Google

דינקנס חברה לבנין והשקעות בע"מ - גרצקס אברהם , גרצקס מרים, דוד יעקב, דוד צביה, דויג דוד, דויג דרורה

פסקי דין על דינקנס חברה לבנין והשקעות בע"מ | פסקי דין על גרצקס אברהם | פסקי דין על גרצקס מרים | פסקי דין על דוד יעקב | פסקי דין על דוד צביה | פסקי דין על דויג דוד | פסקי דין על דויג דרורה |

2780/04 בשא     24/06/2004




בשא 2780/04 דינקנס חברה לבנין והשקעות בע"מ נ' גרצקס אברהם , גרצקס מרים, דוד יעקב, דוד צביה, דויג דוד, דויג דרורה




1
בתי המשפט
בשא002780/04
בית משפט השלום ראשון לציון
24/06/2004
תאריך:
כב' השופטת איריס סורוקר

בפני
:

דינקנס חברה לבנין והשקעות בע"מ

בעניין:
המבקשת
(הנתבעת)
עצמון יניב

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1. גרצקס אברהם

2. גרצקס מרים

3. דוד יעקב

4. דוד צביה

5. דויג דוד

6. דויג דרורה

7. אריאלי מיכאל
8. אריאלי רחל

המשיבים
(התובעים)
גיל בראל

ע"י ב"כ עו"ד
החלטה

1. 1. המבקשת (הנתבעת) עתרה לדחית התובענה על הסף מחמת התיישנות (בקשה מיום 31.5.04). בקשתה בענין זה הוגשה על פי החלטתי מיום 6.5.2004. המשיבים (התובעים) השיבו לבקשה זו ביום 22.6.04.

2. 2. ענינה של התובענה הוא ליקויי בניה אשר לפי הנטען נתגלו בדירות שבנתה המבקשת עבור המשיבים. בבקשה דנא טוענת המבקשת, כי מן הראוי לדחות את התובענה, מחמת שהתובעים "לא עמדו בתנאי מתן הודעה מוקדמת עפ"י סעיף 4 לחוק המכר (דירות), התשל"ג - 1973 או מן הטעם שעל התובענה חלה התיישנות". בגוף הבקשה טוענת המבקשת, כי תאריך מסירת ההחזקה בדירות, על פי הסכמי המכר הרלבנטיים, נקבע "עד לא יאוחר מיום 1.2.96" (ס' 6.4 לבקשה). המבקשת מוסיפה, כי "בפועל אכן נמסרו כל הדירות לידי המשיבים כשהן גמורות וראויות למגורים לפני יום 11.6.96" (ס' 9 לבקשה). טענות עובדתיות אלה נתמכות בתצהירו של מר אלכס אנדלר מטעם המבקשת (ס' 6.4 ו- 9 לתצהירו).

3. 3. אין מחלוקת כי התובענה הוגשה אך ביום 11.6.2003. טענת המבקשת היא, כי בעת שהוגשה התובענה כבר חלפו למעלה מ- 7 שנים מעת מסירת ההחזקה בדירות לידי המשיבים וממילא חלפה תקופת ההתיישנות. המבקשת טוענת, כי "המועד הקובע לתחילת מירוץ ההתיישנות ביחס לליקויים בבניה הינו מיום מסירת החזקה בדירות למשיבים ללא קשר לשאלת המועד שבו התגלו ליקויים אלה" (ס' 14 לבקשה). עוד טוענת המבקשת, כי במקרה הנדון החמיצו התובעים את תקופות הבדק והאחריות שלפי חוק המכר (דירות), התשל"ג - 1973 (למעט לגבי סדקים בקירות ובתקרות וקילופים ניכרים בחיפויים חיצוניים) וכי גם מן הטעם הזה יש לדחות את התובענה. לטענת המבקשת, מדובר בחוק ספציפי אשר "קובע את משך התקופה שבה אחראי הקבלן לליקויי בניה ולאי התאמה ביחס לרכיבים שונים של הבניה" (ס' 12 לבקשה). לבסוף טוענת המבקשת, בקשר עם העוולות הנטענות בתביעה, כי אין מקום להאריך את משך ההתיישנות לפי סעיף 89 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], מחמת שתנאיו לא התמלאו (ס' 19 לבקשה).

דיון

4. 4. עיון בכתב התביעה מלמד, כי התובענה מושתתת על שלוש עילות תביעה: האחת לפי חוק המכר (דירות), התשל"ג- 1973; השניה מבוססת על עוולות הרשלנות והפרת חובה חקוקה שעל פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]; העילה השלישית היא חוזית ובגדרה טוענים התובעים כי הנתבעת הפרה את חוזי המכר שכרתה עמם.

