פסקי דין על שרה מור | פסקי דין על ד"ר ענת קליטיניץ | פסקי דין על ד"ר ולדימיר לישנבסקי |

1887/09 תק     29/11/2011




תק 1887/09 שרה מור נ' ד"ר ענת קליטיניץ, ד"ר ולדימיר לישנבסקי








בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון



ת"ק 1887-09 מור נ' ד"ר קליטיניץ


בפני


כב' השופט
אורן שוורץ

התובעת והנתבעת שכנגד
שרה מור


נגד

הנתבעת והתובעים שכנגד
1. ד"ר ענת קליטיניץ
2. ד"ר ולדימיר לישנבסקי



פסק דין

הרקע לתביעה
:
1.
עניינה של התביעה והתביעה שכנגד שלפניי בסכסוך בין רופאת שיניים (הנתבעת) לבין מטופלת (תובעת).
לטענת התובעת, היא שילמה עבור מספר טיפולי שיניים אך לא מימשה את כולם.
לכן, על הנתבעת להשיב לה את יתרת הכספים. סכום התביעה הועמד על סך 2,500 ₪.
לטענת הנתבעת, התובעת קיבלה החזר כספי ולא מגיעים לה כספים נוספים. הנתבעת ומנהל המרפאה אף נקטו בהליך של תביעה שכנגד בה ביקשו לחייב את התובעת בפיצויי שכן לטענתם היא התפרצה למרפאת השיניים וגרמה לנזקים. סכום התביעה שכנגד הועמד על סך 4,482 ₪.

עיקר טענות התובעת והנתבעת בתביעה שכנגד
:
2.
לטענת גב' שרה מור
(להלן: "התובעת"), היא שילמה לד"ר ענת קליטיניץ
(להלן: "הנתבעת") עבור מספר טיפולי שיניים סך 4,300 ₪. לאחר שבוצע הטיפול הראשון, התובעת ביקשה להמשיך את הטיפול אצל רופא שיניים אחר. התובעת ביקשה לקבל את יתרת הכספים ששילמה. הנתבעת סירבה להשיב לה מלוא התשלום ומכאן התביעה דנן.

3.
התובעת הכחישה את טענות הנתבעת לעניין גרימת הנזק במרפאה, הגם שאישרה את קיומו של הויכוח בינה לבין הנתבעת מאחר שהכספים לא הוחזרו לה, למרות שביטלה את המשך הטיפולים.

עיקר טענות הנתבעת והתובעים בתביעה שכנגד
:
4.
הנתבעת העניקה לתובעת טיפול שיניים אחד מתוך סדרת טיפולים עבורם שילמה. זמן מה לאחר הטיפול הראשון, התובעת הגיעה למרפאת השיניים וביקשה לבטל את הטיפול באחת השיניים. על כן הוחזר לה סך 1,200 ₪.

5.
מאוחר יותר, ביקשה התובעת לבטל כליל את המשך תוכנית הטיפולים. הנתבעת הסכימה להשיב לה סכום נוסף בסך 1,200 ₪. לאחר שהוכן השיק לזיכוי, הבקשה התובעת להמתין עד שהנתבעת תתפנה להסדיר את מסירת השיק. התובעת לא המתינה, התפרצה לחדר הטיפולים בו נמצאה הנתבעת וגרמה נזק רב לציוד הרפואי שבחדר הטיפולים.

לנתבעת לא נותרה ברירה אלא להזמין את משטרת ישראל ואכן הוגשה תלונה על ידי הנתבעת ונגבו הודעות במשטרה [נספח ב1 לכתב ההגנה].

6.
הואיל ולטענת הנתבעת, נגרם נזק למרפאת השיניים, ד"ר ולדימיר לישנבסקי
, הבעלים של מרפאת השיניים, הצטרף כתובע לתביעה שכנגד.

