פסקי דין על נעים ח'יר | פסקי דין על מועצה מקומית פקיעין | פסקי דין על מרכז קהילתי מתנ"ס פקיעין |

436/07 תעא     08/12/2011




תעא 436/07 נעים ח'יר נ' מועצה מקומית פקיעין, מרכז קהילתי מתנ"ס פקיעין








בית דין אזורי לעבודה בחיפה



תע"א 436-07 נעים ח'יר
נ' מועצה מקומית פקיעין
ואח'






בפני

כב' השופטת
מהא
סמיר-עמאר


נציג עובדים:



מר אלי רומני
נציג מעבידים:
מר גדי הבר

התובע
נעים ח'יר

ע"י ב"כ עו"ד חוסאם סבית


נגד

הנתבעים
1.מועצה מקומית פקיעין
ע"י ב"כ עו"ד מחמד גנאם


2.מרכז קהילתי מתנ"ס פקיעין
(ע"ר)



פסק דין



1.
בתביעה שלפנינו אנו נדרשים להכריע בעיקר בטענת התובע לחייב את הנתבעת 1 (להלן:
"המועצה"
או
"הנתבעת 1"
) , לשלם לו במישרין וכמעבידתו, ביחד ו/או לחוד עם הנתבע 2, את הזכויות המגיעות לו בגין תקופת עבודתו בנתבע 2 (להלן:
"המתנ"ס"
או
"הנתבע 2"
),
ובכלל זה, שכר שלא שולם, הפרשות לקרן השתלמות, דמי הבראה, פדיון חופש ופיצויי פיטורין,
בנוסף לפיצויי הלנה.

2.
ביום 11/10/07 ניתן פס"ד חלקי ע"י כב' השופטת אביטל רימון – קפלן כנגד הנתבע 2 שחייב אותו לשלם לתובע את הזכויות כדלקמן:
"א. שכר עבודה לחודשים 6/05 – 6/11/06 – בסך 74,041 ₪ (נטו).
ב. דמי הבראה – בסך 3,600 ₪ (נטו).

ג. פדיון חופשה – בסך 9,568 ₪ (ברוטו).
ד. פיצוי בשווי חלק העובד וחלק המעביד לקרן השתלמות – בסך 29,607 ₪(ברוטו).
מטעמים של יעילות החישוב אני מורה כי הסכום כאמור בסעיף קטן א' לעיל יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממחצית התקופה נשוא התביעה, היינו מיום 16/9/06 ועד לתשלום המלא בפועל.
הסכומים כאמור בסעיפים קטנים ב' עד ד' לעיל יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/12/06 ועד התשלום המלא בפועל." (
פרוטוקול הדיון מיום 11/10/07 בעמ' 3).

3.
בנוסף, ומשהועבר התיק לשמיעת ההוכחות בפני
מותב, ודיון מיום 7/9/08,
ניתן בהסכמת הצדדים פס"ד חלקי נוסף שחייב את הנתבע 2, המתנ"ס, לשלם לתובע גם
פיצויי פיטורים בסך 70,800 ₪,
בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1/12/06 ועד למועד התשלום המלא בפועל. באשר לפיצויי הלנה בגין רכיב זה, הושאר העניין להכרעה עם מתן

פסק דין
סופי בתביעה.

4.
כמו כן בפסה"ד
החלקי מיום 11/10/07 נקבעו יתר הפלוגתאות בתיק והנוגעות לנתבעת 1, ובשאלת פיצויי ההלנה כנגד שני הנתבעים, וזאת כדלקמן:
"א. זכאות התובע לסכומים שנפסקו לעיל בפסק הדין החלקי מאת הנתבע מס' 1 ביחד ולחוד עם הנתבע מס' 2.
ב. זכאות התובע לפיצויי פיטורים בנסיבות התפטרותו מעבודתו בנתבע וזאת מאת הנתבע 1.
ג. זכאותו של התובע לפיצויי הלנת שכר מאת הנתבעים 1 ו- 2, ביחד ולחוד, כפוף לטענות ההגנה של הנתבעים כנגד חיוב זה.
ד. זכאותו של התובע לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים מאת הנתבעים 1 ו- 2, ביחד ולחוד, כפוף לטענות ההגנה של הנתבעים כנגד חיוב זה."


העובדות הרלוונטיות לתביעה כפי שעלו מחומר הראיות:
5.
ביום 1/1/95 החל התובע לעבוד כמדריך במתנ"ס במשרה חלקית (75% משרה) בהתאם להוראות החוזה המיוחד להעסקת עובד שנחתם בין התובע לבין המתנ"ס מיום 29/1/95 (כחודש לאחר מועד תחילת עבודתו). החל מיום 1/5/1995 הועסק התובע במתנ"ס במשרה מלאה וביום 1/1/05 מונה התובע לתפקיד ממלא מקום מנהל המתנ"ס.

