פסקי דין על צבי וקסמן | פסקי דין על דוד אשכולות | פסקי דין על אברהם שכטר | פסקי דין על מרים שכטר | פסקי דין על מאיר אלמליח ואח' |

44573-10/11 רעא     28/12/2011




רעא 44573-10/11 צבי וקסמן, דוד אשכולות נ' אברהם שכטר, מרים שכטר, מאיר אלמליח ואח'








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



רע"א 44573-10-11 וקסמן ואח'
נ' שכטר ואח'

תיק חיצוני
:




בפני

כב' השופט
מנחם רניאל


מבקשים

1
.
צבי וקסמן

2
.
דוד אשכולות


נגד


משיבים

1. אברהם שכטר
2. מרים שכטר
3. מאיר אלמליח
4. יוכבד אלמליח



החלטה


זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום (השופט י. פרידמן) להפסיק את החקירה הנגדית על ידי ב"כ המבקשים, למרות טענתו שעדיין לא חקר בשורה של נושאים, וכי החקירה מתארכת בשל אופי תשובותיו של העד. ב"כ המשיבים 3 ו- 4 מסכים לבקשה ולערעור. ב"כ המשיבים 1 ו- 2 מתנגד לבקשה.

אציין, כי לאחר עיון נוסף בחומר, הסתבר לי שהמשיבים 1 ו- 2 מוכרים לי (אמנם לא כאברהם ומרים אלא כאבי ומירי), באשר היו לפני שנים רבות,
שכנים שלי, ובתם למדה עם בתי, עד לפני יותר מעשר שנים.
אין בכך נימוק המצדיק פסילתי, ולכן איני פוסל את עצמי.

לבית המשפט היושב לדין סמכות מלאה לנהל את הדיון, לרבות הקצבת זמנים לחקירה נגדית, והפסקתה כאשר חולף הזמן המוקצב. אין ספק, שהפסקת חקירה נגדית פוגעת בזכותו של החוקר, אבל האיזון בענין זה בין זכותו של החוקר לבין השיקולים האחרים שעל בית המשפט לשקול, לרבות הזמן שיש להקציב לדיון בתיק זה, דרך החקירה, והצורך לדון גם בתיקים אחרים, צריך להיעשות על ידי בית המשפט המנהל את הדיון שבפני
ו. אם הערכאה הדיונית לא שקלה נכון, ופגעה בזכויות החוקר מעבר למידה הראויה, הטענות ידונו בערעור שיוגש על פסק הדין.

בקשת רשות ערעור מיועדת למקרים שבהם אין להמתין לפסק הדין הסופי, ויש להכריע בנושא הכלול בהחלטה כבר עתה, לפני מתן פסק הדין. כך לגבי כל החלטה, ולפי העקרונות שנקבעו בסעיף 52 (ב) לחוק בתי המשפט, אבל לגבי הקצבת משך החקירה הנגדית, נקבע בצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהם רשות ערעור) התשס"ט – 2009, כפי שפורש בבר"ע 27/10 סלים נ' מדינת ישראל, שלא תינתן רשות ערעור על החלטה באשר להקצבת משך החקירה הנגדית, והפסקתה. לפיכך, דין הבקשה להידחות.

אחרי שאמרתי את הדברים הקודמים, מוצע לבית המשפט קמא לשקול מחדש את החלטתו, לאור העובדות הבאות:

א.
בניגוד לאמור בתגובה, לא מצאתי בפרוטוקול האמור לשקף את "כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט" (סעיף 68א לחוק בתי המשפט) שהעד נשאל שוב ושוב אותן שאלות וענה אותן תשובות.

ב.
בניגוד לאמור בתגובה, וגם בהחלטת השופט, הפרוטוקול לא משקף הקצבה של זמנים, לא משקף התראות של בית המשפט לעו"ד ברוך, ולא משקף התראות של בית המשפט לעו"ד טנוס.

ג.
בית המשפט קבע בהחלטתו ש"ברור שעו"ד וקסמן מבקש לאפשר לב"כ להאריך את משך החקירה ולכן נולד טיעון זה". לפי הפרוטוקול, תחילה טען עו"ד ברוך טענות ענייניות בנושא הפסקת חקירתו, ולאחר מכן טען עו"ד וקסמן שקשה לו להיחקר באותו יום. אם בית המשפט קבע את מה שברור לו על פי מחוות קודמות בין עו"ד ברוך לעו"ד וקסמן, אין הפרוטוקול משקף אותן.

ד.
צדק בית המשפט בקובעו שעו"ד ברוך יכול לשאול את השאלות החשובות לשיטתו בהתחלה. לשם כך, יש להקציב לו זמנים מספיקים במועד שבו הוא יכול לברור בין השאלות ולשאול תחילה את השאלות החשובות יותר, כך שהוא יערוך את חשבון הזמנים. אם לא הוקצב לו זמן, הוא יכול לשאול לפי הסדר הנוח לו. אם אכן הוקצב לו זמן לראשונה רבע שעה לפני שהחקירה הופסקה, ספק אם ניתנה הזדמנות מספיקה לעו"ד ברוך לערוך את חשבונו.

לפיכך, אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. אין צו להוצאות. העירבון שהופקד יוחזר למבקשים.



ניתנה היום, ב' טבת תשע"ב, 28 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.








רעא בית משפט מחוזי 44573-10/11 צבי וקסמן, דוד אשכולות נ' אברהם שכטר, מרים שכטר, מאיר אלמליח ואח' (פורסם ב-ֽ 28/12/2011)