Google

יוסי קלטר, אילנה קדוש - עמליה ביטון, עיריית תל אביב, כפיר בקה

פסקי דין על יוסי קלטר | פסקי דין על אילנה קדוש | פסקי דין על עמליה ביטון | פסקי דין על עיריית תל אביב | פסקי דין על כפיר בקה |

3734-09/11 א     24/11/2011




א 3734-09/11 יוסי קלטר, אילנה קדוש נ' עמליה ביטון, עיריית תל אביב, כפיר בקה








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 3734-09-11 ביטון ואח' נ' עירית תל-אביב-יפו ואח'

תיק חיצוני
:




בפני

כב' השופטת
לימור בן-שמן


המבקשים (הנתבעים)

1. יוסי קלטר
2. אילנה קדוש


נגד


המשיבים

1. עמליה ביטון
- תובעת
2. עיריית תל אביב
– נתבעת 1
3. כפיר בקה
– נתבע 3




החלטה

בפני
בקשת הנתבעים 2 ו- 4 (להלן: "המבקשים") לסילוק על הסף של התובענה שהגישה
נגדם התובעת (להלן: "המשיבה"), מחמת חוסר עילה והעדר יריבות בהתאם לתקנות 100 ו-101
לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות").

בכתב התביעה נטען כי התובעת צעדה ברח' ארלוזרוב 53 בתל אביב . בעת כניסתה למעבר
בבניין (פאסאג') אשר מוביל לרחוב אמסטרדם, נתקלה ברגלה בחלק מקוטע של עמוד ברזל שהיה
מוצב במקום, הוסר באופן חלקי ונותר בולט מעל פני הקרקע. לטענתה, היא מעדה ונחבלה בברך
השמאלית.

המבקש 1 הינו סוכן ביטוח אשר בזמנים הרלוונטים לתביעה היה שוכר חנות המשמשת לו בעת עסק
עסק לשירותי ביטוח ברחוב ארלוזרוב 53 בתל אביב.

המבקשת 2 הינה תופרת במקצועה אשר בזמנים הרלוונטיים לתביעה הייתה שוכרת חנות ברחוב
ארלוזרוב 53 בתל אביב.

המבקשים טוענים כי כתב התביעה נוסח בניגוד לתקנות סדר הדין והינו לקוי וחסר פרטים שכן לא
צוינו מספרי הזהות של המבקשים ואף שמה של המבקשת 2 הינו לקוי שכן שמה הינו אלונה קדוש.

המבקשים טוענים כי אירוע הנפילה הנטען לא ארע בשטח אחריותם ולא בקרבת הנכסים
המושכרים שכן על פי הנטען אירוע התאונה ארע בעת כניסת המשיבה למעבר בבניין (פאסאג') אשר
מונה מספר חנויות לאורך כל המעבר המתחיל ברחוב ארלוזרוב ומסתיים ברחוב אמסטרדם בתל
אביב.

בנוסף טוענים המבקשים כי לא חלה אחריות לאירוע אשר נוצר כנטען כתוצאה מליקוי מבני אשר
לשוכר הנכס אין כל אחריות לגביו וכי האחריות לאירוע התאונה הנטען חלה על הבעלים של הנכס.

המשיבה טוענת כי אין בטענת המבקשים לפיה הינם שוכרים בלבד של הנכס כדי לפטור מאותם
מחובת הזהירות והאחריות המוטלת בגינה.

לטענתה, התאונה התרחשה במקרקעין אשר נמצאים בהחזקה משותפת עם אחרים ומוטלת על
המבקשים החובה לנקוט בצעדים כדי למנוע את התאונה.

המשיבה טוענת כי נפלה טעות קלומוס בציון שם המבקשת ואי ציון מס' הזיהוי בשל חוסר ידיעה.
מבוקש לתקן שמה לאלונה קדוש והוספת מס' זיהוי בסמוך לשמה ת.ז 02492289 לחילופין, תוגש
בקשה נפרדת לתיקון.

