פסקי דין על משה חסון | פסקי דין על תומר חסון | פסקי דין על סימנטוב תקשורת בע"מ

2106/04 א     24/06/2004




א 2106/04 משה חסון, תומר חסון נ' סימנטוב תקשורת בע"מ




46
בתי המשפט
בשא002068/04
בית משפט השלום רחובות
בתיק עיקרי: א 002106/04

24/06/2004
תאריך:
בפני
כבוד השופט ירון לוי

1. משה חסון

2. תומר חסון

בעניין:
המבקשים
מאיר אלזם

על ידי ב"כ עו"ד
נ ג ד
סימנטוב תקשורת בע"מ
המשיבה
רוי בר קהן

על ידי ב"כ עו"ד

החלטה

הבקשה
1. בקשה לביטול צו עיקול זמני - שניתן ביום 15/04/2004, במעמד צד אחד, לבקשת המשיבה - על כספי המבקשים, המוחזקים על-ידי בנק הפועלים, עד סכום של 599,219 ₪ (להלן: "הצו").

העובדות
2. ואלה העובדות הרלוונטיות לצורך הכרעה בבקשה:
א. המבקשים, תומר חסון
(להלן: "תומר"), ומשה חסון
(להלן: "משה") הם, בעליה לשעבר, ביחד עם אחר, אורן שמחי (להלן: "שמחי"), של חברת פומפה בע"מ, חברה פרטית, העוסקת במסחר אלקטרוני, באינטרנט, באמצעות אתר מקוון שבבעלותה (להלן: "פומפה").
המשיבה, חברה פרטית, בבעלות אלי סימנטוב (להלן: "סימנטוב"), העוסקת, מזה שנים רבות, במסחר במוצרי חשמל.
ב. על פי הסכם מיום 23/11/2003, מכרו המבקשים את פומפה למשיבה (להלן: "ההסכם").
ג. ביום 15/04/2004, הגישה המשיבה - ביחד עם הבקשה לצו עיקול זמני, במעמד צד אחד - תובענה כספית, לסעד השבה ופיצויים, נגד המבקשים, בסכום של 599,219 ₪. לטענת המשיבה, המבקשים, ביצעו "תרגיל עוקץ" בכך שהטעו את סימנטוב, בנוגע למצבה הכלכלי של החברה והציגו מצג שווא בכל הנוגע לזכויותיה והתחייבויותיה, משכו כספים וציוד מהחברה, ללא הרשאה ובניגוד להסכמים בין המשיבה למבקשים, ביטלו ערבויות שהתחייבו להעמיד לחברה וכן ביטלו את מסגרת האשראי שלה, הכל בניגוד להסכם.

עילות התביעה, של המשיבה, הן ההפרות הרבות, ביניהן יסודיות, שלשיטת המשיבה מובילות לביטול ההסכם, ולסעד השבה, ולחילופין, בשל ביצועו, של ההסכם, בחוסר תום לב, ולחילופין בשל הפגמים שנפלו בכריתתו ולחילופין בשל עשיית עושר שלא במשפט.

לטענת המשיבה, היא זכאית לפיצויים, בשל הנזק שנגרם לה, כתוצאה מההפרות, כתוצאה מניהול מו"מ שלא בתום לב וכתוצאה מקיום ההסכם בחוסר תום לב.

בכתב הגנתם, דחו המבקשים טענות המשיבה, ושלחו הודעת צד שלישי, לשמחי, שהוגדר כנתבע פורמלי בכתב התביעה. מכתב הגנתם והודעת הצד השלישי, עולה כי לטענת המבקשים, "תרגיל העוקץ" בוצע על ידי המשיבה ביחד עם שמחי, באמצעות זיוף מסמכים על ידו.

ד. ביום 20/06/2004, הגישו המבקשים, בקשה זו לביטול הצו. הבקשה נתמכת בתצהירי משה ותומר, ובחוות דעת, רואה החשבון, רן שניידרמן (להלן: "שניידרמן").

אמנם הבקשה הוגשה באיחור, של 18 ימים, אך החלטתי, ליתן למבקשים, יומם בבית המשפט, ולדון בבקשה לגופה.

לעיצומה של הבקשה, טענו המבקשים, כי בנסיבות הענין, לא הוכח קיומן של ראיות, מהימנות לכאורה, וכי הימנעות ממתן הצו, עלולה להכביד על ביצוע פסק הדין, תוך כדי שהם דוחים מכל וכל, טענות המשיבים, ומצביעים עליהם כרוקמי המזימה.

