פסקי דין על מרים יעקב | פסקי דין על לאה יעקב | פסקי דין על הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים | פסקי דין על ועדת הערר לתכנון ולבנייה מחוז ירושלים | פסקי דין על יעקב מייזליש ואח' |

20800-08/11 עתמ     18/12/2011




עתמ 20800-08/11 מרים יעקב, לאה יעקב נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים, ועדת הערר לתכנון ולבנייה מחוז ירושלים, יעקב מייזליש ואח'








st1\:*{behavior: }
בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים



עת"מ 20800-08-11 יעקב ואח'
נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים
ואח'






בפני

כב' השופטת
נאוה בן אור


העותרות

1
.
מרים יעקב

2
.
לאה יעקב
על ידי ב"כ עו"ד יוסי חן
ועו"ד רועי ברזילי


נגד


המשיבים

1.הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים
על ידי ב"כ עו"ד עמיר שקד
2.ועדת הערר לתכנון ולבנייה מחוז ירושלים
על ידי עו"ד דוד שני
, פרקליטות מחוז ירושלים
3.יעקב מייזליש
על ידי ב"כ עו"ד אורי לומברוזו
4.נפתלי דנדורוביץ




פסק דין



ועדת הערר לתכנון ולבניה מחוז ירושלים, בהחלטתה מיום 28.6.11, דחתה את עררן של העותרות ואישרה את החלטתה של הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים, ליתן למשיב 3 היתר לבניית תוספת בנייה על פי תב"ע 11523, ברחוב לוי יצחק מברדיצב 9, בכפוף להגשת התוכנית הקונסטרוקטיבית המפורטת ותוכניות העבודה לאישור מהנדס העיר. מכאן העתירה.

עותרת 1 היא דיירת מוגנת, המתגוררת בדירה בקומה א' בבניין שבכתובת האמורה. עותרת 2 היא בתה של עותרת 1, ומתגוררת עימה, ואינה דיירת מוגנת. למשיב 3 (להלן: המשיב) מחצית מן הזכויות בחלקה. משיב 4, שכונה גם "המשיב הפורמאלי", אף הוא בעל מחצית הזכויות בחלקה. המשיב פרסם הודעה לפי סעיף 149 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: החוק), בדבר בקשה להקלות. ההקלות כללו בניית גג שטוח במקום גג רעפים, בניית שתי מרפסות זיז, שינוי מקום גרם המדרגות בחזית הדרומית של הבניין וכן הוספת גרם מדרגות ממשיך גם לקומה העליונה, לשם שימוש בגג כמרפסת גג (נספח ג' לכתב התשובה מטעם המשיב).

העותרות הגישו התנגדות לבקשה, וטענו כי הבקשה להיתר היא בבחינת סטייה ניכרת מתכנית המתאר; כי מעולם לא נמסרו להן הודעות לעניין אישור התוכנית או אישור הבקשה למתן הקלות; כי ההקלות תפגענה באיכות חייהן: שינוי מיקום המדרגות יהווה מטרד משמעותי, מאחר שחלק מחלונות דירתן פונה לגרם המדרגות, ובניית המרפסות תחסום את כניסת האור ואת האוויר לדירתן; וכי מדובר בתוכנית המסוכנת למבנה הקיים. על כל אלה טענו, כי חתימת בעלי המקרקעין האחרים זויפה על ידי מבקש ההקלה (היינו, המשיב). טענה זו נדחתה על ידי הוועדה המקומית (להלן: משיבה 1) בקובעה כי טענות בדבר זיוף חתימה או תצהיר, כמו גם כל טענה קניינית יש לדחות על הסף מן הטעם שאין בידיה הכלים להכריע בהן, וכי על העותרות לפנות בעניין זה לרשויות המוסמכות (נספח ד' לתשובת המשיב, החלטה מיום 14.3.11).

