פסקי דין על אילנית קפון

33026/07 תתע     06/12/2011




תתע 33026/07 מדינת ישראל נ' אילנית קפון








בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו



6 דצמבר 2011

תת"ע 33026-07 מ.י. ענף תנועה ת"א נ' קפון




בפני

כב' השופט
מאיר דרורי

בעניין:
מדינת ישראל
המאשימה



נגד


אילנית קפון
הנאשמת


הכרעת דין


הנאשמת מואשמת בכך כי נהגה בהיותה שיכורה זאת על סמך בדיקה במכשיר הינשוף שקבע כי בגופה של הנאשמת היו 430 מק"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף. במעשים אלה עברה הנאשמת על הוראות סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961.

אין מחלוקת בין הצדדים בנקודות הבאות:

1.
הנאשמת נהגה ברכבה ברחוב יצחק שדה למזרח בתל אביב ונעצרה במחסום משטרתי.

2.
הנאשמת שתתה משקה אלכוהולי עובר לנהיגתה.

3.
מבחן המאפיינים של הנאשמת היה תקין.

4.
הנאשמת נבדקה במכשיר הינשוף והתוצאה הייתה 430 מק"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף.

המחלוקת בין הצדדים הינה כדלקמן:

לטענת המאשימה
, מכשיר הינשוף הופעל בהתאם להוראות ההפעלה של המשטרה. המכשיר היה תקין. לפיכך ניתן לסמוך על מדידת המכשיר ועל כן יש לקבוע כי הנאשמת הייתה שיכורה.

לטענת ההגנה
, לא הוכח כי המכשיר הופעל בהתאם להוראות ההפעלה וכן לא הוכח כי המכשיר היה תקין. לפיכך לא ניתן לסמוך על מדידת המכשיר. מאחר ומבחן המאפיינים תקין יש לזכות את הנאשמת.

בית המשפט קובע כי לא שוכנע מעבר לספק סביר כי מכשיר הינשוף הופעל בהתאם לכללים וכי מכשיר זה היה תקין. לפיכך לא ניתן לקבוע כי הנאשמת הייתה שיכורה. ברם על סמך שאר הראיות ניתן לקבוע כי הנאשמת נהגה בהיותה תחת השפעת משקאות משכרים, זאת מן הנימוקים הבאים:

1.
עד התביעה רס"מ ערן דקל העיד בביהמ"ש כי ביחידה הנ"ל שני מכשירי ינשוף, לפיכך בעת שהעיד בביהמ"ש לא הביא תעודת הבלון שהייתה ביחידה בעת הבדיקה אלא את תעודת הבלון שהייתה בזמן ביקורת השגרה.

2.
ביהמ"ש אפשר לעד התביעה להגיש לביהמ"ש את תעודת בלון היחידה בעת ביצוע בדיקת הנשיפה בתאריך 28.9.07, והמאשימה הגישה לביהמ"ש תעודת בלון היחידה בתאריך 6.2.2011. דא עקא על פי תעודת הבלון שהוגשה לביהמ"ש ערך בלון היחידה הוא 343.8 מק"ג לליטר אוויר. בעוד שעל פי תעודת הכיול של השוטר שחר חמו ערך בלון היחידה הוא 355.1 מק"ג לליטר אוויר. המסקנה העולה משני המסמכים הנ"ל היא כי לא הוצגה בפני
ביהמ"ש תעודת בלון הכיול. יתרה מזו יתכן כי לא הוזן למכשיר כלל ערך הבלון אותו רשם השוטר בבדיקת הכיול.

3.
בנסיבות אלה ביהמ"ש לא יכול לקבוע כי המכשיר כויל כדין, הואיל ולא הוגשה תעודת הבלון המתאימה לפלט הכיול. בנסיבות קיימות שתי אפשרויות: או שהשוטר שחר חמו לא העתיק נכון את ערך הבלון מתעודת הכיול, או שהשוטר העתיק נכון ואזי קיימת בעיה ברישומי המשטרה לגבי מכשיר זה, ולא ניתן לדעת אם הוכנס למכשיר ערך הבלון הנכון. לפיכך ביהמ"ש קובע כי לא ניתן להסתמך על בדיקת הינשוף בהעדר כיול כדין.

4.
לאור החלטתי זו לא נכנסתי לויכוח אם חלפה רבע שעה ממועד עצירת רכב הנאשם עד לביצוע הבדיקה ואם השוטרים פעלו בהתאם להוראות ההפעלה. שכן גם אם פעלו כדין בהעדר כיול לא ניתן לסמוך על ממצאי הינשוף, כפי שציינתי לעיל.

5.
מאחר והנאשמת הודתה כי שתתה שתי כוסות וודקה עם רד בול וכי נדף מפיה ריח אלכוהול, למרות מבחן המאפיינים התקין, ביהמ"ש סבור כי די בכך כדי לקבוע כי הנאשמת נהגה בהיותה תחת השפעת אלכוהול. אשר על כן ביהמ"ש מרשיע את הנאשמת בעבירה על הוראות תקנה 26(2) לתקנות התעבורה, ומזכה את הנאשמת מעבירה על הוראות סעיף 62(3) לפקודת התעבורה.



ניתנה היום,
י' כסלו תשע"ב , 6 דצמבר 2011, במעמד הצדדים.










תתע בית משפט לתעבורה 33026/07 מדינת ישראל נ' אילנית קפון (פורסם ב-ֽ 06/12/2011)