פסקי דין על עזבון המנוח איליה גלינקין ז"ל | פסקי דין על פליקס גלינקין | פסקי דין על שרותי בריאות כללית | פסקי דין על mci חברה לביטוח |
15965-12/10 א 17/11/2011
א 15965-12/10 עזבון המנוח איליה גלינקין ז"ל, פליקס גלינקין נ' שרותי בריאות כללית, mci חברה לביטוח בע"מ
בית משפט השלום בתל אביב - יפו
ת"א 15965-12-10 גלינקין ואח' נ' שרותי בריאות כללית
ואח'
תיק חיצוני
:
מספר בקשה:
11
בפני
כב' השופט
אבי פורג
מבקשים
1. עזבון המנוח איליה גלינקין ז"ל
2. פליקס גלינקין
נגד
משיבות
1. שרותי בריאות כללית
2.
mci
חברה לביטוח בע"מ
החלטה
צר לי על העיכוב במתן ההחלטה.
בפני
בקשה בכתב למתן צו לעיון במסמכים הבאים:
תחקיר שנערך על ידי המשיבה 1 לגבי האירוע מיום 29.10.09, נשוא כתב התביעה.
דו"ח אירוע שנערך לגבי האירוע הנ"ל ע"י המשיבה 1.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, דין הבקשה להתקבל לגבי שני המסמכים, האחד מיום 5.11.09 והשני מיום 17.6.10.
האירוע נשוא התיק התרחש ביום 29.10.09. לפי טענת המשיבות, המבקשים פנו אל המשיבה 1 במכתב ביום 9.5.10 אשר נענה במכתב על ידי נציגי המשיבה 2 ביום 26.5.10 (המכתבים צורפו).
לטענת המשיבות חל על שני המסמכים חיסיון הלכתי מתוקף היותם מסמכים שהוכנו לקראת משפט.
ברע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אלי שירי, תק – על 2006(2), 4466
נקבע לגבי חיסיון של מסמך שהוכן לקראת משפט כדלקמן:
"
הלכה פסוקה היא כי מסמך שהוכן לקראת משפט נהנה מחיסיון בפני
גילוי [
ע"א 327/86 זינגר נ' ביינון, פד"י כב
(2) 602; להלן: פרשת
זינגר
]. הטעם לכלל זה נעוץ בערך ההגנה על האוטונומיה הנתונה לצד למחלוקת להכין את קווי עמדתו במשפט בלא הפרעה. במתח הקיים בין חובת הגילוי לצורך חשיפת האמת במשפט, לבין ההגנה על זכותו של בעל דין להיערך כראוי להציג את עמדתו במחלוקת עם יריבו בלא שיאלץ לחשוף את חומר ההכנה שהכין לצורך כך, גובר הערך האחרון."
חיסיון מסמך שנולד לצורך הליכים משפטיים דוחה זכותו של בעל דין שכנגד לגילוי תוכנו של המסמך ולעיון בו
" [פרשת
זינגר
, שם]. מטרת החיסיון היא לאפשר לאדם להכין עצמו למשפט בלא חשש שפרי עמלו לצורכי הכנת עמדתו ייחשף לעיניו של הצד השני [פרשת
אזולאי
, שם;
ע"א 407/73 גואנשיר נ' חברת החשמל, פד"י כט
(1) 169, 171]. הערך המבקש לגונן על זכותו של אדם להכין את עמדתו לצורך התדיינות עם הצד שכנגד משתלב גם עם תפיסת ערך הפרטיות של האדם אשר קיבל מעמד חוקתי ב
חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו
(סעיף 7). חומר הכנה כאמור שייך לפרטיותו של האדם, ול"רשות היחיד" שלו המובן הרחב והכולל של מושג זה. לחיסיון זה קשר ענייני הדוק וזיקה תכליתית לחיסיון הסטטוטורי הפרוש על דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך דין ללקוח [סעיף 48 לפקודת הראיות
]. עם זאת, אין ביניהם זהות, והחיסיון על חומר הכנה למשפט הוא רחב ומקיף יותר
.
היקף התפרשותו של החיסיון ההילכתי על חומר הכנה למשפט חולש לא רק על חומר הכנה שנאסף שעה שהמשפט היה תלוי ועומד, אלא גם על חומר שהוכן בעת שהיתה קיימת הסתברות של ממש כי יתנהל משפט בעתיד. הכנת חומר בתנאים של צפי לקיומו של משפט מכניסה חומר זה בגדר החיסיון ההילכתי. אולם על פי כלל החיסיון, נדרש כי גם טרם משפט, המסמך הוכן
לצורך
המשפט [פרשת
גלעד
, פיסקה 6 לפסק הדין]. התנאים לתחולת החיסיון על חומר הכנה למשפט הם, איפוא, קיום צפי לניהול משפט, והימצאות זיקה דומיננטית בין המסמך הנערך לבין המשפט הצפוי. מסמך הנערך למטרה עניינית כלשהי שאינה קשורה במשפט או במשפט הצפוי אינו נהנה מחיסיון, גם אם הוא רלבנטי למשפט, וגם אם הוא עשוי לתרום לבירור סוגיות העולות בו.