התובע עבד ברציפות עד למועד התפטרותו מהעבודה ביום 4/11/06 וזאת עקב אי תשלום שכרו במשך תקופה ממושכת, במכתב ההתפטרות שהפנה התובע ליו"ר הנתבע 1 המכהן גם כיו"ר הנהלת המתנ"ס מיום 15/9/06, נימק התובע את סיבת התפטרותו באומרו כי:

"
הנדון:
הודעה על כוונה להתפטרות כדין מפוטר


הנני מתכבד לפנות אליך בעניין כדלקמן:
1. כידוע לך הח"מ נמנה על עובדי המתנ"ס מזה כ- 12 שנים כאשר הח"מ משמש כממלא מקום מנהל המתנ"ס מזה כ- 18 חודשים.
2. מזה כשנה וחצי שכרי אינו משולם חרף אין ספור פניות בכתב ובעל פה והכל לשווא.
3. זאת ועוד, מלבד אי תשלום שכרי המהווה, כשלעצמו פגיעה קשה ביותר בתנאי העסקתי, המתנ"ס – מעסיקי אינו משלם לי זכויות מרובות נוספות המגיעות עפ"י דין לרבות הפרשות לקרנות סוציאליות, מבטחים, קרן השתלמות וכו'.
4. עפ"י עצה משפטית שקיבלתי הנסיבות הנ"ל מהוות פגיעה ממשית ומוחשית בתנאי העסקתי ומזכים אותי להתפטר כדין מפוטר ומזכות אותי בקבלת פיצויי פיטורין, פיצוי הלנה וכל הזכויות הנ"ל.
5. על כן, בטרם תינתן לכם הודעה פורמאלית על התפטרותי, ניתנת לכם בזאת התראה נוספת ואחרונה בת שבועיים לשלם לי את כל שכרי שהולן עד כה לרבות כל הזכויות הנלוות."



תמצית טענות הצדדים
6.

התובע עותר לחייב את המועצה לשלם לו את זכויותיו בעיקר מפאת הטעמים שפירט בסיכומיו כדלקמן:
7.
המתנ"ס מהווה גוף שפועל לצד הרשות המקומית והוא מתוקצב על ידה. תקציב המתנ"ס נקבע ומשולם ע"י הרשות המקומית. בשנים 2005-2006 ומפאת מצוקתה הכלכלית, לא העבירה המועצה כספים למתנ"ס וזה היווה הגורם הישיר לאי תשלום שכר התובע בגין תקופה זו.

8.
לא אחת סילקה המועצה את חובות המתנ"ס ו/או שכר חלק מעובדי המתנ"ס, המועצה אף חילקה מתנות בקרב עובדי המתנ"ס כמנהגה בקרב עובדיה.

9.
המתנ"ס מהווה גוף בלתי נפרד מהמועצה ונשלט ע"י המועצה שכן ראש המועצה משמש כיו"ר המתנ"ס, המועצה פטרה את המתנ"ס מתשלום ארנונה והיטלים, המתנ"ס סיפק שירותים בתחום המועצה לרווחת תושבי הכפר, ההתנהלות בין הנתבעות התבצע בע"פ ובהעדר רישום והוכח כי היה ערבוב בכספים בין המועצה לבין המתנ"ס.

מנגד טענה המועצה שאין לחייבה לשאת בחיובי המתנ"ס, בעיקר מפאת הטעמים שפירטה
בסיכומיה כדלקמן:

10.
דין התביעה כנגד המועצה להידחות על הסף מפאת העדר יריבות בין המועצה לבין התובע שכן לא התקיימו בין הצדדים יחסי עובד מעביד. המתנ"ס מהווה ישות משפטית נפרדת הנושאת בחובות ובזכויות משפטיות באופן עצמאי במנותק מהמועצה.

11.
המועצה תומכת במתנ"ס במסגרת תקציבה המאושר, העבירה מדי שנה תקציבים למתנ"ס אך לא התערבה באופן חלוקתם. עקב מצוקתה הכלכלית, הורידה המועצה את גובה התמיכה שלה במתנ"ס ובמסגרת אישור תוכנית ההבראה הורה לה משרד הפנים לא להעביר כספים לגופים נתמכים למיניהם בתחום שיפוטה, ביניהם המתנ"ס.

12.
מטעם התובע הוגש תצהיר עדות ראשית של התובע (
מוצג ת/1
).

מטעם הנתבע 1 הוגשו תצהירי עדות ראשית של מ"מ גזבר במועצה מר שכיב עלי (
מוצג נ/1
) ושל יו"ר הנתבע 1, בתקופה הרלוונטית, מר מוחמד ח'יר (
מוצג נ/3).


בנוסף, הוזמן לעדות מטעם המועצה, מר ריקאד טאפש – ממונה רשויות מקומיות במשרד הפנים במחוז צפון.

