פסקי דין על אחמד אבו סראיא | פסקי דין על ראפת מוחמד | פסקי דין על נור אבו סראיה |

20667-04/10 פ     24/11/2011




פ 20667-04/10 מדינת ישראל נ' אחמד אבו סראיא, ראפת מוחמד, נור אבו סראיה








בית המשפט המחוזי בחיפה

ת"פ 20667-04-10 מדינת ישראל
נ' אבו סראיא ואח'


24 נובמבר 2011







בפני
כב' השופט כמאל סעב


המאשימה

מדינת ישראל


נגד



הנאשמים

1. אחמד אבו סראיא
2. ראפת מוחמד
3. נור אבו סראיה


גזר דין



הנאשמים הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום המתוקן שיחס להם עבירות של דרישת נכס בכוח ובאיומים תוך שהעבריין נושא נשק קר, עבירה לפי סעיף 404 סיפא בצירוף סעיף 29 הכל לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 380 בצירוף סעיף 381(א)(1)(2)(ג) וסעיף 29 הכל לחוק העונשין ועבירה של היזק בזדון, לפי סעיף 452 לחוק העונשין בצירוף סעיף 29 לאותו חוק.

הסדר הטיעון לא כלל הסכמות לעניין העונש, אולם הוסכם כי הנאשמים יחוייבו בתשלום פיצוי למתלונן כשהטיעון לגובה הפיצוי יהיה חופשי. הנאשמים הופנו בהתאם להסדר הטיעון לשירות המבחן בכדי שיכין תסקירים בעניינם.

אביא להלן את העובדות הרלוונטיות לכתב האישום המתוקן:

ביום 28.9.07, בסמוך לשעה 21:00, הגיעו הנאשמים בלוויית שני בחורים נוספים, שזהותם אינה ידועה למאשימה (להלן: "האחרים"), ברכב מסוג סובארו (להלן: "הרכב") ושהיה נהוג בידי נאשם 3, לחנות המכולת של המתלונן בשפרעם.
נאשמים 1 ו- 2 נכנסו למכולת של המתלונן בעוד נאשם 3 והאחרים נשארו ברכב. בהיותם בחנות נטלו נאשמים 1 ו-2 בקבוק וודקה ופחיות שתייה (להלן: "הסחורה"). לאחר ויכוח עם המתלונן, דרשו באיומים ובכוח לקבל את הסחורה, תקפו את המתלונן ואת בנו הקטין, נטלו את הסחורה וכן סחורה נוספת ויצאו מהחנות.

כשביקש המתלונן להשיב את הסחורה, יצאו מהרכב נאשם 3 והאחרים ובצוותא עם נאשמים 1 ו- 2 דרשו את הסחורה באיומים, בכוח ותוך שנשאו נשק קר. הנאשמים והאחרים תקפו את המתלונן ובנו הקטין בצוותא במכות, גרמו למתלונן חבלה של ממש, איימו עליו בפגיעה בו וגרמו נזקים לסחורה, לרבות ניפוץ מקרר. הנאשמים נסעו מהמקום
ובסמוך לאחר מכן שבו לחנות ואיימו על המתלונן בפגיעה בו בכדי להפחידו.

בהמשך נטען כי בזמן שקיבל המתלונן טיפול רפואי במוקד, חזר נאשם 3 לאזור החנות, בה היתה אותה עת אשת המתלונן ואחיו ואיים לפגוע במתלונן.

כתוצאה ממעשיהם של הנאשמים והאחרים נגרמו למתלונן שטף דם בעינו, מכאוב בראשו וכי ניזוקו משקפיו.

נתוני הנאשמים:


נאשם 1
יליד 1983, לחובתו 6 הרשעות קודמות בגין עבירות רכוש, אלימות, חבלה כשהעבריין מזויין, שוד וסמים. נאשם זה ריצה בעבר עונש מאסר בפועל וכן תלוי ועומד נגדו עונש מאסר על תנאי בן 12 חודשים שנגזר עליו בת"פ 1555/04 (בימ"ש שלום קריות).

נאשם 2
יליד 1984 לחובתו
ארבע הרשעות קודמות בגין עבירות לפי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 והרשעה אחת בגין עבירה של פציעה כשעבריין מזוין (בת"פ 1288/05 – בימ"ש שלום אילת), שבגינה הוטל עליו, בין היתר, מאסר שרוצה בעבודות שירות וכן מאסר על תנאי בן 12 חודשים שהינו בר הפעלה בתיק זה.

