פסקי דין על דליה ברנע | פסקי דין על בטוח לאומי-סניף ירושלים

10762/04 בל     28/06/2004




בל 10762/04 דליה ברנע נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים




1


בתי המשפט
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
בל 010762/04


בפני
:
כב' השופט י. נויגבורן


28/06/2004



בעניין:
דליה ברנע



ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד ברנע גלעד

מערערת

נ ג ד


בטוח לאומי-סניף ירושלים



ע"י ב"כ עו"ד
עמירם סבר

משיב

פ ס ק ד י ן

1. זהו ערעור כנגד החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 29.1.04 אשר קבעה כי ליקוייה של המערערת אינם כלולים ברשימת הליקויים שבתוספת להסכם הניידות שבין ממשלת ישראל לבין המוסד לביטוח לאומי.

2. מאחר וליקוייה לא נכללו ברשימה, נדחתה תביעתה של התובעת להטבות מכוח הסכם הניידות, וביניהם הלוואה עומדת לרכישת רכב וגימלת ניידות.

3. הוועדה המחוזית, בפני
ה נבדקה המערערת, קבעה לה דרגת מוגבלות בניידות בשיעור 40%, כאשר הפעילה באופן חלקי את פריט א-7 ברשימת הליקויים.

4. עיקר טענות ב"כ המערערת היו כי לא ניתנה למערערת הזדמנות לטעון כנגד הורדת אחוזי המוגבלות בניידות שנקבעה על ידי הוועדה המחוזית, כי הוועדה הרפואית לעררים פירשה באופן שגוי את רשימת הליקויים, וכי קיים חוסר סבירות והפלייה בעצם קביעת רשימת הליקויים ואי-הכללת מצבה של המערערת בתוך הרשימה.

5. ב"כ המוסד לביטוח לאומי טען כי אין כל טעות משפטית בהחלטת הוועדה.

6. התקיים דיון מקדמי בפני
כב' הרשמת פיינשטיין, שבפני
ה טענו הצדדים וטענותיהם נרשמו, והתיק כולו הובא בפני
למתן

פסק דין
על יסוד כל החומר שבתיק. אתייחס לטענות ב"כ המערערת אחת לאחת:

7. אי-מתן זכות טיעון: ב"כ המערערת מסתמך על ההלכה שנקבעה בענין לנגרמן (דב"ע מה/293-01). אולם ההלכה ההיא נקבעה עת המבוטח הוא זה שערער, וציפה להגדלת אחוזי המוגבלות, ואילו הוועדה היתה בדעה כי יש להפחית את האחוזים. כיוון שהוועדה עמדה לפעול בניגוד לאינטרסים של המערער, היה עליה לאפשר לו להתגונן בפני
הפחתת האחוזים ואולי אפילו לוותר על הערעור. במקרה זה, מאידך, היה זה דווקא המוסד לביטוח לאומי אשר הגיש ערר לוועדה לעררים, ומהותו של ערר מטעם המוסד לביטוח לאומי היא כי המוסד סבור כי יש להפחית את אחוזי הנכות שנקבעו. על כן, המבוטח כבר מודע לכך שהוועדה מתבקשת להפחית את אחוזי הנכות, ועצם הופעתו בפני
הוועדה הינו לשם בדיקה אם יש להפחית את אחוזי המוגבלות. על כן, אין כל מקום לאפשר לו זכות מיוחדת לטעון כנגד הערר, כיוון שכל הערר מכוון להורדת אחוזי מוגבלות בניידות.

8. לענין פרשנות שגוייה של רשימת הליקויים: בנושא זה, סתם ב"כ המערערת את טענותיו לא פירטן. אין כי התייחסות פרטנית לליקוי הקיים במערערת ואין כל התייחסות איך ניתן ליישם ליקוי זה ברשימת הליקויים. אין די בטענה סתמית שהוועדה לא פירשה נכון את האמור ברשימת הליקויים, וב"כ המערערת לא הראה לבית הדין איך הוועדה יכלה ליישם פריט זה או אחר ברשימה לאור הליקויים שהוועדה מצאה במערערת.

9. לא זו אף זו: גם הוועדה המחוזית, למעשה, קבעה כי ליקוייה של המערערת לא ניתנים ליישום במסגרת רשימת הליקויים. על כן, הם קבעו לא יישום חלקי בלבד של פריט א-7. אולם, ההלכה קובעת כי אין הוועדה רשאית ליישם פריט תוך תיאום או פריט חלקי. על כן, למעשה, הוועדה קבעה כי אין למערערת אחוזי מוגבלות בניידות על פי רשימת הליקויים, והוועדה לעררים אך ורק תיקנה את הליקוי המשפטי מצד הוועדה המחוזית. היתה זו דווקא הוועדה המחוזית שפירשה שלא כהוגן את רשימת הליקויים בסברה כי ניתן ליישם פריט תוך תיאום או באופן חלקי, והוועדה לעררים העמידה את הדברים על דיוקם.

10. טענת ההפלייה: גם טענה זו היא כוללנית ביותר. ברור הוא כי אין המדינה יכולה ליצן הלוואה עומדת לכל מי שקיים בו ליקוי. לאור האמצעים המוגבלים העומדים לרשות המדינה, חייבת היא לבחור ולבחון בין ליקויים שונים, וייעד את העזרה בניידות אך ורק לליקויים שהיא סבורה שהם חמורים יותר וראויים למתן גימלה על מנת לנטרל את המוגבלות. ברור כי המדינה, כצד לחוזה הפלה בין אלה הסובלים מליקויים אשר נכללו ברשימת הליקויים לבין אלה אשר סובלים מליקויים אשר לא נכללו ברשימה. השאלה איננה אם יש אפלייה כזאת, אלא אם מדובר באפלייה פסולה, דהיינו, התייחסות שונה למקרים שווים. בנושא זה, לא פירט ב"כ המערערת את טענותיו, ולא הראה כי מדובר במקרים דומים הזוכים להתייחסות שונה. אין ביתה דין יכול לקבל טענה כוללנית של אפלייה, מקום שלא פירט ב"כ המערערת והראה כי ההסכם מפלה בין שווים.

11. מכל הנימוקים דלעיל, דין הערעור להדחות.

12. ערעור על

פסק דין
זה הוא ברשות והמועד לבקש רשות ערעור מאת ביתה דין הארצי לעבודה הוא 30 יום.

ניתנה היום ט' בתמוז, תשס"ד (28 ביוני 2004) בהעדר הצדדים.

י.נויגבורן, שופט












בל בית דין אזורי לעבודה 10762/04 דליה ברנע נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים (פורסם ב-ֽ 28/06/2004)