דיון והכרעה

13.
בסיכומיו הפנה ב"כ התובע לסממנים רבים בהתנהלות המועצה שמוכיחים לטענתו את היות המועצה והמתנ"ס מעסיקים במשותף של התובע ושמכוחם ניתן יהא לחייב את המועצה לשאת בתשלום חיובי המתנ"ס עפ"י פסה"ד החלקי שניתן נגדו.

כבר ייאמר כי פעילות המתנ"ס בשטחה של המועצה הוסדרה במסגרת "
אמנה להפעלת

מתנ"ס – מרכז קהילתי
" עליה חתמו המועצה, החברה למתנ"סים והמתנ"ס עצמו (
מוצג ת/2
). האמנה נועדה להסדיר את יחסי הגומלין בין המועצה לבין המתנ"ס - להדגיש את עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של המתנ"ס ביחס לפעילותו ולקליטת עובדיו שכן נקבע באמנה לעניין זה כדלקמן:


"(סע' 7) העמותה תיקבע את תוכנית העבודה לכל שנת כספים וכן את התקציב וכוח האדם הנדרש לביצועה.

(סע' 11) הרשות המקומית תעמיד לרשות העמותה תקציב ההולם את היקף הפעילות המאושר לעמותה.

(סע' 15) הרשות תפטור את העמותה מתשלום מיסים בגין המבנים והמתקנים שיהיו בשימושה.

(סע' 22-25) החברה למתנ"סים תעמיד לרשות המתנ"ס את הידע המקצועי שלה, תשלם את שכרו של מנהל המתנ"ס, תסייע בהקמת פרויקטים והפעלתם ותסייע בגיוס משאבים ובהעברת כספים ממשרדי ממשלה, ממוסדות ומגופים אחרים.

(סע' 36) קבלת עובדים למתנ"ס, תנאי העסקתם, הפסקת עבודתם וכיוצא באלה יהיו בסמכות המתנ"ס ובאחריותו."

14.
סוגיית זהות המעסיק בתבניות העסקה משולשות נדונה בבתי הדין לעבודה בשורה ארוכה של פסקי דין.

פסק הדין המנחה בעניין זה, הינו דב"ע נב 142/3
חסן עליאן אלהרינאת נ' כפר רות,
פד"ע כד 541, שקבע כי נקודת המוצא הינה שהמשתמש הוא המעסיק אלא אם כן מוכחת התקשרות אותנטית בין המשתמש לבין הצד השלישי ובין הצד השלישי לבין העובד, וכאשר מטרת התקשרות זו אינה נוגדת את תקנת הציבור, או את חובת תום הלב ולא נועדה להתחמק מחובותיו של המשתמש כמעסיק.

בפסק הדין כפר רות נקבעו המבחנים הרלבנטיים כדלקמן:
".. כיצד ראו הצדדים את היחסים ביניהם וכיצד הגדירו אותם; בידי מי הכוח לפטר את העובד; מי קיבל את העובד לעבודה ומי הסדיר את תנאי קבלתו אליה; מי משבץ את העובד במקום העבודה; מי קובע את מכלול תנאי עבודתו לרבות תנאי שכרו והתנאים הנלווים; מי חייב לשאת בתשלום שכרו של העובד; מי נותן חופשות לעובד וממי עליו לקבל אישור על חופשותיו; כיצד דיווחו יחסי הצדדים לרשויות המס; למי הבעלות של הציוד והחומרים המשמשים את העובד בעבודתו; מי מפקח על העובד ולמרותו של מי הוא סר; האם העבודה שלשם ביצועה נשכר העובד נעשית במסגרת עיסוקו העיקרי של המשתמש; רציפות ומשך קשר העבודה; והאם יש לצד השלישי עסק משלו בו השתלב העובד."



עוד נקבע כי ככלל, אין צורך בכל מקרה בהפעלת מלוא המבחנים ודי בהצטברותם של כמה מהם, בנסיבות העניין, כדי להצביע על המעביד הנכון. בנוסף, חשוב להדגיש כי הקביעה אינה טכנית או פורמאלית אלא מהותית, ועליה לקחת בחשבון את תכלית החקיקה.

באשר לסוגיה של קיום מעבידים במשותף כבר נקבע כי יש צורך בפעילות משותפת של שני המעסיקים או בהתקשרות חוזית של שניהם על מנת לקבל עבודה מאותו עובד, (ראה לעניין זה ע"ע 751/05
מדינת ישראל נ' הרב יוסף פורת עמאר והמועצה המקומית מטה יהודה;
וכן בדב"ע נא 3/82
אריה אולברג נ' בית הגפן ועיריית חיפה,
פד"ע כג, 255).