מאידך, טענה המשיבה, כי הוכחו כלל היסודות, ובעיקר יסוד המירמה, שמקים את נטל ההכבדה, ולפיכך ביקשו להותיר את העיקול על כנו, עם זאת ביקשו להטילו כלפי נכס אחר של המבקשים, שכן העיקול לא יצא אל הפועל, כיוון שלא היו כספים בחשבונות עליהם הוטל העיקול.

המצב המשפטי
3. צו עיקול, ניתן במשורה, וביד קמוצה.

הוראות פרק כ"ח, לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"), קובעות, כי על המבקש לקבל את סעד העיקול הזמני, לדלג על משוכת שלושת היסודות הראייתיים הבאים:
א. תשתית ראייתית לקיומה של עילת תביעה.
ב. חשש סביר שאי מתן הצו, יכביד על ביצוע פסק הדין.
ג. מידתיות ראויה במתן הצו והצדקתו בנסיבות העניין.

להלן ייבחן קיומם של כל אחד מ - 3 יסודות אלה, במקרה דנן, כסדרם.

תשתית ראייתית לקיומה של עילת תביעה
4. המשיבים, הניחו תשתית ראייתית לכאורית לעילת התביעה, באמצעות מסמכים שונים, ולפיכך, חלפו על פני המשוכה הראשונה. עם זאת, לא עמדו המשיבים בנטל הוכחתו לכאורה של מלוא סכום התביעה, ואף הסכימו לצמצם את העיקול למחצית הסכום, בסך כ- 300,000 ₪.
המבקשים מנגד, הציבו בסיס ראייתי לכאורי, לטענת המרמה של סימנטוב, הן משום גירסתו המפוקפקת ביחס להפקדת סך 55,000 ₪, והן משום חוסר יכולתו לספק הסבר מניח את הדעת להימנעות המשיבה מהגשת תביעה נגד שמחי. יש בראיות אלה, כדי להשליך על התשתית הראייתית לקיומה של עילת התביעה.

הכבדה בביצוע פסק הדין
5. הלכה היא כי זכות התובע, לקבל עיקול זמני, מותנית בכך שיצליח להוכיח, כי הנתבע מתכוון, או עלול בוודאות סבירה, לשנות את מצבו לרעה, עד מועד ביצוע פסק הדין.
"יתירה מזאת: לא די בכך שהמבקש צו עיקול יסמוך את תובענתו ב"מסמך או בראיות מהימנות", אלא שומה עליו גם לשכנע את בית המשפט, או הרשם, 'כי אי מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק הדין'. הדגש במתן צו העיקול עבר איפוא מהצורך לייחד נכסים לשם ביצוע עתידי של פסק הדין, לצורך למנוע שינוי מצבו של המבקש לרעה עד למועד פסק הדין. לענין זה רלבנטית השאלה אם אמנם עומד המשיב להבריח את נכסיו או לעשות מעשה אחר שיש בו כדי להכשיל את פסק הדין ושומה על בית המשפט לבחון את מאזן הנזקים ולשקול את מאזן האינטרסים הקיים בין המבקש לבין המשיב." (בר"ע 8420/96, דן מרגלית נ' בנק פועלים למשכנתאות, פ"ד נא(3) 789, 800)

כמו כן: "על המשיבים רובץ הנטל לשכנע את בית המשפט כי אי מתן צו העיקול עלול להכביד על ביצוע פסק הדין ועניין זה אינו תיאורטי, אלא יש להצביע על גורמים קונקרטיים שיש בהם כדי להעמיד בספק את יכולתו או נכונותו של המבקש לבצע

פסק דין
עתידי, באם ינתן נגדו..." (בר"ע (ירושליים) 3310/97 בועז מוסקוביץ נ' ג'לאל חנה, תקדין מחוזי 98 (2) 2196).

לחילופין, נפסק, כי כאשר ניתן לראות בראיות מהימנות, כי המבקשים, נקטו בדרכי מרמה, וניסו להונות את המשיבה, כפי שנטען בענייננו, מתקיימת חזקת ההכבדה (רע"א 228/99, אוחנה נ' מזור, תק-על 99(1) 217)

ב"כ המבקשים, לא חלק על הלכה זו והצהיר :"אנחנו מסכימים שאם יש ראיות לכאורה למרמה, אז נתקיים יסוד ההכבדה" (פרוטוקול, עמוד 44, שורה 10)

הלכה היא כי לצורך הוכחת טענת מרמה, נדרשת מידת הוכחה גבוהה מזו הנהוגה (ע"א 475/81 , זיקרי יעקב נ' "כלל" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1), 589 ,עמודים 605-606).

