פסקי דין על יאיר צברי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

3188-08/10 בל     04/01/2012




בל 3188-08/10 יאיר צברי נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

ב"ל 3188-08-10 צברי נ' המוסד לביטוח לאומי




בפני
כב' השופטת נטע רות


נ.צ. מר גרשון עמל

נ.צ. מר דוד נס


יאיר צברי
התובע

ע"י ב"כ עו"ד איתן ליברמן

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי
הנתבעת

ע"י ב"כ עו"ד

צמיר


ה
ח
ל
ט
ה

השאלה בה התבקשנו להכריע היא האם יש למנות מומחה רפואי לבדיקת התנאים המקדמיים המפורטים בסעיף 84א' בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנה-1995, וליתר דיוק האם התקיים התנאי המקדמי של ירידה בשמיעה בשיעור שאינו פחות מ-20 דציבל בכל אחת מן האוזניים.

1.
ביום 27/1/10, דחה פקיד התביעות את תביעתו של התובע להכרה בשמיעה כפגיעה בעבודה. במסגרת הודעת הדחייה נכתב, בין היתר, כי על פי סעיף 84א (א)(2) לחוק הביטוח הלאומי, תנאי להכרה בירידה בשמיעה עקב חשיפה לרעש כפגיעה בעבודה כי הוא שכושר השמיעה פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.
כמו כן, נכתב שם כי על-פי סעיף 84א (ב)(1) תנאי להכרה בטנטון שעקב חשיפה לרעש כפגיעה בעבודה הוא שכושר השמיעה בתדירויות הגבוהות (3000 ו- 4000) פחות בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.
הוסיף פקיד התביעות וציין כי התנאים הללו אינם מתקיימים בתביעתו של התובע ומשכך עליו לדחות את התביעה.

התובע ביקש להציג בפני
בית הדין מספר בדיקות שמיעה ולהציגן בפני
מומחה, זאת על מנת שהמומחה יחווה דעתו בשאלה האם התקיימו בו התנאים המקדמיים לפי סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי.

2.
עיקר המחלוקת נסב סביב בדיקת שמיעה שנערכה לתובע מיום 13/10/10, קרי, במועד מאוחר למועד דחייתה של התביעה על ידי פקיד התביעות (1/1/10), כאשר הנתבע התנגד להצגתה של בדיקת שמיעה זו בפני
המומחה ככל שיש בה ללמד על עמידה בתנאי הסף הן בשל עיתוי עריכתה כאמור והן מהטעם שלשיטתו ממילא בדיקת השמיעה הנ"ל אינה מראה על ירידה של 20 דציבל לפחות בשתי האוזניים.
הנתבע הסתמך לצורך התנגדותו להצגת בדיקת שמיעה המאוחרת למועד הדחייה על פסק הדין שניתן בעב"ל 10957-05-10, המל"ל נגד מאיר עמיר, וכן על פסק הדין שניתן בעב"ל 2267/09 רוזנשטיין נ' המלל (להלן: "עניין רוזנשטיין").
הוסיף הנתבע וטען, כי על אף שבעניין עמיר אפשר בית הדין הצגתה בפני
המומחה של בדיקת שמיעה המאוחרת למועד התביעה, וכך אף בעניין רוזנשטיין, הרי שהמקרה שבפני
נו שונה הוא שכן בעניין עמיר בדיקת השמיעה הוצגה לבקשתו, ואילו בעניין רוזנשטיין, הופנה המערער באותו עניין, לביצוע בדיקת שמיעה לאחר מועד הדחייה בהסכמת הצדדים.

3.
אשר לדעתנו ייאמר - כי העובדה שהנתבע נתן הסכמתו במקרים אחרים להצגתה של בדיקת שמיעה המאוחרת למועד הדחייה, אינה מעלה או מורידה בהעדר טעם מהותי רפואי המונע הסתמכות על בדיקה מעין זו, זאת שעה שהנתבע לא הציג טעם ענייני להסכמה שניתנה באותם מקרים באופן המצדיק הבחנה בין המקרים הללו לבין מקרה זה.

4.
מעבר לכך יאמר כי האפשרות להסתמך על בדיקת שמיעה מאוחרת למועד הגשת התביעה ועל העדר מניעה עניינית לעשות כן מתיישבת אף עם פסיקתו של ביה"ד הארצי לעבודה בעב"ל 188/08 המוסד לביטוח לאומי
נ' אלון (פורסם באתר נבו) (להלן: "עניין אלון") שם נפסק כי אין מניעה אף להורות על שליחת המבוטח לבדיקת שמיעה לאחר הגשת התביעה, במכון כפי שיורה עליו בית הדין.

5.
אשר לטענה החלופית של הנתבע לפיה מבדיקת השמיעה מושא המחלוקת עולה מניה וביה כי אין מתקיימים תנאי הסף של ירידה בשמיעה בשתי האוזניים שאינה פחותה מ-20 דציבל הרי שכפי שנפסק בעניין אלון, שאלה זו הינה שאלה רפואית אשר על המומחה ליתן דעתו עליה תחילה.

6.
לאור האמור, בדיקות השמיעה שנערכו, לרבות בדיקת השמיעה מיום 13/10/10, תועברנה למומחה על מנת שיחווה דעתו בשאלת התקיימות תנאי הסף

ניתנה היום,
ט' טבת תשע"ב, 04 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

נ.צ. מר גרשון עמל

נ.צ. מר דוד נס



נטע רות
, שופטת




קלדנית: דפנה ענוה-רז







בל בית דין אזורי לעבודה 3188-08/10 יאיר צברי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 04/01/2012)