15.
בענייננו לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי התובע התקבל לעבודה ע"י הנהלת המתנ"ס, עבד עבור המתנ"ס וחוזה העבודה שלו חתום ע"י המתנ"ס (נספח "א" לכתב התביעה). תלושי השכר של התובע הונפקו ע"י המתנ"ס (נספח "ג") ושכרו שולם בפועל ע"י המתנ"ס. בסיכומיו הפנה התובע לעובדה שפעילות המתנ"ס מתוקצבת ע"י המועצה שכתוצאה מהמצוקה הכלכלית אליה נקלעה, בתקופה הרלוונטית לתביעה, לא ייעדה
בהוראת משרד הפנים,

כספים בתקציבה השנתי עבור המתנ"ס וזה גרם לקריסת המתנ"ס כלכלית. עוד טען התובע כי המועצה לא העבירה למתנ"ס הקצבות שיועדו למימון פעילויות למיניהן במסגרת המתנ"ס.

16.
בהקשר לטענה הנ"ל, ייאמר כי העובדה שמרבית תקציב המתנ"ס הועבר ע"י המועצה, אין בה כדי להפוך את המועצה למעסיקה של עובדי המתנ"ס. שכן כבר נפסק כי העסקה ע"י גוף מסוים במימון גורם אחר, אינה הופכת את הגורם האחר למעסיק.

(ראה לעניין זה – ע"ע 1184/00
עמוס בוקבוזה נ' אפרידר חברה לשיכון ופיתוח אשקלון בע"מ;
עב' 1968/05
ליזה ריצין ואח' נ' מתנ"ס מרום הגליל ואח';
עב' 1143/07
רמדאן יוסף נ' מרכז קהילתי מתנ"ס פקיעין

).

המתנ"ס מעצם טיבו ויעודו כגוף הפועל בשטחה של הרשות, חלק ניכר מתקציבו מועבר ע"י הרשות שמייעדת לו סעיף תקציבי במסגרת תקציבה השנתי המאושר. יחד עם זאת המתנ"ס אינו אמור להתקיים באופן בלעדי על שולחנה של המועצה ומחובתו, כגוף עצמאי בעל ישות משפטית נפרדת מהמועצה לפעול ולגייס משאבים ומקורות מימון מגופים למיניהם חוץ מהמועצה, עניין זה אף הוסכם והוסדר באמנה.

בעניין זה העיד מר ריקאד טאפש – ממונה רשויות מקומיות במחוז צפון שככלל תקציב מתנ"ס אינו מיועד לכסות את כלל פעילותו של המתנ"ס, אלא כדבריו,:
"הרשות מתקצבת את המתנ"ס בגובה שכרם של שני עובדים פשוטים במתנ"ס. מתנ"ס מוצלח שיש לו חוגים ופעילות צריך לכסות את ההוצאות של עצמו ושל העובדים."
(בעמ' 32 ש' 13).


מר ריקאד הבהיר כי עד לשנת 2006 השתתפו הרשויות המקומיות בתקצוב גופים נלווים כדוגמת המתנ"ס אך בשנת 2007 ניתנה הנחיה מטעם משרד הפנים לרשויות המקומיות שלא לתקצב את הגופים הנלווים דוגמת המתנ"סים (בעמ' 27 ש' 27-29).

מר טאפש הבהיר בעדותו שהמועצה עצמה נקלעה לקשיים כלכליים והוטלו עיקולים על חשבונותיה בבנקים, והיא חילקה את המענקים שהועברו אליה לפי סדר עדיפות שנקבע בתקציבה המאושר (בעמ' 28 ש' 10-12).

ביחס למעמדם של עובדי המתנ"ס (ביניהם התובע), העיד מר טאפש כי אלו אינם נמנים על עובדי המועצה למעט מקרה חריג של עובד ניקיון או גינון שמבצע את עבודתו בתחום הרשות ובבניין המתנ"ס והוא נחשב לעובד המועצה. יוצא אם כן, כי מקרה בודד זה על נסיבותיו העובדתיות המיוחדות, אינו יכול להשליך על מעמדו של התובע ואין בו כדי להוכיח שגם הוא נמנה על עובדי המועצה.

17.
התובע מבקש בעצם לראות במועצה גוף המחויב כלפיו וזאת בשל הקושי אליו נקלע בגביית השכר שהגיע לו בגין תקופת העסקתו במתנ"ס. בהקשר זה, לא יכול להיות חולק שגם
מצוקה כלכלית אליה נקלע בו זמנית עם המצוקה הכלכלית אליה נקלעה המועצה אין בכוחה כדי להצדיק הטלת חיובי גוף על השני, זאת בשים לב לכך כי מדובר בשני גופים משפטיים נפרדים ובשים לב לכך כי המועצה מעולם לא היתה מעסיקתו בפועל של התובע.
יחד עם זאת, וככל
שטענת התובע
נוגעת לשאלה, האם המועצה עמדה במלוא התחייבויותיה כלפי המתנ"ס בכל הנוגע להעברת חלקה בתקציב המאושר לאורך כל שנות פעילותו, חובתו היתה להציג ולהוכיח בפני
ביה"ד את גובה הסכומים שהועברו מחשבון המועצה לחשבון המתנ"ס (ביחס לכמה שנים), ולהשוותם לסעיף התקציבי המאושר מדי שנה בשנה. רק בדרך זו
אולי ניתן היה לעמוד על יתרת חוב המועצה, אם בכלל קיים חוב כזה, כלפי המתנ"ס, ואף אם הדבר יוכח ספק אם בית הדין לעבודה הוא האכסניה הנכונה לברר טענות אלו.

