פסקי דין על ירוחם שלומי |

3456-12/11 בפמ     15/12/2011




בפמ 3456-12/11 ירוחם שלומי נ' מדינת ישראל




לך






בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה

בפ"מ 3456-12-11 שלומי נ' מדינת ישראל



15 דצמבר 2011





בפני
כב' השופטת לאה שלזינגר שמאי


המבקשים
ירוחם שלומי


נגד

המשיבים
מדינת ישראל


<#2#>
נוכחים:
מבקש 1
ירוחם שלומי
- בעצמו
ב"כ המבקש: עו"ד נתן יצחק
משיב 1
מדינת ישראל
- ע"י עו"ד נגר
/סולומון

החלטה

1.
בפני
בקשה לפי סעיף 57 א לפקודת התעבורה [נוסח חדש] להורות על ביטולה של הודעת איסור שימוש לגבי רכב בבעלות המבקש למשך 30 יום, אשר הוטל על בנו של המבקש ביום 11/12/11.

2.
על פי הנטען בהזמנה לדין וכתב אישום (דו"ח) בליל ה- 11/12/11 שעה 04:34 בערך, נתפס מר שלומי חיים נתן בעת שנהג בשכרות ברכב המבקש שמספרו 1832072 (להלן: "הנהג").

לנהג נערכה בדיקת נשיפון בה נמצא כי הוא מצוי תחת השפעת אלכוהול כבדה, אולם בדיקה זו אינה מראה את בדיקת האלכוהול בגופו של הנבדק.
לנהג נערכה בדיקת מאפיינים בה נמצא כי עמידתו הייתה מתנדנדת, הליכתו על קו לא הייתה יציבה, נפל בעת שהסתובב, לא הצמיד עקב לאגודל, הסתייע בהרמת ידיו לצדדים לשם שמירה על יציבות, החטיא הבאת אצבע לאף ימין ושמאל וריח אלכוהול חזק נדף מפיו.
כמו כן, לנהג נערך חיפוש ברכב ונמצא בקבוק פינלנדיה, שקית קרח וכמו פחיות של אקסל.
הנהג נבדק במכשיר ינשוף ונמצא כי בגופו אלכוהול בשיעור של 790 מ"ג בליטר אחד של אויר נשוף.

3.
לטענת המבקש הרכב לגביו ניתן צו לאיסור שימוש הינו רכב המשמש אותו לצורכי הגעה לטיפולים רפואיים להם נזקק לרבות שלושה טיפולי דיאליזה מדי שבוע, והשבתת הרכב מהווה ענישתו ללא עוול בכפו.

4.
ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה מטעמים שמדובר בעבירות חמורות של נהיגה בשכרות, בדיקת המאפיינים העידה על השפעה כבדה. כמו כן, אי ציות לשוטר ואי ציות לאור אדום. וכן לאור עברו המכביד של הנאשם הנוהג משנת 05' ולחובתו 10 ה"ק, אחרונה מספטמבר 11' בגין עבירת מהירות.

5.
לאחר שבחנתי את חומר הראיות שבתיק, הנני סבורה, שהיו בפני
קצין המשטרה די ראיות, שהנהג ביצע לכאורה את העבירות המיוחסות לו, היינו נהיגה תחת השפעת אלכוהול, בתוצאות בדיקת הינשוף ודברי הנהג בעת רישום הדו"ח (ר' הזמנה לדין וכתב אישום) במשטרה, אשר הצדיקו את נקיטת האמצעים שנקט בהם באיסור השימוש ברכב.

6.
יסוד המסוכנות בא לידי ביטוי בסוג העבירה ובקלות הדעת, שבה מסר המבקש את רכבו לידי אחר, ומבלי לפקח באופן ממשי, כי הנוהג ברכב יהיה כשיר לנהיגה מבלי לסכן את עצמו ואת יתר המשתמשים בדרך.

7.
מאחורי איסור מנהלי על השימוש ברכב עומד הרציונל של נטילת "כלי העבירה" מידי בעליו או המחזיק, בין היתר על מנת למנוע הישנותם של מקרים דומים ועל מנת להדק את פיקוחו של בעל הרכב או המחזיק על הנהג הנוהג ברכב ולוודא באופן מוחלט, שהנהג יהיה מורשה וכשיר לנהוג ברכב.

8.
סע' 57 ב (2) לפקודת התעבורה מאפשר לבית המשפט לבטל צו איסור שימוש, אם הוכח, כי הנהג פעל בניגוד להוראות בעל הרכב ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה.

כמו כן, סעיף קטן (ג) מסמיך את בית המשפט לבטל או לקצר את תקופת האיסור, בנסיבות אחרות המצדיקות זאת: "ולענין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב".
המבקש כשל מלהצביע על קיומן של ההגנות הקבועות בסעיף 57 ב (2) הנ"ל.
בתיק זה כאמור, קיימות ראיות לכאורה לכך, שהנהג ברכב ביצע את המיוחס לו.
בראיות אלה די כדי להקים את סמכותו של הקצין להורות על השבתת הרכב.
המבקש לא בדק את כשירותו של מי שעתיד לנהוג ברכב, ולא פיקח על כך.
במתן רשות לנהוג ברכב לאדם אחר מבלי לוודא את האמור לעיל, נטל על עצמו המבקש את הסיכון של נהיגה בלתי שקולה עם אפשרות של פגיעה באחרים וכן היה עליו לדעת, שאם ייתפס הנהג, עלול הוא להענש גם מנהלית בהתאם לחוק.
המבקש גילה זלזול בסיכונים אלה, ועל כן אין לו להלין אלא על עצמו.

9.
הטענה, כי איסור השימוש פוגע במבקש היא מקוממת ועלולה להתפרש כאילו נוחותו של המבקש חשובה יותר משלום הציבור ומתירה עבירה על החוק עד כדי סיכון המשתמשים בדרך.

10.
לאחר ששקלתי את מכלול הטענות והשיקולים בתיק שבפני
, לא שוכנעתי, כי יש בפני
נסיבות אשר מצדיקות ביטול ההודעה בדבר איסור השימוש ברכב, וסבורתני, כי לא נפל פגם בשיקול דעתו של קצין המשטרה אשר הורה על איסור השימוש ברכב.
11.
יחד עם זאת, לאור מצבו הרפואי של המבקש, כפי שעולה מהמסמכים שהוגשו לעיוני, ולפנים משורת הדין, אני מורה על קיצור הודעת איסור השימוש למשך 15 יום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ט כסלו תשע"ב, 15/12/2011 במעמד הנוכחים.



לאה שלזינגר שמאי
, שופטת



אליחן אמיתי







בפמ בית משפט לתעבורה 3456-12/11 ירוחם שלומי נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 15/12/2011)