"
דו"ח הארוע מיום 5.11.09 אומנם נשלח אל עורך דין המבטחת אולם הוא נכתב מספר ימים לאחר האירוע ולמעלה משישה חודשים לפני קבלת הפניה הראשונה של המבקשים. בנסיבות אלה איני סבור שבמועד הכנת דו"ח הארוע היתה הסתברות של ממש לניהול משפט בעתיד וכי קיימת זיקה דומיננטית בין המסמך הנערך ובין המשפט הצפוי. המסמך מיום 5.11.09 מתאר את השתלשלות הדברים בסמוך לנפילה ולאחריה ותו לא. ניתן להניח (ולקוות) שהדו"ח נערך בראש ובראשונה לבחינת תפקוד הצוות הרפואי ולמניעת הישנות מקרים דומים בעתיד. אין באמור לעיל להביע דיעה לגבי תפקוד הצוות הרפואי במקרה נשוא ענייננו. העובדה שהדו"ח נשלח לעו"ד המבטחת אין בה די
להחלת חיסיון על הדו"ח כמסמך שהוכן לקראת משפט.
המסמך מיום 17.6.10 נערך לאחר שנשלח מכתב דרישה על ידי ב"כ המבקשים בקשר לאירוע ביום 9.5.10 ונוכח מועדו נראה לכאורה שהקשר שלו למשפט הצפוי חזק יותר ולפיכך, טענת המשיבות שחל עליו החיסיון החל על חומר הכנה למשפט היא בעלת משקל רב יותר. למרות זאת, דין הבקשה להתקבל גם לגביו כפי שיפורט להלן.
בין הצדדים התעוררה מחלוקת האם המסמך מיום 17.6.10 הוא דו"ח של ועדת בדיקה לפי סעיף 21 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו – 1996 (להלן – "חוק זכויות החולה") לשיטת המבקשים או דו"ח של ועדת בקרה ואיכות לפי סעיף 22 לחוק זכויות החולה לשיטת המשיבות.
צודקות המשיבות כי המבקשים לא עיינו במסמכים ולכן אינם מודעים לתוכנם. עם זאת, המשיבה 1 היא שעורכת את המסמכים ולפיכך מחובתה לערוך ולנסח את הרישומים/מסמכים באופן שיהיה ברור למעיין בהם האם המסמכים נכתבו על ידי ועדת בדיקה (סעיף 21 לחוק) או ועדת בקרה ואיכות (סעיף 22 לחוק). זאת, מאחר והיקף העיון של המטופל בממצאים/נתונים או במסמכים השונים של כל ועדה הוא שונה לפי הוראות חוק זכויות החולה והמשיבות מודעות לכך היטב.
עיון במסמך מיום 17.6.10 לא מגלה באופן ברור איזה ועדה ערכה אותו. הדבר היחיד שמחזק את טענתן של המשיבות כי מדובר בוועדת בקרה ואיכות הוא הרישום בכותרת המסמך "הבטחת איכות" ואין די בכך.
אם המשיבות מעוניינות לחסות תחת הוראות החוק השונות עליהן לנסח את המסמכים שערכה ועדה כזו או אחרת בצורה ברורה ומפורשת ומשלא עשו כן אין מקום שהמסמכים יחסו תחת חיסיון הנובע מסעיף כזה או אחר בחוק זכויות החולה.
טענת המשיבות כי מדובר במסמך שערכה ועדת בקרה ואיכות גורעת לכאורה גם מהטענה שהמסמך נערך בזיקה דומיננטית לצרכי המשפט הצפוי.
יתרה מזו, לפי תוכן המסמך מיום 17.6.10 נראה יותר שמדובר בממצאים של ועדת בדיקה שבדקה אירוע חריג לגבי המטופל (המנוח) בענייננו מאשר ועדת בקרה ואיכות שהוקמה לשיפור איכות הטיפול הרפואי ו/או איכות שירותי הבריאות.
כך או כך, לפי סעיף 21 (ב) לחוק זכויות החולה ממצאיה ומסקנותיה של ועדת הבדיקה ימסרו למטופל ולפי סעיף 22 (ה) לחוק זכויות החולה ממצאים עובדתיים שקבעה ועדת הבקרה והאיכות הנוגעים למצבו של מטופל, לטיפול בו ולתוצאותיו יתועדו ברשומה הרפואית ויהיו חלק ממנה.
לפי סעיף 18 לחוק זכיות החולה, המטופל זכאי לקבל מידע רפואי מהרשומה הרפואית בכפוף לסייגים שאינם רלוונטיים לענייננו.
המסמך מיום 17.6.10 אינו פרוטוקול אלא ממצאים עובדתיים הנוגעים למצבו של המטופל ולטיפול בו ובמקרה זה בהתחשב בנסיבות העניין גילוי ממצאים אלה לשם עשית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותם.
נוכח האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל לגבי שני המסמכים.
המשיבות יעבירו את המסמכים לעיון המבקשים עד ליום 12/12/11.
ניתנה היום, כ' חשון תשע"ב, 17 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.
א בית משפט שלום 15965-12/10 עזבון המנוח איליה גלינקין ז"ל, פליקס גלינקין נ' שרותי בריאות כללית, mci חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 17/11/2011)