פסקי דין על יעקב אברהים בולוס | פסקי דין על ניזאר איבראהים בולוס | פסקי דין על נאהדה בולוס | פסקי דין על בנק דיסקונט לישראל | פסקי דין על מדינת ישראל |

1157/08 א     25/11/2011




א 1157/08 יעקב אברהים בולוס, ניזאר איבראהים בולוס, נאהדה בולוס נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, מדינת ישראל








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 1157-08 בולוס אברהים נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ

תיק חיצוני
:



מספר בקשה:
11

בפני

רשמת - כב' השופטת
אסתר נחליאלי חיאט


מבקשים

1. יעקב אברהים בולוס
2. ניזאר איבראהים בולוס
3. נאהדה בולוס


נגד


משיבים


1. בנק דיסקונט לישראל בע"מ
2. מדינת ישראל



החלטה

1.
בפני
בקשת המבקשים לפטור אותם
מתשלום אגרה בגין ההליך דנא.

למען הסדר הטוב אני רואה לציין כי התביעה ע"ס של 95,746,800 ₪ הוגשה במקור על ידי מר איברהים בולוס ז"ל (להלן: "המנוח") שהגיש בקשה לפטור אותו מתשלום אגרה, אלא שטרם הכרעה בבקשה הלך התובע לעולמו .
לאחר פטירת המנוח, ביום 13.2.11, הגישו המבקשים "בקשה להחלפת התובע ביורשיו.." וביום 22.3.11 אושרה החלפת בעל הדין המנוח ביורשיו.
באותה החלטה אף קבעתי כי משהוחלפה מיהות בעלי הדין מתייתר הצורך ליתן החלטה בבקשה למתן פטור מאגרה מאחר שהבקשה היא אישית ומתייחסת למצבו הכלכלי של התובע.
המבקשים – הם התובעים 'החדשים' הגישו אף הם בקשה לפטור מתשלום אגרה – היא הבקשה דנא שהובאה להכרעתי.

2.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות ובתשובה מצאתי לדחות את הבקשה.

3.

תקנה 14(ג) לתקנות בתי משפט (אגרות), תשס"ז-2007 קובעת כי:
הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה".

קובעות התקנות כי הזכאות לפטור מאגרה תלויה בהוכחת שני תנאים מצטברים, האחד - הוכחת העדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה; השני – כי ההליך נשוא בקשת הפטור מאגרה מגלה עילת תביעה.


בהתאם להלכה על מי שטוען שהוא נעדר יכולת לשלם אגרה לפרוש בפני
בית המשפט תמונה שלמה אשר למצבו הכלכלי כדי לשכנע בטענותיו כי אכן אין הוא יכול לעמוד בתשלום האגרה.
כך נאמר בע"א 229/89 חיים מצא נ. ציפורה מצא ואח', כי "בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה חייב להוכיח כי חסר יכולת הוא לשלם את האגרה הקבועה. נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על בעל הדין המבקש. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי... בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד"; כך בש"א 6669/94 מגרפטה נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ או בש"א 7664/99 סופר נ. סופר ועוד שורה ארוכה מאוד של החלטות שמכנה משותף להם – פרישת תמונה מלאה שיהיה בה להצביע על חוסר יכולת כלכלית.

יש גם לתת את הדעת לכך שפתיחת כל הליך משפטי מחייבת תשלום אגרה וכל חריגה מהכלל מחייבת הוכחת נסיבות ונתונים המצדיקים את הסטייה מהכלל ואין לאפשר מתן פטור אלא אם מתמלאים התנאים המלאים וכי בית משפט משוכנע בהצדק למתן הפטור.

כך אומר כבוד השופט ג'ובראן בבשג"ץ 3320/11 ד"ר מעוז נ. הנהלת בתית המשפט (11.5.11):

"
נראה כי במקרה דנן חשוב לחזור ולהדגיש מושכלות יסוד של מערכת המשפט. הליכים משפטיים עולים כסף. ניהול ההליך המשפטי מטיל עלויות הן על בעל הדין שפתח את ההליך והן על מערכת בתי המשפט, קרי, הקופה הציבורית, והצד שכנגד. "בעוד שבין בעלי-הדין ובין עצמם מהווה תוצאת ההליך בסיס לחיוב הצד המפסיד בהוצאות הצד הזוכה, הרי שהשירות הניתן על-ידי המדינה – בקיומה של מערכת בתי-משפט – כרוך באגרה שפותח ההליך צריך לשלמה. מטיבו מהווה החיוב באגרה קשר בין השירות הניתן ובין החיוב של משלם האגרה"...
...אגרת בית משפט מגלמת סכום שנדרש יוזם ההליך לשלם לידי המדינה, לא כתמחור מלא של ההתדיינות, אלא כהשתתפות שלו בחלק מן העלות של ההליך המשפטי וכנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט..." (הדגשות אינן במקור –א.נ.ח).

