פסקי דין על מיכאל אדלמן

50941-08/10 פ     01/01/2012




פ 50941-08/10 מדינת ישראל נ' מיכאל אדלמן




לך



st1\:*{behavior: }



בית משפט השלום בתל אביב - יפו

ת"פ 50941-08-10 מדינת ישראל
נ' אדלמן



01 ינואר 2012




בפני
כב' השופט מרדכי פלד
, סגן נשיא.




המאשימה

מדינת ישראל


נגד

נאשם

מיכאל אדלמן

<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה, גב' וורקנש
, מתמחה
ב"כ הנאשם, עו"ד איתי שוחט
, ממשרד עו"ד גיורא זילברשטיין
הנאשם – בעצמו
<#3#>
גזר דין

מתוך עובדות כתב האישום המתוקן, בהן הודה הנאשם, עולה כי שימש בתפקיד מעסה, במכון הספא, שבמלון "דניאל", בהרצליה (להלן: "המכון"), כאשר טיפולי העיסוי שבמכון היו נעשים בחדרים פרטיים, ע"י צוות המעסים שעובדים במכון.

על פי המפורט באישום הראשון, הגיעה בתאריך 25.3.2010, א.א., ילידת שנת 1988 (להלן: "מתלוננת 1"), למכון, ביחד עם אמה, במטרה לקבל עיסוי, כמתנת יום-הולדת.

המתלוננת נכנסה לחדר הטיפולים במקום, שם ביקש ממנה הנאשם לפשוט את בגדיה, לשכב על בטנה, על מיטת הטיפולים, ולהתכסות במגבת. לאחר מכן, יצא הנאשם מחדר הטיפולים והמתלוננת מילאה את בקשתו. הנאשם חזר לחדר הטיפולים, כאשר במהלך העיסוי החמיא למתלוננת על יופיה. בהמשך הכניס את ידו מתחת למגבת, ונגע באיבר מינה של המתלוננת, ובהמשך גם לא נרתע מלהסיר את המגבת מגופה, ושב ונגע באצבעותיו באיבר מינה של המתלוננת, כשלא נרתע מלבצע בה מעשים מגונים נוספים, כמפורט בכתב האישום, והכל ללא הסכמתה ולשם גרויו וסיפוקו המיני.

עובר לאותו אירוע, בתאריך 18.11.09, הגיעה גם ב.ב. (להלן: "מתלוננת 2"), ילידת 1957, למכון, ביחד עם בני משפחתה, במטרה לקבל עיסוי. היא נכנסה אל חדר הטיפולים במכון, ונשכבה על מיטת הטיפולים, כשהיא לבושה בחלק התחתון של בגד הים, ומכוסה במגבת. הנאשם החל לעסות את גופה של המתלוננת, כשהוא מחכך את איבר מינו בחלק העליון של ידה של המתלוננת. והכל ללא הסכמתה ולשם סיפוקו וגירויו המיני.

הנאשם הודה במיוחס לו והורשע בשתי עבירות על פי סעיף 348 (ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

בעניינו של הנאשם הגיעו הצדדים לידי הסכמה כי המאשימה תעתור להטלת עונש מירבי של מאסר של שנה בפועל, ואילו ההגנה רשאית לטעון כראות עיניה, לעניין משך המאסר בפועל.

סנגורו של הנאשם, עו"ד זילברשטיין, עותר, בנסיבות העניין, לקבל את המלצת שירות המבחן ולהשית על הנאשם עונש מאסר, שירוצה בדרך של עבודות שירות. לעניין זה מפנה הסנגור, בין השאר, לתסקירים שהומצאו לגבי הנאשם, המלמדים כי הנאשם הבין את חומרת וגודל כישלונו, ולשם כך פנה לטיפול פסיכולוגי מעמיק, שניתן לו ע"י פסיכולוג קליני, כשאותו פסיכולוג ציין את התרשמותו מהמוטיבציה שמגלה הנאשם כלפי הטיפול. בנוסף, פנה הנאשם לטיפול פסיכיאטרי. עוד ציין שירות המבחן, כי לאור הכרות ממושכת עם הנאשם, אין עולה קיומה של סטייה מינית, וכי בביצוע העבירות עומדים קשיים אישיותיים, כפי שפורטו בתסקירים.

בנסיבות אלו, ובשים לב לתועלתו של הטיפול המשולב שמקבל הנאשם, שעשוי להפחית את הסיכון בעניינו, גם בטווח הארוך, המליץ שירות המבחן, כי יוטל על הנאשם עונש מאסר, שירוצה בעבודות שירות. עוד ציין שירות המבחן, כי הנאשם שולב בקבוצת טיפול לעברייני מין, והוא מגלה מחוייבות לטיפולים הניתנים במסגרת אותה קבוצה. כמו כן, פורטו קשיים המאפיינים את הנאשם במישורי חייו השונים, כאשר בעקבות הטיפול הממושך הוא מגלה תובנה רבה למהות ולהיקף כישלונו.

