסדים ומהלוואות שהוא מקבל. לטענת המבקש, אשתו וילדיו נטשו אותו, אין לו בית והוא מתגורר אצל מכרים ולעיתים "ברחוב על הספסל". בתצהיר המבקש צוין כי בעבר היה המבקש בעלים של נכסים ברמת השרון (2 חנויות) אך הנכסים עוקלו על ידי כונס הנכסים מטעם המשיבה 4. כן נטען כי סיכויי הערעור טובים וכי הלשכה לסיוע משפטי קבעה כי המבקש עומד בקריטריונים לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה אך אין באפשרותה לסייע למבקש נוכח הימצאות באי כוחה בחופשת הפגרה ומשום כך הוגשה הבקשה דנא ללא סיוע של עורך דין.

המבקש מוסיף כי המצב הבריאותי שלו וגם של אשתו לא טוב.

5.
המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענים שמדובר ב"תובע סידרתי" המנהל הליכי סרק נגדם משך שנים וגורם להם נטל כספי לא מבוטל המאלץ אותם לשאת בהוצאות משפטיות ניכרות. עוד נטען כי המבקש עושה שימוש לרעה בהליכי בית משפט ובמשך שנים מציף את בית המשפט בבקשות דומות לבקשה דנא בחוסר תם לב. המשיבים מוסיפים כי המבקש לא הוכיח היעדר יכולת כלכלית וכי הוא מסתיר מבית המשפט שרק לאחרונה קיבל סך של 8,000 ₪ מלשכת ההוצל"פ ושעל פי החלטת ראש ההוצל"פ הוא יהיה זכאי להכנסה חודשית של 4,500 ₪ מתוך דמי השכירות שישולמו בגין השכרת הנכס נשוא המחלוקת. עוד נטען כי במסגרת הליכים אחרים שמנהל המבקש (ת.א 9250-04-11) הגיש בקשה לפטור מאגרה שנדחתה ועקב כך שילם רק לאחרונה את סכום האגרה, עובדה שיש בה להעיד על יכולתו הכלכלית של המבקש לשאת בתשלום האגרה.

5.
כאמור, לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי לדחות את הבקשה.

הגם שקראתי את טענות המבקש ביחס למצבו הכלכלי הנטען ועיינתי במסמכים שצירף המבקש לבקשתו, לא מצאתי כי המבקש פרש בפני
בית המשפט תמונה מלאה בדבר מצבו הכלכלי וממילא לא הוכיח מצב כלכלי כזה המצדיק מתן פטור מתשלום אגרה. המבקש אמנם צירף מסמכים שונים לבקשתו אלא שחלקם לא עדכניים למועד הגשת הבקשה ואחרים עניינם הליכים קודמים שהתנהלו בין הצדדים והחלטות שניתנו במסגרת אותם הליכים – מסמכים אלה אינם מעידים על מצב כלכלי עדכני. בנוסף, גם פירוט חובות המבקש במסגרת תיקי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו וצילומי השיקים שקיבל מגמילות חסדים אין בהם כדי להעיד על מצב כלכלי קשה. זאת ועוד, עיון בנספחי תגובת המשיבים מלמד כי אכן הונפקו למבקש המחאות ע"ס 8,000 ₪ וכי במסגרת החלטת רשמת ההוצאה לפועל מיום 21.4.11 נקבע שמתוך דמי השכירות העתידיים שיתקבלו מהשכרת הנכס ישולם למבקש סך של 4,500 ₪ מידי חודש באמצעות הגזברות. כמו כן מעיון בהחלטת בית המשפט קמא מיום 27.7.11 (ת.א 9250-04-11) עולה שהמבקש אישר שבבעלותו 10% מהון המניות של החברה שם – ואלה מעיים לטעמי גם על כך שהמבקש לא פרש תמונה מלאה וגם כי אין הוא חסר הכנסה כמתואר בבקשתו.
לזאת אוסיף, שהמבקש אמנם ציין כי גייס תרומות מגמילות חסדים ומבני משפחה לשם מימון מחייתו אלא שלא ציין אילו מאמצים, אם בכלל, עשה לשם גיוס סכום האגרה שעליו להפקיד – ויודגש כי מדובר בסכום של 1,317 ₪ (לפי בירור עם המזכירות).
אני גם רואה לציין שהעובדה שלמבקש ניתן בעבר פטור מתשלום אגרה במסגרת הליך כזה או אחר אינה אלא ראיה לכאורה לחוסר יכולתו לשלם אגרה אך אין היא ראייה כשלעצמה שעל בסיסה יש להעניק פטור אוטומטי מתשלום אגרה, ועל המבקש לעמוד בתנאים שפורטו לעיל.

