פסקי דין על מרתה אנדלאו | פסקי דין על רבקה שועו | פסקי דין על יצחק אוליאל ואח' |

20282-08/11 עתמ     24/11/2011




עתמ 20282-08/11 מרתה אנדלאו, רבקה שועו, יצחק אוליאל ואח' נ' משרד הבינוי והשיכון - מדינת ישראל








st1\:*{behavior: }


בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים

בפני
כב' השופט נעם סולברג
עת"מ 20282-08-11


בעניין:
1
.
מרתה אנדלאו
2
.
רבקה שועו
3
.
יצחק אוליאל
4
.
יעקב בוסקילה
5
.
אורלי יוסף סייג
6
.
אילנית סטיקה



ע"י ב"כ עו"ד


רוי חכמי
העותרים


נגד


משרד הבינוי והשיכון - מדינת ישראל


ע"י ב"כ עו"ד ריצ'ארד סאלח
סגן לפרקליטת מחוז ירושלים
המשיב


פסק דין


1.
עתירה ליתן מספר סעדים:
להורות למשיב ליתן טעם מדוע אינו מכבד את תעודת הזכאות שמסר לעותרות על דרך של מתן פתרון דיור בעין; ולחלופין בלבד, על דרך של מתן פתרון דיור באמצעות תשלום שווה כסף לדמי השכירות הריאליים, או דמי השכירות המשולמים
בפועל.
להצהיר כי הצעת משרד הבינוי והשיכון לעותרות הנושאת את הכותרת "הצעה לסיוע מוגדל במסלול ארוך טווח" בטלה ומבוטלת.
להורות על ביטול סעיף 9.2 לנוהל הקצאות הדירות בשיכון הציבורי בשל היותו מפלה, בלתי סביר ובלתי מידתי.
להורות למשיב לחשוף את הקריטריונים המעודכנים לקביעת תור בדיור הציבורי.

2.
כמה וכמה פגמים נפלו בעתירה. בכוחו של כל אחד מהם להביא לסילוק העתירה על הסף:

א.
העתירה כורכת יחדיו עניינים של עותרים שונים, ואין בה, כמו גם בתגובה לבקשה לסילוק על הסף, הסבר על מנת להניח את הדעת ביחס לקשר העובדתי ביניהם
. התשתית העובדתית שהובאה בעתירה שונה בין כל עותר ועותר. השוני הרב בא לידי ביטוי בזמן הזכאות של כל עותר לדיור ציבורי, בגובה דמי הסיוע ובגודל המשפחה ואכמ"ל. לשון אחר - אומנם
קיים מכנה משותף בין העותרים, והוא
הסעד שלעיל.
ברם, בכך אין בכך די על מנת להביא לאיחוד הדיון בעתירות. בירור העתירה בצורה יעילה,
דורש בדיקה פרטנית ונפרדת של נסיבותיו ועניינו של כל אחד מן העותרים. צירוף העותרים יחדיו יביא לסרבול ולבלבול מיותרים. הלכה מושרשת היא, כי אין לצרף בעתירה אחת עניינים של עותרים שונים כשהרקע העובדתי לעתירתם שונה (השוו: בג"ץ 11252/05
זפטונבה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית
(ניתן ביום 8.12.05)). חששם של העותרים כי בירור העתירות בנפרד, יוביל להחלטות סותרות ולבזבוז כספי ציבור, אין לו על מה להישען.
בעניינים עובדתיים שונים עסקינן. דווקא ניהול העתירות יחדיו יגרום להקצאה לא יעילה של משאבי ציבור ולסרבול הדיון שלא לצורך.

ב.
העתירה מוקדמת. כלל יסוד במשפט המינהלי קובע, כי בטרם הגשת עתירה לבית משפט, נדרש העותר למצות את ההליכים בתוככי הרשות המינהלית פנימה. בכתב העתירה אין כל אינדיקציה ממשית שמלמדת כי העותרים מיצו את ההליכים בגינה בטרם הגשתה. צירוף תצהיר כוללני אשר מעיד לכאורה על פניות אל הרשות אין בו די:
"
נעשתה פניה מוקדמת בכתב לרשות – יצורפו העתקים של ההתכתבות לענין זה; לא נעשתה פניה מוקדמת – הנימוקים להגשת העתירה בלא פניה מוקדמת"

(תקנה 5(ב)(6) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000
). משלא הוצגו המסמכים המהותיים לעתירה, שמלמדים על מיצוי הליכים, יש קושי של ממש
להעניק סעד לפי המבוקש. פנייתה הבודדות של העותרת 3 –
והיא בלבד – כאמור בנספח א',
אינה יכולה להוות 'קרש הצלה' לעתירה כולה. תשובה למכתב זה התקבלה עוד ביום 12.10.10:
"מבדיקתנו חברת פרזות אכן טיפלה בבקשתה אך הטיפול הופסק לאחר שלא המציאה מסמכים על פי בקשתם. אני ממליצה לפנות לחברת פרזות/מחלקת אכלוס כדי לברר כיצד ניתן לחדש הטיפול בתיק"
(נספח ב' לעתירה). מכתב העתירה לא ברור אם פניה כנדרש אכן נעשתה.

3.
די אפוא בכל אחד מן הטעמים הללו כדי להביא לדחיית העתירה על הסף.
שקלתי אם בנסיבות העניין יש טעם להורות על תיקון העתירה. אולם, משרבו הפגמים בעתירה ונוכח הנסיבות הספציפיות, לא תהיה כל תועלת במתן החלטה אשר מורה על תיקון. העותרים ימצו תחילה את ההליכים בתוככי הרשות. אם מבוקשם לא יינתן להם, ותהיה להם עילה לעשות כן, יוכלו הם, כל אחד בנפרד, לעתור נגד החלטת הרשות.

4.
העתירה נמחקת בזאת.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
החזר האגרה בהתאם לתקנות.

ניתן היום,
כז' בחשוון תשע"ב (24.11.11), בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.








עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 20282-08/11 מרתה אנדלאו, רבקה שועו, יצחק אוליאל ואח' נ' משרד הבינוי והשיכון - מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 24/11/2011)