Google

עבד אל כרים מרזוק - עו"ד ת'רות מדלג', עו"ד בלאל מחניהא

פסקי דין על עבד אל כרים מרזוק | פסקי דין על עו"ד ת'רות מדלג' | פסקי דין על עו"ד בלאל מחניהא |

41170-06/11 עא     05/12/2011




עא 41170-06/11 עבד אל כרים מרזוק נ' עו"ד ת'רות מדלג', עו"ד בלאל מחניהא










בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 41170-06-11 מרזוק נ' מדלג' ואח'



05 דצמבר 2011



בקשה מס' 5


בפני

כב' השופט יגאל גריל
, ס. נשיא


המערער:

עבד אל כרים מרזוק


נגד

המשיבים:
1. עו"ד ת'רות מדלג'


2. עו"ד בלאל מחניהא






החלטה

א.
מונחת בפני
י בקשתו של המערער להורות כי הערעור בעניינו יידון בפני
הרכב ערעורים של שלושה שופטים.

ב.
בבית משפט השלום בחדרה בתיק ת"א 1014-10-09 נדונה תביעת הפיצויים של המערער כנגד שני המשיבים, שהם עורכי דין אשר טיפלו בעניינו של המערער בכל הנוגע לתביעה שהגיש המערער כנגד חברת הביטוח מכֹח פוליסה לביטוח תאונות אישיות, אשר כללה פיצוי בגין אי-כושר ואובדן כושר עבודה.


תביעתו של המערער כנגד חברת הביטוח לקבלת פיצוי בהתאם לפוליסה נדחתה.

ג.
לטענת המערער, פעלו שני המשיבים (עורכי הדין) ברשלנות. לכן הגיש המערער לבית משפט השלום בחדרה את תביעתו לפיצויים כנגד המשיבים על סכום של 150,000 ש"ח. תביעתו זו של המערער נדחתה ב

פסק דין
מיום 27.4.2011.

על כך הגיש המערער לבית משפט זה את ערעורו אשר נקבע לדיון בפני
שופט דן יחיד (כב' השופט י. כהן).

ד.
בתאריך 15.11.2011 הגיש המערער בקשה לבית משפט זה ובה הוא עתר לכך שערעורו יידון בפני
שלושה שופטים "כדי שתנוח דעתי ויידון הערר שלי על ידי שלושה שופטים כדי שאוכל לקבל החלטה הוגנת, צודקת ומהימנה".

ה.
בהחלטה שנתתי ביום 17.11.2011 אִפשרתי לשני המשיבים להתייחס לבקשתו זו של המערער, אך נכון לשעה זו לא נתקבלה עמדתם של המשיבים.

ו.
סעיף 37(ב) של חוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 מונה רשימה של עניינים שבהם ידון בית המשפט המחוזי בשופט אחד ובהם, בין היתר גם, כאמור בסעיף קטן 9, ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום בדן יחיד בתביעות שסכומן או שווי נושאן ביום הגשת התובענה אינו עולה על 300,000 ש"ח.

הואיל ותביעתו של המערער לבית משפט השלום כנגד המשיבים היתה על סך 150,000 ש"ח, יש לדוּן בערעור שהגיש המערער בפני
שופט דן יחיד.

ז.
סעיף 37(ב) של חוק בתי המשפט מונה, כאמור כבר לעיל, את רשימת העניינים שבהם ידוּן בית המשפט המחוזי בשופט אחד, אך באותו סעיף נכתב גם: "אם לא הורה נשיא בית המשפט או סגנו, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון טענותיהם לעניין זה, או ביוזמתו לעניין מסוים, כי יידון בשלושה..."

ח.
במקרה שבפני
נו לא הובא בפני
בית משפט זה נימוק שיהא בו כדי להצדיק מתן הוראה בדבר קיום הדיון בפני
הרכב של שלושה שופטים.