5. 5. עילות התובענה דנא מקימות לתובעים שלושה מסלולי תביעה ודיון עצמאיים, אשר כל אחד מהם צומח ועומד על בסיס יסודות נבדלים. העילה החוזית מקורה בחוזה שנכרת בין הצדדים ואשר לפי הנטען הופר על ידי הנתבעת. העילה הנזיקית מבוססת על טענות בגין התרשלות הנתבעת בבניה והפרת חובות חקוקות. העילה השלישית מבוססת על חוק המכר (דירות), המטיל על מוכר דירה אחריות כלפי הרוכש בגין "אי התאמה" שהתגלתה בדירה, בתוך תקופות נתונות המוגדרות בחוק. היחס בין שלושת מסלולי התביעה הוא יחס שבין גופי דין עצמאיים, אשר כל אחד מהם מקים עילות תביעה נפרדות. אין בתביעה על פי אחד מן המסלולים כדי לגרוע מזכויות התובע על פי מסלול תביעה אחר ואין מסלול אחד מוציא את רעהו. כמובן, תובע אינו רשאי להפרע מן הנתבע יותר מנזקו או לקבל כפל סעד. ואולם, לצורך הוכחת הנזק וקבלת הסעד רשאי התובע לאחוז בעילות תביעה עצמאיות שונות, חוזיות ונזיקיות.

6. 6. סעיף 7 לחוק המכר (דירות) קובע, כי "חוק זה אינו גורע מזכויות הקונה הניתנות לו לפי כל דין". הוראה זו מלמדת על כך כי החוק נועד להיטיב עם הצרכן ולהוסיף על זכויותיו ותרופותיו לפי הדין הכללי. ליבו של חוק זה מצוי בהוראת סעיף 4 שבו, המטילה על המוכר אחריות לתקינות הממכר. במקרה שבו אי התקינות נגליית ב"תקופת הבדק", מועבר נטל השכנוע אל המוכר, אשר עליו להוכיח "שאי-ההתאמה נגרמה בשל מעשה או מחדל של הקונה" (ס' 4(א)(2)). החוק מקל אם כן עם רוכש הדירה, בין השאר באמצעות העברתם של נטלי הוכחה. לצד הקלה זו, מוטלות על הרוכש דרישות שונות, ובעיקרן הדרישה להודיע על אי ההתאמה במועדים נתונים, כאמור בסעיף 4א לחוק.

7. 7. מכלול הוראותיו של חוק המכר (דירות) יוצר מסלול תביעה עצמאי, אשר הרוכש זכאי להנות מיתרונותיו, אם וככל שיעמוד בתנאיו. ואולם - וזו הנקודה החשובה לעניננו - חוק המכר (דירות) אינו גורע מזכותו של תובע לצעוד בד בבד במסלול הנזיקי הכללי או במסלול החוזי הכללי. שני מסלולים אלה אינם נגרעים מכוחו של חוק המכר (דירות), כי אם עומדים לצידו כמסלולים מצטברים. בנסיבות אלה, אין מקום לטענת המבקשת, כאילו מדובר ב"חוק ספציפי" אשר דוחה את אפשרות התביעה במסלולים אזרחיים חלופיים.

8. 8. הנתבעת טוענת, כי תקופת ההתיישנות להגשת התובענה חלפה, נוכח חלוף למעלה מ- 7 שנים מעת שנמסרה ההחזקה בדירות נשוא התובענה. ואולם, בטענה זו מתעלמת המבקשת מטענת התובעים, אשר לפיה נתגלו הליקויים נשוא התובענה - על מלוא היקפם ועוצמתם - רק במהלך הזמן ולא מיד עם מסירת ההחזקה בדירות. בסעיף 9א לכתב התביעה טוענים התובעים כי "למן כניסתם לדירות וקבלתן לחזקותיהם מצאו התובעים כי נפלו בהן ליקויי בניה רבים וחמורים, אשר נתגלו חדשות לבקרים". ובהמשך, בסעיף 10, טוענים התובעים: "משהלכו והתרבו ליקויי הבניה שנתגלו...". הנה כי כן, התובעים מודים אמנם בגילוי ליקויים כבר עם קבלת ההחזקה בדירות, ואולם מוסיפים כי ליקויים נוספים המשיכו ונתגלו מאותה עת ואילך, עד אשר לבשו את מימדיהם הנוכחיים.

9. 9. דיני ההתיישנות מטפלים במצב עובדתי, שבו העובדות הרלבנטיות לתביעה לא היו גלויות ולא נמצאו במלואן בידיעת התובע. סעיף 8 לחוק ההתיישנות, תשי"ח- 1958, שענינו "התישנות שלא מדעת", קובע לאמור:

"נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה".