מכל מקום,
קיומו או העדר קיומו של חוב כזה,
אינו, כשלעצמו, הופך את המועצה למעסיקתו של התובע, לא כל שכן סיבה להרמת המסך בין שני הגופים.

18.
הוסיף התובע וטען כי המועצה לא העבירה למתנ"ס כספים ייעודיים שהועברו אליה לצורך מימון פעילויות למיניהן בתחום המתנ"ס. חרף העובדה שטענתו של התובע נטענה בכלליות ולא גובתה במסמכים המוכיחים את גובה הכספים שלטענתו לא הועברו, הרי הוכח מעדות מר שכיב עלי (מ"מ גזבר המועצה), שלא נסתרה, כי כספים אלו וככל מיועדים למימון פרויקטים ספציפיים במתנ"ס, והם לא אמורים לכסות את שכר העובדים (בעמ' 16 ש' 15, בעמ' 20, ש' 23-25, ו-ש' 26-29 ), ובוודאי לא את שכר התובע, המשמש כמ"מ מנהל המתנ"ס. משכך גם אם כספים אלו
לא הועברו במלואם למתנ"ס, הרי הם לא נועדו לכיסוי שכרו של התובע.

העברת כספים מחשבון המועצה לעובדי המתנ"ס כגובה שכרם ומתן מתנות
19.
התובע בטענותיו כלפי המועצה בקש להסתמך על מקרה בו שילמה המועצה את שכרם של עובדי המתנ"ס בהעברה ישירה לחשבונם, ולעובדה כי חילקה להם מתנות כיתר עובדיה וטען שזה סימן המוכיח את היות עובדי המתנ"ס חלק ממערך העובדים של המועצה.

מנגד טענה המועצה כי העברות מעין אלו בוצעו באופן חד פעמי ומטרתם היתה לעקוף את העיקולים שהוטלו על חשבונות המתנ"ס ואשר גרעו מיכולתו לשלם את שכר עובדיו.

20.
בהקשר זה העיד מר שכיב עלי כי העברת הכספים ישירות לחשבון עובדי המתנ"ס בוצע כצעד חריג במטרה לעקוף את העיקולים שהוטלו על חשבונות המתנ"ס וכן לסייע לעובדי המתנ"ס לקבל את שכרם וזאת באומרו כי:
"ת. בסוף שנת 2006 החשבונות של המתנ"ס היו מוגבלים, ואני נתבקשתי על ידי ראש המועצה במקום להעביר את הכסף לחשבון המתנ"ס להעביר אותו ישירות לעובדים...
ש. כשאנחנו מדברים על תקציב, לדוגמה 100,000 ₪ המיועדים בסעיף התקציב של המתנ"ס האם אפשר להבין שהסכומים שהועברו ישירות לחשבונות של העובדים על פי הוראת ראש המועצה הם כלולים סכום תקציב?
ת.
כן, הם אותם העברות שהיינו צריכים להעביר לחשבון בנק של המתנ"ס
.
מאחר ומדובר בעובדים שהיו צריכים שכר לחגים, אז העברנו ישירות לעובדים
... אני זוכר שעשיתי את הפעולה הזאת פעמיים או שלוש. מדובר בתקופה בין חודש 6/06 ועד 12/06 "
(בעמ' 14 ש' 8-15).




