פסקי דין על אילן אהרון | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

23720-11/09 בל     20/11/2011




בל 23720-11/09 אילן אהרון נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בחיפה



ב"ל 23720-11-09 אהרון נ' המוסד לביטוח לאומי
/ חיפה
ע"י הלשכה המשפטית






בפני

כב' השופטת
מיכל
פריימן


תובע

אילן אהרון
ע"י ב"כ עו"ד מרדכי לוי


נגד


נתבע

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד רישין

פסק דין

כללי

1.
התובע, בעל שליטה בחברת א.אהרון יזמות ובניה בע"מ (להלן:"החברה") הגיש לנתבע תביעה לתשלום דמי לידה בעבור התקופה שמיום 22/12/08 ועד 2/2/09, וזאת עקב לידת ביתו ביום 9/11/08.


תביעתו נדחתה בנימוק, כי המשיך לעבוד כרגיל בתקופת חופשת הלידה.

אשת התובע קיבלה דמי לידה לכל תקופת חופשת הלידה.
על כך התביעה שבפני
נו.


הנתבע ויתר על חקירות התובע ואשתו, והצדדים סיכמו טענותיהם על סמך הודעות התובע ואשתו לחוקר הנתבע, ותצהיריהם.

ואלה העובדות שאינן שנויות במחלוקת:

2.
אשתו של התובע, עובדת כספרית בחדר הצמוד לדירת בני הזוג.

3.
שכרה של אשת התובע הינו 1900 ₪ לחודש.

4.
ביום 9/11/08 ילדה אשת התובע,
במזל טוב, בת.

5.
עד 29/11/08 שהתה אשת התובע בחופשת לידה, ומ – 22/11/08 חזרה לעבודתה והתחילה לקבל לקוחות.

6.
התובע הינו בעל השליטה בחברה העוסקת בפיקוח וליווי פרויקטים נדלניים. שכרו החודשי עומד על
- 27,000 ₪.

7.
ביום 22/11/08
יצא התובע לחופשת לידה במקום אשתו, עד ליום 2/2/09.

במהלך תקופת חופשת הלידה, לא שולמה לתובע משכורת.

8.
משרדו של התובע ממוקם בית.

עיקר טענות הצדדים

10.
לטענת התובע, במשך כל חופשת הלידה לא יצא מהבית לצרכי עבודתו, לא קיבל עבודות חדשות ולא יצר קשרים עסקיים חדשים. במהלך החופשה ענה לטלפונים מהבית וביצע עבודה שהיא בגדר "עבודה שוטפת" לעסקו.


התובע טוען כי על הנתבע היה להפעיל שיקול דעת סביר והוגן, ולהכיר בזכאות התובע לדמי הלידה.

שלילת דמי הלידה מהתובע נובעת, לטענתו, משום הפער שבין גובה שכרו לגובה שכרה של אשתו, ורצון הנתבע לחסוך בתשלום דמי לידה.

11.
לטענת הנתבע, התובע ביצע את עיקר עבודתו מהבית בזמן חופשת הלידה, והדבר היחיד שלא עשה הינו ביקור באתרים, המהווה חלק קטן מעבודתו.

על פי הודעתו לחוקר, עבודתו השוטפת לא נפגעה.


עפ"י עדות אשת התובע, גם לפני הלידה התובע היה בבית ועזר לה, ובמהלך חופשת הלידה עשה הכל מהבית.

התובע בעל שליטה בחברה ולפיכך מקבל רווחי החברה ואין לראותו כעונה על התנאי של מניעת שכר בחופשת הלידה.

הכרעה

11.
בהודעתו לחוקר התבקש התובע לתאר את עבודתו וכך העיד:

"אני בענף הבניה כ – 15 שנה...אני עובד לבד, יש לי מנהל עבודה אחד...ומעבר לכך אין לי עובדים נוספים. אני לא מתעסק עם עובדים אני מעסיק קבלני משנה אני עובד בעיקר בפיקוח.


ש. מה סידור עבודתך?

ת. זה לא קבוע, אין לי מה לעשות באתרי הבניה יותר מדי, ברגע שאני מקבל עבודה אני מעביר את העבודה לקבלנים שעובדים איתי...ועוזב את השטח ומגיע מדי פעם לראות מה קורה...".


התובע התבקש לספר על העבודה שביצע מאז הלידה והשיב:

"את הפרוייקט האחרון סיימתי לפני שבועיים, הוא ארך כחודשיים הוא התחיל בתחילת מרץ לפי דעתי...


ש. מה היה הפרוייקט לפני כן?

ת. עשיתי את ביגוד בחיפה. התחלתי בינואר 2009 הסתיים בעצם התחלתי אותו בדצמבר וסיימתי בינואר 2009, לא זוכר מתי בדיוק.


...


ש. האם בצעת את כל העבודות בחברה כרגיל בכל חופשת הלידה?

ת. כן. אין מה לעשות אני הבעלים. אני הייתי בבית כל מה שהיה צריך לעשות בחברה, זה להזמין חומרים, ליצור קשר עם הקבלנים, לקוחות אני עשיתי.
באתרים לא ביקרתי הבחור שלי היה מבקר שם. בדרך כלל גם לא בזמן חופשת הלידה הוא בדרך כלל מסתובב באתרים
.