בנוסף, מדגיש הסנגור את עברו הנקי של הנאשם, את ההמלצות החיוביות הקיימות לגביו (ראה ס/2), כאשר מדובר בהתנהגות שאינה מאפיינת את דרכו הנורמטיבית לאורך השנים, כאשר הנאשם אף מצוי עדיין בעיצומו של הליך שיקומי, והוא הפקיד, טרם הדיון, סכום של 20,000 ₪, שנועד לפיצוי המתלוננות.

לצד היבטי הקולא שהעלה סנגורו של הנאשם ושהינם ברי חשיבות באשר למידת עונשו, כפי שמסכימה לכך גם המאשימה, יש מקום להדגיש ולחדד היבטי חומרה רבים, הנוגעים למכלול התנהגותו של הנאשם, נשוא כתב האישום.

לעניין זה יש לומר שאין מדובר בכישלון חד פעמי של הנאשם, אלא בדפוס התנהגות נפסד, שהתרחש בשתי הזדמנויות שונות, כאשר האירוע משנת 2010, מלמד על התנהגות פוגענית מתמשכת, כשהנאשם חוזר, שוב ושוב, באותו ארוע של העיסוי, לדפוס התנהגות דומה. אין צורך להכביר מילים על כך כי התנהגות פוגענית מעין זו, היה בה כדי להשאיר את רישומה הקשה על המתלוננות לטווח ארוך, ולהקשות באופן משמעותי על התנהלות חייהן, והדברים באו לידי ביטוי בצורה מוחשית, במסמך ת/1, שהינו הצהרת נפגע עבירה, של אחת המתלוננות, ממנו עולות, בין השאר, פגיעות נפשיות שחוותה המתלוננת בעקבות התנהגותו הנלוזה והפוגענית של הנאשם, שיש בהן כדי להקשות עד מאוד על תפקודה היומיומי, ומדובר בנזקים נפשיים ארוכי טווח (ראה ת/1).

לא למותר להכביר מילים על כך כי
הנאשם ניצל אמון מוחלט שנתנו בו המתלוננות, שבאו לתומן לקבל עיסוי רפואי, ותחת זאת מצאו את עצמן נתונות לגחמותיו המיניות של הנאשם, כאשר לחומרה יש לחזור ולציין את התנהגותו שלוחת הרסן של הנאשם, כפי שזו תוארה ועולה מהאישום הראשון, כשלא נרתע מלגעת שוב ושוב באבריה האינטימיים של המתלוננת, באופן שתואר לעיל.

אמנם, הנאשם עשה כברת דרך משמעותית מאז ביצוע העבירות, זאת כאשר פנה לאותם טיפולים שמועילים לו, והיבטים אלו ראויים להתחשבות במסגרת שיקולי הענישה הנדרשים בעניינו.
יחד עם זאת, מדובר כאמור בהתנהגות שהייתה לה השפעה טראומתית, על אחת המתלוננות, כפי שתואר על ידה, כאשר הנאשם לא נרתע מלבצע את מעשיו, כפי שתוארו ופורטו בכתב האישום, בנשים שנתנו בו אמון מלא. מדובר, במעשים שחומרתם רבה, והם מהווים נימוק של ממש לצד החומרה, ולא ניתן אפוא להסתפק, בעניינו של הנאשם, בנסיבות הכוללות הללו, בהשתת עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, כאשר העונש שיוטל, צריך גם לשקף את האינטרס הציבורי הכרוך בהטלת ענישה, שיש בה משום הרתעה כלפי התנהגות מעין זו, שהיה בה גם לבזות ולהשפיל את המתלוננות.

בסיכומם של דברים, אני גוזר אפוא על הנאשם, בגין העבירות בהן הורשע, כדלקמן:
א.
9 חודשי מאסר לריצוי בפועל.
ב.
10 חודשי מאסר, שיהיו על תנאי, למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה על פי סעיף 348 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, במשך תקופת התנאי.
ג.
בנוסף, אני מחייב את הנאשם בתשלום פיצוי בסך 15,000 ₪, למתלוננת 1 – א.א., ופיצוי בסך 5000 ₪, למתלוננת 2 – ב.ב.. הפיצוי יועבר למתלוננות מתוך הפקדה כספית בסך 20,000 ₪, אשר הופקדה ע"י הנאשם בתיק זה, בתיאום עם המאשימה.

המזכירות תעביר עותק מגזר הדין לשירות המבחן.
זכות ערעור לנאשם בתוך 45 יום מהיום.

<#5#>
ניתנה והודעה היום ו' טבת תשע"ב, 01/01/2012 במעמד הנוכחים.

מרדכי פלד

, סגן נשיא

הסנגור:
אבקש






פ בית משפט שלום 50941-08/10 מדינת ישראל נ' מיכאל אדלמן (פורסם ב-ֽ 01/01/2012)