עדותו של מר עלי נתמכה וחוזקה ע"י ראש הרשות דאז, מר מוחמד ח'יר, שהעיד בעניין זה כדלקמן:
"ש. באיזה אופן העברתם את המשכורות עליהם דיברת בישיבת הנהלת המתנ"ס מים 5/1/06?
ת. המתנ"ס היה חייב הרבה כספים בעיקולים, והעברנו להם את מה שיכולנו להעביר דרך המועצה.
שילמנו לכל עובד באופן פרטני כספים לחשבון שלו, אצלנו אין תלושים של עובדים המתנ"ס, להם יש הנה"ח נפרדת, והיא מוציאה את התלושים לעובדי המתנ"ס.
ש. בעמ' האחרון לאותו פרוטוקול, ת/5, כתוב שהתובע הציג להנהלה את רשימת התביעות נגד המתנ"ס נכון לאותו מועד, והייתה הצעה להעביר את חובות הספקים למועצה על מנת שזו תשלם אותם לפי הסדר, ואתה עונה כי הרעיון מקובל, אך כרגע אין כסף למועצה. אני מבין מזאת שאם היה כסף, המועצה הייתה משלמת את חובות הספקים של המתנ"ס. האם זה נכון?
ת. זו הייתה כנראה פליטת פה, המועצה לא יכולה לשלם חובות של עמותה. גם בזמנו ידעתי את העובדה הזאת.
ש. בתקופת כהונתך נהגתם לתת מתנות בחגים לעובדים, האם נתתם גם אותם מתנות לעובדי המתנ"ס?
ת. הוא לא מבדיל שאני לא ראש ועד אלא ראש המועצה, והועד הוא שמחלק מתנות.
אם הייתה חלוקת מתנות לעובדי המתנ"ס ראש הועד הוא שעשה זאת.
ש. אני מפנה אותך לת/5, עמ' 1 ש' 4 "השבוע הזמנו את עובדי המתנ"ס יחד עם עובדי המועצה לקבלת שי לחג" איך זה מתיישב עם מה שאתה אומר עכשיו?
ת. אני בשיתוף פעולה עם ראש הועד, הוא יידע אותי, וכנראה שהוא מזמין גם את חברי המתנ"ס, זה לא שייך לי שי לחג של העובדים,וכנראה יו"ר הועד הודיע לי ואני דיברתי בשם כולם."
(בעמ' 34 ש' 16-31, בעמ' 35 ש' 1-5).



21.
דא עקא, הנימוק שסיפק מ"מ הגזבר ביחס לנסיבות ביצוע ההעברות ישירות לחשבון עובדי המתנ"ס נתמך וחוזק ע"י ראש הרשות שהבהיר כי התשלום בוצע לפנים משורת הדין ומתוך הזדהות עם מצוקתם של עובדי המתנ"ס וזו בלבד. לצורך העניין אנו מפנים לדבריו של ראש הרשות שהמועצה לא הנפיקה תלושם לעובדי המתנ"ס שכן אין הם נמנים מבין עובדיה. עמדתו הברורה של ראש הרשות ביחס למעמדם של עובדי המתנ"ס קיבלה ביטוי בפרוטוקול ישיבת הנהלת המתנ"ס מיום 5/1/06 (
מוצג ת/5)
, שם הדגיש כי עובדי המתנ"ס אינם נחשבים לעובדי מועצה (בעמ' 2).

22.
משכך, ובהתעלם משאלת חוקיות ביצוע העברה ישירה של הכספים לחשבונם של עובדי המתנ"ס, מעשה שלכאורה מהווה עקיפה של עיקול שהוטל כדין על חשבונות המתנ"ס,
שוכנענו באמיתות גרסת העדים ביחס לסיבה שעמדה מאחורי נקיטת מהלך זה. בנסיבות אלו, ובשים לב להסבר של מ"מ הגזבר לאופן העברת התקציבים
מרשויות השלטון עבור המתנ"ס, ולאופן תקצוב המתנ"ס ע"י המועצה, שכאמור על ידו בשנת 2007, עמד על אפס בהנחיית משרד הפנים, נחה דעתנו שלא ניתן לראות בהעברת הכספים המדוברת בשנת 2006, מהמועצה ישירות לעובדי המתנ"ס, כמצביעה או תומכת בטענה של
קיום יחסי עבוד- מעביד בין התובע לבין המועצה, או בין כלל עובדי המתנ"ס לבין המועצה, כאשר ברור כי המועצה עצמה, מעולם לא ראתה בעובדי המתנ"ס כעובדים שלה.

23.
בהמשך לאמור לעיל, גם בעניין חלוקת שי לחג לעובדי המתנ"ס ביחד עם עובדי המועצה, אך אם הדבר בוצע בהזמנה של ראש המועצה, הרי ברור שהוא אמר את הדברים בכובעו כיו"ר הנהלת המתנ"ס (כרשום בפרוטוקול), ואין בדבר זה
ללמד ע היותה של המועצה מעסיקתו של התובע. ודוק, תשלום חד פעמי מעין זה אין בכוחו להוכיח קיומם של יחסי עבודה בין התובע לבין המתנ"ס שכן ממכלול הנסיבות שהוכחו בפני
נו עולה כי רק המתנ"ס היה מעסיקו של התובע.

כהונת ראש הרשות כיו"ר הנהלת המתנ"ס

24.
התובע בקש עוד לראות בעובדה שראש הרשות מכהן כיו"ר הנהלת המתנ"ס לצד חלק מחברי המועצה שמכהנים כחברי הנהלת המתנ"ס, כהוכחה למעורבות המועצה בפעילותו של המתנ"ס וכיוצא בכך להיותה מעסיקתו לצד המתנ"ס.