4.
לטענת המבקשים, אין באפשרותם הכלכלית לשלם את האגרה כיוון שהם עצמם מתקיימים מהלוואות ולמעשה מ'נדבות' וזאת מכיוון שהם נשענו על עסקי המנוח שנטען שקרסו בגין התנהלות המשיב.
המבקש 1 טוען בתצהירו כי לא נותר דבר מהעזבון וכי המבקשים ניסו לגייס את סכום האגרה ממכרים, קרובים וגופים שונים אך לא הצליחו להסתייע באלה. המבקש 1 מוסיף כי למן יום קריסת עסקי המנוח הוא אינו עובד ואין לו מקור פרנסה וכי בעקבות קריסת עסקי המנוח הוגשו נגדו באופן אישי תביעות משפטיות. עוד נטען כי למבקש 1 אין נכסים (מלבד רכב מעוקל) וכי אין ברשותו חשבון בנק פעיל. המבקש 1 מוסיף כי המנוח פתח בזמנו חברות שונות בהן עירב אותו כדירקטור/ בעל מניות/ מנהל אך מדובר בחברות בלתי פעילות ונטולות נכסים. לטענת המבקש 1 הוא מתגורר עם משפחתו בבית אימו ונתמך בין היתר על ידי הורי אשתו.
המבקש 2 הצהיר כי הוא משתכר 5,000 ש"ח ברוטו ומתוך הסך הנ"ל עליו לכלכל את משפחתו ולפרוע משכנתא על דירתו. עוד נטען כי אשתו של המבקש 2 עובדת ומסייעת בכלכלת הבית אולם באופן חלקי בלבד וכי הוצאותיהם עולות על הכנסותיהם. לטענת המבקש 2,
אין לו חשבון בנק פעיל (משכורתו משולמת לו במזומן) ואין בבעלותו נכסים מלבד הדירה בה הוא מתגורר (גם לה מונה כונס נכסים). בדומה למבקש 1 טוען גם המבקש 2 כי בשעתו המנוח פתח חברות שונות ועירב אותו בהן כמנהל/דירקטור/בעל מניות אלא שהחברות אינן פעילות.
המבקשת 3, אלמנת המנוח, טוענת כי מצבה הבריאותי לא טוב וכי היא מתקיימת מקצבת זקנה דחוקה והוצאותיה עולות על הכנסותיה.
לטענת המבקשים, התביעה מגלה עילה ועניינה גרימת נזקים כספיים למנוח בשל מעשיו ומחדליו של המשיב 1.

5.
המשיבים מתנגדים לבקשה זו וטוענים, בין היתר, כי המבקשים לא עמדו בנטל להוכיח מצב כלכלי המצדיק מתן פטור מתשלום מאגרה ולא הציגו תמונה מלאה אודות יכולתם הכלכלית. המשיב 1 מתנגד לבקשה וטוען כי יש לדחותה על הסף שכן היא הוגשה באיחור, לאחר המועד האחרון לתשלום אגרה ומבלי שניתנה למבקשים אורכה הגשתה. לטענת המשיב 1, בסמוך להגשת התביעה הוזרמו סכומי כסף ניכרים לכיסו של המנוח ולחברות שבבעלותו. עוד טען המשיב 1 כי המבקשים 1 ו-2 נטלו חלק פעיל בעסקי אביהם וסביר להניח שצברו ממון רב במהלך השנים שכן לא הוכחש שהעסקים שגשגו בשעתו. המשיב 1 מוסיף כי התביעה לא מגלה עילה, כי אין יריבות בינו לבין המבקשים וכי הגורם העיקרי להתמוטטות עסקי המנוח היה הוא עצמו. המשיב 1 מוסיף כי טרם פטירתו הגיש המנוח בקשה לתיקון כתב התביעה בדרך של הוספת נתבעים נוספים וזאת לאור התייחסות בית המשפט (הרשם כב' השופט אורנשטיין כתוארו אז) להיעדרה של עילת תביעה נגד המשיב 1 (במסגרת דיון בבקשת המנוח לפטור מאגרה). לטענת המשיבה 2, המבקשים לא צרפו אסמכתאות לטענותיהם אודות מצבם הכלכלי הרעוע וממילא טענותיהם בדבר מצבם הכלכלי הנטען אינן מתיישבות עם הנתונים העולים מהבקשה. כך למשל, מפירוט תנועות חשבון הבנק של המבקשת 3 עולה כי היא מחזיקה בכרטיס אשראי מסוג "מאסטרקארד", כי היא משלמת כספים לחברת הכבלים וכי הופקד שיק בחשבונה – שיק שלא ברור על ידי מי שולם ובאיזה מועד.