ביום 29.3.11 אישרה משיבה 1 את הבקשה למתן היתר, בכפוף לתנאים. בהחלטה נאמר כי הבקשה תואמת לתכנון המאושר בנספח הבינוי, למעט מספר שינויים, ובכללם גרם מדרגות חיצוני שאינו על פי התכנון המאושר, בניית שתי מרפסות זיז בשונה מהתכנון המאושר והקלה מנספח הבינוי בדבר בניית גג שטוח במקום גג רעפים (נספח ה' לתשובת המשיב). משיבה 1 דחתה את הטענה בדבר הצללה לדירות בקומות התחתונות, שכן מרפסות הזיז הן בעומק של 1.20 מ', ואין בו כדי לגרום להצללה הנטענת. אשר למדרגות החיצוניות קבעה משיבה 1 כי מדרגות מסוג זה מאושרות בתב"ע, וכל שנתבקש עתה הוא הקלה על דרך של שינוי מיקומן.

ביום 3.5.11 הגישו העותרות ערר שנדון בפני
ועדת הערר (להלן: משיבה 2). בערר חזרו העותרות על טענותיהן, והוסיפו כי טענתן בפני
משיבה 1 לא התמקדה בטענת הזיוף של חתימות בעלי המקרקעין האחרים, כי אם בטענה כי הליכי אישור ההקלות נעשו שלא כדין, משום שהבקשה לא הייתה חתומה בידי בעלי המקרקעין. עוד נטען כי עולה חשש שהחלטתה של משיבה 1 נגועה בשיקולים זרים.

משיבה 2 דחתה, כאמור, את הערר, בהחלטתה מיום 28.6.11 (נספח ז' לכתב התשובה מטעם המשיב). בהחלטתה קובעת משיבה 2 כי לא מצאה ממש בטענה בעניין החתימות. הבקשה להיתר נחתמה על ידי הבעלים הרשום, ואילו ליתר הבעלים הרשומים נשלחה הודעה לפי תקנה 2ב לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970. בהעדר התנגדות, אושרה הבקשה. עוד נקבע בהחלטה, כי ההקלות אינן מהוות סטייה ניכרת. המדובר בהקלות מינוריות ביחס לתוכנית, אשר אינן מוגדרות, לא בתוכנית ולא בתקנות, כסטייה ניכרת. בכל הנוגע לטענה הנוגעת למישור הקונסטרוקטיבי קבעה משיבה 2 כי אכן המדובר במבנה מורכב מאוד מן הבחינה הקונסטרוקטיבית, וכי על כן צריכות העבודות להיעשות בליווי ובפיקוח צמודים של קונסטרוקטור. בהקשר זה ציינה משיבה 2, כי גם חוות הדעת שהוגשה מטעם העותרות אינה שוללת את האפשרות לביצוע הבנייה נשוא הבקשה, אלא קובעת כי יש צורך בהתייחסות קונסטרוקטיבית מיוחדת לבניין. לפיכך הורתה משיבה 2 כי תנאי להוצאת ההיתר המבוקש הוא הגשת פתרון קונסטרוקטיבי מפורט, לרבות תוכניות עבודה, שיאושר על ידי מהנדס העיר. משיבה 2 סברה, כי להקלות קיימת הצדקה תכנונית ואין בהן, כשלעצמן, כדי לפגוע בעותרות. כך, ההקלה שעניינה המשך גרם המדרגות החיצוניות אינה מרעה את מצבן ביחס למצב המאושר בתוכנית, שהרי בכל מקרה המדרגות הקבועות בתוכנית מובילות לחדר המדרגות, בין אם יהיה זה פנימי ובין אם יהיה זה חיצוני.

בעתירה חוזרות העותרות על הטענות שנטענו על ידן בפני
המשיבות. בנוסף נטען, כי ההקלות מהוות סטייה ניכרת מן התוכנית מן הטעם שהן מהוות חריגה מקו הבניין ומן הגובה המותר לבניין. טענה זו לא נטענה בפני
המשיבות. משכך, דינן להידחות. עוד יש לדחות את טענותיהן של העותרות, ככל שהן מכוונות כלפי התוכנית עצמה. משאושרה התוכנית ופורסמה, אין בידי העותרות לתקוף אותה במסגרת העתירה שלפניי, בשיהוי של שנתיים מן המועד בו קיבלה תוקף (19.5.09). כך גם אין יסוד לטענות המתייחסות לחתימה הנדרשת על הבקשה להיתר. מגיש הבקשה חתם על הבקשה, ומתצהירו של משיב 4, מיום 8.3.11, עולה, כי אין לו התנגדות להקלות המבוקשות.

דין העתירה להידחות גם לגופה. בית המשפט אינו מתערב בהחלטות תכנוניות של גופי התכנון המוסמכים אלא אם נפל בהן פגם משפטי או שהן נגועות בשיקולים זרים או בחוסר סבירות (בג"צ 10242/03 מילובלובסקי נ' המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, פ"ד נח(6), 673; עע"מ 2418/05 מילגרום נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה ירושלים, פורסם במאגרים). כעולה מן המפורט לעיל, ביססו המשיבות את החלטותיהן על שיקולים תכנוניים מובהקים, המצויים בגדרי סמכותן ועל פי הכלים המקצועיים העומדים לרשותן. לא נמצאה לי עילה להתערב בשיקול דעתן.

כך, קביעתן של המשיבות כי אין המדובר בסטייה ניכרת מהוראות התוכנית נראית בעינה קביעה נכוחה. ההקלות נשוא העתירה לא הוגדרו בתוכנית או בתקנות כסטייה ניכרת. ההקלה שעניינה המשך גרם המדרגות הקיים, המאושר בתוכנית, אין בה משום סטייה ניכרת, שכן קווי הבניין המאושרים בתוכנית מתירים קיומו של גרם המדרגות הקיים, וכאמור בהחלטות האמורות, אין בכך כדי להרע את מצבן של העותרות. לעניין המרפסות, המדובר במרפסות שעומקן 1.20 מ', ואישורן נעשה תוך התחשבות בדיירי הקומות התחתונות, ולאחר שנבחנה מידת הפגיעה באיכות חייהן. כך גם לא מצאתי יסוד לטענה כי החלפת גג רעפים בגג שטוח מהווה סטייה ניכרת מן התוכנית. הטענה, כי יש במתן ההיתר להחלפת הגג לשטוח משום הכשרת השטח לעבירות בנייה עתידיות אינה יכולה להוות עילה לדחיית הבקשה להיתר. ככל שמשיב 3 יבנה בניגוד להיתר, ידעו רשויות האכיפה להתמודד עם מעשה מסוג זה.
לעניין ההיבט הקונסטרוקטיבי, ניתנו על ידי משיבה 2 הוראות ראויות, ולפיהן מתחייב ליווי ופיקוח של קונסטרוקטור, וגם זאת רק לאחר שיוגש פתרון קונסטרוקטיבי מפורט, לרבות תוכניות עבודה, אשר יאושר על ידי מהנדס העיר.

לא למותר להוסיף, כי ספק רב הוא אם לעותרות זכות עמידה בעניין נשוא העתירה. כאמור, הבעלים של הדירה בה מתגוררת העותרת, הלא הוא משיב 4 או המשיב הפורמאלי, הסיר את התנגדותו לתוכנית (התצהיר מיום 8.3.11, נספח ח' לכתב התשובה מטעם המשיב). ואילו לעותרת 2 אין כלל מעמד קנייני בנכס. מאחר שנדרשתי לעתירה לגופה, לא אכריע בסוגיה זו.

העתירה נדחית, אפוא.

העותרות ישלמו לכל אחד מן המשיבים 1-3 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,500 ₪.

המזכירות תמציא את העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.







ניתן היום,
כ"ב כסלו תשע"ב, 18 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.














עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 20800-08/11 מרים יעקב, לאה יעקב נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים, ועדת הערר לתכנון ולבנייה מחוז ירושלים, יעקב מייזליש ואח' (פורסם ב-ֽ 18/12/2011)