נאשם 3
יליד 1983 לחובתו 2 הרשעות קודמות בעבירות סמים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. ריצה בעבר מאסר בפועל .

תסקירי שירות המבחן:

תסקירים אודות נאשם 1:

בתסקיר מיום 31.5.11 סקר שירות המבחן את עברו האישי והמשפחתי של הנאשם אשר גדל במסגרת משפחתית בתנאי עזובה וחסכים רגשיים וכלכליים. מגיל צעיר נאלץ לקחת על עצמו תפקידים שלא תאמו את גילו
דבר שהשפיע על התפתחותם של קווי אישיותו ודימויו העצמי הנמוך. שירות המבחן ציין כי ניכרת אצל נאשם זה נטייה לתגובות אימפולסיביות והתנהגות התמכרותית -עבריינית להתמודדות בעייתית עם מסכת חיים המאופיינת מאז ראשיתה בחוויה של הישרדות.

להערכת שירות המבחן, על רקע חומרת העבירה וקווי אישיותו של הנאשם המתבטאים בסגירות וצמצום רגשי, הנאשם טרוד בקשיים קיומיים ובעל יכולת נמוכה להתמסר להליך טיפולי. משכך, נמנע שירות המבחן ממתן המלצה טיפולית כלשהי.

בתסקיר המשלים מיום 26.6.11, בחן שירות המבחן בקשת הנאשם לאפשר לו להשתלב במסגרת שיקומית מחוץ לכותלי הכלא על מנת שיוכל לעבוד ולהתפרנס, אך להערכת שירות המבחן הפנית הנאשם למרכז יום איננה מותאמת בשל חומרת העבירה בתיק זה ומצבו המשפטי הבלתי ברור בתיקים נוספים. ציין כי הימצאות הנאשם כיום במסגרת טיפולית פתוחה של היחידה לנפגעי סמים אינה מתאימה או נותנת מענה לבעיית התמכרות ממנה הוא סובל. אשר על כן נמנע שירות המבחן שוב ממתן המלצה טיפולית.

בתסקיר המשלים מיום 22.8.11, ובהתייחס לעונש המאסר שתלוי ועומד נגדו התקשה שירות המבחן לנקוט עמדה ולגבש המלצה טיפולית, נוכח הפער שקיים בין התהליך הטיפולי שעליו לעבור
במסגרת מרכז יום או בקהילה טיפולית לבין היכולת המוגבלת וחוסר הבשלות שמגלה, על מנת להתחייב לתהליך זה.

תסקירים אודות נאשם 2:

בתסקיר מיום 31.5.11
עולה כי נאשם 2 מתקשה להתחבר לחלקים האלימים והפוגעניים שלו, נוטה למזער את חלקו ואת חומרת התנהגותו ומשליך את האחריות על גורמים חיצוניים, לרבות השפעת אלכוהול.

לנוכח העדר חיבור לחלקים התוקפניים והפוגעניים שבהתנהגותו והיעדר אמפתיה רגשית כלפי המתלונן והעדר חרטה על הפגיעה בו, העריך שירות המבחן כי קיים סיכון להישנות התנהגות דומה בעתיד, מאידך ולנוכח שלילת כל נזקקות טיפולית, היעדר נטילת אחריות ברמה הרגשית, היעדר מיקוד פנימי בהתנהגותו, קיים סיכוי נמוך שהקשר הטיפולי יתרום להפחתת סיכון זה, לכן נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית ענישתית, קרי, הוא לא המליץ על הארכת המאסר המותנה, זאת מאחר שענישה של מאסר בעבודות שירות אשר ריצה הנאשם בגין עבירה דומה בעבר, לא הרתיעה אותו והוא שב ונהג באלימות.

בתסקיר המשלים
מיום 31.10.11 התקשה שירות המבחן לבוא בהמלצה להארכת המאסר המותנה ולא המליץ על חלופה עונשית אחרת. הדגיש כי קיים סיכון בינוני להישנות התנהגות דומה בעתיד והתועלת הנמוכה מהקשר הטיפולי.

תסקירים אודות נאשם 3:

בתסקיר הראשון מיום 26.5.11 התרשם שירות המבחן מבחור צעיר שגדל בתנאי עזובה רגשית ומצוקה כלכלית קשה והחל לעבוד מגיל צעיר. לכן לאור התרשמותו של שירות המבחן מקווי אישיות מורכבים של הנאשם וחוסר חיבור להתנהלותו הבעייתית והפרוגנוזה הטיפולית הנמוכה לגביו, נמנע שירות המבחן ממתן המלצה טיפולית לגביו.