6.
כאמור, לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי לדחות את הבקשה.
ראשית לציין, כי המבקשים אכן הגישו את הבקשה דנא לאחר חלוף המועד לתשלום האגרה (שנקצב במסגרת החלטתי מיום 22.3.11), כטענת המשיב 1. נכון הוא שימים ספורים עובר למועד האחרון לתשלום האגרה המבקשים הגישו בקשה להארכת המועד לתשלום האגרה
או לחלופין להגשת בקשה לפטור מאגרה אלא שבהחלטתי מיום
13.5.11 הוריתי למבקשים להמציא את הבקשה למשיבים לשם קבלת עמדתם. מתגובת המשיב 1 עולה כי המבקשים פנו אליו לקבל עמדתו להארכת המועד המבוקשת וכי המשיב 1 לא נתן הסכמתו להארכת המועד. המבקשים לא ראו לנכון ליידע את בית המשפט בתגובת המשיב 1 וממילא לא שילמו את האגרה במועד אך תחת זאת הגישו את הבקשה דנא כחודש ימים לאחר המועד האחרון לתשלום האגרה ומבלי שקיבלו הסכמה להארכת המועד המבוקשת על ידם.
אין צורך לציין כי התנהלות זו של המבקשים אינה ראויה ודי בכך כדי לדחות את הבקשה דנא; אלא שלא ראיתי לפטור עצמי מלדון בבקשה גופה.
7.
המבקשים אמנם הצהירו כי מצבם הכלכלי אינו מאפשר להם לשלם את האגרה המתחייבת אלא שחרף המסמכים הרבים שצורפו לבקשה אני סבורה כי המבקשים לא פרשו בפני
בית המשפט תמונה מלאה בדבר מצבם הכלכלי ובוודאי שלא הוכיחו היעדר יכולת כלכלית המצדיקה מתן פטור מתשלום אגרה בגין תביעת העתק שהוגשה נגד המשיב 1 על סך של למעלה מ-95 מליון ₪ נכון למועד הגשת התביעה.
כך למשל, ציין המבקש 1 כי אינו עובד ונתמך על ידי הורי אשתו אלא שלא ציין מה הוצאותיו, מה הכנסותיו ולאיזו תמיכה כספית הוא זוכה מהורי אשתו, גם לא ציים במה הם עובדים ומנין להם הממון לתמוך בו ומדוע לא יסייעו בידיו להוכיח טענותיו לאחר שיפקידו את האגרה.
זאת ועוד, בבעלות אשתו של המבקש 1 עסק.
המבקש 2 מתגורר בדירה בבעלותו והוא ואשתו עובדים ומשתכרים כ – 9,000 ₪ בחודש – לציין כי חלק מתלושי השכר שצורפו כנספח ה' לבקשה אינם קריאים, לא ניתן להבין מי העובד לו שולם השכר וממילא לא ניתן להבין מה גובה השכר הכתוב בהם. באשר למבקשת 3, הרי שאף היא מתגוררת בדירה בבעלותה ומצבה הבריאותי כשלעצמו אינו טעם המצדיק מתן פטור מתשלום אגרה.
המבקשים לא צרפו אסמכתאות מלאות אודות הוצאותיהם הנטענות ולא
הוכיחו באמצעות אסמכתאות את טענתם לפיה לא נותר דבר מנכסי העזבון וגם לא פירטו כיצד הם מממנים את הייצוג המשפטי בהליך דנא.
בהקשר זה אני רואה לציין כי בחקירתו בבית המשפט בדיון ביום 28.2.10 העיד המבקש 1 כי סכום שכר הטרחה
שסוכם שישולם לב"כ המבקשים הוא 100,000 $ וראה לציין כי: "...שכה"ט שהתבקש היה סכום לא גבוה שאנו הצלחנו לקחת מהמשפחה..."