המשיבה טענה כי התנהלותם, חסרת היושר, ותכסיסנותם של המבקשים, והעובדה כי עשו "קנוניה" עם שמחי, מעלה חשש כבד כי באם לא יינתן צו העיקול, יפעלו להברחת נכסיהם, סימנטוב טען בתצהירו, כי ידוע לו מהמבקשים, כי משכו הבטוחות, מהבנק, לשם רכישת דירה, וכי הם מתכוונים לפתוח חברות חדשות, ולשיטתו, יש בכוונתם להבריח אליהן כספים, ויש בכל אלה כדי לעבור את משוכת ההכבדה.

אין בידי לקבל טענת המשיבים.

אמנם המשיבים הניחו תשתית ראייתית מספקת לביסוס עילת התביעה, אם כי ביחס לחלק מסכום התביעה, אך מכאן ועד קבלת הטענה שהמבקשים נהגו בתרמית ועשו קנוניה, רחוקה הדרך.
לאור האמור לעיל, אני קובע כי בשלב זה של הדיון, לא הונחה תשתית מספקת להוכחת הטענה שהמבקשים נקטו, בדרכי מרמה. למעשה, בשלב זה, אפשרית באותה מידה, האפשרות שהמבקשים הם אלו שנפלו קורבן למעשה תרמית של המשיבה, ושל שמחי.

די באפשרות זו כדי לדחות את טענת המשיבה, לעניין ההכבדה, האפשרית, בביצוע פסק הדין, שהרי המבקשים, בבקשתם המקורית, ובדיון בפני
בית המשפט, לא צירפו ראייה כי תיתכן הכבדה בביצוע פסק הדין, בשל מצבם הכלכלי של המבקשים, ולפיכך אין די בטענת המבקשים.

זאת ועוד. על פי הצהרת סימנטוב, כי תומר רכש דירה, בכספי הבטוחות, יש כדי לאיין את טענת ההכבדה. וביחס לטענת הקמת חברות קש, על-ידי המבקשים, הטענה לא הוכחה, ואף הופרכה על-ידי המשיבה עצמה, בכך שהציגה חשבונית של חברה שבבעלותו של תומר, והרי היא הוכחה כי מדובר בחברה פעילה.
מצבם הכלכלי של המבקשים, נחזה, בשלב זה, על פי הצהרתם, ועולה כי יש בידיהם נכסים וכספים, הצהרה שלא נסתרה על ידי המשיבה, והנטל לענין זה מוטל במלואו על כתפי המשיבה, וחסר ראייתי בעניין, עומד לחובתה.

לצורך הוכחת הכבדה, נדרשות ראיות איכותיות, ואין די בהעלאת טענות בעלמא. המשיבה לא עמדה בנטל זה.
גם אם תזכה המשיבה בתביעתה, לא תהא כל מניעה למימוש

פסק דין
, בצורת השבה, שיפוי כספי, או הטלת עיקול על אחד מנכסי המבקשים.

נוכח אי קיום יסוד ההכבדה, ניתן היה לסיים ההחלטה בשלב זה, למעלה מן הצריך, אתייחס בקצרה, אף ליסוד המידתיות.

מידתיות
6. על בית המשפט, בבוחנו את מתן הסעד, לבחון את היקפו ושיעורו, נוכח השינויים החוקתיים, הנובעים מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, כאשר השופט שם לנגד עיניו את שיקול המידתיות.

בנסיבות המקרה דנן, סבורני כי אף הותרת העיקול בשיעור מופחת, תהווה סנקציה חריפה מידי, בשלב זה, בו רבים הספקות באשר לעילה והעדר ראיות של ממש, באשר להכבדה.
סוף דבר
7. לאור כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת.
אני מורה על ביטול הצו.
המשיבה תשלם למבקשים, הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪, בצירוף מע"מ הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית, מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים, באמצעות הפקסימיליה ותוודא, טלפונית, קבלתה.
ניתנה היום ה' בתמוז, תשס"ד (24 ביוני 2004) בהעדר הצדדים.
____________
ירון לוי
, שופט

002068/04בשא133 שרה רובנס








א בית משפט שלום 2106/04 משה חסון, תומר חסון נ' סימנטוב תקשורת בע"מ (פורסם ב-ֽ 24/06/2004)