7.
העידו לפניי: התובעת, הנתבעת (והתובעת בתביעה שכנגד) וכן העיד מר יוסי ארבוב (מנהל מרפאת השיניים).

דיון והכרעה
:
8.
התובעת שילמה סך 4,300 ₪ עבור טיפול שורש ומבנה לשן אחת, כתרים ל – 3 שיניים וסתימה לשן אחת. התובעת קיבלה טיפול של סתימה בשן אחת ולאחר מכן ביקשה להפסיק את הטיפול ולקבל את יתרת הכספים ששילמה [עמ' 1 לכתב התשובה לכתב ההגנה ולכתב התביעה שכנגד].

9.
בעדותה לפניי, העידה התובעת שקיבלה החזר כספי בסך 1,200 ₪ בלבד [פר' עמ' 4 ש' 4-5]. אף הנתבעת העידה לפניי שהתובעת קיבלה החזר כספי בסך 1,200₪, כאשר הכוונה הייתה להחזיר לתובעת סך 1,200 ₪ נוספים:

"...התחילה טיפול ולאחר זמן מה היא אמרה שיש לה קשיים כספיים, שאבטל לה שן אחת שלא תוכל לשלם לי. אז החזרתי לה 1,200 החזר שיק..."
.


[פר' עמ' 5 ש' 12-14]

10.
ועוד העידה הנתבעת:

"מ – 4,300 ₪ 1,200 ₪ החזרתי לה. היא המשיכה טיפול ואחרי כמה שבועות של טיפול, היא הגיעה אלי בעוד בקשה, יש לי בעיה הבן שלי נמצא בהליך משפטי, האם תוכלי לרשום לי קבלה על שמו, אמרתי שזה בלתי אפשרי...אז היא אמרה אין בעיה אני אמצא רופא אחר שיעשה זאת. אמרתי לה שהיא יכולה לעבור, עשינו חשבון, הגיע לה 1,200 ₪ לפי מה שעשיתי".


[פר' עמ' 5 ש' 15-21]


11.
מר יוסי ארבוב, מנהל מרפאת השיניים ומורשה חתימה של מרפאת השיניים, העיד לפניי שהתובעת קיבלה לידיה שיק בסך 1,200 ₪ ואף הוכן לה שיק נוסף בסך 1,200 ₪, אך לא ניתן היה לתת לה אותו הואיל וסירבה לחתום על טופס שמאשר את קבלת השיקים:

"...אנו הכנו לה שני שיקים, שיק אחד שהוחזר לה בסך 1,200 ש|ח שהוחזר לתובעת ועוד שיק אחד שהיה מוכן חתום, מה שהיה צריך לעשות שהיא חותמת שהיא קיבלה את השיק, זה הכל"

[פר' עמ' 6 ש' 2-4]

12.
כפי שעולה מכלל העדויות שנשמעו לפניי, התובעת קיבלה לידיה סך 1,200 ₪ בלבד. התרשמתי שתוכנית טיפול השיניים בוטלה בהסכמת הצדדים, כאשר הנתבעת הבטיחה לתובעת שיחזירו לה סך 2,400 ₪: 1,200 ₪ אשר הוחזרו לה בפועל ו – 1,200 ₪ שלא הוחזרו לה, הגם שהיה בכוונת גורמי המרפאה להשיבם. כתוצאה מהויכוח שפרץ בין הצדדים, נמנעה הנתבעת מלהשיב לתובעת את הסכום של 1,200 ₪, למרות ההבטחות לעשות כן ולמרות שתוכנית הטיפולים בוטלה בהסכמה.

13.
אינני מקבל את טענת התובעת לקיומו של החזר כספי נוסף. לא הוכח לפניי מה היה היקף הטיפול שכבר בוצע וממילא לא הוכחה לפניי הסכמת גורמי המרפאה להשבה כספית מעבר לסך 2,400 ₪. מתוך סכום זה כבר הושבו לתובעת סך 1,200 ₪ ועל כן על הנתבעת להשיב לתובעת את סך 1,200 ₪ הנוספים, שעל השבתם הוסכם זה מכבר.