(הדגשה שלי א.נ.ח).
אציין עוד כי למקרא הבקשה והתשובה על טענותיה והמסמכים שצורפו התרשמתי כי רב הנסתר על הנגלה וכי הכנסות המבקשים אינם משקפות את מצבם האמיתי.

8.
די בכך כדי לדחות את הבקשה, אך ראיתי להוסיף כי בנסיבות ההליך דנא ולא רק שלא הונחה תשתית עובדתית המגובה במסמכים המצדיקה פטור מהאגרה, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, ספק רב אם התביעה מגלה עילה וזאת, בין היתר, בשים לב לסוגיית היעדר היריבות כפי שהועלתה על ידי המשיב 1 ושבמסגרתה נטען כי אין למבקשים עילת תביעה אישית נגד המשיב 1 כיוון שחלק מהנזקים הנתבעים במסגרת כתב התביעה עניינם מכירת נכסים של החברה בבעלות המנוח במחירים הנמוכים משווים, ואולם ככל שנגרם נזק, אין מדובר בנזק אישי למי מבעלי הדין אלא בנזק לחברה ומשכך ממילא אין המבקשים הנכנסים לנעלי המנוח, יכולים לתבוע את נזקי החברה ועליהם לנקוט בהליכים אחרים.
לזאת אוסיף, כי במסגרת בקשה לפטור מאגרה, על בית המשפט לבחון גם את סכום התביעה שמהווה אף הוא רכיב מרכיבי העילה .
במקרה דנא
,

סכום העתק בו נקבו התובעים בתביעתם (

95,746,800 ₪!)
, נראה על פניו כסכום לא סביר ובנסיבות אלה אני סבורה כי אף מטעם זה לא מגלה ההליך עילת תביעה


(כאמור בהיות סכום התביעה חלק מרכיבי עילת התביעה); כבר ציינתי כי מקובלת עלי הדיעה כי "


...


אין זה מתקבל על הדעת שבעל דין המבקש לפוטרו מתשלום אגרה יגיש תביעה על סכום אסטרונומי ללא כל פירוט וללא כל ביסוס. גם כאשר יש בפיו של אדם טענות נכוחות כנגד בעל הדין יריבו, ואפילו אותו אדם הינו חסר אמצעים לשלם את אגרת המשפט החלה על ההליך, שומה על התובע שלא לחרוג ממסגרת עתירה לסעד סביר והגיוני בנסיבות העניין


"
[ראו: בש"א (חיפה) 13593/01 ניצולת הקרטל בע"מ (לשעבר "פיקנטי" תעשיות מזון ישראל בע"מ) נ' אסם תעשיות מזון בע"מ


(לא פורסם, מיום 26.1.02)], וכפי שאמרתי כבר לטעמי גם אדם סביר שבאפשרותו לשלם את הוצאותיו ולקיים הליכים משפטיים ובודאי לא היה נמנה על הזכאים לפטור מאגרה (מהבחינה הכלכלית) - לא היה יכול לעמוד בתשלום אגרה בסדר גודל של סכום התביעה שנקב התובע, משכך אני סבורה כי סכום אסטרונומי כפי זה שנתבע כסעד מהווה שימוש לא ראוי בהליך של פטור מאגרה.
9.
סיכומו של דבר, הבקשה נדחית.
בנסיבות העניין בשים לב להיקף כתבי הטענות שהוגשו מטעם הצדדים ובפרט בשים לב להתנהלות המבקשים בכל הקשור להגשת הבקשה דנא באיחור מבלי שקיבלו רשות לכך מבית המשפט (כמפורט בסעיף 6 להחלטתי זו), וכן בשים לב להיקף הרחב של בקשתם והתוספות בתשובתם אני רואה לחייבם בהוצאות הבקשה בסך של 3,000 ₪ לכל אחד מהמשיבים.


המבקשים ישלמו את האגרה תוך 30 יום שאם לא כן תמחק התביעה ללא משלוח הודעות או התראות נוספות.

ת.פ 26.12.11.

ניתנה היום, כ"ח חשון תשע"ב, 25 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.
אסתר נחליאלי-חיאט, שופטת, רשמת בית המשפט המחוזי







א בית משפט מחוזי 1157/08 יעקב אברהים בולוס, ניזאר איבראהים בולוס, נאהדה בולוס נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 25/11/2011)