בתסקיר מיום 26.6.11 חזר שירות המבחן על עמדתו בתסקירו הראשון, זאת עקב התרשמותו

שהנאשם 3 לא מגלה נכונות לתהליך טיפולי כלשהו וזאת בשל חוסר בשלותו .
עמדת המאשימה

המאשימה טענה כי מעשיהם של הנאשמים הינם מעשי בריונות חמורים. ציינה כי עובדות כתב האישום מציירים תמונה של נאשמים כוחניים, מאיימים ונעדרי גבולות. נסיבות נוספות לחומרת האירוע ניתן לראות בכך שהנאשמים ביצעו מעשיהם שעה שהם בחבורה ומצוידים בנשק קר. דפוס העבריינות משקף התנהגות ברוטאלית ואכזרית שמלווה ברצון לגזול את רכושו של המתלונן. הפנתה לפסיקה וציינה כי מעשי האלימות בחבורה תוך שימוש בנשק קר הינם תופעה נפוצה שאין להשלים עימה ויש לראותה בחומרה רבה. עוד ציינה כי בתי המשפט פסקו במקרים רבים כי על מעשי אלימות צריך להגיב במאסר משמעותי.

לדעתה, נסיבותיהם האישיות של כל אחד מהנאשמים מחייבות
כי במקרה זה ימוצה עימם הדין. הפנתה לעברם הפלילי ולתסקירי שירות המבחן וביקשה לגזור על כל אחד מהנאשמים, מאסר בפועל לתקופה ארוכה ומשמעותית, שישקף את חומרת מעשיהם. עוד ביקשה להטיל עליהם מאסר על תנאי, פיצוי למתלונן וקנס. כמו כן ביקשה להפעיל את עונשי המאסר המותנים התלויים ועומדים נגד הנאשמים 1 ו-2 באופן מצטבר לעונש שייגזר על כל אחד מהם.

טענות ב"כ נאשם 1:

ב"כ נאשם 1 טען כי קיים שיהוי ניכר בהגשת כתב אישום זאת כאשר האירוע היה בשנת 2007 ואילו כתב האישום הוגש כחלוף שלוש שנים. ציין כי הנאשם הודה במסגרת כתב אישום מתוקן, לקח אחריות וחסך בזמנו של בימ"ש. עוד ציין כי מדובר במעשה שטותי שהתפתח בתוך החנות
כשלא היתה כל כוונה לקחת את הסחורה באיומים. באשר למאסר על תנאי התלוי ועומד נגד הנאשם, ציין כי חלוף הזמן הרב והעובדה כי המאסר על תנאי לא הובא לידיעת הנאשם בטרם הגעה להסדר הטיעון כל אלה מהווים שיקול להארכתו והימנעות מהפעלתו. הפנה לנסיבותיו האישיות, ציין כי בשנים האחרונות הוא מתנהג באורח נורמטיבי, נשוי ואב לשלושה ילדים, אשתו בהריון מתקדם והוא המפרנס היחיד למשפחה. עוד הפנה לתסקיר שירות המבחן וציין כי המדובר בתסקיר חיובי
על אף שלא קיימת המלצה סופית.

בסוף דבריו ביקש להאריך את התנאי ולחילופין להפנות את הנאשם לשירות המבחן לשם הגשת תסקיר משלים עקב העובדה כי לא הונח בפני
שירות המבחן הרישום הפלילי של הנאשם ועקב זאת לא ידע
שתלוי ועומד נגד הנאשם דנן מאסר מותנה. טען כי עובדה זו חשובה ומן הראוי ששרות המבחן יתייחס אליה במסגרת תסקירו.

יוער כבר עתה, כי לאור בקשת ב"כ נאשם 1 הפניתי את נאשם 1 לשירות המבחן פעם נוספת ואף הוגש תסקיר משלים בעניינו כמפורט דלעיל.