דיון והכרעה

המבקשים סומכים בקשתם לסילוק על הסף מפאת העדר עילה וחוסר יריבות.

המבחן הקובע לעניין בחינתה של עילה הנו התשובה לשאלה "האם כתב התביעה כשלעצמו בהנחה
שהתובע יוכיח את הנטען בו אך יהיה זכאי התובע לקבל את בסעד אותו דורש?"
וכי על ביהמ"ש
להניח
כי העובדות המונחות לפניו בכתב התביעה הנו נכונות, ותחת הנחה זאת לבדוק האם הסעד
מגיע לתובע. ראוי להזכיר את דבריו של כבוד השופט זוסמן בע"א 167/63 ג'ראח נ' ג'ראח, פ"ד יז
2617,2624, לפיהם :
"הדיבור 'עילת התביעה' (
cause of action
) אינו חד-משמעי, ומשהוגדר, אין כוח ההגדרה יפה אלא לעניין פלוני בלבד".

עיון בבקשה ובתגובה מעלה כי המבקשים היו במועד התאונה המחזיקים בנכס המצויים במקרקעין
שבו ארע האירוע הנטען.

תצהירי המבקשים וכן הסכמי השכירות,אשר צורפו לבקשה, אינם מוספים בשלב זה להבהרת התמונה העובדתית והמשפטית.

אין בפני
נתונים, אשר יתבררו כפי הנראה בהמשך, באשר לסיווגו של שטח המעבר.
בשלב זה טרם התבהרה התמונה האם שטח המעבר מהווה רכוש משותף של הבנין המסור לאחריותם של הבעלים ומחזיקי החנויות במתחם ו/או חלק מהרחוב.
טרם ברור האם בשל טיבו ובשל מקום האירוע, קמה חבות משותפת לרשות המקומית וכן לבעלים ולמחזיקים בנכס או העדר חבות של מי מהצדדים.
זכר לכך ניתן למצוא בתצהירי המבקשים המונים אף הם מספר חלופות אפשריות.


במצב דברים זה,
לא ניתן לומר כי כתב התביעה מגלה חוסר עילה וחוסר יריבות,
וטענות המשיבה
בדבר אחריות המבקשים
לאירוע הנטען הינן טענות אשר ראויות להתברר בבית המשפט.


בנוסף לאמור לעיל, למחיקה על הסף, עפ"י תקנה 100 לתקנות סדר דין אזרחי, הנחיה כללית, שיש
לראות בה את המדיניות השיפוטית הרצויה, והיא כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף "הן בגדר
אמצעים הננקטים בלית ברירה"
(ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין )
פד"י מד (2) 668, 671
.

די בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל פי העובדות המצוינות לעיל והמהוות את עילת
התביעה יזכה התובע בסעד שהוא מבקש, כדי שהתביעה לא תימחק באיבה ויש להעדיף תמיד את
הדיון הענייני ואת ההכרעה בסכסוך לגופו של עניין (ראה בספרו של א' גורן, "סוגיות בסדר דין
אזרחי
", מהדורה חמישית, עמ' 134). (ר"ע 59/81ארדיטי נ. ארדיטי פ"ד לה(2) 811, 812).

באשר לטעות הקולמוס אשר נפלה בכתב התביעה. הלכה היא כי כאשר הפגם בכתב התביעה ניתן לתיקון, והתובע רוצה לתקנו, ייעתר לו בית המשפט ולא ימחוק את כתב התביעה (ראה זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 392).

מורה על התיקון כמבוקש ביחס לנתבעת 4.

התובעת תגיש בקשה נפרדת לתיקון כתב התביעה ביחס לנתבע 2.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה לסילוק על הסף נדחית.

אין צו להוצאות.

לתשומת הלב, ישיבת קדם משפט קבועה ביום 6.3.12 בשעה 8:30.







ניתנה היום, כ"ז חשון תשע"ב, 24 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 3734-09/11 יוסי קלטר, אילנה קדוש נ' עמליה ביטון, עיריית תל אביב, כפיר בקה (פורסם ב-ֽ 24/11/2011)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים