פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי | פסקי דין על שאול פרץ

35631-10/10 בל     21/11/2011




בל 35631-10/10 המוסד לביטוח לאומי נ' שאול פרץ










בית הדין האזורי לעבודה בנצרת








ב"ל 35631-10-10 פרץ נ' ביטוח לאומי הלשכה המשפטית - נצרת עלית









בפני
השופט חיים ארמון
נציג ציבור (מעבידים): מר יהודה ברקן

בענין:
המוסד לביטוח לאומי




ע"י עו"ד לובנא תלחמי-סוידאן
המבקש - הנתבע




שאול פרץ



ע"י עו"ד לימור אסלן
, מטעם הלשכה לסיוע משפטי



המשיב - התובע



ה
ח
ל
ט
ה



1.
המבקש היה הנתבע והמשיב היה התובע בתובענה זו, שבה ניתן על ידינו, ביום 29/7/11,

פסק דין
שבו חייבנו את המבקש לשלם למשיב גמלת הבטחת הכנסה לחודשים מרץ, אפריל ומאי 2010.

2.
הבקשה שבפני
נו כעת היא לעיכוב ביצועו של פסק הדין, עד לסיום הדיון בערעור שהמבקש הגיש על פסק דיננו (עב"ל 26121-09-11).

3.
לטענת ב"כ המבקש - פסק דיננו מיום 29/7/11 מוטעה, ויש סיכוי טוב שהמבקש יזכה בערעורו. אם הבקשה לא תתקבל, והמבקש ישלם למשיב את גמלת הבטחת ההכנסה, חושש המבקש שהמשיב יתקשה להחזיר למבקש את הסכום שישולם לו.

4.
לטענת ב"כ המשיב - פסק הדין מיום 29/7/11 היה נכון, והמבקש לא הראה מדוע יש לו סיכויים טובים לזכות בערעורו. בנוסף, אם המבקש יזכה בערעורו, הרי שגם לפי עמדת המבקש עצמו, ובהתאם להוראות הדין, יוכל המבקש לגבות בחזרה את הסכום מהמשיב, באמצעות קיזוז מקצבת הילדים המשולמת לו.


5.
טענותיהם של ב"כ הצדדים, אכן התייחסו לשיקולים הרלוונטיים שאותם יש לשקול בעת הכרעה בשאלת עיכוב ביצועו של

פסק דין
בשל ערעור.

הכלל הוא שהגשת ערעור אינה מעכבת את ביצועו של פסק הדין שעליו מערערים. כדי שיחול היוצא מהכלל, יש להראות שלמערער יש סיכויי הצלחה בערעור וכן שיהיה קשה להשיב את המצב לקדמותו במקרה שהביצוע לא יעוכב ולאחר מכן יתקבל הערעור.

6.
בכל הנוגע לשאלת סיכויי ההצלחה בערעור - קשה לנו מאד להעריך את הסיכויים. ענין זה אמור להיות מסור לערכאת הערעור.

(במאמר מוסגר נעיר רק כי אלמלא סברנו שתוצאת פסק הדין היא התוצאה הנכונה - לא היינו נותנים

פסק דין
כפי שניתן על ידינו. עמדתנו זו לא השתנתה גם לאחר שקראנו את כתב הערעור שהמבקש הגיש, שכן, לדעתנו, בנסיבות עניינו של המשיב, היה נכון ליישם גם לגביו את מה שניתן ללמוד מפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בתיק עב"ל 1368/01 קרר - המוסד לביטוח לאומי
(

פסק דין
מיום 6/11/03), שכן אין הבדל מהותי בין לימודי המערערת שם, לבין לימודיה של אשת המשיב כאן).

מכל מקום, אין אנו רואים את עצמנו כמי שמסוגלים להעריך נכונה את סיכויי הצלחתו של המבקש בערעורו.

7.
בכל הנוגע לשאלת השבת המצב לקדמותו - במקרה שהבקשה תידחה ולאחר מכן יזכה המבקש בערעורו, אנו סבורים שלא יהיה למבקש קושי ממשי לגבות את החוב, שייווצר.


לפי פסק דיננו האמור, הרי שהגמלה שהמבקש חוייב בה, היא ל-3 חודשים בלבד (מרץ עד מאי 2010). סכום הגמלה הכולל לשלושת החודשים, על פי האמור בתעודת עובדת הציבור שצורפה לבקשה, עומד על סך של 11,559 ₪. אם אכן המבקש ישלם למשיב את הסכום ולאחר מכן יזכה בערעורו, ניתן להניח שאכן החוב לא יוכל להיות משולם במהרה, נוכח מצבו הכלכלי של המשיב, אך כאמור בתעודת עובדת הציבור עצמה, ניתן לקזז את החוב מקצבת הילדים. (נעיר בענין זה כי אנו נסמכים רק על האמור בתעודת עובדת הציבור, ואין בהחלטה זו כדי ללמד שאנו קובעים כי ניתן לקזז את החוב מקצבת הילדים).

8.
כשאנו מביאים בחשבון, מחד, את מצבו הכלכלי של המשיב, ומאידך - את העובדה שהמבקש יוכל לגבות את החוב שייווצר אם ביצועו של פסק הדין לא יעוכב ולאחר מכן יזכה המבקש בערעורו - אנו סבורים שהאיזון הנכון בין האינטרסים של הצדדים מביא למסקנה שהנזק שייגרם למשיב אם יעוכב ביצועו של פסק הדין ולאחר מכן יידחה הערעור, גדול מהנזק שעלול להיגרם למבקש אם לא יעוכב ביצועו של פסק הדין ולאחר מכן יתקבל ערעורו.

9.
לפיכך - אנו דוחים את הבקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין.

10.
אין צו להוצאות בקשר לבקשה לעיכוב הביצוע.

11.
משדחינו את הבקשה, זכאי המבקש לעתור לבית הדין הארצי לעבודה בבקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין.


ניתנה היום,
כ"ד בחשון תשע"ב, 21 בנובמבר 2011, בהעדר הצדדים.
חיים ארמון
, שופט
יהודה ברקן, נציג ציבור








בל בית דין אזורי לעבודה 35631-10/10 המוסד לביטוח לאומי נ' שאול פרץ (פורסם ב-ֽ 21/11/2011)