סיכומו של דבר, לא שוכנעתי כי מצבו הכלכלי של המבקש הוא כזה שאינו מאפשר לו לשלם את סכום האגרה בסך 1,317 ₪.
לזאת אוסיף, כי מעיון בהחלטת בית המשפט קמא עליה מערער המבקש כמו גם בהודעת הערעור, מבלי לקבוע מסמרות בעניין, לא שוכנעתי שהודעת הערעור מגלה עילה כזו המצדיקה מתן פטור ו'שחרור' המבקש מחובת התשלום 'בגין ניהול ההליך' שכן החלטת בית המשפט קמא התבססה על מספר עילות חלופיות לסילוק התביעה על הסף כשכל אחת לעצמה מביאה לאותה ובהודעת הערעור לא הונחה תשתית משפטית המערערת את העילות על פיהן ניתנה החלטת בית המשפט קמא.
לציין, כי מקובלת עלי טענת המשיבה 1 בתגובתה לפיה אגרות בית המשפט הן חלק מהכנסות המדינה בגין השירות שהמדינה מעניקה בקשר עם הליכים משפטיים ומן הראוי שרציונאל זה ייושם ויעמוד גם לנגד עיניו של המבקש שאינו ממעט בניהול הליכים משפטיים במשך השנים.

נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה למתן פטור מתשלום אגרה.
המבקש ישלם את האגרה תוך 30 ימים שאם לא כן, תמחק התביעה; לא ישלחו הודעות או התראות נוספות.

6.
באשר לבקשה לפטור מהפקדת ערבון.
הטעמים המנויים לעיל בגינם נדחתה בקשת המבקש למתן פטור מתשלום אגרה יפים גם לעניין פטור מהפקדת ערבון.
על המבקש בבקשה לפטור מהפקדת ערבון מוטל הנטל להניח תשתית עובדתית המצדיקה את חשיפת המשיב בפני
הסיכון כי לא יוכל לגבות את הוצאותיו ככל שתפסקנה לטובתו.

לצורך מתן פטור כאמור, על המבקש לפרוש בפני
בית המשפט תמונה מלאה בדבר מצבו הכלכלי, ובכלל זה עליו להציג דפי חשבון בנק, אסמכתאות מעודכנות בדבר הכנסותיו, עליו לפרט את רכושו ולהוכיח כי אין באפשרותו לגייס מקרוביו את הממון הנדרש.

כפי שפורט לעיל, המבקש לא הוכיח היעדר יכולת כלכלית ובוודאי לא כזו המצדיקה חשיפת המשיבים לסיכון שככל שיידחה הערעור לא יוכלו לגבות הוצאותיהם.
זאת ועוד, כמפורט לעיל ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, לא שוכנעתי שסיכויי הערעור גבוהים ומשכך המבקש לא עמד בתנאי השני הנדרש בבקשות מסוג זה, קרי, הוכחת סיכויי הצלחה בהליך הערעור (רע"א 140/06 אמיקו טורס בע"מ נ.
אבדר הסעות והשקעות בע"מ, פ"ד מד (2) 383).

סיכומו של דבר, בקשת המבקש לפטור מהפקדת ערבון נדחית.
המבקש יפקיד את הערבון תוך 30 ימים שאם לא כן, יירשם הערעור לדחייה ללא משלוח הודעות או התראות נוספות.

ת.פ. 18.12.11.

ניתנה היום, י"ח חשון תשע"ב, 15 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.
אסתר נחליאלי-חיאט, שופטת, רשמת בית המשפט המחוזי







עא בית משפט מחוזי 36545-09/11 ויקטור צמח נ' מדינת ישראל, איציק רוכברגר, גיל גורדון ואח' (פורסם ב-ֽ 15/11/2011)