פסקי דין על נעים הלון | פסקי דין על כונס נכסים רשמי מחוז חיפה

13348-05/10 פשר     27/12/2011




פשר 13348-05/10 נעים הלון נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה








st1\:*{behavior: }
בית המשפט המחוזי בחיפה



פש"ר 13348-05-10 הלון נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה




בפני

כב' השופטת
ישראלה קראי-גירון


החייב

נעים הלון
ת"ז 060621414


נגד


הכונ"ר

כונס נכסים רשמי מחוז חיפה




פסק דין


א.
מבוא

1.
החייב יליד 1982, נשוי ואב לילדה הגיש בקשה למתן צו כינוס נכסיו ולהכרזתו פושט רגל.
ביום 11.7.2010 נתן בית המשפט צו כינוס לנכסי החייב בגין חובות מוצהרים בסך 177,675 ₪ ל – 10 נושים.
על החייב הושת צו תשלומים חודשי על סך 100 ₪ החל מיום 1.8.2010.
על פי האמור בחוות דעת ב"כ הכונ"ר הומלץ
סכום זה על סמך הצהרת החייב כי הוא משתכר סך חודשי של 2,800 ₪ בלבד.

2.
החייב טען בבקשה כי הסתבכותו הכלכלית נבעה מחובות שנוצרו שלא באשמתו עת היה כבן 18 שנים. החייב טען כי מסר פנקס שיקים להוריו ואחיו ואלו פיזרו שיקים ללא כיסוי והתקשרו בהסכמים שיצרו התחייבויות, גם לו, ללא ידיעתו והסכמתו.

נטען כי בעיקר אחי החייב סבך את החייב בחובות עת עשה שימוש בפנקס השיקים שמסר לו החייב בהם עשה שימוש ללא ידיעת החייב.

החייב טען כי מסר לאחיו פנקסי שיקים בעודו צעיר, תמים וסר למרות אביו ואחיו ונוהג בהתאם לנהוג במגזר אליו השתייכה משפחת החייב.

עוד טען החייב כי אולץ לנהוג כפי שנהג משום שהוא התגורר בבית אביו בקרבת בני משפחתו ואחיו ולא היה יכול להתנגד לדרישותיו.

החייב טען כי בעקבות הסתבכותו הכלכלית עזב מקום מגוריו בקרבת משפחתו ועבר להתגורר בדירת עמידר, בה התגוררה סבתו, עד מותה.

בתצהירו הנספח לבקשה ציין החייב כי בגין הסתבכותו התדרדר לשימוש בסמים קלים ואולם כעת הוא מצוי בהליכי גמילה מתקדמים.


3.
מחקירת החייב עלה כי החייב מסר גרסאות שונות לגבי הווצרות חובותיו לבנק בגין שימוש שלא כדין שעשה אחיו ללא ידיעתו בפנקסי שיקים שלו ובחשבון הבנק שנפתח על שמו. בתחילה נמסר כי אחי החייב משך שיקים שמסר לו החייב. אחר כך נמסר כי אחי החייב משך כספים שלא כדין תוך שימוש בתעודת הזהות של החייב. עוד נטען אחר כך כי אחי החייב רכש באמצעות שיקים שגנב מהחייב רכב ואולם החייב לא התלונן במשטרה מעולם כנגד אחיו.

4.
עוד הובהר בחקירה כי למרות טענות החייב, חלק מחובותיו המוצהרים נוצרו בעקבות מעשי החייב עצמו. כך הובהר כי חוב החייב לחברת הביטוח הכשרת היישוב בע"מ מקורו בביטוח שעשה החייב עצמו ובעבורו לא שילם. כן הוברר כי חלק נכבד מחובות החייב המוצהרים הינם בגין חובות החייב עצמו למרכז לגבית קנסות והחייב, שאיננו מכחיש חובות אלו, שכח לציינם בהצהרתו אותה הגיש עובר למתן צו הכינוס.

5.
במהלך החקירה הוברר כי החייב הורשע בפלילים בגין עבירות סמים.

הוברר עוד כי החייב מוציא כ – 1,000 ₪ בחודש לרכישת סמים. עוד הוברר כי החייב נמנע מלדווח על עליה משמעותית בשכרו וכי כיום הכנסותיו הינם 6,600 ₪. למרות זאת התשלום החודשי שממשיך החייב לשלם לקופת הכינוס הינו סך של 100 ₪.

6.
בחקירת החייב הוסכם כי הוצאותיו החודשיות עלו ממועד הגשת הבקשה באופן בלתי מוסבר מסך של 5,250 ₪ לסך של 7,250 ₪.

עוד הוברר כי אשת החייב אינה עובדת למרות שבתם הקטינה במעון.

7.
כן הובהר עוד כי למרות טענת החייב שהתגורר עם סבתו בדירת עמידר בחיפה עד למותה והוא מתגורר בה עד היום, נרשמו הזכויות בדירה על שם אחי החייב. מדובר באח שלטענת החייב סבכו בחובות לא ניתן הסבר מדוע נעשה הדבר ומדוע ויתר החייב על זכויותיו בדירה זו.

8.
ב"כ הכונס סיכם חוות דעתו לאחר חקירת החייב וקבע כי אין להיעתר לבקשת החייב להכריז עליו פושט רגל משום שהחייב לא נגמל משימוש בסמים. לא הצליח להוכיח שחובותיו נוצרו בתום לב והתנהלותו בהליך תמוהה וגם אמינות הדוחות שמגיש לוקה בחסר.

9.
בדיון אשר התקיים ביום 25.9.2011 הוברר כי החייב פרע חובותיו לקופת הכינוס רק מספר ימים לפני מועד הדיון ועדיין נותר חייב כספים לקופת הכינוס. מאידך הוברר כי אשת החייב החלה לעבוד. בדיון הבטיח החייב לדאוג לסריקת המרשם הפלילי בעניינו התומך בטענת ב"כ הכונס לעניין מעורבות החייב בשימוש בסמים לתיק בית המשפט. עניין זה לא נעשה עד מועד כתיבת

פסק דין
זה.

10.
בסיום הדיון ניתנה החלטה בה ניתנה לחייב זכות להגיב במפורט ובכתב לחוות דעת ב"כ הכונס.

11.
ביום 30.10.2011 הוגשה תגובת החייב בה נטען כי:


i

החייב פרע מלוא חובו לקופת הכינוס.


ii

התשלום החודשי בסך 100 ₪ תואם מצבו הכלכלי העכשווי של החייב, בתגובה אין
התייחסות למצבת ההכנסות החודשית הנוכחית של התא המשפחתי של החייב
בהתחשב בטענה כי הכנסתו החודשית הינה 6,600 ₪ ואשתו החלה לעבוד
ומשתכרת שכר יומי של 200-300 ₪ ליום.


iii

אין ביכולת החייב לצמצם הוצאות התא המשפחתי העומדות נכון לחודשים יוני –
יולי 2011 על סך של 7,650 ₪. לא ניתנה כל תגובה לטענות בדבר הוצאות החייב על
רכישת סמים וכן לא הובהר מדוע בוחר החייב להחזיר חובות בסך חודשי של 500
₪.
יצוין כי בדוח האחרון שצרף החייב לתגובתו גם הובהר כי החייב בחר להשקיע כספים שקיבל כפיצוי פיטורין בשיפוץ ביתו מבלי לקבל אישור על כך ומבלי להציע כי סכום כלשהו מסכום זה ישולם לקופת הכינוס.


iv

בתגובה אישר החייב כי לא התלונן נגד בני משפחתו במשטרה.

כמו כן לא הוכחש שימוש החייב בסמים גם עתה. לא ניתן הסבר מדוע הזכויות
בדירה בה מתגורר החייב נרשמו על שם אחי החייב.
v

החייב בתגובתו אישר חובו למרכז לגביית קנסות וטען כי ברצונו להגיע להסדר עם נושה זה. מאידך פרט לשני מכתבים מיום 22.8.2010 (המצאת הודעות לנושים) ו – 15.2.2011 (תשובות הנושה) לא צורף כל מסמך המלמד על ניסיון החייב להסדיר
חוב זה.
vi

יש ליתן הכרזה בעניינו משום
שהחייב נהג בתום לב בהליך וכי חובותיו נוצרו בתום לב.

החייב בתגובתו לא התייחס לסכום התשלום החודשי שעליו לשלם לקופה היה
ותתקבל עמדתו והוא יוכרז פושט רגל.

12.
ביום 5.12.2011 ניתנה תגובת ב"כ הכונ"ר לפיה תגובת החייבת אינה מספקת מענה במיוחד לחוסר אמינותו. עוד נטען כי אין ליתן לחייב המודה כי ממשיך להשתמש בסמים לחסות בצל הגנת הפקודה בטרם ייגמל ובטרם יפסיק לשלם סך של 1,000 ₪ לחודש בגין צריכת סמים.

13.
מעיון בבקשה ובכל המסמכים הרלוונטיים עולה כי שוב נדרש בית משפט זה לחוות דעתו בעיקר בסוגית טענות חייב כי הסתבך בחובות בשל הצורך לנהוג כמנהג משפחתו ולהסכים עם דרישת בן משפחה להפקיד בידיו שיקים חתומים, ערבויות חתומות ולהסכים לחיובים כספיים כדי לאפשר לבן המשפחה לנהוג בכספי החייב כרצונו, מבלי לבדוק התנהלות זו.

כן מתבקש בית המשפט לאמר דברו לעניין ההתנהלות הנדרשת מחייב בהליכי פש"ר בכל הנוגע לדוחות מוגשים ולהוצאות שראוי שיוציא חייב בהליכים המנוהלים לבקשתו כדי לשמור על רמת חיים סבירה אך גם רמת החיים התואמת מעמדו כחייב נוקט בהליכי פש"ר המגינים עליו מפני נושיו.

כן נדרש בית המשפט להתייחס לאמינות הצהרותיו של חייב אשר מעלים מבעלי התפקיד מידע באשר להוצאותיו לצריכת סמים, מידע בנוגע לעילה בהכנסות התא המשפחתי ומידע בנוגע להחלטת החייב להוציא כספים על שיפוץ ביתו ולא לתרום חלקם לקופת הכינוס. בית המשפט נדרש גם לאמר דברים ברורים באשר למתן הגנת הפקודה לחייב אשר יצר חובות בשל צריכת סמים וממשיך לצרכם גם היום.

ב. דיון


i


דיון משפטי

1.
סעיף 18 ה לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם – 1980 (להלן: "הפקודה")



קובע:
"בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשו
לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:
(1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;
(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשהשלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו:..."

2.
השאלה העיקרית העומדת בפני
בית המשפט בדונו בבקשת החייב להכריזו פושט רגל, היא האם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו, עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה.
(שלמה לוין ואשר גרוניס, "פשיטת רגל", מהדורה שלישית, בעמ' 173: כן ראה ע"א 5503/92 עדה קריצמן ואח' נ' הכנ"ר, פד"י מט(1) עמ' 479 בעמ' 576) וראה גם ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי תק'-על 2009 (3) 1913 (2009).
שאלת תום ליבו של החייב נבחנת איפוא בשתי תקופות שונות, האחת לפני הגשת הבקשה, בעת יצירת החובות, והשנייה, לאחר הגשתה, לרבות לאחר מתן צו הכינוס.
לעיתים גם אם יתקשה בית המשפט לקבוע שחובות חייב נוצרו בתום לב הרי התנהלות מופתית של החייב בהליך הכינוס תקל על בית המשפט לקבוע כי יש ליתן הכרזה בעניינו של החייב, בשל הצורך לאפשר לו פתיחת דף חדש. ולהיפך, לעיתים גם אם יצר חייב חובות בתום לב אך לא התנהג כמצופה מחייב בהליך, לא תעתר בקשתו.

3. להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין
נושיו בדרך הזולה, המהירה והיעילה והשווה ביותר, והשנייה לאפשר לחייב
שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת
הפטר מן החובות. (ראה ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז (4), 197, 205-
206; ע"א 92/76 בן ציון נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(1), 164,166 ע"א 4892/91
אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1), 55,45; ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1),
23,28; וכן ראה א. פרוקצ'יה, פשיטת רגל על פי בקשת חייב" הפרקליט ל'
(תשל"ו) 271,271).

4.
על רקע התכלית השנייה שתוארה לעיל לפיה יש לאפשר לחייב לפתוח דף חדש
בחייו
יש לבחון התנהלות החייב עובר להליך דנן, ובמהלכו והאם כל אלו מצדיקים
מתן הגנת הפקודה לו ומתן הכרזה על פשיטת רגל או לא.

ראה לעניין זה:
שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל. מהדורה שלישית עמוד 173 ואילך.

5.
הנטל להוכיח כי לא הסתבך בחובותיו בחוסר תום לב מוטל על החייב. בית המשפט בודק האם סיכן החייב את כספי הנושים בחוסר אכפתיות, במעשי מרמה, במצגי שווא; האם הסתיר נכסיו מנושיו או הבריחם (ע"א 149/90 קלאר נ' הכנ"ר, פ"ד מה(3) 61); האם נגועה התנהגותו באי חוקיות והאם חובותיו הינה תוצאה ישירה של אי החוקיות (ע"א 6416/01 בנבנישתי הנ"ל); עוד בוחן בית המשפט כיצד פעל החייב כדי למנוע התדרדרותו הכלכלית, אם בכלל. (ע"א 4178/92 אליהו נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1) 435; ע"א 4892/91 הנ"ל, בעמ' 58; פש"ר (חי') 513/03 קרן עמית ואח' נ' הכנ"ר, תק - מח 2004 (3) 2871; פש"ר (חי') 71/03 עלי דקה נ' הכנ"ר, דינים – מחוזי לד (1) 281; פש"ר (חי') 178/03 זילברמן נ' הכנ"ר, תק-מח 2005(2) 7839; פש"ר (חי') 343/00 איגר נ' הכנ"ר, דינים – מחוזי לג (7) 321).

כן בודק בית המשפט האם הצהיר החייב על כל חובותיו עובר להגשת בקשתו, והאם וכיצד פעל כאשר נודעו לו על חובות נוספים לרבות חובות בדין קדימה ומה עשה כדי להסדירם כפוף לאישור ב"כ הכונ"ר.

עוד בודק בית המשפט האם נתגלו סתירות בין במידע שמסר החייב בתצהיר חתום ומידע שמסר לאחר מכן בחקירה והאם היה נכון החייב לשתף גם את נושיו בהגדלה שמתרחשת בהכנסותיו בדרך של הגדלת תשלומים לקופת הכינוס שעה שהכנסות התא המשפחתי גדלו.

ii
המקרה הספציפי

1.
לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי אני בדעה כי יש להעדיף במקרה דנן טיעוני ב"כ הכונ"ר ואין להעתר לבקשת החייב.


בהתאמה יש לדחות את הבקשה העיקרית לבטל צו הכינוס ולבטל ההגבלות שהוטלו על החייב מכוח צו הכינוס.

2.
לטעמי זהו המקרה בו אין להקל ראש בהתנהלות החייב ולהסכין עם הטענה כי החייב נאלץ להרכין ראש בפני
הנוהגים השוררים במשפחתו ובקהילה בא הוא חי ולהתיר לבן משפחה לנהוג בכספו כרצונו, לסבכו בחובות מבלי לבקר את התנהגות אותו בן משפחה וזאת גם לאחר שבגר החייב והקים משפחה בעצמו.
התרת טיעונים מסוג זה בכל מקרה ומקרה לא תאפשר הפסקת המנהג הקולקל המסבך משפחות שלמות בחובות ומותיר נושים על לא עוול בכפם בפני
שוקת שבורה.
שאם סביר הוא כי חייב בגיר ובעל משפחה יתיר לבן משפחה אחר לסבכו בחובות ולנהוג כראות רצונו בכספו מבלי לשים לעניין סוף, מדוע לא ינהג אותו חייב אח"כ בבניו שלו באותה דרך?
מצוות כיבוד אב או כיבוד בן משפחה אחר אינה כוללת הסכמה בשתיקה לכל מעשי אותו בן משפחה ואי השמעת בקורת. לא הוכח בפני
כי במקרה דנן היה החייב נתון למסכת לחצים משפחתית, להפחדות, לאיומים וכיוצא באלה, אשר מנעו ממנו באופן סביר להשמיע קולו ולהתנגד למעשי אחיו. במיוחד נכון הדבר כאשר החייב עצמו מעיד כי עשה מעשה, ניתק מגע עם בני משפחתו ועבר להתגורר במקום אחר ומרוחק ועושה כן במשך שנים. למרות זאת ולמרות שחלפו שנים מאז שניתק החייב עצמו מקשר קרוב עם בני משפחתו לא מצא החייב מקום להגיש תלונה נגד אותו בן משפחה בגין מעשי גניבה שמיוחסים לו במשטרה.
עוד לא הובהר מדוע הסכים חייב זה להסכין עם רישום הזכויות בדירה בה הוא התגורר עובר למות סבתו וממשיך להתגורר בה עד היום על שם אותו אח ולא על שמו ובכך ויתר על זכויות בנכס.

3

.
במקרה דנן עסקינן בחייב אשר נתן במודע לבן משפחה לנהל את כספיו והוסיף ותמך בפעולותיו ומסר לידיו שיקים חתומים גם משידע כי בן משפחה מפזר שיקים וממלאם מבלי שיהיה כיסוי לשיקים אלו ומסבכו בחובות.
מדובר בחייב שבחר לנהוג בפזיזות בכספיו תוך עצימת עיניים למעשי אביו ותוך אדישות לפגיעה בנושים עקב מעשים אלו. מדובר בהתנהגות שלא ניתן לראותה כתמימת לב אפילו המניע לכך הינו הרצון לכבד הוראת בן משפחה.
ראה לעניין זה:
פש"ר (חי') 226/00 גנאים ואיל נ' הכנ"ר פס"ד מיום 17.3.2002
פש"ר 2339-50-09 סמירה אבו רביעה נ' הנ"ר מחוז חיפה פס"ד מיום 24.3.2011

4

.
זאת ועוד לא נסתרה טענת המנהל המיוחד כי במקרה דנן החייב עצמו יצר חובות. דהינו, לא נסתרה הטענה למעורבות אישית של החייב בפיזור שיקים ללא כיסוי או ביצירת חובות.

כך לעניין יצירת חוב בגין רכישת פולסית ביטוח. כך יצירת חוב למרכז לגביית קנסות וכך בגין תשלומים חודשיים גדולים לרכישת סמים.

5.
חוסר תום לבו של החייב ביצירת חובותיו ולאחר מכן בהליך נלמד גם מנכונותו

להסכים כי זכויות בדירה בה הוא מתגורר ולו מגיעים כנראה זכויות דייר ממשיך נרשמו על שם אחיו ולא על שמו.
מדובר אפוא בהוכחה נוספת כי מדובר בחייב אשר בחר ביחד עם משפחתו להמשיך
להתנהל בצורה כלכלית אשר הביאה מלכתחילה להסתבכותו בחובות

וממשיכה
בויתור בלתי מוסבר של החייב על נכסים המגיעים לו. בנוסף לא נסתרה הטענה כי
החייב עשה שימוש בסמים והוא ממשיך לעשות כך גם היום ולצורך כך רוכש סמים
"קלים" כהגדרתו בסך חודשי של כ – 1,000 ₪. לא נסתרה גם הטענה כי עניין זה
הביא להסתבכותו של החייב בהליכים פלילים.
אין לראות בהתנהלות זו התנהלות שאינה חסרת תום לב.

6.
חוסר תום של החייב נלמד גם מההתנהלות בהליך. החייב צירף לדוחות מטעמו מסמכים המלמדים על הוצאות חודשיות בלתי סבירות בהתחשב בעובדה כי מדובר במשפחה בת 3 נפשות.
בנוסף החייב מגיש דוחות תמוהים שאינם מפורטים ובהם מצוינים הוצאות לא
סבירות עבור חינוך, תקשורת וכו'.
החייב גם אינו מבהיר הוצאותיו ואינו נותן הסברים מספקים באשר לרמת החיים
המנוהלת על ידו, ואשר אינה תואמת מצבו כחייב. ההסברים שכן מספק החייב
אינם סבירים בעיני כך למשל הסבריו בסעיף 9 לתגובת ב"כ מיום 28.7.2011 בנוגע
להוצאות הלבשה חודשיות.
החייב אינו מבהיר מדוע בחר להוציא הוצאות חריגות לשיפוץ ביתו ומה כללו הוצאות אלו וזאת במקום להשקיע הכספים או חלקם בקופת הכינוס.
החייב אינו מבהיר מדוע בחר לשלם מדי חודש תשלום אסור בגין החזר הלוואה
המהווה העדפת נושים.
ויותר מכל החייב לא הבהיר מדוע הוא ראוי להגנת הפקודה כאשר הוא טרם נגמל
משימוש בסמים, הוא ממשיך להוציא מדי חודש סך של 1,000 ₪ לרכישת סמים.

7.
יש לראות החייב גם כמי שאינו משתף פעולה באופן מלא עם ההליך ומסתיר פרטים נדרשים בנוגע לאורח חייו, הכנסותיו מבני משפחתו.

8.
די בכל האמור לעיל כדי לקבוע כי התנהלות החייב במהלך ההליך אינה התנהלות
בתום לב ודי בכך להצדיק דחיית תביעתו.

ה. סיכום

לאור כל האמור לעיל אני דוחה הבקשה.
מורה על ביטול צו הכינוס ועל כל ההגבלות שהוטלו על החייב לפיו.

החלטה זו ניתנה על ידי כרשמת


בית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתן היום,
א' טבת תשע"ב, 27 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.















פשר בית משפט מחוזי 13348-05/10 נעים הלון נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה (פורסם ב-ֽ 27/12/2011)