14.
הנתבעת וד"ר לישנבסקי תבעו את התובעת בתביעה שכנגד, בטענה שגרמה לנזק לציוד רפואי במרפאת השיניים, בעת הויכוח על ביצוע ההחזר הכספי. הנתבעת טענה שלא שברה דבר במרפאת השיניים אלא רק דחפה עגלה שעליה כלים, לאחר שהתרגזה מהעיכוב בביצוע ההחזר הכספי שהובטח לה:

"...לא שברתי כלום ולא גרמתי לה לשום נזק. אני הזזתי בעדינות את העגלה, מה שכן, צעקתי".


[פר' עמ' 6 ש' 13]
15.
לעניין טענת גרימת הנזק, אני מעדיף את גרסת התובעת. גרסתה של התובעת מתיישבת עם עדותה של הנתבעת במשטרת ישראל, בה לא נאמר דבר אודות גרימת נזק לציוד במרפאת השיניים ולו במילה. הנתבעת התלוננה אך ורק על כך שהתובעת הפריעה לה בעבודתה ולא התלוננה על גרימת נזק לרכוש:

"שרה נכנסה לחדר באמצע טיפול עם אחת המטופלות והפריעה לי לעבוד עד שנאלצתי להזמין ניידת"
.


[ש' 14 לנספח ב1 לכתב ההגנה וכתב התביעה שכנגד]

16.
הנתבעת אף ביקשה להוסיף על הודעתה במשטרת ישראל, לאחר שנגבתה ממנה העדות הראשונה:

"...היום בעת ששרה הייתה במרפאה היא דחפה מגירה עם כל הציוד לכיוון שלי, מדובר במגירה עם גלגלים שעליה כלים. כמו כן במקום הייתה מטופלת שהדבר היה עלול לסכן אותה"


[ש' 2-3 לנספח ב1 לכתב ההגנה וכתב התביעה שכנגד]

17.
הודעותיה של הנתבעת במשטרת ישראל מחזקת דווקא את גרסת התובעת. כך, הנתבעת ביקשה להוסיף לעדותה אך לא התלוננה אודות גרימת נזק לרכוש. על יסוד גרסתה של התובעת הנתמכת בהודעת הנתבע במשטרת ישראל, אני קובע שהתובעת לא גרמה נזק לציוד במרפאת השיניים ובכך אני דוחה את התביעה שכנגד.

18.
אינני מקבל את טענת הנתבעת וד"ר לישנבסקי לעניין הפסד הכנסות. התרשמתי שאכן פרץ ויכוח עז בין התובעת לנתבעת ואולם אין בכך להצדיק פיצוי בגין אובדן הכנסות בסך 900 ₪ ונזק לא ממוני בסך 1,500 ₪. ממילא לא הוצג לפני דו"ח ביטול טיפולים או אישור הנהלת החשבונות על פגיעה בהכנסות.

19.
לא מצאתי ממש ביתרת טענות הצדדים והן נדחות.

20.
סוף דבר - אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך 1,200 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה. אני דוחה את התביעה שכנגד.
אני מחייב את הנתבעת והתובע שכנגד בהוצאות משפט, אף בהתחשב בקיומו של דיון אליו לא התייצבה הנתבעת, בסך 800 ₪.

המזכירות תעביר לזכות התובעת על חשבון פסק הדין את סך 1,500 ₪ שהפקידה הנתבעת בקופת בית המשפט.


יתרת סכום פסק הדין וההוצאות תשולם לא יאוחר מיום 1.1.12.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.


ניתן היום,
ג' כסלו תשע"ב, 29 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.











תק בית משפט לתביעות קטנות 1887/09 שרה מור נ' ד"ר ענת קליטיניץ, ד"ר ולדימיר לישנבסקי (פורסם ב-ֽ 29/11/2011)