טענות ב"כ נאשם 2:

נאשם 2 הביא מטעמו עד אופי מר סלאמה עזרא
- מעבידו כיום שמסר כי הנאשם עובד אצלו מזה
כ-3 שנים, עבודתו משביעה רצון, כיום הוא סגן מנהל הייצור ועומד להיות מנהל היצור במפעל. עד זה מסר כי הוא מוכן להמשיך ולהעסיק את הנאשם אצלו, תוך שהוא לוקח
על עצמו אחריות אישית וביקש לאפשר לנאשם להתחיל חיים חדשים ולשקם את חייו. עוד הגיש מכתב מבנו שהינו בעל העסק ממנו עולה כי הנאשם עובד מסור, משקיע ומתקדם בעבודתו.
ב"כ נאשם 2 הפנה לתסקיר שירות המבחן וציין כי נאשם 2 עבר ילדות קשה, גדל עם אב בעייתי שהסתבך בעבירות עקב היותו אלכוהוליסט, גם כן, שאף, ישב בכלא. המשפחה נמצאת בקשיים כלכליים
והנאשם נאלץ לעבוד מגיל 14. משנת 2009 הוא עובד במפעל דגים באופן רציף ונחשב לעובד מסור, משקיע ומתקדם בעבודתו. לטענתו, שליחת הנאשם לכלא מבלי להתחשב בשיהוי בהגשת כתב האישום ובשינוי שעשה הנאשם בחייו, גורמת עוול לו, למשפחתו ולחברה.
ציין כי הנזק למתלוננים ולחנות לא היה כה חמור.

ב"כ נאשם 2 הפנה לפסיקה וביקש להסתפק בהארכת המאסר על תנאי.

טענות ב"כ נאשם 3:

ב"כ נאשם 3 הצטרף לטענתו של ב"כ נאשם 1 וטען כי כתב האישום הוגש לאחר שיהוי ניכר ואין הגיון לטעון היום כי המדובר בעבירות חמורות שמצדיקות מאסר ממושך. ציין כי נאשם 3 לא הסתבך בפלילים מאז יום האירוע, קרי, מאז שנת 2007. הפנה לת.פ. 8873-12-08 (מחוזי חיפה) וציין כי בנסיבות יותר חמורות, הסתפק בימ"ש בעבודות שירות וזאת לאור טענת השיהוי שהועלתה. הפנה לנסיבות ולעובדות כתב האישום וציין כי הן מצביעות על כך כי מדבר בעבירות שחומרתן ברמה נמוכה ביותר, עבירות שבוצעו בקלות דעת, לא מדובר באירוע מתוכנן וגם ערך הסחורה שנטלו הנאשמים, אינו גבוה. לטענתו, חלקו של נאשם 3 קטן מחלקם של הנאשמים האחרים ולכן יש לאבחן את עניינו מעניינם. נאשם זה לא נכנס לחנות אך הצטרף לקטטה לאחר שהנאשמים האחרים יצאו מהחנות.

עוד הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם, שכיום הוא נשוי ואב לילד בן שנתיים , הוא מפרנס את בני משפחתו והוריו,
אשר על כן ביקש להסתפק בהטלת במאסר מותנה.

הנאשמים בפני
יתם לבית המשפט ביקשו רחמים.
דיון והכרעה

מעשיהם של הנאשמים חמורים ואין להקל ראש בהם. הנאשמים נטלו באיומים ובכוח סחורה מהמתלונן תוך שהם תוקפים אותו ואת בנו הקטין, כשהם מצוידים בנשק קר, גורמים למתלונן שטף דם בעינו ומכאוב עקב פגיעה בראש. הנאשמים איימו על המתלונן, גרמו נזקים לסחורה, למקרר שבחנות ולמשקפיו.

על פי הפסיקה על ביהמ"ש לשדר מסר מרתיע, ברור וחד, אשר יבהיר לכולי עלמא, כי יש לעקור מן השורש את נגע האלימות שפשה בחברתנו. במלחמה זו מוטל על בתי המשפט תפקיד חשוב ביותר, שעיקרו הוקעת התופעה וגזירת עונשים מחמירים על מי שבוחר בדרך האלימות.
ראוי להפנות בעניין זה לע"פ 4173/07
פלוני נ' מדינת ישראל

(ניתן ביום 16.8.07):

"רבות נאמר בבתי המשפט על תופעת האלימות הפושה בחברה הישראלית ועל הצורך של איחוד כוחות של כל הרשויות לצורך מלחמה בתופעה זו. תפקידו של בית המשפט במאבק הוא הטלת עונשים מרתיעים ומשמעותיים על הנוקטים באלימות לפתרון סכסוכים, על מנת להעביר מסר, הן לעבריין האינדיווידואלי, והן לעבריינים הפוטנציאלים ולחברה כולה, כי אין החברה טולרנטית להתנהגויות מעין אלה".