25.
כבר ייאמר כי בהעדר הצגת התקנון ומסמכי הייסוד של העמותה (שאמורים היו להיות מצורפים לאמנה) לא ניתן היה לעמוד מקרוב על מניין חברי המועצה המכהנים בהנהלת המתנ"ס ועל מעמדו של ראש המועצה כיו"ר ההנהלה. הסברה כי עניין זה הוסדר והוסכם במסמכי הייסוד, ובפי התובע אין כל טענה באשר למניין זה.


מכל מקום,
גם עובדה זו אין בכוחה להפוך את המועצה למעסיקתו של התובע או לפגום באישיותו המשפטית הנפרדת של המתנ"ס. ודוק, מעורבות ראש המועצה וחברי המועצה, ככל שהיתה כזו, נעשתה מתוקף כובעם כחברי הנהלת המתנ"ס, ולא בכובעם כחברי המועצה. כפל התפקידים שמילאו ראש הרשות וחברי המועצה אין בו כשלעצמו להפוך את המועצה למעסיקתו של התובע.

26.
אף טענת התובע כי ראש המועצה השתמש בנייר המכתבים השייך למועצה בפועלו כיו"ר הנהלת המתנ"ס אין בכוחה להצביע על המועצה כמעבידתו. בהקשר זה אנו מקבלים את הסברו של ראש המועצה בעדותו בפני
נו, כי התנהלות מעין זו סיבתה טכנית גרידא משום שמשרדו נמצא בבניין המועצה ואת עבודתו, אף זו בעבור המתנ"ס, הוא ביצע ממשרדו זה, (בעמ' 36 ש' 17-26).

27.
טענות ב"כ התובע בעניין ההליך הפלילי שהתנהל כנגד ראש המועצה (פ' 1135/07 (שלום חיפה) ), בגין הבטחה שנתן לבחור מהישוב, ערב הבחירות, להעסיקו כמנהל המתנ"ס (מוצגים ת/3, ת/4), שמכוחו מבקש הוא להסיק שהמועצה
והעומד בראשה שלטו בפועל בפעילות המתנ"ס, אף היא דינה להידחות. ראש הרשות נתן את הדין
בפני
רשויות החוק בגין מעשיו
הבלתי חוקיים, ובוודאי אין במעשה בלתי חוקי ופלילי כדי לתמוך בטענת התובע שיש לראות גם במועצה המקומית כמעסיקתו, ביחד ו/או לחוד עם המתנ"ס.

28.
הוסיף ב"כ התובע וטען בסיכומיו כי המועצה פטרה את המתנ"ס מתשלום היטלים וארנונה. בהקשר זה, אין בטענה זו לשנות מהמסקנה כי התובע אינו עובד המועצה, ולו מהטעם הפשוט
שבמסגרת האמנה בין הצדדים הוסכם
שהמועצה תפטור את העמותה (המתנ"ס), מתשלום מיסים בגין המבנים והמתקנים שבשימושה (סע' 15). כלומר הטבה זו הינה פועל יוצא של ההסכמות בין הרשות לבין המתנ"ס שהוגדרו באמנה ומבטאת את יחסי הגומלין ושיתוף הפעולה בין המתנ"ס לבין המועצה, אך לא מעידה על כך שהמועצה הינה מעסיקתו של התובע.

29.
גם טענתו של התובע שהמתנ"ס סיפק שירותים בתחום שיפוטה של המועצה לרווחת תושבי הכפר כך שהמועצה נהנתה משירותי המתנ"ס בשטחה,
אין בה להוכיח יחסי עבודה
בין התובע לבין המועצה, שכן אופיו של המתנ"ס כמרכז שפועל בקרב האוכלוסייה
בתחום הרשות המקומית מחייב מערכת יחסים הדוקה של הדדיות ושיתוף פעולה לצורך השגת מטרותיו כמרכז קהילתי, עניין זה אף הוזכר באמנה והוא נדרש לצורך הבטחת תקינות פעולת המתנ"ס. לצורך העניין אנו מפנים להוראת סע' 27 שחייב את המועצה יחד עם החברה למתנ"סים לקיים ביקורת בעמותה וזאת ללמדך שנדרשת מידת פיקוח של הרשות על פעולת המתנ"ס וככזו אינה מבטלת את אישיותו המשפטית הנפרדת של המתנ"ס.

לסיכום

30.
על סמך כל האמור לעי, אנו קובעים כי התובע לא עמד בנטל להוכיח כי הועסק בשירות המועצה המקומית פקיעין לא במישרין ולא במשותף עם המתנ"ס. הראיות והעדויות שהובאו בפני
נו מובילים למסקנה הברורה כי התובע הועסק אך ורק ע"י המתנ"ס מאז תחילת העסקתו, מיום 1/1/1995 ועד למועד התפטרותו מעבודתו ביום 4/11/06, ומשכך,
אנו דוחים את תביעתו
ככל שהיא מופנית כלפי המועצה.

31.
בתביעתו עתר התובע לתשלום פיצוי בגובה ההפרשות שהמתנ"ס חייב היה להעביר עבורו למבטחים החדשה. מהמסכים
עולה כי החוב הוא על סך 52,471 ₪, ומתייחס לתקופה 4/02 ועד 10/06 בלבד. בנסיבות העניין ומשהודיע התובע, בהתאם להחלטת בית הדין מיום 11/10/07, כי הוא עומד על תביעתו בהקשר זה, (ראו הודעה מיום 31/10/07), ומשמצאנו כי הנתבעים הודו בקיום חוב זה למבטחים החדשה , ומשלא נטען ובוודאי לא הוכח כי
המתנ"ס שילם חוב זה למבטחים, אנו קובעים כי התובע זכאי לפיצוי בגובהה סכום החוב
הנ"ל למבטחים, בניכוי רכיב פיצויי הפיטורין, שמן הסתם נכלל בסכום פיצויי הפיטורין שנפסק לטובתו
בנפרד במסגרת ה

פסק דין
החלקי, והעומד על סך של
17,992 .
אי לכך,

התובע זכאי לפיצויי בגין אי הפרשות למבטחים החדשה בסכום של 34,479 ₪,
בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1/12/06 ועד התשלום המלא בפועל.

הלנת שכר
32.
כאמור פלוגתא נוספת שנדרשנו להכריע בה, נוגע לתביעה לחיוב המעסיקה של התובע בהלנת השכר ופיצויי הפיטורין.
בנסיבות העניין ונוכח קבלת התביעה כנגד הנתבע 2 , ובהתחשב בנסיבות שהביאו לאי תשלום השכר של התובע לתקופה ממושכת, וגרמו להתפטרותו בעקבות כך בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורין, אנו קובעים כי התובע זכאי מהנתבע 2
לפיצויי
הלנת שכר, בשיעור שנקבע
בהלכת לוד, (
ע"ע 1242/04,
עיריית לוד נ' דהן מיום 28.07.05), קרי לפיצויי הלנה של 25% ריבית שנתית,
בגין השכר (כולל הבראה וחופשה), ובגין פיצויי הפיטורין שנפסקו לטובתו.

סוף דבר
33.
על סמך כל האמור לעיל אנו

דוחים את התביעה כנגד המועצה
.

יחד עם זאת ונוכח נסיבות המקרה, החלטנו לא לעשות צו לחיוב התובע בהוצאות לטובת המועצה.

34.
לעומת זאת, אנו מחייבים את הנתבע 2 , המתנ"ס , לשלם לתובע את הסכומים כדלקמן:



א.
שכר עבודה לחודשים 6/05 – 6/11/06,
בסך 74,041 ₪ (נטו).

ב.
פיצויי פיטורין בסך של
70,800 ₪.


בגין סכומים הנ"ל, א-ב, ישולמו בנוסף לתובע
פיצויי הלנה
בשיעור של
25% ריבית שנתית,
בהתאם להלכת לוד, וזאת החל מיום 1/12/06 ועד התשלום בפועל של מלוא הסכומים הנ"ל .


ג.
דמי הבראה – בסך 3,600 ₪ (נטו).

ד.
פדיון חופשה – בסך 9,568 ₪ (ברוטו).
ה.
פיצוי בשווי חלק העובד וחלק המעביד לקרן השתלמות – בסך 29,607 ₪(ברוטו).
ו.
פיצויי בגין אי ביצוע הפרשות (חלק עוב וחלק מעביד) למבטחים החדשה בסכום של 34,479 ₪.

הסכומים הנ"ל, ג –ו,
ישולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מיום 1/12/06,
ועד התשלום המלא בפועל.

למען הסר ספק מובהר בזאת כי, ככל שהשתלמו לתובע
בעקבות פסק הדין החלקי, תשלומים כלשהם ע"ח הסכומים שנפסקו לטובתו לעיל, כי אז יש לקזז תשלומים אלו מהסכום שנפסק
על פי פסק
דין זה.


35.
נוכח התוצאה
הנ"ל אנו קובעים כי על הנתבע 2
לשלם בנוסף לתובע, את הוצאות האגרה, וכן שכ"ט עורך דינו בסך של
10,000 ₪ ,
בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.


זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.



ניתן היום,

י"ב כסלו תשע"ב,

8
דצמבר 2011, בהעדר הצדדים, וישלח אליהם.









מהא סמיר-עמאר
שופטת

אלי רומני
נציג עובדים

גדי הבר
נציג מעבידים









תעא בית דין אזורי לעבודה 436/07 נעים ח'יר נ' מועצה מקומית פקיעין, מרכז קהילתי מתנ"ס פקיעין (פורסם ב-ֽ 08/12/2011)