10. 10. הוראת חוק זו מכירה בצורך לדחות את תחילתו של מרוץ ההתיישנות, מקום בו העובדות הרלבנטיות לא היו שקופות בפני
התובע. ביטוי דומה לצורך זה נמצא גם בסעיף 89 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], הקובע כדלקמן:

"לענין תקופת התיישנות בתובענות על עוולות - "היום שנולדה עילת התובענה" הוא אחד מאלה:
(1) (1) מקום שעילת התובענה היא מעשה או מחדל - היום שבו אירע אותו מעשה או מחדל; היה המעשה או המחדל נמשך והולך - היום שבו חדל;
(2) (2) מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל - היום שבו אירע אותו נזק; לא נתגלה הנזק ביום שאירע - היום שבו נתגלה הנזק, אלא שבמקרה אחרון זה תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום ארוע הנזק".

11. 11. הוראת סעיף 89 לפקודת הנזיקין קובעת, כי בעוולה הטעונה הוכחת נזק - כגון עוולת הרשלנות - יתחיל מירוץ ההתיישנות מן המועד "שבו אירע אותו נזק". ואולם, מקום בו לא נגלה הנזק ביום שארע - תידחה תחילתו של מירוץ ההתיישנות למועד גילוי הנזק (תוך הצבת מחסום של 10 שנים מעת שהנזק אירע). גם כאן בא לידי ביטוי כלל של השעית ההתיישנות, מקום בו נגלה הנזק בשלב מאוחר (ליחס שבין הוראה זו לדין ההתיישנות הכללי ראו: ע"א 1254/99 המאירי נ' הכשרת הישוב - חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נד(2) 535).

12. 12. במקרה הנדון כאן, פשיטא כי העובדות הרלבנטיות לתביעה לא נודעו לתובעים בטרם נמסרה להם ההחזקה בדירות (כאמור בסעיף 8 לחוק ההתיישנות). באותו אופן ניתן לאמר, כי הנזק הנטען בתביעה דנא לא "אירע" בטרם נמסרה ההחזקה (כאמור בסעיף 89 לפקודת הנזיקין). השאלה המתעוררת בענינים אלה היא, מה ידעו התובעים בפועל בעת שנמסרה ההחזקה לידיהם ומתי נגלו להם מלוא הליקויים הנטענים בתובענה. ההכרעה בשאלה זו מצריכה דיון ראייתי. בתוך כך יהא מקום לבחון לא רק את מועד הגילוי בפועל, כי אם גם את מועד הגילוי הסביר בנסיבות הענין. לענין זה יש מקום להעזר במומחים, אשר יתנו דעתם למידת שקיפותם של הליקויים הנטענים ובאיזו מידה ניתן היה לחשפם במלואם ביום מסירת ההחזקה.

13. 13. שאלות עובדתיות אלה הן רלבנטיות לא רק לצורך הכרעה בטענת ההתיישנות, כי אם גם לצורך חבות המוכר על פי חוק המכר (דירות). בענין זה טוענת המבקשת, כי הרוכשים נכשלו במסירת הודעות על ליקויי הבניה הנטענים, בפרקי הזמן המוקצבים להם על פי סעיף 4א לחוק. הוראת חוק זו, בניגוד לדיני ההתיישנות, אינה מקימה מחסום דיוני לעצם הגשת התובענה. זוהי הוראה של הדין המהותי, השוללת זכאות של התובע לסעד, אם לא עמד בנטלים שהטיל עליו החוק. ההכרעה בענין זה מצריכה אף היא בירור ראייתי, הדומה לדיון בשאלה של שקיפות הליקויים ומועד גילויים.

14. 14. בשלב מקדמי זה, בטרם הוגשו הראיות, אין בידי כלים להכריע בשאלות העובדתיות האמורות. שאלות אלה צפויות להתברר במהלך המשפט, עם הגשת הראיות לגוף הענין. איני רואה בענין זה מקום לכפל דיון, באופן שתחילה תשמענה הראיות בענין מועד גילוי הליקויים ולאחר מכאן תשמענה הראיות פעם נוספת, בכפל, בענין אותם ליקויים ממש.

15. 15. סיכומם של דברים: נחה דעתי כי אין מקום לדחית התובענה על הסף. הנתבעת תוכל להעלות טענותיה בדבר התיישנות התביעה ובדבר אי עמידת הרוכשים במועדי ההודעה שלפי חוק המכר (דירות) במהלך הגשת הראיות והסיכומים.

16. 16. בהמשך להחלטתי מיום 6.5.2004, החלטתי בדבר מינוי מומחה מטעם בית המשפט תינתן בנפרד.

ניתנה היום ה' בתמוז, תשס"ד (24 ביוני 2004) בלשכתי בהעדר הצדדים
המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים בדואר רשום.
איריס סורוקר
, שופטת








בשא בית משפט שלום 2780/04 דינקנס חברה לבנין והשקעות בע"מ נ' גרצקס אברהם , גרצקס מרים, דוד יעקב, דוד צביה, דויג דוד, דויג דרורה (פורסם ב-ֽ 24/06/2004)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים