פסקי דין על מאיר בנחמו | פסקי דין על חברת סלקום ישראל בע"מ

27807-05/11 תק     04/01/2012




תק 27807-05/11 מאיר בנחמו נ' חברת סלקום ישראל בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בנצרת



ת"ק 27807-05-11 בנחמו נ' חברת סלקום ישראל בע"מ
________________________________________________________________


בפני

כב' השופט
ערפאת טאהא


התובע

מאיר בנחמו


נגד


הנתבעת

חברת סלקום ישראל בע"מ




פסק דין


התובע הינו המנהל והבעלים של חברה בשם גלילי פרסטיז' קוסמטיקס בע"מ, אשר עוסקת במכירת ובשיווק מוצרי קוסמטיקה בארץ ובחו"ל, ובזמן הרלבנטי, כפי שיתואר להלן, הוא היה לקוח של הנתבעת ומנוי אצלה. ביום 2/3/11 פנה התובע למעבדת סלקום בעפולה, וביקש לתקן את מכשיר ה-
blackberry
הסלולרי שברשותו. לאחר תקופה מסוימת הוחזר המכשיר לתובע ואז התברר לו כי המכשיר הוחלף במכשיר חדש. מאחר שבמכשיר הישן היה מאגר מידע הנוגע ללקוחות של חב' קוסמטיקס לרבות שמות ומספרי טלפונים של לקוחות, ביקש התובע לקבל בחזרה את מכשיר הטלפון הישן. לטענתו בכתב התביעה, הנתבעת לא הצליחה לאתר את המכשיר הישן ובשל כך אבד המכשיר יחד עם כל מאגר הנתונים שהיה בו. כתוצאה מכך נגרם לתובע נזק, אשר נאמד על ידו בסך 6,000$ בגין הצורך בשחזור הנתונים והמידע שהיה במכשיר ובגין נזקים עקיפים שנגמרו לו בשל אי יכולתו לשחזר את מלוא הנתונים.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת, כי דין התביעה להידחות, בין היתר, מאחר שהתובע לא גילה את מלוא העובדות הרלבנטיות. לטענתה, לאחר שהתובע פנה לנציגיה בטענות לעניין החלפת המכשיר, אותר המכשיר הישן של התובע והוחזר לידיו עוד בטרם הגיש את התביעה. על כן, כך נטען, העלמת עובדה זו מכתב התביעה מהווה חוסר ניקיון כפיים וניסיון לקבלת פיצוי במרמה. הנתבעת המשיכה וטענה, כי המכשיר הישן הוחזר לתובע מבלי שנעשתה בו פעולה כלשהי, שכן לא ניתן היה לתקנו ולא היה כל צורך במחיקת מאגר הנתונים שבו. מכאן מבקשת הנתבעת לדחות את טענת התובע לעניין אובדן מאגר המידע שהיה בטלפון הישן. לחלופין נטען, כי גם אם בית המשפט יקבל את טענת התובע, כי מאגר המידע והנתונים שהיו במכשיר הישן אבדו, אין לכך שום קשר לנתבעת, אלא לתקלה שהייתה במכשיר. בנוסף לאמור, הנתבעת כפרה בנזקים הנטענים וטענה, כי התובע לא הוכיח שנגרם לו נזק עקב אובדן הנתונים שהיו במכשיר.

דין התביעה להידחות הן מאחר שהתובע לא הוכיח את אחריותה של הנתבעת לאובדן מאגר הנתונים שהיה במכשיר והן מאחר שהוא לא הוכיח כי נגרם לו נזק עקב אובדן המאגר כנטען על ידו.

לעניין האחריות אציין, כי התובע לא הזכיר בכתב תביעתו, ולו ברמז, את העובדה שהמכשיר הישן אותר והוחזר לו וטען, כי הנתבעת איבדה את המכשיר יחד עם מאגר הנתונים שבו. רק בתגובה לבקשה למחיקת התביעה על הסף שהגישה הנתבעת ובה נטען, כי המכשיר אותר והוחזר לתובע מבלי שבוצעה בו על ידה פעולה כלשהי, נזכר התובע להודות בעובדה כי המכשיר הוחזר לידיו, אך טען, לראשונה, כי המכשיר הוחזר לאחר שנמחק ממנו
מאגר המידע שהיה בו. גרסתו של התובע בדבר מחיקת מאגר הנתונים מהמכשיר שהוחזר לו מהווה, אם כן, גרסה כבושה שערכה מועט. גרסה זו אף מהווה הרחבת חזית החורגת מהמחלוקות שגובשו בכתבי הטענות.

יתרה מכך, עדותו של התובע וההסברים שנתן מדוע בכתב התביעה לא הזכיר את העובדה שהוא קיבל בחזרה את המכשיר הישן ומדוע לא טען כי המאגר שהיה בו נמחק, הם הסברים מאולצים שאין לקבלם. בעדותו לפני טען התובע, כי הנתבעת הודיעה לו על איתור המכשיר באמצע אפריל, וכי הוא קיבל אותו בתחילת מאי. לטענתו, כתב התביעה הוכן לפני שאותר המכשיר, וכאשר נמסר לו שהמכשיר אותר, החליט שלא להגישו. רק בשלב מאוחר יותר גילה כי מאגר הנתונים שהיה במכשיר שאותר נמחק.

כאמור, הסבר זה אינו יוכל להתקבל. על פי עדותו של התובע, הוא קיבל בחזרה את המכשיר בתחילת חודש מאי, ואילו התביעה הוגשה ביום 16/5/11, יותר מעשרה ימים לאחר מכן. על כן, הייתה בידי התובע האפשרות לנסח את כתב התביעה מחדש ולפרט את עובדת איתור המכשיר ואת טענתו שהמאגר שהיה בו נמחק.

זאת ועוד, מקובלת עלי עדותו של נציג הנתבעת, כי מאחר שהמכשיר לא ניתן היה לתיקון, לא בוצעו בו פעולות כלשהן על ידי נציגי הנתבעת, וכי מאגר המידע והנתונים שהיו בו לא נמחקו על ידה, שכן לא בוצעה במכשיר שום פעולה. מנגד, הוכח באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי המכשיר היה מקולקל ולא ניתן לתיקון. על כן, יתכן מאוד שהמאגר נמחק, אם אכן נמחק ועל כך לא הובאה שום ראיה, הדבר נגרם בשל אותה בעיה שהתגלתה במכשיר ושלא ניתן היה לתקנה.

יתרה מכך, בעדות התובע עלתה תמיהה, אשר מכרסמת באמינות גרסתו באשר למחיקת מאגר המידע והנתונים מהמכשיר. לטענת התובע, המכשיר וכרטיס הסים שבו, נמסרו לנתבעת. הוא לא נתן הסבר מניח את הדעת מדוע הוא לא הוציא את כרטיס הסים מהמכשיר לפני מסירתו לנתבעת לתיקון אם הוא כלל מאגר מידע כה חשוב. משנשאל בעניין זה השיב התובע: "למה אתם (הנתבעת) לא הוצאתם אותו". תשובה זו אין בה מענה לתמיהה שהעלה ב"כ הנתבעת באשר לאמינות גרסתו של התובע.

סיכומם של דברים – עדותו של התובע באשר למחיקת מאגר המידע מהמכשיר שנמסר לנתבעת לא הייתה אמינה. בנסיבות אלו, דין התביעה להידחות בהעדר אחריות.

התובע אף נכשל בהוכחת עצם קרות הנזק ושיעורו. בכתב התביעה טען התובע, כי נגרם לו נזק בגין "עלות שחזור הנתונים והמידע הרב אשר נמצא במכשיר, בתשלום שכר עבודה לעובד שביצע את השחזור בארה"ב, טלפונים אין ספור לשחזור סיסמאות בבנקים, בגופי ממשל, במוסדות וארגונים בארה"ב ובנזקים עקיפים, משום שהתובע אינו זוכר ואינו יכול לזכור את רשימת המספרים, הלקוחות והספקים שנרשמו בספר הטלפונים, וברשימות ה-
bbm
וכתוצאה מכך, נזקים בעבודה השוטפת ועסקאות עתידיות, מוניטין, ופוטנציאל לקוחות". הוא העריך את נזקיו אלה בסכום של 6,000$.