החלטה לקיים את הדיון בהרכב של שלושה שופטים נועדה למקרה שבו עומדת לדיון בפני
בית המשפט שאלה עקרונית שיש בה חידוש הלכה, או מקום בו יש צורך לקבוע מדיניות אחידה בסוגיה משפטית משמעותית ולא זה המקרה שבפני
נו.

ט.
גם אין לקבל את הטענה כאילו החלטה הניתנת בהרכב של שלושה שופטים היא "הוגנת", או "צודקת" יותר, שהרי קיום דיון בערעור כאשר סכום התביעה בבית משפט השלום אינו עולה על 300,000 ₪ הוא פרי הוראה של המחוקק בחוק שנתקבל על-ידי הכנסת.

י.
אני מפנה לדבריו של
כב' סגן הנשיא א. טל בעפ"א (מחוזי מרכז) 14425-02-09 נגריית אורי בלה בע"מ נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מרכז, בפיסקאות 4-3 (לא פורסם, 11.6.2009):

”3. המקרה בו ייקבע כי ערעור יידון בהרכב של שלושה שופטים הוא מקום בו מעוררת הסוגיה עניין ציבורי רב, או שאלה עקרונית שיש בה חידוש הלכה וכן במקום שיש צורך בהקניית מדיניות אחידה בסוגיה משפטית משמעותית (עש"מ 7113/02, 7233 – לוי נ' מדינת ישראל, פד"י נז(3), 817).
4. לטענה כי החלטה של מותב תלתא הנה "צודקת" יותר או "נכונה" יותר- אין כלל מקום, כמו גם לטענה בדבר קיפוח הגנת הנאשם/המערער אם ערעורו יתברר בפני
דן יחיד.
בבג"צ 583/87, הלפרין נ' סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד מא(4), 683 נקבע:
"... לא נוצרה התשתית לטענה, כי שיפוט על-ידי שלושה שופטים יש בו, ככלל, כדי להעניק לנאשם הגנה טובה יותר בהשוואה למי שנדון על-ידי שופט יחיד, או כי שיפוט על-ידי שלושה שופטים מעניק מידת צדק רבה יותר. המגמה כביטויה בחקיקה היא בשנים האחרונות להרבות דווקא בסוגי משפטים, היכולים להיות נדונים לפני שופט יחיד ... האם משמעות הדבר היא, כי הכנסת צמצמה בכך זכויות האזרח, או שמא אין זאת אלא ביטוי לכך, כי בעבירות מסוימות, כפירוטן בחוק, יכולים להיעשות צדק ומשפט גם על-ידי שופט דן יחיד, וכי עניין הגדלת ההרכב שדן בעבירה, כגון זו במקרה פלוני, צריך להיות תולדה של השקפת הנשיא או סגנו על חשיבותו של העניין הספציפי העומד לדיון. נקודת המוצא היא, מכל מקום, כי משקבע המחוקק, שעבירה פלונית תידון בדרך כלל לפני שופט יחיד, אין הגדלתו של ההרכב בגדר נושא שיש לראותו כמוסיף או כגורע מבחינת זכויותיו של הנאשם...".
וכן, ראו בג"צ 4970/05 דוד אפל נ' נשיאת בית המשפט השלום בת"א, מיום 15.6.05.“

ההחלטות שצוטטו לעיל מתייחסות אמנם לערעור בעניין פלילי, אך הוראת סעיף 37 של חוק בתי המשפט, ולרבות גם הוראת סעיף 37(ב) של החוק, מתייחסות הן להליך פלילי והן להליך אזרחי.

יא.
על יסוד כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשתו של המערער.


אין צו להוצאות.


הדיון בערעור יתקיים, איפוא, כפי שקבע כב' השופט י. כהן בהחלטתו.

ניתנה היום,
ט' כסלו תשע"ב, 05 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

המזכירות מתבקשת להמציא החלטה זו הן למערער, והן לשני המשיבים, וזאת בדואר רשום.














עא בית משפט מחוזי 41170-06/11 עבד אל כרים מרזוק נ' עו"ד ת'רות מדלג', עו"ד בלאל מחניהא (פורסם ב-ֽ 05/12/2011)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים