פסקי דין על בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ | פסקי דין על יאסר כנעאן

13622-12/09 תאמ     08/12/2011




תאמ 13622-12/09 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' יאסר כנעאן








בית משפט השלום בקריות



תא"מ 13622-12-09 בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' כנעאן






בפני

כב' השופט
ערן נווה


תובעת

בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ


נגד


נתבע

יאסר כנעאן




פסק דין


בפני
י תביעה כספית שטרית ע"ס כולל של 25,000 ₪ המתייחס לשלושה שיקים שניתנו ע"י הנתבע לחייב העיקרי אבו אלהיג'א.
הנתבע טוען כנגד השיקים, אשר אני קובע בזאת כי הבנק אוחז בהם כשורה לאחר שהופקדו ע"י אבו אלהיג'א לחשבונו, שתי טענות עיקריות:
טענה ראשונה, שנטענה לראשונה בתצהירי הנתבע והחייב העיקרי אבו אלהיג'א שהוגשו לביהמ"ש הינה שהבנק התנהל בחוסר תום לב כנגד הנתבע והחייב העיקרי.
טענה זו לא עלתה כלל בתצהיר בקשת הרשות להתגונן המהווה כתב הגנה לכל דבר ועניין ועל כן יש לראות טיעון חדש זה בבחינת הרחבת חזית אסורה, ואני מקבל בעניין זה את עמדת נציגת הבנק התובע, כפי שעלתה בפתח ישיבת ההוכחות מיום 7.12.11.
למעלה מן הצורך אציין, כי שמעתי את עדות נציג הבנק התובע, שנחקר אף בסוגייה זו ולא מצאתי שום ממש בטענה שדינה להידחות.
הבנק לא הצליח להיפרע מהחייב העיקרי אבו אלהיג'א, נגדו הוגשה תביעה בסדר דין מקוצר בפני
כב' השופט שחורי ומשלא התגונן ניתן נגדו פס"ד, לרבות ביחס
לשיקים האמורים. פסה"ד לא מומש ומשלא הצליח הבנק באמצעיו לגבות מהחייב העיקרי שקיבל אשראי מהבנק כנגד השיקים האמורים, הפנה את התביעה כנגד הנתבע – נותן השיקים.
הטענה השנייה, שמבחינתי היא הטענה המרכזית נשוא ההגנה ונשוא פס"ד זה, עניינה טענת הנתבע לכישלון תמורה מלא. הנתבע טוען שאותן הובלות בגינן שולמו השיקים מהנתבע לאבו אלהיג'א לצורך הובלת סחורה חקלאית מעסקו לבית חרושת המייצר ירקות קפואים, מעולם לא יצא מן הכוח אל הפועל ועל כן יש לדחות את תביעת הבנק.
לאחר ששמעתי את חקירת המצהירים הנתבע והחייב העיקרי, עיינתי בחקירות שבוצעו במהלך בקשת הרשות להתגונן אצל הרשם מוראני ובמסמכים ובסיכומי הצדדים, אני נותן בזאת את פסיקתי.
דין התביעה להתקבל במלואה.
אני דוחה את טענות העדר כישלון תמורה מלא ומורה על המשך הליכי הוצל"פ.
להלן נימוקי ביהמ"ש:
1.
טענת הנתבע היא כי הוא התקשר עם החייב העיקרי אבו אלהיג'א בהסכם להובלת התוצרת החקלאית שלו, באופן שמר אבו אלהיג'א, עימו היה בקשרי עבודה בנושא הובלת סחורות, פנה אליו וביקש ממנו לתת לו שיקים על סך כולל של 25,000 ₪ בגין ביצוע הובלות עתידיות.
לשם כך
הוצא ע"י אבו אלהיג'א ביום 26.12.08 שני מסמכים. האחד, חשבונית מס' 0225 לטובת הנתבע יאסר כנעאן
מתמרה, וזאת בגין שלושת השיקים נשוא כתב התביעה, אחד ע"ס 10,000 ₪ ושניים ע"ס 7,500 ₪.
כן הוצאה באותה תאריך קבלה שמספרה 0024 וזאת בגין אותם שיקים שמועד פרעונם הינו כדלקמן: שיק ע"ס 10,000 ₪ לתאריך 28.2.09; שיק ע"ס 7,500 ₪ לתאריך 30.5.09; שיק ע"ס 7,500 ₪ ליום 30.6.09.
מדוע היה נכון כלל הנתבע לתת שיקים על חשבון הובלות עתידיות? מדוע לא צויין באיזה הובלות ספציפיות מדובר וכיצד הגיעו הצדדים לסך כולל של 25,000 ₪ דווקא ולא לסכום אחר?
הנתבע והחייב העיקרי השיבו בשאלות אלה בחקירה נגדית ותשובותיהם לא היו סבירות, מלאי סתירות ולא הניחו את דעתי כלל.
זאת ועוד, במסגרת בקשת רשות להתגונן נשאל הנתבע ספציפית בסוגיית הוצאת חשבוניות וכך ענה (מפנה לפרוטוקול ביהמ"ש מיום 8.6.10 בעמ' 2 שורה 26):
"לא קיבלתי חשבוניות כנגד השיקים האלה".
זו תשובה מפורשת לשאלה מפורשת ובמהלכה מכחיש הנתבע כי קיבל חשבונית.
ניסיון הנתבע ליישב סתירה זו בעדותו בפני
י לא צלח ולא היה בו ממש.
אציין, כי הגם שהיתה לו הזדמנות מזמן הדיון בפני
הרשם והחלטתו בדבר מתן רשות להתגונן ועד קביעת התיק בפני
י, לא תיקן הנתבע את טענתו זו.
בישיבת ההוכחות שהיתה קבועה ליום 22.9.11 התייצב הנתבע עם תצהיר מטעמו ומטעם החייב הנוכחי ותצהירים אלה נמסרו רק במעמד הישיבה לב"כ הבנק יחד עם החשבוניות המצורפות אליהם. בנסיבות אלה, לא הייתה לי ברירה לדחות את ישיבת ההוכחות ואף חייבתי את הנתבע בהוצאות.
הגשת התצהירים והחשבוניות באיחור ובסתירה לעדות שניתנה בפני
הרשם יוצרת ספקות רציניות לגבי אמיתות החשבוניות והקבלה והאם לא נוצרו אך ורק לצורך משפט ולצורך הגנתו של הנתבע, אשר אינני נותן בה אמון.

2.
כפי שציינתי, בעדות החייב העיקרי אבו אלהיג'א והנתבע
נתגלו סתירות משמעותיות, סתירות שאינן של מה בכך – הן לעניין מערכת ההתקשרות בין הצדדים, משך ההתקשרות, נסיבות מתן השיקים העתידיים וביצוע ההובלות וכן היקף העסקים בין הצדדים. לא ניתן כל הסבר מניח את הדעת כיצד הגיעו לסכום האמור וכיצד כימתו את הסכום תוך אי הפנייה לביצוע עבודה ספציפית. סתירות אלה יורדות לשורשו של עניין ואינן מאפשרות לקבל את הגנתו של הנתבע.
אציין כי גם מועד הפקדת השיקים העתידיים בבנק בנובמבר 2008 מצביע על כך שאין לתת אמון בהגנת הנתבע.

מכל המקובץ דלעיל, אני דוחה את טענות הנתבע וקובע כי דין התביעה להתקבל.

הנתבע ישלם לתובעת את השיקים האמורים, כשכל שיק צמוד ונושא ריבית מיום פרעונו ועד התשלום המלא בפועל ובתוספת אגרות בימ"ש ששולמו וכן שכ"ט עו"ד בגובה 4,000 ₪ כולל מע"מ.
ניתן להמשיך בתיק ההוצל"פ.

סכומים אלה ישולמו ע"י הנתבע לתובעת תוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

את הקבלות המקוריות יש לשלוח לנתבע עם פסה"ד.

יש לציין, כי לא הוצג פנקס קבלות מלא ו/או חשבוניות, דבר שהיה יכול גם לאפשר לי התרשמות חיובית יותר מן הקבלות והחשבוניות שהוצגו בביהמ"ש ולא נתתי בהם אמון.


ניתן היום,
י"ב כסלו תשע"ב, 08 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 13622-12/09 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' יאסר כנעאן (פורסם ב-ֽ 08/12/2011)