ש. כמה אחוזים מעבודתך הרגילה בצעת בזמן חופשה הלידה...?


ת. בצעתי את כל העבודה אך השתדלתי להשאר בבית עם הילדה הקטנה.


...
ש. האם בזמן חופשת הלידה שלקחת, ישנם עבודות שלא ביצעת בגלל חופשת הלידה, ביחס לעבודה שלך לפני החופשה?
ת. ביצעתי את כל העבודה רגיל".

מהודעת התובע לחוקר עולה אם כן כי התובע ביצע כל עבודתו כרגיל, מביתו, בזמן חופשת הלידה.
התובע לא ביקר באתרים אולם גם בזמנים רגילים בד"כ מבקר באתרים מנהל העבודה מטעמו.
מעדותו אף עולה כי טיפל בפרוייקט שהתחיל והסתיים בדצמבר-ינואר במהלך חופשת הלידה.

12.
בתצהירו, עליו לא נחקר, טען התובע:

"אציין שבניגוד למשתמע מדו"ח החקירה...לא ביצעתי את מלוא העבודות שאני מבצע
במסגרת שגרת עבודתי.
לא יצאתי מהבית לצרכי עבודה במשך כל תקופת חופשת הלידה שלקחתי.
אמנם בשל העובדה שמשרדי ממוקם בין כתלי ביתי, עניתי מעת לעת וטלפונים...אך לא יכולתי לקבל עבודות חדשות ו/או ליצור קשרים עסקיים חדשים".

13.
טענות אלו של התובע עומדות בסתירה גמורה להודעתו לחוקר, שם חזר, מספר פעמים על כך כי ביצע את כל עבודתו כרגיל.

אי יציאתו לשטח הינה חלק שולי מעבודתו שכן, העיד, כי גם קודם לחופשת הלידה הדבר נעשה בעיקר ע"י מנהל העבודה מטעמו.

הטענה כי לא קיבל עבודות חדשות אינה מתיישבת עם הפרוייקט
שביצע בינואר או בדצמבר (התובע לא זכר בדיוק את המועד במעמד חקירתו וע"י חוקר המל"ל ב- 5/09), וכן עם הטענה כי החל פרוייקט חדש בחודש 3/09.
התובע לא הציג מסמכי התקשרות או מסמכים אחרים כלשהם שיש בהם כדי להעיד כי פרוייקט זה התקבל אצלו אחרי סיום חופשת הלידה וכי החל בו באופן מיידי כבר בתחילת 3/09.

14.
שוכנענו, כי לא היה כל שינוי של ממש בעבודתו של התובע בתקופת חופשת הלידה, ואיננו מוצאים כי נפל פגם בהחלטת הנתבע לשלול מהתובע תשלום דמי הלידה, ולשלם דמי לידה לאשתו עבור כל התקופה שמיום הלידה ועד 2/2/09.

15.
מעדיפים אנו את גרסתו הראשונית כפי שמשתקפת בהודעתו לחוקר, ועליה חזר במספר תשובות שנתן, כי ביצע את עבודתו הרגילה מביתו, כפי שעשה גם קודם לחופשת הלידה.
גרסה זו נתמכת בהודעתה לחוקר של אשת התובע שנשאלה, האם בעלה לקח חופשת לידה והשיבה:

"הוא היה בבית יחד איתי ועזר לי עם הילדה בכלל עם ארגון הבית אבל גם לפני שילדתי, בשגרה, הוא נמצא בבית הרבה ועוזר לי...
ש. האם הוא ביצע עבודתו בזמן חופשת הלידה?
ת. בטח, הוא עשה טלפונים , עבודה אבל מהבית ביצע הכל" .

16.
אמנם בתצהירה טענה אשת התובע כי התובע הוא זה שטיפל בילדה וכי נטל הגידול והטיפול בילדה היה על התובע, אולם מעדיפים אנו גרסתה הראשונית שבהודעה לחוקר כי בעלה עזר לה בטיפול בילדה , ולא כי הנטל העיקרי היה עליו.

17.
ענייננו אינו דומה לאמור בפסה"ד בעניין פלנר אליו הפנה התובע (בל (נצ') 1119/05 עדי פלנר נ. המל"ל) שם קבע בית הדין כי :

"התובע הפחית עד מאוד את תדירות הגעתו למשרד ואת האינטנסיוויות של עבודתו".
וכי
עבודתו הצטמצמה "לשיחת טלפון אחת ביום ולביקור במשרד אחת לשבוע".

18.
לנוכח האמור, דין התביעה להדחות.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

19.

הצדדים רשאים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מתאריך המצאת פסק הדין.



ניתן היום,

כ"ג בחשוון תשע"ב, 20 בנובמבר 2011,
בהעדר הצדדים.




מ. פריימן
ש ו פ ט ת

נאזם חריש
נציג עובדים

משה טל
נציג מעסיקים












בל בית דין אזורי לעבודה 23720-11/09 אילן אהרון נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 20/11/2011)