ראו גם ע"פ 8991/10 יעקב מכבי נגד מדינת ישראל
(ניתן ביום 27.10.11);
ע"פ 9630/09
זוהר נ' מדינת ישראל

(ניתן ביום 20.7.10) וע"פ 3863/09

מדינת ישראל
נ' חסן
(ניתן ביום 10.11.09)

וע"פ 9162/05, 8513/05 מדינת ישראל
נ' נאיל סבובה (ניתן ביום 3.8.06)

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, תסקירי שירות המבחן, שקלתי את מכלול הנסיבות של כל אחד מהנאשמים, לקולא ולחומרא ונתתי את דעתי על שיקולי הענישה, אני מחליט להטיל על הנאשמים את העונשים הבאים:

על הנאשם 1:

12 חודשי מאסר בפועל.

אני מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה בן 12 חודשים שהוטל על הנאשם בתיק פלילי 1555/04 (בימ"ש שלום קריות), מעונש זה יצטברו 6 חודשים והיתרה תהיה חופפת לעונש שהושת עליו בתיק זה.

סה"כ יהיה על הנאשם לרצות 18 חודשי מאסר בפועל

12 חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים, והתנאי הוא, שהנאשם 1 לא יישא עונש זה אלא אם יעבור עבירה בה הורשע בתיק זה, ועליה יורשע בדין.

קנס כספי על סך 2,000 ₪, או חודשיים מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 5 תשלומים, כשהתשלום הראשון יהיה ביום 1.1.12 ובכל 1 לכל חודש שלאחריו.

תשלום פיצוי למתלונן בסך של 3,000
₪. הסכום ישולם ב-6 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.1.12 ובכל 1 לחודש שלאחריו, תשלומים שיופקדו בקופת בית המשפט.

על הנאשם 2 :

12 חודשי מאסר בפועל.

אני מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה בן 12 חודשים שהוטל על הנאשם בתיק פלילי 1288/05 (בימ"ש שלום אילת), מעונש זה יצטברו 6 חודשים והיתרה תהיה חופפת לעונש שהושת עליו בתיק זה.

סה"כ יהיה על הנאשם לרצות 18 חודשי מאסר בפועל.

12 חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים. התנאי הוא שהנאשם 2 לא ישא עונש זה, אלא אם בתקופת התנאי יעבור עבירה בה הורשע בתיק זה, ויורשע עליה בדין.

קנס כספי על סך 2,000 ₪ או חודשיים מאחר תמורתו. הקנס ישולם ב- 5 תשלומים, כשהתשלום הראשון יהיה ביום 1.1.12 ובכל 1 לכל חודש שלאחריו.

תשלום פיצוי למתלונן בסך של 3,000
₪. הסכום ישולם ב-6 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.1.12 ובכל 1 לחודש שלאחריו, תשלומים שיופקדו בקופת בית המשפט.

על הנאשם 3:

12 חודשי מאסר בפועל.

12 חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים. התנאי הוא שהנאשם 3 לא ישא עונש זה, אלא אם בתקופת התנאי יעבור עבירה בה הורשע בתיק זה, ויורשע עליה בדין.

קנס כספי על סך 2,000 ₪ או חודשיים מאחר תמורתו. הקנס ישולם ב- 5 תשלומים, כשהתשלום הראשון יהיה ביום 1.1.12 ובכל 1 לכל חודש שלאחריו.

תשלום פיצוי למתלונן בסך של 3,000
₪. הסכום ישולם ב-6 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.1.12 ובכל 1 לחודש שלאחריו, תשלומים שיופקדו בקופת בית המשפט.

הואיל והצדדים לא מסרו פרטים על ימי המעצר בהם שהו הנאשמים, אני קובע כי ימי המעצר בהם היו הנאשמים במעצר בהקשר לתיק זה, ינוכו מהמאסר. המאשימה תגיש הודעה בכתב 5 ימיפ ותעביר עותק ממנה לסנגורים ולבית המשפט ושירות בתי הסוהר על כך, ובלבד שהסנגורים לא יחלקו עליה. היה ותתעורר מחלוקת בהקשר לימי המעצר של מי מהנאשמים, תוגש בקשה שתקבע לדיון במעמד הצדדים.

זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש העליון, הודעה לנאשמים.

ניתן היום,
יום חמישי, כ"ז בחשון, תשע"ב, 24 נובמבר 2011, בנוכחות ב"כ המאשימה עו"ד אילת שחר ביטון פרלה ב"כ הנאשמים עו"ד עו"ד רג'ינה קוזנץ, עו"ד שפריר, עו"ד שלמה כהן
והנאשמים.









פ בית משפט מחוזי 20667-04/10 מדינת ישראל נ' אחמד אבו סראיא, ראפת מוחמד, נור אבו סראיה (פורסם ב-ֽ 24/11/2011)