ברם, התובע לא הציג ולו מסמך אחד שיש בו כדי להעיד ולתמוך בגרסתו באשר לנזקים הנטענים. הוא לא צירף מסמכים המעידים על העסקת עובד בארה"ב לשחזור הנתונים ועל תשלום לאותו עובד, לא הציג מסמך שיש בו כדי להעיד על הפגיעה בעסקאות עתידיות, ולא הציג מסמך המעיד על פגיעה במוניטין או על אפשרות שייגרם לו נזק בעתיד. גם בעדותו בעל פה לא ידע התובע להסביר באופן ברור וקונקרטי את הנזקים שכביכול נגמרו לו, ולא יכול להצביע על נזק מוחשי שנגרם לו בפועל.

בהקשר זה יש לציין כי ניתנה לתובע יותר מאשר הזדמנות אחת להצגת מסמכים וראיות שיש בהן כדי לתמוך בגרסתו לעניין עצם קרות הנזק ושיעורו, אך הוא בחר שלא להציג מסמכים כאלה, והציג מסמכים שאינם רלבנטיים. תיק זה היה קבוע לדיון ביום 16/11/11, אך בשל טעות משרדית, הנתבעת לא התייצבה לדיון. כבר באותו דיון הסברתי לתובע כי היה עליו להציג מסמכים לעניין הנזקים הנטענים ובתשובותיו לשאלות בית המשפט טען: "אני מוכן להציג מסמכים לעניין עסקאות שהפסדתי בגלל המידע שאבד".

מאחר שהנתבעת לא התייצבה לאותו דיון, ניתן נגדה

פסק דין
בהעדר התייצבות.

פסק דין
זה בוטל בשלב מאוחר יותר, כך שבמועד הדיון שהיה קבוע ליום 2/1/12, התובע היה כבר מודע לחובתו להציג מסמכים התומכים בטענותיו לעניין הנזק.

ואכן, התובע הציג מסמכים שלטענתו מאמתים את הנזק הנטען. הוא הציג הזמנות לתערוכות שהוזמן אליהן בארה"ב בשנים 2008 ו-2009, כרטיסי טיסה שהוזמנו על ידו לצורך השתתפותו באותן תערוכות, וכן חשבוניות עבור שכ"ט ששילם לעורך הדין שלו בחודשים 6-9/2011.


מסמכים אלה אינם יכולים לתמוך בטענות התובע לעניין הנזק שנגרם. עיון מדוקדק במסמכים אלה מלמד, כי הם אינם קשורים כלל לפרשה נשוא הדיון. כפי שציינתי קודם, מדובר במסמכים הנוגעים לנסיעות שביצע התובע לארה"ב לשם השתתפותו בתערוכות שהתקיימו בשנים 2008-2009, כאשר האירועים נשוא התביעה התרחשו בשנת 2011, כך שלא יכול להיות קשר בין הדברים. גם החשבוניות שצירף התובע מעורך הדין שלו הן עבור ייעוץ שוטף בחודשים 6-9/11, לאחר שהתביעה כבר הוגשה. על פניו ברור, אם כן, כי מסמכים אלה אינם קשורים לאירועים נשוא התביעה.

סיכומם של דברים, דין התביעה להידחות מאחר שהתובע לא הוכיח שמאגר המידע אבד, לא הוכיח כי הנתבעת אחראית לאובדן המאגר ככל שאבד ולא הוכיח, כי נגרם לו נזק כלשהו עקב כך.

אשר על כן, הנני מורה על דחיית התובענה בתיק זה, התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 750 ₪.



ניתן היום,
ט' טבת תשע"ב, 04 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.










תק בית משפט לתביעות קטנות 27807-05/11 מאיר בנחמו נ' חברת סלקום ישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 04/01/2012)